בדרך לציון: קנאביס בתרבות הראסטפארי

מה שהתחיל כתנועה אזרחית דתית בתחילת המאה הקודמת נותן אותותיו גם באזורים קצת פחות טרופיים כמו לונדון, אוקראינה ושכונת פלורנטין. מה הסיפור של דת הגאנג’ה, מה העניין שלהם עם היהדות ואיך יכול להיות שאפילו במדינת הראסטפארי – הקנאביס עדיין לא חוקי?

מאת: דפנה גלפז

אין בעולם דת שמזוהה יותר עם קנאביס מדת הראסטפארי, כל כך מזוהה עד שיהיו שיאמרו שזו למעשה דת הקנאביס. למרות שלצמח שורשים היסטוריים עתיקים ולמרות שהסתובב לו בעולם עוד הרבה לפני בוב מארלי, הראסטפארי, שנולדה לפני פחות ממאה שנה, היא הראשונה שאימצה אותו כסמל רשמי.

סיבוב דאווין

בשנת 1930 דרך כוכב חדש בשכונות העוני בקינגסטון – אדם בשם מרקוס גארבי, ממציא רעיון העליונות השחורה והאב המייסד של תנועת הראסטפארי, ששמה לה למטרה להשיב את זכויותיהם וכבודם של השחורים ולשחררם מעליונות האדם הלבן. בז’רגון הראסטפארי מתייחסים למערב כאל ‘בבילון’ (בבל), בניסיון להגדיר את אבדן הדרך הרוחני של העולם המערבי.

מאפיינים ראסטפאריים בלב תרבות המערב. תצוגת אביב 2017 של מעצב העל מארק ג'ייקובס (קרדיט צילום: Dimitrios Kambouris)
מאפיינים ראסטפאריים בלב תרבות המערב. תצוגת אופנה של מעצב העל מארק ג’ייקובס (קרדיט צילום: Dimitrios Kambouris)

התנועה חרטה על דגלה ערכים כמו חופש, אחווה, טבעיות ואהבה והתפשטה כדת ודרך חיים. עוד לקחה עליה התנועה את שחרור האדם משימוש בכימיקלים ומכבלי המחשבה של המדיה והעולם המערבי הלחוץ והדורסני. גארבי היה אישיות כריזמטית שסחפה ועוררה השראה בקרב מיליוני שחורים, שהלכו אחריו עם ראסטות וג’וינט ובחרו בו כמנהיג.

היילה סלאסי בדרך לציון

בסיס האמונה הראסטפארית הוא היילה סלאסי – המשיח, קיסר אתיופיה לשעבר. סלאסי נולד למשפחת אצולה בסוף המאה התשע עשרה וראה עצמו נצר לשבט יהודה האבוד. זו, אם תהיתם, הסיבה לכך שהמילה “ציון” שבה וחוזרת בשירי רגאיי שמאפיינים את דת הראסטפארי. בניגוד לשליטים קודמים, סלאסי היה נאור ומודרני, הנהיג חוקה והתייחס לאזרחים בצורה הוגנת והומאנית. באותה תקופה הפכה אתיופיה למעצמה כלכלית מובילה באפריקה.

בדרך לציון:

איזה קנאביס אתה?

סלאסי נאלץ להתמודד בשנת 1936 עם פלישת צבאו של מוסליני, ממנו נמלט ואף הגיע לישראל בביקור מלכותי במהלכו שהה במלון המלך דוד בירושלים. בשנת 1940 הוא חזר לארצו כמנצח והמשיך את שלטונו. בשנת 1960 הוזהר סלאסי שמתארגנת נגדו הפיכה סובייטית ובזכות אזהרה זו דוכאה ההפיכה ושלטונו נמשך. אך צרותיו של סלאסי לא תמו בזאת ובשנת 1974 מחתרת פרו סובייטית תפסה את השלטון, שלחה אותו ואת בני משפחתו לכלא, שם הוא הואשם שלא בפניו בסעיפי שחיתות ועבירות הון ולבסוף ככל הנראה נרצח.

למה גאנג’ה?

דת הראסטפארי היא שילוב של יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות. אלוהיי הראסטפארי נקרא ג’ה ועבורם הוא אותו אלוהים של היהדות והנצרות. יש הטוענים כי המילה “JAH” נגזרת מהמילה ‘יהוה’ והמהדרין, אנשי הגאנג’ה, מפרשים את המילה “גאנ-ג’ה” כצמח שניתן לנו מידי האל. סימוכין לכך הם מוצאים בספר תהילים פרק ק”ד פסוד י”ד : “מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ”, ונאמר אמן.

מעמדו של הקנאביס בדת הראסטפארי הוא של קדוש, העישון נעשה תוך ריטואל דתי חברתי ויש שמזהים אותו כ”עץ החיים” הזכור לנו מספר בראשית. כמו כן נתפס הצמח בדת זו כצמח החכמה ומנוע פעיל ליצירתיות ואיחוד שורות ברמה החברתית. הוא עוזר ללימוד תורה, מדיטציה והתעלות רוחנית.

למרות הסגידה לצמח, הראסטפארי דווקא רואים בעישון גאנג’ה לשם הנאה דבר פסול ומגונה. יחד עם המוזיקה יש לצמח מקום של כבוד בטקסים דתיים בג’מייקה ולפיכך עישון צריך לשמש למטרה זו ולא “לשווא”. המוזיקה מצידה מגיעה בדמות שירה רפטטיבית עם סאונד חם ועמוק, בשבחם של ג’ה והגאנג’ה. הראסטות מאנישים את הצמח ומשליכים עליו תכונות שנחוצות וחשובות לאדם בתרבות שלהם.

רגאיי והקשר הישראלי

לראסטפארי קשר עמוק עם ישראל, ירושלים וציון כאמור. לפי האמונה הנביא יהיה נצר לבית דוד בדומה ליהדות, והוא יביא מזור לאנושות מישראל הארץ המובטחת. ראשוני הראסטות היו עבדים שחורים שהובאו מאפריקה ולכן יש להם זיקה ישירה ומיידית גם ליבשת השחורה, דבר שמתבטא לרוב במוסיקת הרגאיי ששורשיה בראסטפארי, ורבים משיריה עוסקים באפריקה. בנוסף על פי הראסטפארי, היילה סלאסי הראשון שהיה קיסר אתיופיה נתפס כנביא של דתם. יש הרואים אותו כחזרתו של ישו השחור ויש הרואים בו את התגלמותו של ג’ה.

לגליזציה בג’מייקה? עוד לא

למרות הדומיננטיות של הצמח בתרבות הג’מייקנית, רק חמישה אחוזים מאוכלוסיית ג’מייקה משתייכים לזרם הנטורליסטי של הראסטפארי. עובדה שאולי מסבירה למה רק ביוני 2014 החליטה ממשלת ג’מייקה לאמץ גישת אי הפללה לפיה אחזקת כמות מוגבלת של ג’אנגה מותרת על פי חוק בתוספת גידול ביתי צנוע. המטרה היתה לאפשר שימוש לצורכי פולחן ופנאי באופן חופשי במדינה.

בימים אלו שוקלת ממשלת ג’מייקה לייסד שירות חדש ייעודי לתיירים הנכנסים למדינה, בדמות “קיוסק – גאנג’ה”, שיוצבו בנמלי התעופה והים וזאת לטובת עידוד תיירות קנאביס שתתרום לקופת המדינה. המכירה תתבצע באופן סטרילי ובכמויות קטנות ומפוקחות.

להחלטות אלו קדם מאבק עיקש של התנועה הראסטפארית בממסד הג’מייקני, בטענה שזה מונע מהם את חופש הפולחן שעישון וויד הוא חלק אינטגרלי ממנו. במסגרת המאבק הזה נפסקו פסקי דין תקדימיים בעבור שימוש בצמח לצרכי פולחן. התיקון בחוקה מגיע אחרי שנים ארוכות של דיכוי על רקע דתי והעובדה שהשימוש בצמח בג’מייקה היה מעוגן עמוקות בתרבות, אך לא היה חוקי במשך כמעט מאה שנה – אכן מעוררת תהייה.

ארה”ב, שמשמשת היום המצפן הקנבינואידי העולמי, הציגה לאחרונה מהו מוסר כפול בהקשר של קנאביס דתי. מחד, לתקוף מדינות אחרות על רדיפת צרכני קנאביס לצרכי פולחן, ומאידך, לסרב לקבלם בעצמה. עם זאת, השיח האינטנסיבי אודות שימוש בקנאביס ונושא הלגליזציה בארה”ב חושף בפנינו שפה והתייחסות מחודשות שנערכות לתיקון עוולות עבר, והתקדמות לעבר שימוש לגיטימי בצמח, ללא הבדל דת, גזע ומין.

ראו עוד:
זני קנאביס על שם בוב מארלי
טיולי גאנג’ה בג’מייקה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר