מבוב דילן ועד מיילי סיירוס: 7 שירי קנאביס לסופ”ש

הקשר בין קנאביס למוזיקה ידוע היטב וכדי להבין זאת כל מה שצריך לעשות זה לעשן ג'וינט, לעצום עיניים, ולשים אוזניות. יש כמה אמנים שלא רק נהנו מהצמח והשפעותיו על המוזיקה, אלא גם ידעו להחזיר לו טובה בשיריהם. מהביטלס ובוב דילן ועד מיילי סיירוס - הנה 7 שירים כאלה. יש לכם עוד?

מהביטלס ובוב דילן, דרך ג’מייקה ואפרומן ועד מיילי סיירוס ואפילו שמוליק קראוס, הקנאביס מהווה השראה עבור אינספור אמנים וחוויית השימוש בו הולידה מאות, ואולי אלפי, שירים שהפכו ללהיטי ענק. בחרנו עבורכם כמה מהם, מעין אוסף אקלקטי של שירי קנאביס, שיעביר לכם כמה רגעים בנעימים. אז כמו שאמר טימותי לירי, על סמים אחרים אולי, אבל מה זה משנה, “Turn on, tune in, drop out”. 

הביטלס – “Got to Get You Into My Life”

השיר שטוף השמש והנשמה הזה משנת 1966, שהוא חלק מהתקליט אולי הטוב ביותר של ארבעת המופלאים מליברפול, “ריבולבר” (Revolver),  נחשב בדרך כלל לשיר אהבה לאישה. אלא שעל פי פול מקרטני, מושא האהבה במקרה הזה הוא דווקא העשב המתוק. 

“כתבתי את השיר הזה בתקופה שבה התוודעתי למריחואנה,” אמר מקרטני בראיון בשנת 1997. “הייתי בחור די ישר ממעמד הפועלים, אבל כשהתחלנו לעשן באופן קבוע זה היה נראה לי כמו משהו די מרומם, ולא נראה שיש לזה יותר מדי תופעות לוואי, כמו למשל לאלכוהול או לחלק מהדברים האחרים שניסינו. אהבתי את  המריחואנה ומבחינתי היא היתה מרחיבת תודעה, ממש מרחיבת תודעה, ככה ש’חייב להכניס אותך לחיי’ הוא שיר עליה. השיר הזה לא נכתב עבור בן אדם אלא עבור המריחואנה, והוא אומר ‘אני הולך לעשות את זה, זה לא רעיון רע”.

בוב דילן – “Rainy Day Women #12 and 35”

“מעולם לא היה לי ואף פעם לא אכתוב שיר סמים,” הכריז בוב דילן בהופעתו האגדית ברויאל אלברט הול בלונדון במאי 1966, אלא שההכרזה הזו סותרת “מעט” את העובדה שהשיר הזה נכלל באלבומו הקלאסי “בלונד און בלונד”, שיצא ממש באותה שנה וכולל את השורה האלמותית “כולם חייבים להתמסטל” (Everybody must get stoned). 

דילן העקשן המשיך להכחיש את העובדה שהשיר מדבר על עישון קנאביס, וטען כי בתרגום ישיר, אותה שורה אומרת פשוט כי “כולם חייבים להיסקל באבנים” (כפל משמעות של המילה Stoned), כאילו ששנות ה-60 העליזות הן תקופת התנ”ך, שאגב אין לדעת אם גם בה לא נהנו מעישון קנאביס, מה שסביר שקרה על פי ממצאי מחקר חדשים. “לא מפתיע אותי שאנשים מסוימים מפרשים את השיר בצורה כזו,” אמר בראיון למגזין “רולינג סטון” בשנת 2012, “אבל אלה אנשים שלא מכירים את ספר הספרים”. אוקיי, רוברט…

רגע לפני שנעבור לשיר הבא, תרגיל מתמטי קטן עם המספרים המופיעים בשם השיר: 12 כפול 35 שווה 420, סתם, שתדעו.

פיטר טוש, “Legalize It”

“מה אני בלי העשב, ומהו העשב בלעדי?”, שאל פיטר טוש, הגיטריסט של בוב מארלי ואמן ענק בפני עצמו, את המראיין מהרולינג סטון בשנת 1981. נדמה ששאלה רטורית מזו לא נשאלה מעולם, שכן טוש הג’מייקני, שנולד בשם וינסטון יוברט מקינטוש, אחראי לשיר “Legalize It” משנת 1976 שהתקבע כהמנון הלגליזציה.

כיאה להמנון, מי שמימן את הוצאתו היה לא אחר מסוחר קנאביס. “פיטר פנה לסוחר במיאמי כדי שישקיע באלבום שלו, והסוחר הסכים,” סיפר היסטוריון הרגאיי רוג’ר סטפנס בשנת 2011. “הסוחר שאל אותו ‘איך אתה מתכוון לקרוא לאלבום?’. פיטר ענה אקרא לו ‘לגליזציה’. הסוחר, שחשש לפרנסתו, התרגז ואמר ‘לא, בנאדם, אני אפשוט רגל!’ אבל למרבה המזל בסופו של דבר הוא שינה את דעתו ונתן לפיטר את הכסף למימון האלבום”.

אגב, טוש סיים את חייו בנסיבות טרגיות מאוד. בליל ה-11 בספטמבר 1987 פלשה לביתו כנופיה של שלושה שודדים, שדרשו ממנו כסף. כשסירב, הם השתלטו על ביתו ועינו אותו במשך שעות ארוכות, אולם הוא לא נשבר. בשלב מסוים הגיעו למקום חבריו של טוש וכששמעו השודדים שמגיעים אנשים ירה אחד מהם, שודד בשם דניס לובמן, בראשו של טוש ורצח אותו.

The Mighty Diamonds (“היהלומים העוצמתיים”) – “Pass the Kouchie”

נשארים במולדת הרגאיי שבקאריביים, הפעם עם סיפור על “גניבה” אמנותית חוצת יבשות, בעלת ניחוח קולוניאליסטי לא נעים במיוחד.

השיר “העבר את הקוצ’י”, משנת 1981, שהפך ללהיט ענק, הוקלט לראשונה על ידי השלישייה הג’מייקנית The Mighty Diamonds, אולם כבר באותה שנה זכה לביצוע מחודש על ידי להקת הילדים הלונדונית “Musical Youth”, ששינתה את תחילת את הפזמון ל”העבר את הדוצ’י”.

הביצוע של החבר’ה מלונדון הפך ללהיט ענק, אולם הוא “נוקה” מכל אזכורי הקנאביס שהיו במקור, כמו למשל החלפת המשפט “איך זה מרגיש כשאין לך עשב?” ל”איך זה מרגיש כשאין לך אוכל?”. מביך. היהלומים מג’מייקה לא התכוונו לוותר, ותבעו את זכויות היוצרים על השיר כשהם טוענים כי המילה קוצ’י (“Kouchie”) היא סלנג לכלי שבו שומרים את הקנאביס.

החברים מג’מייקה זכו במשפט, והסולן פיצרוי “באני” סימפסון סיכם בהתרגשות: “כשהנוער המוזיקלי הוציאו את השיר שלהם הם התקשרו אלינו ואמרו שהם עושים לו קאבר כי מעולם לא קיבלנו את הכבוד המגיע לו עבורנו, והם יעשו איתו ואיתנו צדק. ובכן, הם קיבלו את הצדק שהגיע להם!”

אפרומן – “Because I Got High” 

השמועה מספרת שאת מילות השיר הזה, שהושק בשנת 2000, לקח לג’וזף “אפרומן” פורמן שתי דקות בלבד לכתוב. מדובר כנראה בפרץ חד פעמי של יצירה, שבלי קשר למה או למי שגרמו לו, הראפר מהחוף המערבי של ארה”ב לא הצליח לשחזר מאז. 

אבל כשאתה אמריקאי, להיט אחד מספיק כדי לסדר אותך בחיים. “השיר הזה העלה אותי על המפה והביא לי חוזה תקליטים ומועמדות לגראמי”, אמר אפרומן ל”רולינג סטון” בשנת 2014. אחרי הכל, מי מאיתנו לא שכח לסדר את החדר, לא רימה במבחן או לא שילם את המזונות בגלל שעישן משהו? אלמנטרי.

מיילי סיירוס – “Dooo It!”

“אני חושבת שוויד הוא התרופה הטובה ביותר עלי אדמות. הוליווד היא עיר ‘קוקה קולה’, אבל וויד הוא כל כך הרבה יותר טוב,” אמרה מיילי סיירוס ל”רולינג סטון” בשנת 2013. למרות שמאז, כך על פי הצהרות פומביות, הפסיקה הילדה הרעה של הפופ העולמי לעשן קנאביס, ואז חזרה, ואז שוב הפסיקה, בין השאר בגלל שלטענתה העישון גרם לה לאכול ולבלות יותר מדי זמן במשחק עם חיות המחמד שלה, כוכבת “האנה מונטנה” הוציאה תחת ידיה שיר קנאביס שנפתח במילים “כן אני אוהבת מריחואנה, כן אני אוהבת וויד” – והוא לא פחות משיר מעולה.

“אהבה היא מה שאתה צריך, לאהוב את מה שאתה שר, לאהוב לעשן עשבים,” שרה מיילי לדור הפרחים של המאה ה-21, וכמה שהיא צודקת. 

שמוליק קראוס – “שישי חם”

רגע לפני פרידה, קבלו בונוס ישראלי לפלייליסט המעושן שלנו, משנת 1977. גם בשפת הקודש, מתברר, יודעים לשיר על “העשב המתוק”, כפי שקרא לו מאיר אריאל זצ”ל בשיר ארול וכפי שהראו כמה אמנים ישראליים אחרים ברשימת שירים מעולים שכבר אספנו עבורכם כאן. קראוס זצ”ל, בן דורו של אריאל, נשלח בשנת 1971 לכלא לאחר שאיים בנשק על חיילים שהגיעו לפנותו מחלקת אדמה שקיבל בירושה. בשבתו במאסר הורשה להחזיק גיטרה וכתב שירים שהוקלטו ביום חופש שקיבל. הם ראו אור בשנת 1977 באלבום “מדינת ישראל נגד קראוז שמואל” שיצא בכמות מצומצמת מאוד ונחשב עד היום לפריט אספנים נדיר. השיר שפותח את האלבום הוא “שישי חם”, משחק מילים מחויך על המילה “חשיש”, בסגנון משחק המילים הילדותי “ינתי פרזי”. כנראה שזה מה שהחשיש של הסבנטיז גרם לאמנים לכתוב… 

בכל מקרה, השיר הפרובוקטיבי נפסל כמובן לשידור ברדיו מחשש ש”ישחית את הנוער”, כפי שאמרה גולדה מאיר על הלהקה שפותחת את הכתבה הזו, אולם במרוצת השנים הפך ללהיט ואף יצא לו קליפ פסיכדלי שביים ניצן עזרא, שגם הוא נפסל לשידור מפני שקראוס מתועד בו כשהוא מכין ג’וינט חשיש ומעשן אותו. הקליפ לא שודר בטלוויזיה, איזה מזל שיש יוטיוב, אה?

מכירים עוד שירים טובים? הוסיפו בתגובות ?

הממשלה הבטיחה אי הפללה בעוד:

חדשות
שינוי גודל פונט