לשלם 5,000 שקל למאכער או לגדל עציץ קנאביס משלי? | דעה

"לפני שקרקס הבחירות יתחיל וכל מיני פוליטיקאים ינופפו שוב בגזר הלגליזציה" - פניה של כותב אלמוני, מתמודד נפש, אל רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים

שמי אינו חשוב. אני בן 34 ומתמודד נפש שנים ארוכות, כרגע חי על קצבת נכות ומסורב רישיון קנאביס מהמדינה. הסיפור שלי הוא אחד מני רבים לצערי והוא נמשך עד לרגע כתיבת שורות אלו.

בשנת 2003, בעודי תלמיד תיכון, התפרצה אצלי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, או.סי.די בקיצור. החרדה החברתית הקצינה והפכתי משועבד למחשבות טורדניות, טקסים והימנעויות שהפכו את החיים לבלתי נסבלים. בשלב מסוים, במשך השירות הלאומי שלי, ההתקפים הלכו וגברו עד כדי חשד לאירוע לבבי ואי יכולת ללכת. אי לכך, קיבלתי בשנת 2009 את מרשם הקלונקס הראשון שלי. ההשפעה הייתה כבדה וממכרת מאוד, ועד מהרה מצאתי את עצמי עולה במינונים רק כדי להשאיר את הראש מעל המים. הייתי משועבד ואומלל, ובתוך כל זה לא הרגשתי שאני משנה משהו לטובה.

יום אחד, באביב של 2016, מצאתי את עצמי באירוע חברתי שגררתי את עצמי אליו. בין שאר הפרצופים המוכרים התנדף ריח מאוד מוכר של משהו שנמנעתי ממנו שנים, קצת מחשש, קצת מדעות קדומות. הסתכלתי עליהם וברגע של ספונטניות נטלתי את הגליל הבוער שהוגש לי ולקחתי שאיפה חזקה, כמו בסרטים. עבור מישהו שלא עישן מעולם סיגריות זו הייתה חוויה די מוזרה שלוותה בשיעול קל, אבל בניגוד למה שחששתי ממנו, לא איבדתי את השפיות. אדרבה. בניסיון השני הרגשתי תחושה נשכחת שלא הרגשתי הרבה זמן – נחת.

לאחר התייעצות עם הפסיכולוג, ירדתי בהדרגה מהשימוש בקלונקס לייצוב הנפש ועברתי לעשן קנאביס עד שהפסקתי לחלוטין עם הקלונקס. לא רק שהייתי פעיל יותר, גם הפכתי לאדם שמח יותר, מעורה יותר במשפחה ואסיר תודה על איכות חיים שהלכה והשתפרה מיום ליום.

אבל מה עושים כשזה לא חוקי?

הפסיכיאטר לא היה מוכן לשמוע על קנאביס. חיפוש נוסף לזכאות שוב לא צלח. בחיפוש השלישי קיבלתי הצעה ממאכער – שלם 5000 ש”ח ותקבל רישיון מהמדינה. אשכרה סחר בסמים בחסות החוק. חבוט ומיואש הגעתי לאופציה הרביעית – לגדל.

גם זה בטח יעניין אותך
עציץ קנאביס בגידול ביתי
“לפני שקרקס הבחירות יתחיל וכל מיני פוליטיקאים ינופפו שוב בגזר הלגליזציה, אני אמשיך לצרוך את מה שהמדינה לא מוכנה לתת לי בדרכים שלי”

הניסיונות הראשונים היו די עלובים והתסכול היה גדול, אבל לבסוף הצלחתי להרכיב אוהל גידול ראוי שהפיק ירק באיכות ראויה למשתמש. הייתי מאושר. שני עציצים הפכו לארבעה ואלו הפכו לעשרה, ועד מהרה מצאתי את עצמי מספק לעצמי וויד נקי ישר מהאדמה.

זה לא אומר שזה לא מגיע עם פחדים. בכל פעם שעוברת ניידת ליד הבית שלי הלב שלי מתכווץ בפחד. אולי מישהו ראה אותי? אולי הריח חזק מדי? אולי הייתי פשוט צריך לשלם 5000 שקל בשביל לקנות רישיון מלנדשפט בשביל שקט נפשי?

אבל כמו שאמרתי, אני חי על קצבת נכות כרגע ויש לי הוצאות רבות על תרופות וטיפולים מכדי להשקיע בשוחד חוקי ליק”ר, אז אני מגדל. קנאביס הוא חלק חשוב מחיי ומסייע לי יותר מכל תרופה אחרת, ולמרות הפחד מישיבה בכלא אני מעדיף להרגיש טוב.

אז לפני שקרקס הבחירות יתחיל וכל מיני פוליטיקאים ינופפו שוב בגזר הלגליזציה, אני אמשיך לצרוך את מה שהמדינה לא מוכנה לתת לי בדרכים שלי. אי ציות אזרחי הוא צו השעה, וכל רגע בו המלחמה בקנאביס בחסות המדינה נמשכת זהו אות קין לנו כחברה. מהפוליטיקאים אין לי תקווה יותר, אז אני מקווה פשוט שהמסר הזה יגיע למספיק אנשים – רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים: קחו צד. הקשיבו למטופלים שלכם, אל תתנו דעת לדמגוגיות של בצלאל סמוטריץ’, מיכל וולדיגר, אוסאמה סעדי ונשמות טובות אחרות. החיים פה מספיק קשים גם ככה בלי להיות מתמודד נפש, ורק לחץ מצדכם יוכל להטות את הכף לטובת לגליזציה שכל כך נחוצה פה, בריאותית וכלכלית.

עד אז, קציר נעים.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר