מפונקציונליות לחוויה: המהפך העיצובי שעברו בתי המרקחת לקנאביס רפואי

בשנים האחרונות, נוף בתי המרקחת בישראל עובר מהפכה שקטה. כפי שצפינו בכתבה משנת 2019, מאז הטמעת הרפורמה בענף והמעבר לממכר קנאביס רפואי בבתי מרקחת בלבד, החלו להופיע ברחבי הערים בתי מרקחת המתמחים בקנאביס – אלו מציגים תפיסה עיצובית חדשנית השוברת את התדמית המסורתית של בתי מרקחת שהורגלנו אליהם, כך שבמקום החלל הקליני והסטרילי הלבן, הם מספקים חוויית לקוח ייחודית, צבעונית, נעימה ומזמינה – תוצר של עיצוב מקצועי ומחשבה רבה.

כדי להבין טוב יותר את האתגרים והפתרונות בעיצוב בתי מרקחת לקנאביס של העידן החדש, שוחחנו עם שניים ממעצבי בתי המרקחת לקנאביס המובילים בישראל – זהבית קאופמן ואבי לב.

אבי לב, מעצב בתי מרקחת ותיק, מספר על האתגרים והחידושים בתחום: "בית מרקחת הקנאביס הראשון שעיצבתי היה ממש עם השינוי החוקי, וכניסת הקנאביס לבתי המרקחת, וזה היה מאתגר, מורכב וקשה. מהניסיון שלי עם בתי מרקחת 'רגילים', בהם הכול היה סביב התרופות והמוצרים המשלימים, פתאום הגיעו אליי יזמים שתרופות, קרמים, תוספי תזונה ומוצרי תינוקות, הם לא מה שמעניין אותם, ומה שהם רוצים להציג הוא שואו ועיצוב שיתקשר לעולם הקנאביס."

לב ממשיך: "בתחילה היה קשה לקלוט ולהסביר ליזמים שהם מקימים קודם כל בית מרקחת, בו הקנאביס הוא כמו אופטלגין, חלק מההיצע. מבחינה עיצובית, עולם התרופות ועולם הצמחים הם שני עולמות שכמעט סותרים זה את זה. כשקיבלתי את הפרויקט הראשון הרגשתי שאני מתווה דרך חדשה, הייתי צריך לפתח קונספט עיצובי חדש לגמרי ושונה לחלוטין מהדרישות שנהגתי לקבל קודם עבור בתי מרקחת רגילים."

זהבית קאופמן, מעצבת בתי מרקחת עם ניסיון של מעל עשר שנים, מוסיפה פרספקטיבה נוספת: "למעשה בתי מרקחת לקנאביס הם לא שונים במאומה מבתי מרקחת רגילים לחלוטין, 95% מהתכנון הוא תכנון של בית מרקחת רגיל, וכך בדיוק הרוקחים המחוזיים, שמאשרים את התכנון והעיצוב, מתייחסים אליהם."

מגבלות רגולטוריות ופתרונות יצירתיים

לב מתאר את המגבלות על מה שאפשר להציג: "יש רוקחים מחוזיים שאוסרים כל אזכור של קנאביס, בין אם בשילוט הראווה או בפנים חלל הקהל, לא תמונות של קנאביס, לא דיאגרמות אינפורמטיביות טכניות, לא מאשרים שום דבר שמרמז על קנאביס, ומהבחינה הזו אנחנו דיי מוגבלים. הדרך היחידה שלי לבדל בית מרקחת קנאביס מרגיל הוא במעטפת, בקירות, ברצפה ובתאורה, אבל אני לא יכול לדבר ישירות על הקנאביס במפורש."

קאופמן מחזקת את דבריו: "קיימת לא מעט התערבות, לא רק בעיצוב אלא אפילו בבחירת השם של בית המרקחת. יש רוקחים מחוזיים שלא מאשרים אפילו אזכור לקנאביס ב'רמה שנייה', ברמיזה, באופן שמאוד רחוק מהמקור, ולאו דווקא כולם מכירים. עם זאת, זה נתון לשיקול דעת של הרוקח המחוזי, ויכול להשתנות בין המחוזות."

למרות המגבלות, לב מספר כיצד הוא מצליח ליצור אווירה ייחודית: "אני משתדל שכל בית מרקחת שאני מעצב יהיה חריג ובולט, מושך מבחוץ. בחלק יחסית גדול מבתי המרקחת לקנאביס שאנחנו עושים יש הרבה שימוש בירוק, כי קנאביס מתקשר אוטומטית במוח לצבע הירוק, אז לרוב יהיה אלמנט כלשהו בירוק. יש אפילו בית מרקחת שכולו ירוק, מהרצפה ועד התקרה."

ההבדל בין בתי מרקחת לקנאביס לבתי מרקחת רגילים

לב מדגיש עוד את ההבדל המהותי בין עיצוב בית מרקחת רגיל לבין בית מרקחת לקנאביס: "כשמעצבים בית מרקחת רגיל הנטייה של הלקוחות היא לנצל כל סנטימטר, ולהציג כמה שיותר סחורה שרלוונטית לבית המרקחת. בבית מרקחת שמעוניין להתמקד בקנאביס, המדפים בחלל הקהל הופכים להיות כמעט מיותרים, כיוון שאין באמת מה להציג. אז חלל הקהל הופך להיות יחידה תדמיתית שמוקדשת לשואו ולאווירה."

קאופמן מוסיפה: "לעומת בתי מרקחת רגילים, פה אני נדרשת למקוריות וחשיבה על קונספט שהוא מעבר, כי החלל הוא דיי ריק ואין המון תצוגה. יש בית מרקחת שיצרנו לו חלון ראווה בסטייל חנויות הבגדים של פעם, וזו תצוגה מתחלפת. לאותו מקום יצרנו ליין של מרצ'נדייז, ותכננו מקום ייעודי למיקום המוצרים הממותגים."

איזון בין פונקציונליות לאסתטיקה ויצירת חוויית לקוח ייחודית

קאופמן מדגישה את המורכבות בתכנון: "הנושא של הקנאביס, ברמה התכנונית, נכנס בכל מה שקשור להקצאה של מיקומים מדויקים לקנאביס, ובכל הקשור לנושא המיגון והאבטחה. יש תקנות מדויקות הקשורות לבתי מרקחת ותקנות נוספות של המשטרה."

לב מסביר: "לבית מרקחת יש חוקים מאוד נוקשים, בכל הקשור לתכנון. בשלב הראשון יש לוודא אם החלל בכלל יכול לעמוד בתקנות של בית מרקחת, מבחינת שטח וכניסות ויציאות. יש חשיבות רבה לאבטחת המקום, מבחינת רישיונות."

קאופמן מוסיפה: "יוצא לי הרבה להגביל את השאיפות העיצוביות של הלקוחות שלי, אני אומרת לא מעט פעמים – 'אסור', אני מאוד מגבילה כי אני מכירה את התקנות. יחד עם זה, התקנות הן הגיוניות, ורובן נוגעות לעניינים של ניקיון וסטריליות, שהם הבסיס לבית מרקחת."

"יותר מחשבה על החוויה"

קאופמן מסכמת: "המחשבה היא איך לייחד את בית המרקחת כך שיהיה אחר. באחת מרשתות בתי המרקחת שעיצבנו הקונספט הוא טכנולוגי, עתידני ונקי, אז מיקמנו שולחנות ארוכים עם טאבלטים, כשהכל מחובר לרשת של המקום. יש פה דגש פחות על הפונקציונליות ויותר מחשבה על החוויה. היום זה כבר סטנדרט, ובחנויות רבות בתחומים כמו אופנה, בישום או טלפונים, מקדישים הרבה מחשבה לחוויה שמעבר. מנסים ליצור ללקוח את התחושה שהוא נכנס למימד אחר, ובבתי המרקחת לקנאביס זה בדיוק אותו הדבר."

המהפכה הזו בעיצוב בתי המרקחת לקנאביס היא רק חלק מהשינויים שמביאה תעשיית הקנאביס הרפואי לישראל. כמו בכתבה על צלמי הקנאביס המקצועיים, הענף מייצר מקצועות חדשים ומעצבי בתי המרקחת לקנאביס, כמו לב וקאופמן, הם דוגמה נוספת לכך.