רפורמת ‘קנאביס במרשם רופא’ רלוונטית רק לכ-15% מהמטופלים

ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום יחד עם נציגי חברות הקנאביס הרפואי וגורמי ממשל בנושא רפורמת 'קנאביס במרשם רופא'. בדיון התברר שאכן כפי שפורסם במגזין קנאביס, הרפורמה רלוונטית רק לכ-15% מהמטופלים ותיכנס לתוקף אולי רק בשנת 2024

הבוקר (ג’) בדיון בוועדת הבריאות דנו חברי כנסת, פקידי ממשל ונציגים מתעשיית הקנאביס הרפואי ברפורמת ‘קנאביס במרשם רופא’, שאמורה לשנות את מודל מתן ההיתרים לשימוש בקנאביס – מרישיונות, שעבורם נדרש כיום אישור פרטני של משרד הבריאות (יק”ר), למרשמים, שיינתנו על ידי רופאים מומחים המוסמכים לכך ללא צורך במעורבות של משרד הבריאות. על פי התכנית, המודל יתאפשר באמצעות רופאים מומחים בלבד, בתחום התמחותם בלבד, ובפיקוח קופות החולים.

חלק מהותי נוסף בתכנית הוא קביעת מחירון קבוע של תשלום לרופאים עבור השירות של ניפוק מרשמים חדשים וחידוש מרשמים קיימים. על פי המודל המוצע, בשלב זה, המחיר לניפוק יעמוד על 720 ש”ח ולחידוש על 360 ש”ח. מדובר במחיר גבוה יותר מזה שנקבע לפני כשלוש שנים בוועדת הכספים שעמד על 289 ש”ח לשנה ולא יצא לפועל בגלל התנגדות קופות החולים, אך נמוך יותר מזה שנפוץ כיום בשוק שנשלט בעיקר על ידי “מאכערים” שגובים אלפי שקלים לניפוק רישיון חדש ומאות עד אלפי שקלים לחידוש רישיון קיים.

על אף הבשורה, בשלב ראשון המודל לא יהיה רלוונטי לכ-85% מהמטופלים ויתאפשר רק למקצת מהמטופלים, כ-15% על פי בדיקת מגזין קנאביס, המקבלים את הטיפול בגין התוויות כמו פרקינסון, אפילפסיה, סרטן, קרוהן וכד’. יתר המטופלים, בהתוויות הנפוצות יותר כגון כאב כרוני (55% מהמטופלים) או פוסט טראומה ו”אחר” (כ-30% מהמטופלים), אולי יצטרפו למודל הזה רק בעתיד, במועד שאינו ידוע וטרם נקבע. כמו כן הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף רק 180 יום לאחר אישור התקנות בוועדה, לאחר דיונים שצפויים להימשך כ-3 חודשים. כלומר, רק במהלך שנת 2024 לפחות, יש סיכוי שהרפורמה תופעל.

לאחרונה נודע כי במסגרת ההכנות לרפורמה, במשרד הבריאות שוקלים להטמיע גם כמה “חבלי הצלה” עבור היצרנים, בהם הפחתת בדיקות וביקורות של איכות וניקיון, הקלות ברגולציה ועוד. אחד הרעיונות השנויים במחלוקת במסגרת זו הוא החלטת משרד הבריאות לשקול לאסור על שיווק תפרחות ולעבור לשיווק קנאביס בצורה גרוסה בלבד, וכן לבטל את החובה הקיימת כיום על היצרנים להציג אחוזי קנבינואידים (רכיבים פעילים כמו THC ו-CBD) על גבי אריזות הקנאביס.

מהלך הדיון

יו”ר ועדת הבריאות, ח”כ אריאל בוסו (ש”ס), פתח את הדיון: “המעבר למודל החדש עתיד לספק רפואה טובה יותר, שיפור הנגישות, הכנסת הקנאביס כחלק מרצף הטיפול בקהילה, יגדיל את היצע הרופאים, יוזיל את עלויות הטיפול ויצמצם את החשש לשימוש לרעה. התכנית גובשה על ידי ד”ר בועז לב. בשל מורכבות המהלך הוחלט על ידי שר הבריאות משה ארבל לקדם את המודל בצורה זהירה ואחראית. נערוך כאן יותר מדיון אחד או שניים, נצלול לעומקם של הדברים, ורק לאחר מכן נאשר את התקנות. אני מבין שיש חששות מצד המשרדים הממשלתיים ומגופים חיצוניים.”

רן רידניק, סמנכ”ל משרד הבריאות: “אני שמח להיות פה היום, זו רפורמה משמעותית שעבדנו עליה לא מעט, עוד מ-2016. זה עניין מורכב הן מבחינה רפואית, תפעולית ועוד. היו שאמרו להרחיב יותר, היו שאמרו לצמצם. יש טיעונים לכאן ולכאן, אבל המהלך הוא מאוזן, מבוסס ומקצועי. המהלך עתיד להיות תקף לכ-18,000 מטופלים (מתוך כ-125,000, מ.ק), להתוויות מסויימות. הרופא יוכל לרשום מרשם לקנאביס ללא צורך ברישיון. אנחנו נתחיל במתווה הזה המצומצם גם כדי לבחון את התוצאות ולהתקדם בהתאם. סוגיה נוספת שעלתה היתה האם לאפשר לרופאים פרטיים לפעול במודל. החלטנו שנאפשר זאת, אבל רק לאחר אישור של קופת החולים. זה לא מהלך פשוט גם לקופות החולים, שצריכות להתאיםם את המערכות שלהן.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר): “מדובר באמת בבשורה. אנחנו מספר רב של שנים מנסים ליצור את ה’מדיקליזציה’ – חולה הולך לרופא ורופא רושם לו והוא הולך לבית מרקחת לקנות את התרופה. בהחלטת הממשלה נקבע כי כאשר תבשיל העת, נעבור ממשטר רישיונות למשטר מרשמים. נכון להיום קנאביס ניתן ברישיון, או על ידי רופאים שהוכשרו והוסמכו לכך, או על ידי קבלת המלצות מרופאים לא מוסמכים לרופאים מוסמכים ביק”ר שמאשרים את הבקשות. כמובן שיש לעשות את המעבר בדרך אחראית ומבוקרת. זה לא דבר של מה בכך. גם לאור ריבוי האינטרסים השונים, בין משרד הבריאות לבין הקופות, בין הקופות לבין עצמן, ובוודאי במערך כל כך מורכב של מטופלים. המודל יהיה תקף לקרוהן, אפילפסיה, אוטיזם, אונקולוגיה, דמנציה, פרקינסון… כל אלה נכללות במסגרת התקנות. בסך הכל 13 מתוך 16 התוויות נכללות. זה נכון שכשמדברים על אחוזים הן משקפות 15% מההתוויות. זה עבר שני סבבים של הערות ציבור, יש כאן בשורה לחולים בהתוויות. ללכת לרופא, לקבל מרשם ולסור לבית המרקחת.”

יו”ר הוועדה אוריאל בוסו: “כאב כרוני מהווים 55% מהמטופלים. פוסט טראומה מהוות כ-12% מהמטופלים. למה לא לפתוח את ההתוויות הללו לעוד ‘כוכביות’, כך שאפשר יהיה להכניס מטופלים נוספים?”

לנדשפט: “הוועדה בחנה את זה ולפני כשבוע מנכ”ל משרד הבריאות להקים בנושא של פוסט טראומה (PTSD) ועדה ולבחון אפשרויות לעשות את זה במהלך משני, ואני מאמין שזה יקרה גם בהתוויית כאב, אבל לא ידוע כמה זמן זה ייקח.”

איזה קנאביס אתה?

המשרד לביטחון לאומי, עו”ד גיל דיין מהלשכה המשפטית: “הזכירו פה את המכתב ששלח השר לביטחון לאומי לשר הבריאות. כאמור, היו לנו לגופי המשרד השגות לגבי המרשים לאסירים ועצורים. אני מבין שהתקנות ייכנסו לתוקף 180 יום לאחר פרסומן.”

משטרת ישראל: “אין לנו התנגדות מסויימת, רק הערה לגבי המרשמים הדיגיטליים והקלות של זיופם. יש להקים ממשק דיגיטלי שיאפשר זיהוי ויצמצם מקרים של מטופלים שיעוכבו במידת הצורך ויהיה נדרש לבדוק את אמיתות המרשמים שלהם. הצענו מספר פתרונות דיגיטליים לגבי זה. אני לא מכיר את המכתב מענה של שר הבריאות למכתב של השר לביטחון לאומי. אני מצטרף להערת המשרד לגבי 180 הימים שיאפשרו להשלים את הפער הזה”.

נציגת שירות בתי הסוהר: “נבקש להחריג את שב”ס מהמנגנון הזה או לפתח מודל ייעודי אחר. ברגע שאסירים מגיעים עם מרשם, אנחנו פונים ליק”ר כדי לבדוק אמיתות של המרשמים והרישיונות. אנחנו נתקלים במקרים של ניסיונות לזייף רישיונות ומרשמים. גם כאשר מדובר ברישיון קיים, אין תיאום מול היק”ר כך שאסיר יכול לממש את המרשם שלו מתוך הכלא, ובמקביל מישהו אחר מממש את אותו מרשם מחוץ לכלא. צריך שיהיה סנכרון בין המערכות. ברגע שאני כרוקחת מנפקת את הקנאביס, אני מדווחת למאגר הראשי שכל בתי המרקחת מחוברים אליו, וככה בית מרקחת אחר יכול לדעת שהמרשם נוצל. מול קופות החולים אין לנו את הממשק הזה. בניגוד לקנאביס, במקרה של תרופות כמו אוקסיקונטין או ריטלין, אנחנו מנפקים בעצמנו על פי מרשמים של רופאים של שב”ס, זה מאגר פנימי, ואוי ואבוי לרופא שינפיק מרשמים מקבילים.”

משרד הבריאות: “חשוב להבהיר כמה דברים בעניין שב”ס. אנחנו מדברים על כ-150 אסירים בלבד, זה גודל האירוע. מעבר לכך, עבור שב”ס היק”ר ימשיך לתת את השירות. זה לא יהיה מול קופות החולים. ההבדל היחיד עבורם יהיה כאשר מגיע אסיר שמטופל כבר על ידי הקופה. במקרה כזה הוא יעבור באותו רגע לטיפול היק”ר, לניפוק רישיון.”

הסתדרות הרוקחים: “אין לנו התנגדות לתקנות, אבל יש דברים טכניים: דבר ראשון נושא הזיופים של מרשמים דיגיטליים זה מכת מדינה. לא בקנאביס, אבל בשנה האחרונה אישית טיפלתי במרשמים של סמים מסוכנים בכל המחוזות במדינה. הרוקחים בדלפק נתקלים בזה מדי יום. קשה מאוד לזהות מרשמים מזוייפים. זו מערכת שמנוהלת על ידי רופאים וארגוני פשיעה. אבל זה לא קורה בקנאביס, כי בקנאביס הכל נעשה במערכת סגורה נפרדת. אם פותחים את הקנאביס למרשמים אז צריך לשים לב שזה לא יאפשר זיוף. עוד דבר הוא שבתקנות מוצע שרופא יקבע מותג, זה לא דבר שקורה בתרופות.”

קופת חולים כללית: “בעניין רופא מומחה, זה לא רפואת משפחה או ילדים, אז מבחינת כמות הרופאים שירצו לעבור את ההכשרה ולהתעסק עם זה, זה בסימן שאלה. אני רק אומר, לגבי גיוס כח אדם שיעשה את זה, זה סימן שאלה. לגבי ההכשרה עצמה, לפי מה שכתוב זה אמור להיות מקוון (אונליין) בלבד. אנחנו חושבים שצריך גם היבט מעשי. מישהו שיכול ללוות את הרופא. כמה שעות באינטרנט זה לא מספיק כהכשרה. עוד נושא שחזר הוא ממשק בין מערכות המידע השונות. זה ידרוש עבודה – כמה זמן זה ייקח, מה המשאבים… זאת שאלה. בתוך חצי שנה, 180 יום, ייתכן שיהיה קשה לעמוד בזה. עוד דבר הוא העניין של הסנכרון. כמי שעובד כיום בקופה מול היק”ר, הניתוק הוא מוחלט. כלומר אין לי מושג מי מטופל שמקבל קנאביס ומטופל שלא. זה משפיע גם על בחירת תרופות אחרות, למשל אופיואידים, וזה גורם למסוכנות. דבר נוסף הוא שאין חובת דיווח על מסוכנות בנהיגה. מי שמקבל רישיון קנאביס רפואי חותם שלא ינהג 6 שעות אחרי נטילת הסם. אבל יש מטופלים שמקבלים רישיון ומקבלים תרופות נוספות במקביל, מה שמהווה סיכון לנהיגה.”

קופת חולים מאוחדת: “בנושא המערכת של היק”ר, נשמח מאוד אם היא תהיה קיימת גם לאופיאטים ועוד דברים, וחבל להוריד אותה. אם מעבירים את הטיפול לקופות ומורידים את המערכת, זה חבל גם למטופלים וגם לנו. אנחנו נשמח למערכת שתוכל לנהל את המרשמים, לסגור אותם ברגע שהם מנופקים, ולא רק בקנאביס”.

יפעת קריב, פורום התאחדות התעשיינים: “תודה ליובל לנדשפט ולרן רידניק, אנחנו מודים לכם. קודם כל כדי להבין את האירוע, ברמה העולמית, טיפה סקירה קטנה בנושא, בינואר 2019 ארגון הבריאות העולמי הציע המלצות בנוגע לקנאביס. יותר מ-600 מומחים מ-100 מדינות בעולם הציגו עמדה שמורידה את דרגת המסוכנות של הקנאביס. ב-2.12.20 התקיימה הצבעה באו”ם, היסטורית, בה הוחלט להוריד את דרגת המסוכנות למעמד של סם נרקוטי בעל תועלת רפואית. בדיון נקבע שאין צורך יותר במשטר רישיונות אלא במרשמים כי זה בעל תועלת רפואית. לפיכך ישראל היא המדינה האחרונה בעולם שיש בה עדיין משטר של רישיונות. בשנת 2016 נקבע שיהיה מעבר למרשמים ברגע שתהיה הסדרה של הקנאביס. בשנת 2019 הוסדרה תעשיית הקנאביס, כלומר שכבר ב-2019 היה צריך להתחיל את המהלך הזה. רק ב-2021 מונתה הוועדה של בועז לב. בינואר 2022 היה דיון בוועדה בכנסת נאמר שהמרשמים יהיו דיגיטליים ושהכללים יהיו זהים לנרקוטיקה. כלומר לא יהיה יקום נפרד של קנאביס ושל תרופות, זה יהיה אחד, כך שהרופא יוכל לדעת שהמטופל מקבל קנאביס. בעצם, הכל כבר נאמר, אין שום סיבה לא לעבור למשטר של מרשמים. כ-400 רופאים כבר הוכשרו על ידי היק”ר לכך. הדיון מתמקד בסך הכל בכ-16,000 מתוך בעלי הרישיונות לקנאביס, ממחלות מאוד ספציפיות. היום מגיעים אלינו רופאים שלא יודעים איזה טיפול ניתן למטופל שלו. המעבר יוריד ביורוקרטיה, יחסוך עלויות, כי לא יצטרכו רישיונות, ובעיקר זה יחסוך עלויות למטופלים כי הם צריכים להוציא הרבה כסף על ניפוק וחידוש רישיון. בנוסף, זה ימגר את התופעה של סחר ברישיונות בשוק השחור. אמרו שכאן שהתהליך לא פשוט. אני אומרת שהתהליך הזה כן פשוט. מה שיש היום זה לא פשוט. אנחנו מבקשים 90 יום להטמעה לאחר אישור התקנות ולא 180 יום כפי שמוצע.”

ד”ר ראשד קשקוש: “אני רופא כאב בשירותי בריאות כללית. אני רוצה להודות ליק”ר ולשבח את העבודה. הייתי רופא מוסמך ויועץ ביק”ר ויצאתי לעבוד בקהילה. הליווי של היק”ר מאוד חשוב, ואני ממש מודה ליובל לנדשפט על כל העשייה, על הניסיון לקדם את הנושא, את התחום של הקנאביס. לצורך הדיון האמיתי בנושא הקנאביס, אנחנו מתבקשים קצת להשתחרר מהתחושה שאנחנו דנים ומדברים על אנשים מסוממים, אנשים נרקומנים, אנשים מסוכנים. בכל פגישה, בכל מקום ומוסד, שאתה פותח את הנושא של טיפול בקנאביס, אתה מרגיש שהפרצופים משתנים. כרופא, כשלפני כמה שנים התחלתי לפתוח את הנושא, והתחלתי לדון בו מול הממונים, תמיד נתקלתי, אפילו בין הרופאים עצמם, שאנחנו מדברים על נושא מסוכן. אמרו לי ‘תעזוב אותך’, ‘לא עכשיו’. תמיד התגובה היתה לא מתאימה. לגבי התקנות, מהניסיון שלי, תקנון טוב בתחום הבריאות צריך להיות כזה שמבטיח איכות טיפול טובה, הנגשה וזמינות, משהו שמסדיר את חלוקת התפקידים, לקיחת האחריות, באופן ברור. אתם שולחים אותנו עכשיו לקופות. מי ינהל את הנושא? אנחנו עובדים כבר כמה שנים בתחום ועדיין הכל חשוך, באפילה. אם יש לך שאלה, אתה נתקל בהרבה בעיות עד לקבלת תשובה. בסוף התשובה היא ‘תזרום’. זה לא תקנון בריא. נכון לעכשיו רוב הרופאים מסרבים לשתף פעולה. איך מעבירים תוך 180 יום את הנושא לקופות החולים בהן רוב השטח מסרב לשתף פעולה בזמן כזה? זה בעייתי מאוד. אתם מציגים את המילה ‘מרשם’. מה זה ‘מרשם’. השאלה היא לאן הולכים עם המרשם ואיך מנפיקים. יש כיום מרשמים שלקבלת התרופה צריך ביורוקרטיה הרבה יותר משל קנאביס. מה שחסר לי כאן זה התייחסות למה הגבלתם את המטופלים של הכאב, למה הגבלתם בתקנות ל-60 גרם בחודש, מה עושים עם מטופלים שכבר מחזיקים יותר מ-60 גרם… מה שיקרה כאן זה שיש פה עידוד של תעשיית הרופאים הממליצים.”

ח”כ שרן השכל: “השאלה היא למה יש רק 100 רופאים פעילים מתוך 400 רופאים מוסמכים. זה קורה כי ההליך מאוד קשה לרופאים, הם צריכים לפנות ליק”ר, לחכות לאישורים, זה לוקח זמן, הם מתייאשים”.

רידניק: “לכן אנחנו עושים את המהלך הזה כעת, זה יאפשר לרופאים לפעול. אין ספק שבעולם של כל רופא מומחה שיוכל לרשום מרשם, זה יקל על התהליך הזה.”

לנדשפט: “בעבר אולי היה צריך טלפונים ליק”ר כמו שאמרה ח”כ השכל. היום כבר הכל במערכת XRM, ושמענו כאן בדיון שזה עובד. לא שהכל נקי, יש עדיין בעיות, אבל הן מטופלות. לגבי הכשרת רופאים, אכן הוכשרו הרבה רופאים. חלקם הגדול זה בגלל שזה עדיין לא נכנס לקופות. אנחנו מאמינים שברגע שהתקנות האלה תחמתנה, הדברים יעברו לקופות החולים והרופאים הללו יחלו בפעילות. לד”ר קשקוש אני אגיד שמשרד הבריאות רוצה להיטיב עם החולים, אבל זה לא אומר שקנאביס יינתן בכל כמות ולכל דורש, אלא שכל בקשה תיבחן באופן אחראי.”

קופת חולים מכבי: “אני חושב שזה כן טוב שמתחילים עם קבוצה מוגדרת של מטופלים ושהמודל ההתחלתי מצומצם. בצדק בחרו בחולים שאפשר לזהות אותם בקלות, שקל לזהות אותם. נושא כאב הוא מאוד מורכב וקשה לזהות חולה כי כאב זה תחום סובייקטיבי. לגבי המתווה עצמו – צריך להשלים את הנושא של הסדרי הגבייה. קנאביס רפואי לא נכלל בסל הבריאות, וזה גורם להוצאות נוספות לקופות החולים, במיוחד כשהתחום הזה יעבור לאחריותנו. יש הסדר גבייה על השולחן, וצריך לסיים את החקיקה שם. לא נוכל לממן את הפעילות הזאת אם זה לא יוסדר. לגבי מרשמים דיגיטליים, זה לא קיים כיום באף קופת חולים, וזה שונה בקנאביס לעומת תרופות אחרות. בתרופות זה פשוט. קנאביס רפואי מגיע בצורות רבות, בריכוזים שונים והמון חברות. יהיה קשה לכן לעשות מרשם דיגיטלי מדויק. זה לא בלתי אפשרי אבל זה תהליך פיתוח מחשובי אצלנו, וזה דורש תקציב, ולא קיבלנו תקציב כזה. לגבי המטופלים, היק”ר עושה עבודה מאוד יסודית, אבל אנחנו לא יודעים מזה. אנחנו יודעים שיש אלפי מטופלי קנאביס במכבי, אבל אנחנו לא יודעם מי אלה ולא יודעים כל מטופל אם הוא בעל רישיון קנאביס או לא. חייבים לפתוח ממשק בין הקופות ליק”ר. בנוסף, הקביעה של 180 יום להטמעה, זה קצר מדי.”

איתי רוגל, חברת בזלת: “קופות החולים הן סביב נושא הקנאביס כבר כמה שנים. 180 יום היא להיערכות טכנית, דיגיטלית. עם כל הכבוד זה לא נולד אתמול, ואפשר לעשות את זה בפרק זמן הזה. אנחנו מבקשים להשלים את התמונה בצד השני, כלומר שייקבע לוח הזמנים למעבר למרשמים, שזה לא יישאר ‘באוויר’.”

ח”כ השכל: “היה צריך לעבור למרשמים מזמן, רק שצריך לעשות את זה בלי לפגוע. יו”ר הוועדה אומר שנשב כאן 3 חודשים, אבל הסאגה הזאת של הקנאביס הרפואי נמצא כבר שנים בתוך מאבק מאוד מאוד אלים בין משרדי ממשלה, לבין מטופלים, לבין רופאים, לבין קופות חולים, לבין תעשייה שלמה. פשוט מלחמה. התקנות האלה לא מגיעות בתוך ואקום. יש המון חוסר אמון, היסטוריה ומאבקים, בבג”ץ, בוועדות, ברחוב. לכן, יש המון אמוציות גם, וזה מובן וחשוב שנשים את זה על השולחן. צריך להבין שהדבר הזה עלה בחיי אדם. יש פה אנשים שאיבדו חברים, בני משפחה, בגלל מאבקי כוחות, רגולציה, התעקשות של ממשלות שונות, אנשי תעשייה, הכל מהכל. אז בתקנות האלה צריך לוודא שאנחנו עושים את הדבר הנכון. הרבה פעמים הביאו הצעות שבאו לעשות טוב, אבל באותה נשימה גם פגעו. לכן, כשהצעת התקנות הזו מונחת לפנינו, אני מבקשת לא לעשות את הטעות שעשו לאורך השנים האחרונות. אני מבקשת להעביר תקנות שהן טובות, שהן יסייעו בראש ובראשונה למטופלים. חברות ייצור בורחות לחו”ל, נסגרות, פושטות רגל. כולם בורחים לחו”ל. יכולנו להיות מעצמה. אבל אני שמה את זה בצד ואומרת בואו נתמקד במטופלים. יש פה כאלה שיגידו ‘סמכו עלינו אנחנו יודעים מה אנחנו עושים’. אבל אני אומרת לך יו”ר הוועדה, שיש דברים שחשוב לעשות, כי אחרת אני לא אוכל לתמוך בזה. הדבר הראשון הוא לקבוע מה מהות המרשם עצמו. צריך לוודא שהוא בתוך מערכת חלופית, כי להמציא את הגלגל עושה נזק. צריך לוודא שהמרשם שרופאים יכולים להנפיק, הוא מרשם כפי שהם רושמים כל מרשם אחר במערכות של קופות החולים, בדיוק כמו תרופות אופיאטיות, תרופות מסוכנות, ממכרות. אם סומכים על רופאים לטפל בחולים ועל שיקול הדעת שלהם בתרופות מסוכנות, כך גם בקנאביס רפואי. לכן, לא להמציא מערכת חדשה, אלא שיהיה ברור שהם יכולים לרשום את המרשם הזה בתוך המערכת הנוכחית שקופות החולים מספקות לכל תרופה אחרת. אי אפשר להפלות. זה לא חוצן, חייזר. הערה שניה היא המעבר לקופות החולים ולסגור את האפשרות לטיפול פרטי. אני נדרשתי לאחרונה ללא מעט טיפולים בעקבות לידה, כאב, כירורג שד, רופאי נשים מומחים, ובתוך המערכת הציבורית, שהיא בין הטובות בעולם, שמספקת טיפול סביר, אבל מה לעשות, לוקח לך חודשים לקבל תור אצל רופאים מומחים. התור הזה, המענה הוא דרך מערכת פרטית. אם אתה מעביר מאות אלפי מטופלים שמקבלים את זה היום במערכת הפרטית, ומעמיס אותם על המערכת הציבורית, זה לא רק להמתין 7 חודשים לתור, תכפיל את זה. לא רק מטופלים קנאביס, כלל המטופלים יאלצו להמתין. זה יעמיס בצורה מסויימת. אז חייבים למחוק מהתקנות הללו את המילים ‘בקופת חולים’, ולאפשר גם לרופאים בצורה פרטית לאפשר להם לטפל במטופלים שלהם. הם נוגעים בהם כבר שנים. הם המומחים הגדולים ביותר. אז עכשיו אתה רוצה למכור את כל הניסיון שהם צברו ולפגוע בטיפול של החולים במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת. הערה נוספת היא למה חולי כאב ופוסט טראומה לא נכללים. החליטו לקחת רק 16% מהמטופלים, חולים במחלות שידוע שהטיפול הטוב ביותר עבורן הוא קנאביס, כמו אפילפסיה וסרטן, רופאים אומרים שזו הדרך הטובה ביותר. עכשיו בתקנות האלה אתה הולך להעביר אותם סבל של שנה שנתיים? התרופות האחרות כוללות תופעות לוואי של פיגור שכלי, ניוונים ועוד. אני כאמא אם היתה לי ילדה עם אפילפסיה, הרופא היה אומר לי לחכות שנה, לא הייתי עושה את זה לילדה שלי. אתם אומרים לסכן את הילדים בפיגור, בשיתוק מוחין, מה לא… לגבי כמות הקנאביס, אתם קבעתם מקסימום של 60 גרם. יש אלפי מטופלים שמקבלים גם כפול מזה ויותר. מה שאתה אומר לאנשים זה תיקחו טיפול חצי מהזמן. מי שטופל במינונים גבוהים צריך להמשיך לקבל את המינון שלהם. גם בג”ץ יגיד את זה. אי אפשר לפגוע ברצף הטיפולי. לגבי חולי כאב ופוסט טראומה, צריך לקבוע שבעוד 6 חודשים יתקיים דיון להוספתם. או בעוד שנה, אבל שזה יהיה בידיים של יו”ר הועדה ולא בידיים של מישהו אחר. לטובת השקט הנפשי של המטופלים, כי יש חוסר אמון. 180 יום זה גם מוגזם. 60 יום זה זמן מספק, רופאים יודעים איך לרשום מרשמים בתרופות קשות וממכרות בהרבה.”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר