בג"ץ מסרב להתיר נהיגה בהשפעת קנאביס – הצעת חוק הוגשה

בדיון שנערך בשבוע שעבר סירבו שופטי בג”ץ לדון בשתי עתירות שהוגשו בדרישה להתיר נהיגה בהשפעת קנאביס וביקשו לאפשר למדינה להמשיך לדון בנושא במשך חצי שנה נוספת לפחות בטרם בית המשפט יתערב בעניין.

חופש למטופלים והקלה לצרכני פנאי

העתירה הראשונה, שהוגשה ע"י בן לביא, סטודנט למשפטים ומטופל קנאביס רפואי, טענה כי מאחר ומטופלים מקבלים רישיון שימוש בקנאביס על פי חוק, יש להתיר להם את הנהיגה ולהתעלם משרידי קנאביס בגופם.

העתירה השנייה, שהוגשה ע"י אורן ליבוביץ', עורך מגזין קנאביס, דרשה כי מלבד מטופלים יורשו גם צרכני פנאי לנהוג בהשפעת קנאביס – אך בלבד כאשר הם נמצאים ברף נמוך של שרידי THC, מתחת ל-5 נאנוגרם ל-1 מ"ל דם, ובכפוף לבדיקה המכונה “בדיקת מאפיינים” (הליכה בקו ישר, נגיעה באף וכיוצ”ב) במידת הנדרש.

למדוד THC ולא חומצת THC

עוד דורשת העתירה השנייה להורות למשטרה לחדול לחלוטין מביצוע בדיקה לאיתור שרידי חומצת THC בגוף, ומעבר לבדיקת THC בלבד. הסיבה: חומצת THC הנקראת THC-COOH נותרת בגוף עד שבועות ארוכים לאחר השימוש, בעוד THC עצמו מתנדף בחלוף מספר שעות.

הרעיון לקבוע רף מקסימום מותר לנהיגה בהשפעת קנאביס אומץ ממדינות מערב שהסדירו סוגיה זו, ובדומה לרף שנקבע לאלכוהול המתיר נהיגה בשכרות מתחת ל-50 מ”ג אלכוהול במאה מ”ל דם או 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

חצי שנה הארכה – ובינתיים?

שופטי בג”ץ הורו על איחוד התיקים ובתום הדיון קיבלו את טענת המדינה לפיה בימים אלו עוסקות הרשויות בניסוח מחדש של תקנה שתתיר נהיגה בהשפעת קנאביס למטופלי קנאביס רפואי. הם קבעו כי יינתן לממשלה זמן מה נוסף, חצי שנה נוספת לפחות, לתקנן תקנה חדשה בסוגיה זו.

כזכור תקנה בעניין זה נחתמה כבר ע”י שר הבריאות רה”מ בנימין נתניהו, אך בוטלה לבסוף בהחלטת ביהמ"ש ובהתערבות משרד התחבורה והמשטרה. בחודש הבא יערך דיון בביהמ"ש העליון בערעור שהגיש המטופל לאחר פסק הדין.

בעקבות החלטת השופטים בכוונת העותר המיוצג ע"י עו"ד חץ-דוד עוזר לפנות לבג"ץ פעם נוספת, לקבלת צו ביניים שיקפיא את האכיפה כלפי מי שנמצאה בבדיקה בגופו רק חומצת THC ולא THC – זאת לפחות עד תקנון מחדש של הנושא ע"י המדינה או עד להחלטה סופית בעתירה.

הצעת חוק: נהיגה בהשפעת קנאביס למטופלים

על רקע זה הונחה בשבוע שעבר על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה שמבקשת להתיר נהיגה למטופלי קנאביס ברישיון. ההצעה לא תזכה כל מטופל מאשמת נהיגה בשכרות אלא תגדיר את המטופל כ”שיכור” רק במידה ולא עמד בבדיקת מאפיינים.

“מי שמשתמש בסם מסוכן לפי רישיון שניתן לו מהמנהל או לפי מרשם רפואי שניתן לו לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים, ובגופו מצוי סם מסוכן מסוג שקבע השר, לא יראו בו כשיכור לעניין סעיף 64ב לפקודה ועל כן ההוראות הנוגעות לשיכור לא יחולו לגביו, ובכלל זה העבירה שעניינה נהיגה ברכב בהיותו שיכור,” נכתב בדברי ההסבר להצעה.

עוד נכתב כי “בדנמרק, אירלנד, איטליה, הולנד, אוסטריה, פורטוגל, בריטניה ונורבגיה, המצב המשפטי בעניין זה הוא שנדרש להוכיח, נוסף להימצאות של סם בדם, גם השפעה בפועל. בניו סאות’ ויילס ובאוסטרליה יש דרישה לבדיקת דם ואם היא חיובית יש לבצע גם בדיקה פסיכומוטורית שתבוצע על ידי רופא. בארה”ב ובקנדה ישנה תכנית להכשרת שוטרים לאבחון נהגים תחת השפעה של סמים שגורמים לליקויי נהיגה”.

היוזמת, ח”כ שרן השכל (הליכוד), מסבירה כי “למשטרה יש כלים להתמודד עם הדרישה להוכחת השפעה בפועל הנדרשת בתיקון המוצע בהצעת החוק, וזאת על ידי ‘בדיקת מאפיינים’.” לדבריה “אין חוק שמונע ממי שקיבל רישיון לשימוש בסם כדין מלנהוג, אך המצב המשפטי כיום הוא שהלכה למעשה אסור לו לנהוג כי הפקודה מחשיבה שיכור מי שבגופו שרידי סם בדם. הימצאות של שאריות סם בדם או בשתן לא אומרת בהכרח שיש השפעה קוגניטיבית בפועל. שאריות של סם יכולות להימצא אף לאחר 28 ימים מרגע צריכת הסם, אך ההשפעה הקוגניטיבית מתפוגגת כעבור עד 8
שעות כך שאין השפעה על הנהיגה”.

הצעת החוק הונחה כאמור על שולחן הכנסת בשבוע שעבר. לאחר 45 ימים בהמתנה להערות הציבור תוכל לעלות ההצעה להצבעה במליאה בקריאה ראשונה. אם תאושר תופנה לדיונים באחת מועדות הכנסת ואם תאושר גם שם לבסוף תעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.