בתל אביב יש בית משפט מיוחד לסמים, שעובד
מסתבר שמאז שנת 2003 יש בישראל בית משפט לסמים, שהוקם במטרה לתת מענה טיפולי לנאשמים המכורים לסמים ולקדם את הגישה לפיה גמילה חשובה יותר מענישה. הגישה החדשה מציגה מעל 50% אחוזי הצלחה, אך עדיין טרם מיושמת בקנה מידה ארצי.
מאת: עו”ד יפעת כהן
ממצאים שנחשפו בדו”ח הסנגוריה הציבורית 2015 שפורסם לפני מספר שבועות וחשף עדויות מדאיגות למדי לגבי המשטרה, מראים כי בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לכך שההליך הפלילי נגד צרכני סמים הוא לעתים קרובות רק סימפטום של בעיות אישיות וחברתיות רחבות יותר.
מתוך הכרה זו ועל רקע מודלים מוצלחים שפותחו בארצות הברית, הוחלט להרחיב בעתיד את פעילותו של בית המשפט לסמים הפועל בתוך בית משפט השלום בתל אביב מזה 13 שנה.
מהו בית המשפט לסמים?
בית המשפט הראשון לסמים הוקם בשנת 1989 בפלורידה, ארה”ב, בה שלט אז הסחר בקראק (קוקאין לעישון). המטרה היתה ליצור רשות משפטית המוכוונת לטיפול בעבריינים המבצעים עבירות על רקע התמכרותם לסמים ואלכוהול.
הסיבה להקמת הרשות המשפטית המיוחדת הזו הייתה ההכרה בכך ששיטת הענישה המסורתית לא עוזרת לצמצם את שיעור השימוש בסמים, וההבנה לפיה התמכרות לסמים היא מחלה השוללת כמעט לחלוטין את רצונו החופשי של המכור. במחלה כך ברור, יש לטפל בהליכים הנוגעים לטיפול ובריאות ולא לענישה פלילת.
בהתבסס על עקרובות אלו הסיקה רשות המשפט האמריקאית שבמקרים של עבירות סמים יש להתמודד עם שורש הבעיה ולא רק עם הסימפטומים שלה – כלומר בית המשפט לסמים יפעל תמיד קודם כל כדי לגמול את הנאשם מההתמכרות ולסייע לו להשתקם, בניגוד לבית משפט “רגיל” שפועל כדי להעניש ולהרתיע מפני עבירה עתידית על החוק.
התמריץ שניתן לנאשמים שמגיעים לבית המשפט הזה, אם יצליחו בגמילה, הוא בדרך כלל מחיקת כתבי האישום או הטלת עונש מינימלי בלבד. המודל הוכיח את עצמו עם השנים וכיום קיימים ברחבי ארצות הברית כ-2,500 בתי משפט מסוג זה.
בישראל הוקם באותה הרוח בשנת 2003 בית המשפט לסמים בתל אביב, שפועל מתוך כותלי בית משפט השלום בעיר ועובד כשיתוף פעולה בין הנהלת בתי המשפט, שירות המבחן והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. נכון להיום בית המשפט לסמים בת”א הוא היחידי בארץ, אך התוצאות מראות שאולי כדאי להרחיב את פעילותו לערים אחרות.
50% הצלחה
מחקרים מצאו כי המודל שלפיו פועל בית המשפט לסמים מגדיל את סיכויי הנאשם להיגמל משימוש עתידי ומפחית את אחוזי הפשיעה. מכיוון שבסיום ההליך הנאשם בדרך כלל לא נכנס לכלא, הדבר גם מחזק את שלמות משפחתו.
שיעורי ההצלחה בפועל של בית המשפט לסמים בישראל הם גבוהים יחסית (כ-50%) והוא פועל כאמור מזה 13 שנים, אבל רק בשלוש השנים האחרונות התחילה מגמה של הרחבת הפעילות. בינתיים בתחילת 2015 התקבלו לתוכנית 37 נאשמים (לעומת 10 בלבד ב-2014) – אמנם התקדמות, אך עדיין מספר מזערי בלבד של נאשמים.
“הייתי מרוסק ובמקום שחשבתי שאי אפשר לעלות ממנו בחזרה,” מספר ישראלי, נשוי ואב לילדים, שסיים בהצלחה הליך גמילה מטעם בית המשפט לסמים. הוא צוטט במסגרת דו”ח הסנגוריה מסביר: “הסיבה היחידה שהתחלתי את הפרויקט הייתה שלא רציתי ללכת לבית סוהר בגלל האישה והילדים, אבל זאת מתנה גדולה שקיבלתי.”
ניתן לומר שכבר היום מודל של בית משפט לסמים יכול לספק אפשרויות חדשות עבור נאשמים עם פוטנציאל שיקומי גבוה. הוא גם מאפשר לנאשמים שאין להם תמיכה או גורם מלווה להשתלב במסגרת טיפולית. יש רק לקוות שהפרויקט ימשיך ויורחב גם לערים נוספות בהקדם.
הכותבת היא עו”ד יפעת כהן מאתר פסקדין
[iphorm id=”13″ name=”עו”ד פלילי”]ראו עוד:
רפורמה בתחום הקנאביס? לא בקרוב
המדינה פוגעת בחופש התנועה של חולים
פוטר בגלל ג’וינטים – יקבל 35 אלף ש”ח
