משקיעים תובעים מפנאקסיה מניות בשווי 2.4 מיליון ש”ח

חברות שבשנת 2018 השקיעו יחדיו 1.5 מיליון דולר בחברה הפרטית פנאקסיה תעשיות בע”מ, הנמצאת בבעלות דדי סגל ומחזיקה 66.63% (בשווי 162.3 מיליון שקל) ממניות חברת פנאקסיה הציבורית שמנהלת מפעל למיצוי ואריזת קנאביס רפואי בלוד, הגישו לבית המשפט בתל אביב תביעה בטענה כי פנאקסיה הפרטית מסרבת להעביר לרשותן 1.5% ממניותיה, בנוסף ל-3% שהן כבר מחזיקות בה.

תוספת המניות בסך 1.5%, השוות נכון להיום בשרשור מלא כ-2.43 מיליון שקל, מגיעה למשקיעות לטענתן מתוקף סעיפים בהסכם שנחתם בין הצדדים במועד ההשקעה, 7.1.18, ולפיו המשקיעות יהיו זכאיות ל-1.5 מניות על כל 1 מניות של פנאקסיה תעשיות בע”מ במידה ועד סוף השנה הקלנדרית, כלומר עד 31.12.18, פנאקסיה לא תצליח לגייס יותר מ-3.5 מיליון דולר.

לטענת המשקיעות פנאקסיה אמנם כן חתמה על שני הסכמים לגיוס כספים שיחדיו הגיעו לסך של 5.1 מיליון דולר עד המועד הקובע, כלומר יותר מהסכום הנדרש כביכול של 3.5 מיליון דולר, אך הסכמים אלו לדבריהן הם לכאורה לא גיוסי הון אלא גיוסי חוב. לכן הם גם לא רלוונטיים לדעתן להסכם. בנוסף הן טוענות שבכל מקרה סכומי הכסף שנכנסו בפועל מהשקעות אלה לחשבון של פנאקסיה לא הגיעו לרף הנדרש לפני המועד הקובע ב-31.12.18 אלא רק לאחר מכן במהלך שנת 2019.

בדיון שנערך בחודש שעבר בבית המשפט בתל אביב טענו נציגי החברות המשקיעות כי לפי תכתובת מייל שגולתה במסגרת ההליך “יש כאן עסקה סיבובית מלאכותית שתפרו אותה ביום האחרון כדי לסכל את המנגנון, כאשר דובר שמצ’פרים או מחזירים את הכסף לאותו משקיע”. בנוסף נטען כי “מהמייל הזה עולה מההבנה שהכסף נכנס עד 31.12.18 ועולה מזה גם שתום הלב והמניעים לא היו מניעי גיוס הון נקיים אלא כדי להרוג את המנגנון”.

“פנאקסיה ניסתה באופן מלאכותי ובחוסר תום לב לטרפד את הזכות שהוקנתה למשקיעות, תוך שימוש בכח עודף ובאמצעות ‘תרגילים’ שונים לרבות התקשרות בעסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל, ולא רק שהתנהלות זו נעשתה שלא כדין ותוך הפרת התחייבויות, אלא שגם לאחר התרגילים לא הצליחה פנאקסיה להוציא אל הפועל את מטרתה הפסולה,” הוסיפו.

פנאקסיה מצידה מסרבת לאפשר למשקיעות לקבל 1.5 מניות על כל 1 מניות שלהן מכיוון שלטענה גם אם אכן לא כל הכספים בסך 5.1 מיליון דולר נכנסו לקופתה לפני 31.12.18, ההסכמים עצמם כן נחתמו לפני מועד זה – אחד ב-14.9.18 ואחד נוסף ביום האחרון האפשרי 31.12.18. כמו כן פנאקסיה טוענת שההסכמים אינם נחשבים לגיוסי חוב אלא לגיוסי הון מכיוון שבהסכמים של גיוסים אלו ניתנה לה הזכות להחליט על המרת אגרות החוב להון מניות לפי שיקול דעתה הבלעדי.

עוד לטענת פנאקסיה החברה קיימה דיון בדירקטוריון, הציגה חוות דעת משפטיות וערכה הצבעה בקרב בעלי מניות הבכורה (כמו המשקיעות, שבחרו לא להגיע להצבעה) שבסופם הוחלט שהפרשנות הנכונה לסעיפי ההסכם היא זו של פנאקסיה ולא של המשקיעות. לחיזוק עמדתה הציגה פנאקסיה חברה נוספת שגם היא השקיעה בה באותו המועד בו השקיעו התובעות אך אינה דורשת לקבל 1.5 מניות על כל מניה שברשותה.

בשורה התחתונה המחלוקת בין המשקיעות לפנאקסיה היא האם העסקאות שביצעה פנאקסיה עם המשקיעים אכן נחשבות לעסקאות גיוס הון או שמא לעסקאות גיוס חוב, והאם העסקאות עצמן בוצעו בתום לב ובכוונה אמיתית או שמא כדי לגזול לכאורה את הזכאות של המשקיעים לתוספת המניות, וזאת בין היתר מכיוון שאחת מהן נחתמה ממש ביום האחרון האפשרי וכן מכיוון שהכסף עצמו לא נכנס במועד זה.

בקרוב תגענה שתי החברות לדיונים בבית המשפט שיקבע בסופו של דבר האם וכמה מניות נוספות מגיעות למשקיעים אם בכלל. יש לציין שלתיק זה אין משמעות גדולה במיוחד לפנאקסיה הציבורית מכיוון שאין בו השפעה על כמות המניות של פנאקסיה הפרטית בפנאקסיה הציבורית אלא רק על אופן החלוקה שלהם בתוך החברה הפרטית.