תביעה ייצוגית: חברות הקנאביס מתנהלות כקרטל ולא מסמנות מוצרים

חברות הקנאביס מתנהלות כקרטל, מנצלות את חולשת הלקוחות, ולא מסמנות כראוי את המוצרים כך שלא ניתן לדעת מה הם מכילים - אלו הטענות המרכזיות בתביעה ייצוגית שהוגשה בסוף השבוע בסך 685 מיליון ש"ח.

תביעה ייצוגית בסך 685 מיליון ש”ח הוגשה נגד 10 חברות פעילות בתחום הקנאביס בישראל, בעיקר אלו העוסקות כבר בגידול וייצור, כלומר חוות ו/או מפעלים.

התובע, בן לביא, דורש כי החברות תשלמנה לו 15,585 ש”ח, וכך גם לכל אחד מ-44,000 המטופלים האחרים – בסכום המצטבר למעל חצי מיליארד ש”ח כאמור.

לטענת התובע, החברות המייצרות את הקנאביס הרפואי בישראל אינן חושפות מידע חשוב אודות רכיבי המוצרים, וזאת לכאורה בניגוד למקובל בתחום התרופות.

“החומרים הפעילים במוצרי הקנאביס מסומנים לפי ממוצעי אחוזים או נתונים גנריים במקום לפי ריכוזי החומרים המדויקים,” נכתב בעתירה.

לדברי לביא, סטודנט למשפטים ומטופל קנאביס רפואי מזה כ-9 שנים, “כתוצאה מהסימון הלקוי מטופלים נאלצים לרכוש ‘שקיות הפתעה’ כיוון שלא ניתן להבין מה הם ריכוזי החומר בתרופה”.

עוד הוא טוען כי “החברות פועלות כמו ‘קרטל קנאביס’ המתנהל בהסוואה תחת סבך הרגולציה”, ועל כן הוא מבקש פיצוי “עבור כל אדם אשר מי מהמשיבות סיפקו לו מוצרי קנאביס שריכוזי החומרים הפעילים בהם לא סומנו במדויק כמקובל בתחום התרופות”.

בכתב התביעה מוצגת טבלת הקטגוריות החדשה של זני הקנאביס הרפואי, מתוך “הספר הירוק” שהמציא יובל לנדשפט, מנהל היק”ר, ולפיה נקבעו קבוצות של מוצרי קנאביס הממויינים על פי אחוזי THC ו-CBD בפערים גדולים למדי.

לדבריו פער זה בטווח אחוז הרכיבים הפעילים מוביל לכך שהמטופלים לא יודעים האם המוצר שקיבלו מכיל את הטווח העליון של הפער, או את הטווח התחתון שלו. פער זה בטווחים יכול כמובן גם לגרום להשפעות שונות לגמרי על הצרכן.

לטענת התובע “ברור כי סיווג המוצרים לפי קטגוריות גנריות אינו פותר יצרנים מסימון מדויק של ריכוז החומרים על גבי האריזות”. לצורך דוגמה הוא מציג אריזה של תרופה בשם “טרמדקס” המשמשת לטיפול בכאב, וטוען כי “כל טבליה מכילה 100 מ”ג חומר פעיל, זהו הסטנדרט המחייב בתחום התרופות”.

איזה קנאביס אתה?

התובע מציג מנגד שתי אריזות קנאביס רפואי של שני זנים שונים (AK-47 ו-PK) מבית חברת “בטר”, שנארזו על ידי חברת “פנאקסיה”. לדבריו “הסימון הלקוי מוביל לכך שמטופלים אינם יודעים האם המוצר PK מכיל 0% CBD ו-16% THC או 2% CBD ו-24% THC.”

אריזות מוצרי הקנאביס מציגות טווח גדול מדי של רכיבים פעילים
אריזות מוצרי הקנאביס מציגות טווח גדול מדי של רכיבים פעילים (צילום מתוך כתב התביעה)

ממצא זה גורם לדבריו “לכך שצרכני הקנאביס ברישיון הפכו למעין ‘לקוחות עוורים’, בין השאר כיוון שהוגבלה אפשרותם לדעת מהו ריכוז החומר הפעיל במוצרים”. לצורך דוגמה הוא מציג צילום של אריזת קנאביס המיוצרת בחו”ל ועליה מופיעים הנתונים המדויקים של הרכיבים הפעילים:

אריזות מוצרי קנאביס מחו"ל המסומנות כראוי בכמות המדויקת של הרכיבים הפעילים
אריזות מוצרי קנאביס מחו”ל המסומנות כראוי בכמות המדויקת של הרכיבים הפעילים

“נראה כי המשיבות מרגישות חופשיות לספק מוצרים בתנאים ירודים מחמת העובדה שאותם צרכנים הינם בעלי מוגבלויות ולנוכח העובדה שהצורך הרפואי בהמשך הטיפול אינו מאפשר להם להפסיק לצרוך את המוצר כאקט-מחאה על התנהלותן,” כתב עוד.

יש לציין שהתובע לא תבע את משרד הבריאות או היק”ר, אלא רק את החברות “שאיפה לחיים” (BOL), פארמוקן, IMC (פוקוס צמחי מרפא), שיח (שיח שריד), קאן10, קנדוק (אינטרקיור), בטר (קאן פרמצבטיקה), טבע אדיר (קנאמדיק), פנאקסיה ובזלת.

מחברת “פנאקסיה” נמסר בתגובה כי “החברה פועלת על פי הנחיות היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ובהתאם לתקן GMP-IMC שברשותה”.

מחברת “שאיפה לחיים” נמסר כי הם ילמדו את כתב התביעה ויתייחסו בהתאם.

משאר החברות לא נמסרה תגובה.

עדכון: ביולי 2023 הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרתו החברות ישלמו ללביא 70,000 ש”ח, לעורכי דינו 46,800 ש”ח, ולמטופלים לא ישולם דבר.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר