עתירה לבג”ץ לביטול הפללת הצרכן, המדינה תשיב תוך 3 שבועות

"הממשלה לא מתפקדת ומסמסה את ההזדמנות שנתן לה בית המשפט" - כך טוענת עתירה שהוגשה הבוקר לבג"ץ בדרישה להקפיא את הפללת צרכני הקנאביס עד החלטת בימ"ש או עד אישור לגליזציה בממשלה הבאה. בתוך שלושה שבועות המדינה תמסור תגובה, כך קבע כב' השופט ג'ורג' קרא לפני שעה קלה

כמעט שנתיים לאחר שהוגש לראשונה באביב 2019, הוגש הבוקר (א’) “בג”ץ הלגליזציה” פעם נוספת. כזכור העתירה דורשת לבטל את הסעיפים בחוק המפלילים את השימוש העצמי בקנאביס ולהסדיר שוק קנאביס חוקי בישראל.

במקביל לעתירה הגישו העותרים, אורן ליבוביץ ועלה ירוק, גם בקשה למתן צו ביניים בדרישה להקפיא לאלתר כל אכיפה נגד עבירות שימוש עצמי בקנאביס מצד כל הרשויות – עד להכרעה בעניין בביהמ”ש או על ידי הממשלה הבאה.

לטענת העותרים, המיוצגים על ידי עו”ד חץ-דוד עוזר, הדרישה לצו ביניים להקפאת ההפללה באה על רקע הודאת המדינה בטענות העובדתיות והמשפטיות, כפי שבאה לידי ביטוי בדו”ח הועדה הממשלתית שעסקה בכך בחודשים האחרונים במסגרת ההכנות לאישור חוק הלגליזציה.

כב’ השופט ג’ורג’ קרא קיבל את העתירה כבר בתוך שעות ספורות והורה למדינה למסור תגובה מקדמית לעתירה ולצו הביניים תוך שלושה שבועות – 14.2.20.

בנימין נתניהו בני גנץ (צילום: דוברות הכנסת)
הבטיחו לגליזציה, אך לא קיימו. רה”מ בנימין נתניהו ורה”מ החליפי בני גנץ (צילום: דוברות הכנסת)

כאמור העתירה הוגשה בשנית, לאחר שנדחתה בפעם הראשונה ב-18.6.20, יותר משנה לאחר הגשתה, בטענה תקדימית לפיה “יש לתת לממשלה הזדמנות” לעשות זאת בעצמה. בפסק הדין השופטים קבעו כי “אין מקום למרוץ סמכויות” בין בג”ץ לכנסת אך כן השאירו את האפשרות להגיש את העתירה בשנית.

לטענת העותרים הממשלה מסמסה את ההזדמנות הזו שניתנה לה וממילא היא אינה מתפקדת כמו גם הכנסת שהתפזרה לאחרונה לבחירות נוספות. לכן הם דורשים מבית המשפט להקפיא את האכיפה על עבירות שימוש עצמי בקנאביס עד בירור העניין בבג”ץ.

כזכור, שלושה ימים לאחר מתן פסק הדין שנתן “הזדמנות” לממשלה, ב-21.6.20, אישרה אכן ועדת שרים לענייני חקיקה בשם הממשלה כי בכוונתה לאשר לגליזציה של קנאביס בישראל. בחלוף שלושה ימים נוספים, 24.6.20, אושרה גם הצעת חוק ממשלתית בעניין זה בקריאה טרומית בכנסת.

במשך 5 חודשים, עד נובמבר 2020, דנה בנושא ועדה ממשלתית מיוחדת בראשות המשנה ליועמ”ש עו”ד עמית מררי, שהגישה המלצה מפורטת לבטל את הפללת הצרכנים ולהסדיר את השוק. שר המשפטים אבי ניסנקורן אימץ את ההמלצות והודיע על “לגליזציה תוך 9 חודשים”.

אך עוד בטרם אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה, מה שהיה מחיל עליה “דין רציפות” שמאפשר המשך מאותה נקודה בממשלה הבאה, פוזרה הכנסת בטרם עת והצעת החוק קרסה יחד איתה.

עם פיזור הממשלה וקריסת הצעת החוק ללגליזציה – שהיתה אמורה להביא עד סוף שנת 2021 או עד קיץ 2022 – הוגשה עתה העתירה מחדש בטענה כי ההזדמנות שניתנה לממשלה כשלה וכי יש לשחרר לאלתר את צרכני הקנאביס מאימת ההפללה.

בעתירה החדשה העותרים טוענים בין השאר כי בית המשפט נתן “כבוד” לכנסת ולממשלה, אך אלה לא מתפקדות כבר מעל לשנתיים, בשל מה שהעותרים מכנים “מלחמת אזרחים קרה”. לפיכך, הם טוענים, לא ראויות הממשלה והכנסת לאותו “כבוד” שהקנה להן בית המשפט.

שרן השכל אבי ניסנקורן רם שפע
דווקא תומכי הלגליזציה הפילו את הממשלה ואיתה את הצעת החוק ללגליזציה (צילום: דוברות הכנסת)

בנוסף בעתירה החדשה ישנה הרחבה בנושא של “שמירת הדינים” – הסעיף בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי לא ניתן לפסול חוקים על בסיס חוקי יסוד אם נחקקו קודם להם. מכיוון שחוק היסוד נחקק בשנות ה-90 ופקודת הסמים קודם לכן, היא לכאורה “מוגנת” משינוי גם אם מפרה את חוק היסוד.

העותרים טענו כבר בפעם הראשונה כי התיקון לפקודה שנחקק ביולי 2018 ביוזמת השר לבטחון פנים לשעבר גלעד ארדן (“חוק הקנסות” – קבע מתן דו”חות במקרים מסויימים למי שנתפס בפעם הראשונה או השנייה) מהווה שינוי של הפקודה, שבא לאחר חקיקת חוקי היסוד, ולכן “שמירת הדינים” לא תקפה.

בדיון שנערך בבג”ץ המדינה טענה כי יש לדחות על הסף את העתירה מן הטעם שפקודת הסמים לא שונתה, וזאת מכיוון שההפללה נותרה בעינה. העותרים סיפקו במהלך הדיון הסברים נוספים מדוע שמירת הדינים לא תקפה וכעת הסברים אלו שולבו בעתירה החדשה.

בנוסף בזמן שחלף נרשם כאמור שינוי מהותי בנושא לאחר שועדה מקצועית מיוחדת בראשות המשנה ליועמ”ש עו”ד מררי הגישה המלצה רשמית לבטל את הפללת צרכני הקנאביס ולהסדיר שוק קנאביס חוקי למבוגרים (“לגליזציה”).

בית המשפט העליון
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: שלום רופאייזן)

העותרים מתייחסים בעתירה המחודשת לדו”ח ועדת מררי וטוענים כי “מדובר למעשה בהודאה רשמית ופורמלית של המדינה בכל טענותיהם לפיהן ההפללה אינה מוסרית, אינה חוקתית, אינה יעילה, אינה ראויה , וכי יש לבטלה מיידית”. 

“נוכח האמור בדו”ח ועדת מררי, המהווה הודאה בטענות המהותיות של העותרים, ובפרט בטענה לפיה הפללת הצרכן אינה חוקתית, או כפי שנאמר בדו”ח ‘אין ערך מוגן בעבירה’, העותרים דורשים צו ביניים מיידי להפסקת ההפללה, זאת נוכח הנזקים העצומים שההפללה גורמת, או לחלופין דיון מיידי בעתירה,” נטען.

“לא הגיוני ולא סביר שידוע לכל שההפללה תסתיים בעוד חודשיים או בעוד שנתיים, ועד אז המדינה תמשיך לרדוף אחרי צרכנים מסכנים על לא עוול בכפם,” מסרו העותרים, המיוצגים על ידי עו”ד חץ-דוד עוזר. “הממשלה מסמסה את ההזדמנות שניתנה לה. על בית המשפט להכיר בכך ולקבל את העתירה לאחר שהתברר שאין פה לא כנסת ולא ממשלה. אנחנו דורשים שבתוך חודש וחצי יתקיים דיון בנושא, הרי לפני רגע קבעו כל משרדי הממשלה שאין הצדקה להפללה ושמוכרחים להסדיר את שוק הקנאביס. זה משהו שקבעו המומחים הכי גדולים מטעם הממשלה. כולם. פרקליטות מדינת ישראל מחזיקה היום בידע הכי משמעותי בעולם בתחום והיא מסכימה לעמדות שלנו בבג”ץ”.

הצעת החוק ללגליזציה קרסה כאמור עקב פיזור הממשלה מוקדם מדי, דווקא בעקבות מהלך יזום של מקדמי הצעת החוק ח”כ רם שפע וח”כ שרן השכל בעצמם. גם שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, שהתחייב ללגליזציה “תוך 9 חודשים”, היה מהגורמים לנפילת ההצעה מוקדם מדי.

טרם נודע בודאות האם נכונות השמועות על כך שבזמן שניסנקורן הבטיח את מה שהבטיח הוא כבר ידע שהממשלה תפוזר עוד קודם לאישור החוק בקריאה ראשונה, מה שהיה מחיל עליה ‘דין רציפות’ לממשלה הבאה וכך ניתן היה להמשיך באותה נקודה לאחר הבחירות. ניסנקורן מכחיש.

אשה מגלגלת ג'וינט קנאביס
מתי קנאביס יהיה חוקי בישראל?

העתירה נפרשת על פני שלושה קלסרים, מלאה בטיעונים וחוות-דעת מומחים מהארץ והעולם, ומבקשת מבית המשפט העליון להסכים כי ענישה פלילית עד מאסר נגד מי שמחזיק קנאביס לשימוש עצמי היא מעשה פסול מצד המדינה כלפי אזרחיה, ומהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות – ולפיכך יש לבטלה.

בעתירה נטען עוד כי החוק המפליל צרכני קנאביס פסול ונוגד את עקרונות חופש הפרט וכבוד האדם, בעיקר כשמדובר בהתנהגות הנפוצה בקרב 27% מהציבורי בישראל, כך על פי נתונים רשמיים של הממשלה.

בין חוות הדעת המגבות את טענות העותרים ניתן למצוא את אלו של ניצב בדימוס שלמה גל אשר כיהן כמנכ”ל הרשות למלחמה בסמים, חוות דעת מדעית של ד”ר עידו מגן, חוות דעת כלכלית של מכון ירושלים לחקר שווקים, חוות דעת היסטורית של ההיסטוריון והעיתונאי אלון גילעד, חוות דעת של ארגון השוטרים האמריקאי נגד הפללה LEAP, חוות דעת על השפעת ההפללה על בני הנוער של היועצת החינוכית רוני בר לב וכן חוות דעת נוספות הנוגעות למשפט משווה.

כפי שנחשף במסגרת ההכנות להגשת העתירה, ישנן כבר תשע מדינות בעולם בהן בית המשפט העליון ביטל חוקי הפללה על בסיס טענות זהות. עם זאת, בישראל כאמור השופטים דחו את העתירה בטענה כי יש לתת לממשלה הזדמנות לעשות זאת בעצמה.

חדשות