מתנגדי הלגליזציה תובעים 200,000 ש”ח ממגזין קנאביס

ד"ר אמי שופמן ועו"ד שי לאל הגישו תביעה נגד מגזין קנאביס בטענה שתגובות שקוראי המגזין פרסמו לטור דעה משנת 2016 מהוות לשון הרע נגד ד"ר שופמן. "כינו אותי ד"ר מנגלה," טוען שופמן ודורש פיצוי של 200 אלף ש"ח מהמגזין

הפסיכיאטר ד”ר אמי שופמן, ממובילי המאבק נגד לגליזציה ומהבודדים שמבקשים גם להמשיך עם מדיניות הפללת הצרכנים, הגיש לבית משפט תביעה בסך 200,000 ש”ח נגד מגזין קנאביס בגין מה שהוא מתאר כלשון הרע נגדו.

ד”ר שופמן, הנוהג להעיד על עצמו בגאווה כמי שהמציא את המונח “מגואה לגהה”, הגיש את התביעה בעקבות תגובות של קוראי המגזין למאמר דעה משנת 2016 שפורסם תחת הכותרת “האיש שתומך בהפללה“.

מאמר הדעה שהתגובות אליו הרגיזו את ד”ר שופמן נכתב לפני יותר מ-4 שנים, על ידי פעיל לגליזציה ותיק שאינו קשור למגזין, כטור תגובה למאמר שהוא עצמו פירסם קודם באתר אחר תחת הכותרת “הסכנות של אי הפללה“.

במאמר שפירסם טען ד”ר שופמן כי לעמדתו נכון להמשיך את מדיניות הפללת הצרכנים ממגוון סיבות. למשל טען: “האם מישהו מעוניין לטוס במטוס ששעה לפני הטיסה הקברניט עישן ג’וינט? זה יקרה בתדירות גבוהה ברגע שתהיה אי הפללה”.

ד"ר אמי שופמן (צילום מסך: פייסבוק - ספריית הרמן למדע הטבע - בכפוף לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים, הצלם לא אותר, ניתן לפנות כדי להסיר את התמונה)
ד”ר אמי שופמן, ממובילי ההתנגדות ללגליזציה ותומך בהמשך הפללת הצרכנים (צילום מסך: פייסבוק – ספריית הרמן למדע הטבע, האוניברסיטה העברית | שימוש בכפוף לסעיף 27א’ לחוק זכויות יוצרים, הצלם לא אותר, ניתן לפנות כדי להסיר את התמונה)

בתגובות לטור שפורסם במגזין קנאביס כביקורת על מאמרו של ד”ר שופמן מחו חלק מהקוראים נגד עמדותיו הקיצוניות אותן הוא מפרסם במשך עשרות שנים, גם בימים אלה, ולמעשה בכל עת שהמאבק ללגליזציה צובר תאוצה. חלק מהתגובות היו בשפה מעט חריפה והכילו מילים נוקבות נגד מי שלעמדת המגיבים מעודד המשך אלימות ממוסדת נגדם.

בכתב התביעה שהגיש ד”ר שופמן ונוסח על ידי עו”ד שי לאל, פעיל בולט בעצמו במאבק נגד לגליזציה, טוענים השניים בין השאר שמגזין קנאביס איחר בשבועיים וחצי בהסרת תגובה שלא מצאה חן בעיניהם ושלאחר שזו הוסרה לא הוסרו תגובות נוספות שנדרשו בפנייה נפרדת נוספת.

השניים דרשו לקבל פיצוי כספי עבור מה שהם מכנים “הוצאת דיבתו הרעה של התובע” ובנוסף דרשו גם לקבל לידיהם את פרטי כתובות ה-IP של המגיבים, על מנת להגיש תביעות גם נגדם. משמגזין קנאביס לא מסר לידיהם את הפרטים, החליטו להגיש את התביעה.

“רוב קוראי המגזין ככל הנראה משתמשים ואולי אף חמור מכך מגדלים וסוחרים”

“עניינה של תביעה זו היא התנכלות באמצעות אתר אינטרנט המכונה מגזין קנאביס אשר כל כולו מוקדש לקידום שימוש נרחב בסם הקנאביס המסוכן, הפצתו וגידולו, וזאת כחלק מהאידיאולוגיה הקיצונית של הנתבעים כתומכים של מפלגת ‘עלה ירוק’,” נכתב בפתח כתב התביעה.

למרות שכאמור מדובר בטור דעה בלבד שנכתב על ידי פעיל לגליזציה ותיק שאינו נמנה על צוות המגזין, הם טוענים בתביעה כי “בסוף מאמר הדעה הזמינו (צוות המגזין, מ”ק) את קוראיהם להגיב באמירה ברורה כי התגובות צריכות להיות חריפות, והכל בניסיון להשתיק את קולו של התובע המהווה בר פלוגתא אידיאולוגי לאג’נדה הקיצונית של הנתבעים בכל הנוגע לשימוש בסם הקנאביס”.

לדבריהם “בהתאם להזמנה מפורשת זו החלו הקוראים להגיב כשהם משתלחים בגסות בוטה ומבזים את התובע בדברי בלע ואמירות קשות המשוות אותו בין היתר לד”ר מנגלה הידוע לשמצה, מייחסות לו נטילת שוחד, כביכול, מצד גורמים בעלי אינטרסים, כביכול, ושלל אמירות קשות לרבות הזמנה לתקוף את התובע פיזית”.

“הנתבעים השאירו במכוון ובמודע את התגוביות המשמיצות על כנן באתר במשך פרק זמן ארוך במיוחד – כ-4 שנים(!), כך שכל מי שמנסה לאתר פרטים על התובע במנוע החיפוש של Google מקבל במקום הראשון(!) את מאמר הדעה המפנה מפורשות אל אותן תגוביות משמיצות(!)”.

עוד טוענים השניים כי “רוב קוראי מגזין קנאביס הם ככל הנראה משתמשים ואולי אף חמור מכך מגדלים וסוחרים” וכי “היה ברור למגזין, כפי שאכן קרה, שתגובותיהם של הקוראים על מאמר הדעה תהיינה חריפות ובוטות. בימים שחלפו נרשמו עשרות תגוביות שכל כולן התקפות על התובע או עמדותיו ושהוציאו את דיבתו”.

בין התגובות אותן הם מתארים כהוצאת דיבה לכאורה (מתוך כ-60 תגובות שהופיעו בכתבה בסה”כ) ציינו את התגובות: “ד”ר מנגלה”, “מישהו משמן את שופמן”, “ככל שקנאביס יוגדר מסוכן, יותר כסף לכיס של שופמן”, “מאחל לך מוות”, “הסנדלר של ארדן”, “ד”ר רשע” ועוד.

לדברי שופמן ולאל, “מגזין קנאביס לא מצא לנכון לסנן את התגוביות המשמיצות וחמור מכך החליט להשאיר אותן במשך כ-45 חודשים על מנת שהשמצת התובע תימשך ללא מגבלת זמן ותחשוף אליה כמות מקסימלית של גולשים”.

מדוע המתינו 4 שנים להגשת התביעה?

ייתכן שהתביעה, שהוגשה 4 שנים לאחר פרסום הידיעה, באה כחלק מקמפיין שניהלו לאחרונה התובעים נגד הצעת החוק הממשלתית ללגליזציה על רקע כך שבמהלך הקמפיין נערכו עימותים תקשורתיים בין עו”ד לאל לבין נציגי מגזין קנאביס, כלומר מן “נקמה”.

אך לטענת שופמן ולאל ישנה סיבה אחרת לעיכוב המשמעותי בהגשת התביעה, והיא שלכאורה רק לאחרונה גילה ד”ר שופמן שחיפוש של שמו בגוגל אחת מהתוצאות הגבוהות מפנה למגזין קנאביס ולאחר לחיצה נוספת לאותו טור דעה.

לטענתם במשך 4 שנים מאז פרסום טור הדעה ד”ר שופמן לא חיפש את שמו בגוגל לכאורה ולכן לא שם לב לכך. על פי התביעה רק לאחר שמטופל שלו הפנה את תשומת לבו לכך, הבין שמו מוצג בקישור למגזין קנאביס בבאחת התוצאות הראשונות לחיפוש.

בעקבות גילוי זה רומז ד”ר שופמן כי הוא הפסיד לכאורה סכומי כסף גדולים מכיוון שמטופלים שהיו מעוניינים אולי בשירותי הגמילה שהוא מספק, ויתרו עליהם לאחר שקראו את התגובות למאמר.

“בחודש ספטמבר האחרון נפגע סמים המטופל אצל התובע הסב את תשומת לבו של התובע לכך כי חיפוש שמו במנוע החיפוש של גוגל מעלה בתוצאת החיפוש הראשונה קישור למאמר,” הם טוענים. “התובע נהג להפנות מטופלים שלו אל רשת האינטרנט על מנת שיאתרו את שמו ויקראו כתבות שלו בדבר נזקי הקנאביס, וכך יוכלו להתרשם מרמתו המקצועית לפני שישכרו את שירותיו. מתברר שהחל מסוף שנת 2016 כל המטופלים בפוטנציה של התובע נחשפו למאמר על התגוביות המשמיצות ובכללן האמירות המבזות בדבר נטילת ‘השוחד’, דבר שברור שהרתיע אותם משכירת שירותיו כמטפל בגמילה מסם הקנאביס”.

עורך דין שי לאל (צילום מסך: ערוץ 12)
עו”ד שי לאל, ממובילי הקמפיין נגד הקלה בחוקי הקנאביס (צילום מסך: ערוץ 12)

בנוסף, למרות שבאתר המגזין מובהר במפורש שהמגזין לא מעודד שימוש בקנאביס אלא רק את ביטול מדיניות הפללת הצרכנים ואת קידום הסדרת שוק קנאביס חוקי למבוגרים, טוענים השניים בתביעה כי “מגזין קנאביס מיועד כל כולו להפצת המסרים של מפלגת ‘עלה ירוק’ ומוסר נתונים חלקיים במטרה לעודד ולהרחיב ככל הניתן את השימוש בסם”.

לדבריהם “המגזין מפרסם כתבות מגמתיות ובעייתיות המעודדות שימוש בסם הקנאביס כגון הכתבה ‘7 מחקרים שהרשות למלחמה בסמים לא רוצה שתכירו’ (משנת 2012, מ”ק) המבקשת לערער על הידוע והמוסכם מזה שנים ארוכות ביחס לסכנות הסם ונזקיו”.

“התוצאה הסופית היא שהאתר מעודד השגה, אחזקה, גידול ושימוש בסם פסיכואקטיבי מסוכן וממכר, שהשימוש בו הוביל לעשרות אלפי מכורים ונפגעים בישראל שחלקם מאושפזים במחלקות ובתי חולים פסיכיאטריים”.

מי הם ד”ר אמי שופמן ועו”ד שי לאל?

בתביעה מייצג את ד”ר שופמן מתנגד לגליזציה מוכר נוסף, עו”ד לאל, שפרץ לאחרונה לתודעה לאחר שיחד עם ד”ר שופמן ואחרים השתתף בקמפיין נגד הצעת החוק הממשלתית ללגליזציה.

הקמפיין התנהל בסיועה של איל הקזינו ד”ר מרים אדלסון הידועה בהתנגדותה ללגליזציה ואף תרמה מיליוני דולרים גם נגד קנאביס רפואי. השניים קיבלו במה למאמריהם בעיתון “ישראל היום” שבבעלותה והיא גם פרסמה מאמר שכתבה בעצמה באותו נושא.

לאחר תחקיר הסתבר שעו”ד לאל קשור לתנועות לא-רשומות שקמות מדי כמה שנים בשמות שונים, ומובילות את ההתנגדות ללגליזציה עד שנעלמות כשהדיון נשכח וחוזרות כך שוב להבא. חלק מאותן תנועות קשורות לכת הסיינטולוגיה. עו”ד לאל אף שימש בעצמו כנציג של תנועות כאלה בדיונים רשמיים בכנסת.

עדכון: כתב הגנה הוגש מטעם מגזין קנאביס.

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט