למה חוק הקנאביס נפל? בגלל המהפכה הצרפתית

חץ לסופ"ש: מאז הקמתה, "הכנסת" בישראל פועלת באופן הבא: הקואליציה משפילה את האופוזיציה ואלה מצידם חושבים שתפקידם להפיל את הממשלה - גם אם זה אומר להרוס את החיים במדינה. זו כמובן שגיאה. דעה

השבוע, רגע לפני שהיתה אמורה לעלות להצבעה במליאת הכנסת, משכה ח”כ שרן השכל את הצעת החוק להפסקת מדיניות ההפללה של צרכני קנאביס בהיעדר רוב, לאחר שהליכוד התנגד לתמוך בה. ההתנגדות מצד הליכוד באה למרות שח”כ בנימין נתניהו הודיע לפני הבחירות שיתמוך, למרות שח”כ אמיר אוחנה וח”כ ניר ברקת אפילו הצטלמו לסרטון תמיכה בלגליזציה וגם למרות שלפחות 10 חברי כנסת מהליכוד רצו ממש להצביע בעד.

אז איך יכול להיות שחברי כנסת יתמכו בהמשך רדיפה פלילית לא צודקת כלפי צרכני וצרכניות הקנאביס למרות שהם לא תומכים בה באמת? לא מדובר באיזה עאלק חוק אזרחות, אלא בעניין רציני – הפסקת רדיפה פלילית אחרי מיליון וחצי אזרחים! האם חברי הכנסת של הליכוד החליקו על השכל?

התשובה המקובלת שאנחנו שומעים מהם זהה בעצם לתגובה של חברי הקואליציה הנוכחיים כאשר הם בתורם היו באופוזיציה: “תפקיד האופוזיציה הוא להתנגד ולהפיל את הקואליציה”.

מיקי לוי (צילום: דוברות הכנסת)
“רב-צווחן ראשי” – יו”ר הכנסת מיקי לוי (צילום: דוברות הכנסת)

אבל רגע, חשבו על זה, מאיפה נבחרי הציבור שלנו שאבו את הרעיון הזה, שהופך אותם בעצם למעין רובוטים אוטומטים שמביעים התנגדות בלי קשר לתוכן העניין? אם זה ככה, אז בשביל מה בכלל צריך אותם?

המהפכה הצרפתית בשירות האופוזיציה הישראלית

כרגיל, כדי להבין את שורשי ההתנגדות, צריך לנדוד אחורה בהיסטוריה ולגלות את המקורות הרעיוניים של התודעה הפסולה הזו, והפעם – לצרפת.

לפני 233 שנים התחילה המהפכה הצרפתית, אשר הושפעה מרעיונות חדשניים של עידן הנאורות לגבי האופן שבו יש לנהל את ענייני הציבור וכן כתוצאה ממשבר כלכלי שהממשל המלוכני לא ידע לפתור. 

באותם ימים, בהם הבינו שתפקידו של הממשל להפעיל אלימות ולחלק משאבים, אחד הרעיונות החדשניים היה הרעיון של פיצול הממשל ל-3 רשויות נפרדות: הרשות המחוקקת שתהיה אסיפת נציגי העם ובה ינהלו דיונים, ולכן גם שם המוסד יהיה “פרלמנט”, מהמילה Parle שמשמעותה בצרפתית “דיון”, והם אלה שיקבעו את הפרוטוקול להפעלת האלימות הממוסדת על ידי הממשל, ששמו “החוק”, על פי עיקרון “הרוב קובע”. רשות שנייה, הממשל, תורכב על ידי הרוב, תתנהל כרשות נפרדת לחלוטין, תקיים את הוראות הפרלמנט, ותהיה כפופה לו. כאשר תהיה מחלוקת בינהם או בין אזרח למי מהן, הרשות השלישית, השופטת, היא זו שתכריע בהתאם לחוק, וכך כל העניינים יסתדרו בדיבורים ולא יהיה צורך באלימות, כי “הרוב תמיד שולט ולכן הוא גם חכם וצודק”. 

אלא שתיאוריה לחוד ומעשה לחוד. הניסיון להבטיח זכויות מלאות לנציגי העם ולקהילות השונות מצד אחד, ומצד שני לאפשר לרוב לעשות מה שבא לו כולל לרדוף ולשדוד את המיעוט, הוביל לפיצול למפלגות שכל אחת מהן החזיקה מיליציות חמושות שנלחמו אחת בשניה, כל אחת מתוך רצונה לשלוט ולשדוד את האחרים, וכך נוצר שלטון לא יציב שהתמחה ברציחות פוליטיות וטרור פנימי. בסופו של דבר, המהפכה הסתיימה כאשר נפוליאון המליך עצמו לקיסר וסיים את הניסוי הכושל. 

בנימין נתניהו (צילום: דוברות הכנסת)
תפקיד האופוזיציה הוא רק להפיל את הקואליציה? יו”ר האופוזיציה ח”כ בנימין נתניהו (צילום: דוברות הכנסת)

היה אפשר לחשוב שלאחר כישלון נורא שכזה העולם יתרחק מהאידיאליזם הצרפתי, אבל מכיוון שהאלטרנטיבה הייתה להקשיב לבריונים קתוליים נצלנים ורצחניים לא פחות, ששמו על עצמם בגדים יפים וברזל על הראש וענו לשם “האצולה” או “המלוכה” ולחבריהם מפיצי הבורות והרוע “הכנסיה”, זה לא כל כך מפתיע שהאידיאליזם הצרפתי שמבוסס על עקרון “הרוב הוא הקובע החכם והצודק והוא רשאי לחוקק ולעשות הכל לפי החוק ולכן גם תפקיד המיעוט הוא לרסק את השלטון ולהחליפו”, נשאר כאידיאל שולט בקרב מפלגות שאינן חלק מהשלטון. משם זה התגלגל למדינת ישראל דרך המשכילים האירופאים ממפא”י וחירות שהקימו את מוסדות המדינה בצלמם ובדמותם.

“שדוד כפי יכולתך” אינה אידיאולוגיה

אמנם אפשר להבין ואפילו להזדהות עם הדרך שהובילה אותנו עד לכאן, אבל נראה שהגיע הזמן לפסול את הגישות הללו סופית. אנחנו במאה ה-21, לא במאה ה-18, ואין בישראל משפחת מלוכה שרודה בנו.

מה שכן יש לנו, למרבה הצער, זה ספר חוקים, כלומר פרוטוקול הפעלת אלימות ממוסדת, שמזכיר יותר את אלה של הקולוניות של משפחת המלוכה הבריטית מאשר שלטון שבו האזרח וצרכי האדם במרכז. ממשל שבו הממשלה, שהורכבה מרוב קואליציוני דחוק והוקמה בדרכי כחש (אמנם על פי חוק אבל בואו נהיה כנים), שולטת לחלוטין בכנסת. אנשיה סבורים שתפקידם הוא לשדוד כפי יכולתם את הקופה הציבורית ולהקטין כמה שיותר את חלקם של המצביעים למפלגות שאינן חלק מהממשלה, האופוזיציה, בעוד אלה בתגובה רוצים רק “להפיל את הממשלה” כדי שהם יוכלו בעצמם לאייש את תפקיד השודדים בממשל. “שדוד כפי יכולתך” כאידיאולוגיה. 

כך הגענו למצב בו ישנה “כנסת” שאין בה באמת דיון אמיתי על הדברים, בעצם אין בכלל נושא לדיון. יש נאומים למליאה ריקה שהפרעות וצעקות בה הן עניין שבשגרה, יש לנו יו”ר כנסת בשם מיקי לוי שעד לפני חודש היה רב-צווחן ראשי מספסלי האופוזיציה ולכן חושב שזה ממש בסדר שגם היום האופוזיציה צורחת ומפריעה, אפילו במהלך נאום ראש ממשלה שכולו התגרות בהם, ושלגמרי לגיטימי שחברי קואליציה מפריעים בנאום יו”ר האופוזיציה במעין אוסף של קריאות קרב. האבסורד האמיתי הוא שרוב הנאומים בכנסת הם ברובם על כלום, בעיקר הטחת עלבונות, “אתם גנבים”, “אתם חמוצים”, אתם קקי, אתם פיפי.

צריך לייסד הפרדה מוחלטת בין הממשלה לבין הכנסת. מי שנבחר לכנסת – לא יכול להיות בממשלה, זה צריך להיות העקרון. תפקיד הקואליציה איננו תמיכה אוטומטית בממשלה אלא, בדומה לאופוזיציה, ייצוג הציבור ששלח אותם.

בהתאם, הגישה שהתבטאה השבוע בכך שתפקיד האופוזיציה הוא כביכול לתמוך בהמשך רדיפת צרכני הקנאביס רק בגלל שהקואליציה הביאה את ההצעה, היא אינה אלא בורות ממוסדת. תפקיד האופוזיציה הוא להציע חלופה רעיונית ולשכנע את העם לתמוך בגישתם, ולא להתנגד באופן אוטומטי רק כי הם אופוזיציה.

מי שמשתמש בתפקידו בכנסת כדי לתמוך בהמשך רדיפה, אלימות ממוסדת והפעלת חוק פלילי נגד אנשים שהוא חושב שהם חפים מכל פשע, אינו אלא אדם לא ראוי שצריך לאבד את תמיכת הציבור ולעולם לא לחזור לשלטון.

לכל הטורים של חץ-דוד לחצו כאן

הממשלה הבטיחה אי הפללה בעוד:

חדשות
שינוי גודל פונט