שיפור אדיר בחולי אסתמה לאחר שימוש בקנאביס

אסתמה לא מופיעה ברשימת ההתוויות (המחלות) המזכות ברישיון קנאביס רפואי, למרות שבעבר, עוד משנת 1996, כן קיבלו כמה חולי אסתמה ברי מזל רישיון ממשרד הבריאות לשימוש בקנאביס רפואי.

בדומה לסובלים ממחלות אוטואימוניות אחרות, רבים מחולי האסתמה מעידים כי עישון קנאביס אכן מסייע להם ומקל משמעותית על ההתקפים, אך כנראה מכיוון שאין מספיק מחקרים, ואולי גם בגלל שמדובר בפעולת עישון, משרד הבריאות נרתע מלהוסיף את המחלה לרשימה.

כעת יכולים אולי הסובלים מאסתמה לקוות שהדבר יתאפשר, לאחר שמומחים במכון לרפואת ריאה במרכז הרפואי 'שערי צדק' בירושלים ראו את תוצאות בדיקת שלושה חולי אסתמה קשים שמצבם השתפר משמעותית בעקבות הטיפול בקנאביס.

הרופאים החליטו לבחון את הנושא לעומק ובמאמר מדעי חדש שפרסמו החודש (אפריל 2020) בירחון של ההסתדרות הרפואית בישראל, הם סוקרים את המחקרים הקיימים על קנאביס ואסתמה ומתארים את השיפור אצל שלושת המטופלים שלהם.

כלום לא עזר עד הקנאביס

המאמר נפתח בתיאור מקרים של 3 חולי אסתמה קשים שחוו שיפור משמעותי במחלה בעקבות הטיפול בקנאביס רפואי. כל החולים טופלו לפני כן גם במשאף 'לטווח ארוך' בו משתמשים באופן יומיומי כדי למנוע התקפים, וגם במשאף חירום בו משתמשים כדי לעצור התקף שכבר התחיל.

מטופל מס' 1

המטופל הראשון, גבר בן 30 שסבל מאסתמה קשה מאז שהיה ילד, טופל במינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים בשאיפה, אגוניסטים של קולטני בטא, ומונטלוקאסט. למרות הטיפול בשלל תרופות התקפי האסתמה החוזרים שלו המשיכו ובאחד החמורים שבהם אף נאלצו לחבר אותו למכונת הנשמה.

כאשר המטופל ניסה לראשונה להשתמש בקנאביס למטרות הנאה, הוא שם לב לשיפור משמעותי בסימפטומים הנשימתיים שלו. הוא פנה למכון לרפואת ריאה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים וביקש לקבל רישיון קנאביס רפואי עבור האסתמה שלו.

בדיקת קיבולת ריאה שגרתית מסוג FEV1 הבודקת את כמות האוויר שנושפים בשנייה הראשונה לנשיפה מאומצת, אישרה כי המטופל סובל מחסימה ריאתית חמורה. שאיפה של סאלבוטאמול, תרופת אסתמה שאמורה לפתוח את דרכי הנשימה ולהעלות את קיבולת הריאה, הביאה לשיפור מזערי של 2% בלבד בקיבולת הריאה, כפי שנמדד בבדיקת ה-FEV1.

בשלב הבא נתנו לחולה לצרוך באידוי מינון נמוך של 0.1 גרם קנאביס, ואז חזרו שוב על בדיקת ה-FEV1. הפעם נמדדה עלייה של 16% בקיבולת הריאה – שיפור גדול פי 8 מזה שגרמה תרופת הסאלבוטאמול. הוא החל לקבל טיפול בקנאביס רפואי באידוי, וב-3 השנים שחלפו מאז לא היו לו כלל התקפי אסתמה, ולא היה לו צורך במשאף חירום.

מטופלת מס' 2

אישה בת 36 שאובחנה עם אסתמה בשנות ה-20 לחייה סבלה מהתקפים חוזרים וטופלה על בסיס יומי בתרופות פלוטיקזון וסלמטרול בשאיפה, ובעת התקף גם בקורטיקוסטרואידים מערכתיים בנוסף למשאף חירום.

חומרת המחלה שלה הצריכה העלאה במינון של התרופות היומיות, אך כבר במינון הבינוני התרופות גרמו לה לתופעת לוואי קשה של קנדידזיס (פצעים בחלל הפה). היא הגישה בקשה לקנאביס רפואי, וזאת אושרה על ידי היק"ר.

מזה כשנתיים שהחולה מטופלת בקנאביס רפואי וצורכת אותו באידוי 3-4 פעמים בשבוע. מאז תחילת הטיפול היא דיווחה כי לא היו לה התקפים נוספים והיא לא הרגישה צורך להשתמש במשאף חירום. עם זאת, היא עדיין משתמשת גם בתרופות האסתמה המונעות, שכן הפסקתן גרמה לה לקשיי נשימה בלילה.

מטופל מס' 3

גבר אסתמטי בן 34, נאלץ להשתמש במשאף חירום לפחות 3 פעמים בשבוע למרות שהשתמש באופן קבוע גם במשאפי 'טווח ארוך' של קורטיקוסטרואידים ואגוניסטים של בטא שנועדו למנוע התקפים.

הוא עבר תאונת דרכים קשה שגרמה לו לשברים מרובים וכאבים כרוניים, וקיבל קנאביס רפואי עבור הכאבים. כאשר התחיל את הטיפול בקנאביס עבור כאב, הוא חווה שיפור ניכר גם בתסמינים הנשימתים שלו. מאז כבר אין לו צורך במשאף חירום.

שלושת המקרים הנ"ל, שהציגו כולם שיפור משמעותי באסתמה קשה בעקבות טיפול בקנאביס, הרשימו מאוד את הרופאים במכון לרפואת ריאה בשערי צדק בירושלים, והם החליטו לצלול אל הספרות המדעית כדי לבדוק האם נעשו בעבר מחקרים על הקשר בין קנאביס לאסתמה. זה מה שהם מצאו:

קנאביס ואסתמה – מה אומרים המחקרים?

בדומה לרוב חלקי הגוף, גם בריאות קיימים קולטנים קנבינואידים. קולטני CB1 מפוזרים בעצבים של השרירים החלקים של נאדיות הריאה, ותפקידם הוא ככל הנראה לווסת את טונוס השרירים של הריאות. קולטני CB2 נמצאים בתאים החיסוניים שבריאות – המאקרופאגים והלימפוציטים, והם אחראים על וויסות של דלקת.

כאשר קנאביס נצרך, הוא מפעיל את הקולטנים האלו וגורם לשתי השפעות עיקריות:

הרחבת דרכי הנשימה (ברונכודילציה): כבר בשנות ה-70 וה-80, מחקרים מוקדמים מצאו כי שימוש ב-THC בשאיפה מרחיב באופן זמני את דרכי הנשימה ומשפר משמעותית (אך לטווח קצר בלבד) את קיבולת הריאה של חולי אסתמה. התוצאה הזאת התקבלה באופן עקבי גם ברוב המחקרים שנעשו בשנים מאז, עם עלייה של 150-250 מ"ל בתוצאות בדיקת ה-FEV1.

האפקט הזה של הרחבת כלי הנשימה (ברונכודילציה) מתחיל כ-5 דקות לאחר צריכת קנאביס בשאיפה, ונמשך עד כשעתיים לאחר מכן. נמצא כי צריכת קנאביס באכילה גורמת לאפקט דומה אך פחות משמעותי, שכצפוי מתחיל רק כשעה לאחר האכילה ונמשך זמן רב יותר לעומת עישון.

אפקט הברונכודילציה של קנאביס נגרם, כך לפחות משוער, ע"י היקשרות של THC לקולטני ה-CB1 בשרירים החלקים של נאדיות הריאה והפעלתם, מה שגורם להרפיית השרירים ולהרחבת דרכי הנשימה.

הפחתת דלקת: אסתמה היא מחלה אוטואימונית שנגרמת מתגובת יתר של מערכת החיסון, שמנסה לתקוף גורם זר בריאות ויוצרת במסגרת המתקפה תגובה דלקתית שמקשה על הנשימה. מחקרים מצאו כי לקנבינואידים יש אפקט אנטי-דלקתי שמרסן את תגובת היתר של מערכת החיסון במחלות אוטואימוניות אחרות כמו טרשת נפוצה ומחלת קרוהן.

על אסתמה באופן ספציפי עדיין אין מחקרים קליניים ארוכי-טווח בבני אדם, אך מחקרים בעכברים הראו כי הקנבינואידים THC ו-CBN יעילים בהפחתת תסמינים של 'אסתמה אלרגית', בה יש תגובת יתר של מערכת החיסון לאלרגנים באוויר. הם עושים זאת ע"י וויסות ציטוקינים מסוג Th2 והפחתת התגובה האלרגית של ייצור ליחה בעקבות נוכחות אלרגנים.

עם זאת, כאשר קנאביס נצרך בעישון, פעולת העישון עצמה גורמת בדיוק להשפעות ההפוכות מכל ההשפעות המיטיבות האלו – כיווץ דרכי הנשימה, והחמרת מחלות אלרגיות. עשן הקנאביס, בדומה לעשן הטבק, מכיל תוצרי בעירה שפוגעים בריאות לטווח ארוך ועלולים להחמיר מחלות כמו אסתמה.

המאמר מציין כי אידוי קנאביס כולל הרבה פחות תוצרי בעירה מסוכנים כך שבתאוריה הוא אמור להיות פחות מזיק – אך נכון להיום עדיין אין מחקרים שבדקו זאת לעומק, כך שלא ניתן לקבוע בוודאות האם צריכת קנאביס באידוי לטווח ארוך פוגעת בריאות או לא.

בנוסף להשפעות הישירות על הריאות, המאמר מציין גם השפעות עקיפות שעשויות להיות לקנאביס על אסתמה. לדוגמא מוזכרים מחקרים על ההשפעה האנטי-חרדתית של רכיבים בקנאביס (כמו CBD), שכן חרדה היא טריגר ידוע להתקפי אסתמה. מנגד, מינונים גבוהים של קנאביס, בעיקר כזה שעשיר ב-THC ודל ב-CBD, עשויים גם לגרום לחרדה – כך שהיתרון הזה עשוי להתהפך.

יתרון עקיף נוסף שמוזכר הוא התועלת של CBD עבור גמילה מעישון טבק, התמכרות מזיקה במיוחד עבור חולי אסתמה. היעילות של CBD כעזר לגמילה מעישון הודגמה בכמה מחקרים, שאחד מהם אף הראה ירידה של 40% בצריכת הסיגריות של מעשנים כאשר הם צורכים במקביל CBD באידוי. עם זאת, עדיין לא ידוע האם היעילות הזאת בהפחתת העישון נשמרת לאורך זמן.

לסיכום כותבים הרופאים כי "בעוד שקיימות ראיות משכנעות להשפעות החיוביות של קנאביס על תפקוד הריאות בטווח הקצר, לצריכה שלו בעישון יש השפעות מזיקות בטווח הארוך. אידוי קנאביס הוא כנראה פחות מסוכן, ודרושים מחקרים נוספים על מנת לקבוע עד כמה הוא בטוח. האם אי פעם יהיה משאף מבוסס קנבינואידים להקלה או טיפול בחולי אסתמה? עם הזמן, נוכל בתקווה להבין טוב יותר את מנגנוני ההשפעה של קנבינואידים, ואולי גם לפתח תרופות חדשות".