2 מנדטים גורליים מוכנים לעבור צד תמורת לגליזציה

שובר השוויון הפוליטי? 2 מנדטים שמוכנים "לעבור צד" תמורת הבטחה להסדרת שוק קנאביס חוקי בישראל עשויים להיות ההבדל בין המשך המלחמה הלא-נגמרת בין הגושים, לבין הקמת ממשלה חזקה ויציבה. מי החכם שירים את הכפפה?

גוש הימין-חרדים וגוש השמאל-ערבים נמצאים בשוויון זו כבר מערכת בחירות שלישית ברציפות, ולא נראה שגם בעוד כשבועיים, כשיצאו הבוחרים לקלפיות ב-2.3, תושג תוצאה אחרת מלבד אותו תיקו שבו לא מצליח אף אחד מהצדדים להשיג את 61 המנדטים הנדרשים להקמת ממשלה יציבה.

המלחמה שניטשת כרגע בין גנץ ותומכיו לנתניהו ותומכיו היא ממש על כל קול. בשמאל הצליחו לאחד שורות אך בימין זוכרים היטב כיצד בבחירות אפריל 2019 נפלה ממשלת ימין חזקה פוטנציאלית בגלל כ-1,400 קולות שהיו חסרים למפלגת “הימין החדש” (היום “ימינה”) כדי לעבור את אחוז החסימה.

ההבדל בין הקמת ממשלה לעוד סיבוב בחירות

1,400 קולות אלו, שעשו את ההבדל בין ממשלת ימין יציבה לבחירות נוספות, הלכו למשל למפלגת “זהות” של פייגלין שאף היא לא עברה את אחוז החסימה. אפשר להעריך כי אותם 1,400 קולות, ואף נוספים, בחרו להצביע לפייגלין ולא לשקד ובנט בין השאר גם בגלל תמיכתו של הראשון בלגליזציה.

המשמעות היא אדירה. לכאורה, אם מפלגת “הימין החדש” היתה תומכת בלגליזציה כפי שהצענו לה בפגישה אישית שנערכה לפני אותן בחירות, סביר ש-1,400 קולות של פייגלין או הליכוד היו בכל זאת מצביעים “ימין חדש”. במקרה כזה היה נתניהו מחזיק היום כבר כמעט שנה ממשלת חלומות מבחינתו – ממשלת ימין חזקה ויציבה.

בימים אלה נלחם נתניהו על כל קול. הוא מאמץ את החקלאים על ידי שכנוע מפלגת “צומת” לפרוש ולתמוך בו, מרגיע את נהגי המוניות למרות שבמקביל קורא לכלכלה חופשית, ומנסה להשיב לליכוד עשרות אלפי קולות ישראלים יוצאי אתיופיה שזנחו את המפלגה בבחירות הקודמות. בצד השני גנץ מנסה למשוך אליו קולות “ימין רך” על ידי שכנוע (די מוזר יש להגיד) לפיו חרד”לים זה פויה.

שני הצדדים שכחו, או סתם מתעלמים, מסוגיה אחת שעשויה אולי לשנות את תמונת שוויון הגושים שגוררת אותנו לבחירות שוב ושוב. נושא הקנאביס והלגליזציה. בינתיים, למעט הצהרות דלות, אף אחד מהצדדים לא משכיל להציג זאת כאג’נדה סדורה ולהתחייב להסדרה של שוק קנאביס חוקי בישראל למבוגרים.

2 מנדטים גורליים מחפשים בית אוהב

כדי לנסות ולאמת את התאוריה לפיה סוגיית הלגליזציה עשויה להיות שובר השוויון הפוליטי בבחירות 2020, פירסמנו השבוע (א’) במגזין קנאביס סקר עבור צרכני קנאביס ותומכי לגליזציה, ובו שאלה: “האם תשקול/תשקלי לשנות את הצבעתך הגושית אם גנץ/ביבי (מי שאת/ה לא מצביע/ה לו) יציג תכנית להסדרת שוק הקנאביס תוך שנה?”

מתוך מעל 2,000 משיבים, שעשו זאת בגלוי, בשמם ופרצופם, ללא הסתר – למעלה מ-53% הצהירו חד משמעית כי אם צד אחד יציג תכנית ללגליזציה הם יבחרו בו גם אם התכוונו לבחור בצד השני קודם. רק 46% קבעו כי לא יהיו מוכנים לשנות את הצבעתם גם תמורת התחייבות ללגליזציה מלאה בישראל.

תוצאות סקר
מתוך 2,000 נסקרים 53% מוכנים לעבור צד פוליטי תמורת לגליזציה בישראל

כמובן שזה לא סקר איכותני ברמה הגבוהה ביותר ונכון שהמשיבים עליו הם רובם ככולם קוראי מגזין קנאביס בלבד ולכן לא מייצגים את האוכלוסייה הכללית בישראל, אך כן בהחלט מייצגים למשל את מצביעי “עלה ירוק” או בוודאי את תומכי הלגליזציה מכל הצדדים של המפה הפוליטית.

בכמה אנשים מדובר? אם נניח, על פי סקרים רשמיים, שכ-7% מהישראלים הבגירים צורכים קנאביס לפחות פעם בשבוע או יותר, ומבחינה מדגמית 53% מהם מוכנים לעבור צד תמורת לגליזציה, הרי שמדובר לכל הפחות בעשרות אלפי קולות שמהווים עד כשני מנדטים ואף יותר. במקרה של מעבר המנדטים מגוש לגוש, שני מנדטים הם למעשה ארבעה מנדטים וזה כבר נתון שיכול לקבוע מי ירכיב את הממשלה הבאה.

הנדוניה היא לא גדולה מדי. בסופו של דבר המנדטים הללו לא מבקשים הרבה. מדובר פשוט בהסדרה של שוק שכבר קיים ומתנהל ללא פיקוח תוך סיכון הצרכנים (כ-27% מהישראלים על פי סקרים רשמיים), בעוד הרווחים עוברים לידי ארגוני פשע וטרור. המטרה של מהלך זה היא צמצום נזקים על ידי בקרת איכות, חינוך והסברה, והעברת הרווחים לטובת הציבור כולו. מדובר על מיליארדי שקלים בשנה.

סקר שערך לאחרונה מכון בכר בקרב האוכלוסיה היהודית מצא כי 71% מבעלי זכות הבחירה תומכים בהסדרת שוק קנאביס חוקי למבוגרים, כלומר שמסחר ושימוש יהיו חוקיים. אולי המפלגות הגדולות יתעוררו ויצטרפו למגמה העולמית? זה מצליח ב-11 מדינות בארה”ב, זה מצליח גם בקנדה, וכל העולם המערבי למעשה כבר בדרך לשם. אין סיבה שנישאר מאחור ומי שישכיל לשים זאת כדגל יזכה גם לאהדה וגם לפתקים בקלפי.

חדשות