קנאביס ונהיגה: המדינה פוגעת בחופש התנועה של חולים
פגיעה חמורה בחופש התנועה של צרכני הקנאביס בכלל ושל חולים המחזיקים ברשיון קנאביס רפואי בפרט: הבדיקות שמבצעת המשטרה לאכיפת נהיגה תחת השפעת סמים אינן מבדילות בין ההשפעה הפסיכואקטיבית לבין כמות הסם בגוף בפועל. בכך נמנעת מחולים האפשרות לנהוג ברכב והם מסתכנים בשלילת רשיון נהיגה ואף במעצר. מה עושים? פונים לבג”ץ.
מאת: עו”ד רועי סלמה
חולים שהצליחו להשלים את המסע המפרך לקבלת רשיון קנאביס רפואי ממשרד הבריאות, סובלים בדרך כלל ממחלות קשות ומורכבות או מכאבים עזים. הם גם לרוב צורכים קנאביס באופן יומיומי בדיוק כפי שאושר להם על ידי הרופא. עם זאת, תחת “השפעת קנאביס” אסור להם לעלות על ההגה, מה שהופך רבים מהם לעבריינים בעל כורחם. אז מה בעצם קורה כאן?
הבדיקה מיותרת, כולם “שיכורים”
מבחינת החוק נהג “שיכור” הוא, בין השאר, כל אדם שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים שלו. במקרה של הקנאביס, ה”השפעה” מוגדרת בחוק לפי הימצאות שרידי THC כלשהם בדם או בשתן, ללא קשר לכמות. לכן כל נהג שבבדיקתו ימצאו שרידים שכאלו ייחשב כמי שנהג תחת השפעת קנאביס.
הבדיקה המשמשת כיום את משטרת ישראל לבחינת הימצאות שרידי הקנאביס בגוף היא בדיקת קיומו של המטבוליט THC-COOH. לשם הבהרה, גילוי נוכחותו של מטבוליט זה כלל אינו נותן אינדיקציה לקיום השפעה פסיכואקטיבית בפועל, אלא רק לצריכתו של החומר על ידי הנבדק מתישהו בימים או בשבועות האחרונים.
על פי בדיקה שערך המרכז הלאומי לבתי-דין לסמים בארה”ב (NDCI), אדם המעשן באופן מזדמן יאובחן כצרכן קנאביס (הימצאות שרידי THC) גם עד כשלושה ימים לאחר מועד צריכתו. בקרב משתמשים תכופים תיתכן תשובה חיובית גם לאחר עשרה ימים. לעתים, במקרים חריגים, אפילו חודש אחרי השימוש האחרון. שרידים אלו קיימים אצל מטופלים בקנאביס רפואי באופן קבוע, ובפועל כל מטופל שיעצור לבדיקה אקראית ייצא “שיכור”.
למרות שמחקרים רבים שנערכו בחו”ל הראו שאין קשר ישיר בין שרידי THC בדם או בשתן לבין קיום השפעה פסיכואקטיבית בפועל, החוק לא מתגמש.
חופש התנועה נפגע
כדי להבין עד כמה המצב בפועל הוא אבסורדי, ניקח לדוגמא מקרה של אדם הסובל מכאבים עזים וצורך קנאביס בשעות הלילה למטרת עידוד ושיפור השינה.
למחרת בבוקר, כשאותו אדם מתעורר משנתו, עולה על ההגה ונוסע לעבודה – וגם אם באותו בוקר לא צרך קנאביס בכלל – הוא נחשב בעיני החוק כמי שנוהג לעבודה “שיכור”. אם ייתפס על ידי שוטר תנועה אקראי הוא צפוי לקבל עונשים שונים, כולל שלילת רישיון, קנס כספי ואפילו מאסר בפועל.
כל ההשלכות ההרסניות הללו על אותו מטופל עשויות להתקיים אפילו אם הוא לא היה תחת השפעה בפועל, וזאת בניגוד לאכוהול המסוכן הרבה יותר שאת השפעתו הפעילה בודקת המשטרה באמצעות בדיקת “ינשוף”. התביעה, במקרה של קנאביס בנהיגה, לא נדרשת להוכיח השפעה בפועל, אלא נותנת לשרידים “לדבר בעד עצמם” בדרך להרשעה.
התוצאה המתבקשת בקרב צרכני הקנאביס הרפואי היא הימנעות מוחלטת מנהיגה ברכב. כלומר שבדיקת השתן לגילוי שרידי סמים בצורתה הנוכחית, מגבילה את חופש התנועה של צרכני הקנאביס הרפואי, שהיא כמובן זכות יסוד של כל אזרח בישראל.
מה לעשות? לעתור לבג”ץ
חוק יסוד “כבוד האדם וחירותו” קובע שאסור בשום אופן להגביל את חירות האדם ובכלל זה גם את זכותו לנוע כרצונו. ברור לחלוטין מהי תכלית הבדיקה שמבצעת המשטרה, אך בהחלט עולה לפחות ספק סביר בדבר המידתיות שלה.
הפתרון הכולל לבעיה יכול לבוא לידי ביטוי באחד מבין שני מישורים, וברור ש”דרך המלך” היא באמצעות תיקון החוק בכנסת. המישור השני והריאלי יותר הוא הגשת עתירה לבג”ץ כנגד המדינה בטענה שיש לתקן את נוסחו של החוק שכיום פוגע בזכויותיהם של כ-25,000 מטופלי קנאביס רפואי. בעתירה יש לדרוש לשנות את אופן בדיקת הסמים הנוכחית שנערכת לנהגים כך שתבדוק האם אדם נוהג תחת השפעת קנאביס בפועל.
במצב הנוכחי החוק מחטיא את המטרה וגורם עוול חמור לקבוצה גדולה באוכלוסייה ולכן יש לקוות כי רשויות החוק והאכיפה יפעלו בצדק ובהיגיון לשינוי המצב הקיים. בכל מקרה, בדיקה חדשה לגילוי השפעת קנאביס פעילה (“ינשוף” קנאביס אם תרצו) נמצאת כיום בפיתוח, וייתכן כי בקרוב יגיע כל הנושא העגום הזה לסיומו.
הכותב הוא עו”ד רועי סלמה מאתר פסקדין
[iphorm id=”13″ name=”עו”ד פלילי”]ראו עוד:
קולורדו: ירידה בהרוגים בכביש
קנאביס מפחית הסיכון לתאונהה
רפורמה בתחום הקנאביס? כנראה שלא
