ביי ביי צונאמי, אמרלד וג’ין גאי: נהלי יבוא קנאביס מחו”ל הוקשחו
משרד הבריאות עידכן את נהלי הייבוא של קנאביס רפואי מחו"ל כך שלפחות בשלב זה לא יוכלו להגיע עוד לארץ חלק מזני הקנאביס הפופולריים ביותר בחנויות. הנוהל החדש מחייב ייצור בתקן EU-GMP שחסר לחלק מהחברות היצרניות.
כפי שנחשף לראשונה במגזין קנאביס כבר בחודש שעבר, משרד הבריאות מודיע השבוע על הקשחת נהלי היבוא של קנאביס מחו”ל. בשורה התחתונה: לא ניתן מעתה לייבא קנאביס ממתקנים שאינם מחזיקים בתקן IMC-GMP הישראלי או EU-GMP האירופאי.
המשמעות: זני קנאביס פופולריים כמו ‘אמרלד’ (Emerald), ‘ג’ין גאי’ (Jean Guy), ‘צונאמי’ (Tsunami), ‘אגט’ (Agate) ועוד, שזכו לאהדה רבה בישראל, לא יוכלו להגיע. הסיבה: למתקני הייצור הרלוונטיים של החברות מהן יובאו זנים אלו, אין את התקן הנדרש.
זני קנאביס שלא יגיעו עוד, וכאלה שכן
לגבי ‘אמרלד’ יש סיכוי שאולי משלוח של 1.7 טון שכבר הוזמן כן יגיע, אך זה בכל מקרה יהיה כנראה האחרון שלו, לפחות בשנה הקרובה. ‘צונאמי’ של חברת ‘הקסו’ (Hexo), שמשלוח חדש שלו יגיע מחר לחנויות, וגם ‘ג’ין גאי’ של ‘טרוברה’ (Truvera), שתיהן מקנדה, לא מחזיקות בתקן המינימלי הנדרש ולא יוכלו כרגע להגיע שוב.
גם הזנים ‘אגט’ (Agate) הפופולרי מחברת ‘ת’רייב’ (Thrive), ‘שישקברי’ (Shishkaberry) הפחות-פופולרי מחברת ‘קרסו’ (Creso), וכן זנים לא ידועים שייבאה חברת ‘יוניבו’ מאפריקה, ממדינת לסוטו, ולא ידוע לגמרי כיצד שווקו בישראל – לא יוכלו להגיע עוד.
יש כמובן זנים מחו”ל שכן יוכלו להמשיך להגיע, כאלה שיוצרו במתקנים עם תקן נדרש, למשל הזן ‘גורילה גלו’ (Gorilla Glue) של ‘טילריי’ (Tilray), הזן ‘אולטרה-סאוור’ (Ultra Sour) ואחרים מאותה סדרה של ‘אורגניגרם’ (Organigram) הקנדית, ועוד. גם זנים שטרם נכנסו לשוק, מהחברות הקנדיות ‘אורורה’ (Aurora) ו’אפריה’ (Aphria) יוכלו להגיע כרגיל.
גם הזנים ‘ענבר’ (Wappa), ‘אתרוג’ (Citrus), ‘אוג ארסי’ ועוד, מחברת ‘זנאביס’ (Zenabis) הקנדית, יוכלו להגיע, וכך גם הזן ‘פיניקס’ מחברת ‘נאביס’ (Nabis), הזן ‘ספאניש’ (Spanish) של חברת ‘לינאו’ (Linneo), והזן ‘אופל’ (Opal) של חברת ‘אמק’ (Emmac).
למה זה קרה בעצם?
על פי הנוהל החדש, ייבוא מוצר מוגמר הארוז ומוכן לשיווק, יגיע רק ממפעל בתקן EU-GMP או מקביל לו (למשל IMC-GMP). כאשר הייבוא הוא של חומר גלם, צובר (Bulk), הוא יגיע רק ממתקן פוסט-הרווסט בתקן EU-GMP או מקביל לו (למשל CUMCS).
הנוהל החדש קובע במדויק:
“הקנאביס המיובא בתצורת חומר גלם (תפרחות קנאביס בצובר) גודל וטופל לאחר הקטיף בחווה ובמתקן Post-Harvest באתר בעל תקן ישראלי IMC-GAP או תקן זהה מקביל לו (כגון: CUMCS), או לחילופין אם החווה היא בעלת GAP אירופאי (GACP) או מקביל לו ובעלת תקן EU-GMP עבור מתקן הטיפול לאחר הקטיף (Post-Harvest) והם הובלו ואוחסנו תוך שמירה על תנאי הובלה ואחסנה נאותים GDP ובהתאם להנחיות היצרן”.
נוהל 109, יבוא קנאביס רפואי
מטרת הנוהל היא לצמצם במעט את ה”חגיגה” בשוק, שהובילה להצפה ומלאי עשיר וזמין – עד כדי כך שחלק מחברות הקנאביס הישראליות חוששות לקיומן. חברות ישראליות קטנות, שלא החלו בשיווק עדיין, אכן עלולות להיסגר בשוק תחרותי שכזה.
כזכור, הנוהל המקל על ייבוא קנאביס, שכעת נסתם במעט, בא בין היתר בעקבות פניית מגזין קנאביס אל משרד הבריאות שימצא פתרון למחסור החמור בשוק שהוביל לכך שבאותם ימים, אמצע-סוף 2019, היו בישראל 2-3 זנים בלבד בקטגוריה המובילה.
בינואר 2020 הגיע לארץ משלוח הקנאביס הראשון בייבוא מחו”ל ומאז הוטסו לישראל למעלה מ-1 טון קנאביס בכל חודש בממוצע. בתוך כחצי שנה הפכה ישראל ליבואנית הקנאביס המובילה בעולם ועקפה אף את גרמניה שמתבססת על ייבוא בלבד.
המבחר המכובד של זני קנאביס בשוק הישראלי בעקבות התרת הייבוא הצליח אמנם לעצור במעט את עליית המחירים, אך עדיין לא הביא לירידת מחירים. ירידה כזו אמורה היתה לבוא בקרוב, אך ייתכן שההחלטה לצמצם את הייבוא תמנע זאת כעת.
יש לציין שלמרות בקשות חוזרות, משרד הבריאות והיק”ר עדיין לא מחייבים את חברות הקנאביס לציין על גבי אריזות המוצר את פרטי ארץ הייצור ושם החברה היצרנית, כמקובל במוצרים אחרים.
