אבקת הקסמים: מה זה בעצם ‘קנאביס קיף’?

מה מקור ה”קיף”, החשיש היבש, הנפוץ כל-כך בעולם הערבי – ואילו יתרונות יש לשיטה העתיקה לעומת טכניקות המיצוי החדשות הנפוצות כיום.

אם נחזור לרגע בהיסטוריה אלפי שנים לאחור, הרבה לפני שאנשים בכלל הטריחו את עצמם בסוגיות כמו ‘מה זה BHO?’, נגלה שהשיטה הנפוצה ביותר למיצוי צמח הקנאביס ברוב תרבויות העולם הייתה ניפוי יבש של חומר הגלם באמצעות רשת או אביזר אחר שישמש כמסננת. התוצאה המתקבלת הייתה “קיף” – אלו למעשה הטריכומות הקריסטליות המכסות את הפרחים והעלים של הצמח במהלך שלבי הפריחה הסופיים של מחזור הגידול.

אותן טריכומות הן כידוע “מפעלי שרף” זעירים המייצרים בתוכם את הקנבינואידים והטרפנים הנחשקים. בדומה לטכניקות מיצוי פשוטות כמו “שיטת הקרח“, ה”קיף” נחשב לשיטה אורגנית, “Low Tech” בסיסית ביותר המשמרת את עיקר התכונות של צמח הקנאביס.


ה”קיף”, שפירושו “הנאה”, או “כיף” בלהגים מסוימים בשפה הערבית, מיוחס בעיקר לתרבות ולאופן הפקת החשיש הנפוץ במדינות ערב, שם במקומות רבים נוהגים לדחוס קלות את האבקה לטובת אחסון ושינוע נוחים יותר. אולם, בניגוד לחשיש הערבי המצוי, הקיף איננו עובר את שלב הדחיסה המדובר, תהליך שיכול לפגום במידת מה בפרופיל של הטריכומות.

רוב חובבי המיצויים אשר מעריכים את האיכות והעוצמה של הכיף שלהם מאחסנים את האבקה כאמור ללא דחיסה, בתוך צנצנת או בקבוק זכוכית (כדי למנוע התחמצנות), ומשתדלים להימנע עד כמה שניתן משינוע וטלטול של החומר עד לשימוש הסופי. חנויות קנאביס מסוימות בארה”ב ובאירופה מציעות ללקוחות שלהן אצבעות קיף דקות שמזכירות חטיף שוקולד (כמו החנות בסן פרנסיסקו בתמונה למטה) – יהיו אנשים שיטענו כי המוצר הזה עונה להגדרה של “חשיש”, בגלל הצורה והמרקם שלו, אך מבחינה טכנית, יש קו ברור המפריד בין “קיף” ל-“חשיש”.

למעשה כפי שציינו קודם לכן, סוגים רבים של חשיש “אולד סקול” כפי שרובנו מכירים הוא בעצם אבקת קיף דחוסה. הדחיסות הזו גורמת לטריכומות להישבר ולהתמזג יחדיו כדי ליצור את חתיכות החשיש המפורסמות אותן אנו רגילים לראות ממדינות כמו מרוקו, לבנון או אפגניסטן.

הדבר היפה בקיף הוא זה שלא מדובר פה בעוד תוספת של THC בלבד, או איזה שהוא מיצוי של קנבינואיד או טרפן ספציפי, נהפוך הוא – כאן התוצר הסופי המתקבל יכיל כמעט את כל החומרים המיוצרים על ידי הטריכומות. זה קורה מכיוון שברוב שיטות המיצוי נעזרים בחומרים נוספים על מנת להפריד בין הטריכומות לצמח (כמו בהכנת חשיש בשיטת הקרח כאמור, או בעזרת גז בוטאן), מה שעשוי לגרום לנזק לטרפנים עדינים, ולעתים אף לפגיעה בחלק מהקנבינואידים. אך התהליך של סינון חומר הגלם והכנת הקיף (Kiefing) לעומת זאת אינו מצריך (ברוב המקרים) שילוב של חומרים אלו, וכתוצאה מכך ההרכב של הקנבינואידים והטרפנים המתקבל בתוצר הסופי יהיה מלא ועשיר יותר.

"אצבע קיף" בסן פרנסיסקו
“אצבע קיף” בסן פרנסיסקו

מצוין למטופלי קנאביס רפואי

הקיף מצוין עבור מטופלים המעדיפים לעשן את התרופה שלהם, אך במקביל מעוניינים גם לקבל את מירב ה-THC (או כל תרכובת אחרת) שניתן לקבל מכמה שפחות שאיפות. מטופלים אשר סובלים מבחילות או כאבים יוכלו להשיג הקלה מהירה יותר כאשר הם שואפים כמויות גדולות יותר של THC, CBD וקנבינואידים אחרים, לעומת הכמות שהיו מכניסים לגוף משאיפת תפרחת רגילה. על פי העיקרון של תאוריית “אפקט הפמליה“, הרי שהרכב רחב ומלא יותר של טרפנים וקנבינואידים יכול בהחלט להעניק השפעה חזקה וטובה יותר.

איזה קנאביס אתה?

כמובן שגם כאן רצוי לקחת בחשבון את הניסיון והעבר האישי של כל מטופל עם החומרים הללו בטרם הצריכה, מכיוון שבזמן שמטופל אחד יידע לנצל את העובדה שבכמה שאיפות בודדות ניתן להשיג את ההקלה הרצויה ולהמשיך כרגיל עם היום שלו – עבור מטופל אחר אותן שאיפות עלולות להיות חזקות מידי – ולכן ההמלצה הכללית למטופלים חדשים היא להתחיל עם משהו רגוע ולבחון בהדרגה את אופן ההשפעה.

בארה”ב פעמים רבות מגדלים מסחריים ימכרו במחיר מוזל או אפילו יתרמו את הגזם ושאריות הקציר שלהם לקבוצות מטופלים שמעבדות את חומר הגלם הזה והופכות אותו ל”קיף”.

יאמי. אבקת "קיף" בצנצנת
יאמי. אבקת “קיף” בצנצנת

בעישון או באידוי

בדיוק כמו עם תפרחת הקנאביס, גם את הקיף ניתן לצרוך במגוון צורות ואופנים: שימוש אחד נפוץ הוא לפזר את האבקה בעדינות מעל הירק הגרוס בתוך ג’וינטים או ראשים, אחרים פשוט מעשנים אותו לבד כמו שהוא. כמו כן ניתן לצרוך אותו באמצעות אידוי, כמעט ללא כל צורך בציוד מיוחד. צריך לקחת בחשבון שמכיוון שהקיף מורכב מאבקה דקה הוא יישרף מהר יותר מתפרחת גרוסה של קנאביס.

בשנים האחרונות החלה תופעה שבה צרכנים ובעיקר חולים ומטופלים המבקשים לצרוך קנאביס בעל השפעה חזקה יותר, מכינים את מה שמכונה “תלת קומתי” (“triple decker”) או “אבן ירח” (Moon Rock”): זהו למעשה פרח קנאביס אשר נמרח בשמן חשיש ונטבל לאחר מכן בתוך אבקת קיף. ה”מונרוק” המדובר מכיל לרוב פי 2 מכמות החומר הפעיל שניתן למצוא בתפרחת יבשה רגילה (מעל ל-50% THC) ועל כן הוא יהיה יעיל גם לחולים בעלי סבילות גבוהה.

נשרף מהר יותר, משפיע חזק יותר. "קיף"
נשרף מהר יותר, משפיע חזק יותר. “קיף”

אחוז החומר הפעיל המצוי בדרך כלל באבקת קיף יבשה ינוע בין 30% THC עד ל-60% THC ויותר. העובדה שזהו מוצר בעל ריכוז גבוה יחסית, יחד עם העובדה שניתן למתג אותו כמוצר “אורגני” ו-“נקי” מחומרים נוספים שבאו עימו במגע במהלך העיבוד, הפכו את הקיף לאופציה מועדפת לשימוש עבור שפים, מסעדות וספקים שונים בתחום מאכלי הקנאביס. אך חובבי קיף אמיתיים יעדיפו תמיד להנות מאבקת הקסמים הזו באמצעות שאיפה עמוקה מג’וינט, באנג או מכשיר אידוי.

“מגשי קיף” וגורסים

כפי שכבר ציינו, הקיף נחשב לאחד ממיצויי הקנאביס שהיו בשימוש נפוץ זה שנים רבות, אולם במהלך השנים האחרונות הופיעו כל מיני אביזרים מודרנים המאפשרים לכל מי שרק רוצה לאסוף את אבקת הקסמים הזו. אחד מאותם אביזרים מוכרים הוא כמובן גורסים (“גריינדרים”) בעלי מספר שכבות של רשתות אשר מסננות את הטריכומות שנופלות מהפרחים ואוגרות אותן בתחתית, כך שכעבור מספר שבועות או חודשים (תלוי בתדירות השימוש) יהיה אפשר למצוא שם כמות יפה של “קיף”.

“מגשי קיף” הוא אביזר הנמצא בשימוש על ידי מגדלי קנאביס ותכליתו היא לבצע הפרדה בין הטריכומות המצויות על התפרחת והעלים לבין החומר הצמחי עצמו. רוב המגשים האיכותיים מורכבים משתי שכבות – השכבה הראשונה היא זו שמניחים בה את החומר גלם, לאחר מספר דקות של שקשוק וניעור ראוי של התבנית, יפלו רוב הטריכומות אל בסיס המגש שיהיה בדרך כלל עשוי ממתכת שחורה או לחילופין מזכוכית על מנת להקל על מלאכת איסוף האבקה.

ראו עוד:
שמן קנאביס – מה זה ולמה זה טוב?
“לשתות חשיש” – מדריך לעישון חשיש ללא טבק
קנאביס טהור: תופעת ה”דאב” שוטפת את העולם

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר