ייצוגית בסך 46 מיליון ש”ח הוגשה נגד BOL בעקבות השגיאה בדוחות
בעקבות שגיאה בחישוב הנתונים דיווחה חברת בול פארמה על רווח של כ-19 מיליון ש"ח בשנת 2021 כאשר בדיעבד הסתבר שנפלה טעות ומדובר היה ברווח של כ-400 אלף ש"ח בלבד. בעקבות הטעות הוגשה היום (ב') לבית המשפט בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת האם עמיר שיווק
בעקבות הטעות בחישוב הדוחות הרבעוניים והשנתיים של חברת בול פארמה (BOL Pharma), שנחשפה במלואה בשבוע שעבר על ידי החברה הציבורית עמיר שיווק (Amir Marketing) המחזיקה כ-35% ממניות בול פארמה, הגיש הבוקר (ב’) הכלכלן ד”ר יהודה שנהב בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של כ-46.8 מיליון שקלים כנגד החברה.
מלבד עמיר שיווק כחברה, הנתבעים בתביעה של שנהב, המחזיק בכ-116 מניות של עמיר שיווק השוות נכון למועד כתיבת שורות אלו כ-4,400 שקלים, הינם יו”ר עמיר שיווק המכהן גם כיו”ר BOL ויו”ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי וכן כל חברי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה של עמיר שיווק. בנוסף, בקרב הנתבעים מופיע גם הוגו גולדמן, סמנכ”ל הכספים לשעבר של BOL שפרש לאחרונה מתפקידו וייתכן אולי כי הדברים קשורים.
הטעות שנתגלתה בדוחות יש להדגיש, היא טעות חריגה ונדירה בנוף השוק-הוני גם במהותה ובטח בהיקפה, כאשר על פי הדיווחים של עמיר שיווק הטעות נובעת משגיאה בחישוב החוב של החברה לספקים, דבר שגרם לדיווח אודות רווח מייצג של כ-18.9 מיליון שקלים בשנת 2021 – נתון שהציב את BOL כחברה השנייה ברווחיותה בענף – כאשר בפועל מסתבר שהרווח הסתכם בכ-400 אלף שקלים.
בתביעה טוען ד”ר שנהב, המיוצג על ידי עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן ונתן שוורצמן, כי כתוצאה מהדיווח המוטעה בדוחות, משקיעים רבים רכשו את המניות של עמיר שיווק במחיר “מנופח”. לראיה הוא צירף לתביעה חוות דעת של המומחה ד”ר טיראן רוטמן, התומכת בכך שהירידה במניה בשבוע שלאחר הדיווח על הטעות, בסך של כ-11% ביחס למדד ת”א 125, נגרמה כתוצאה מהדיווח הנ”ל.
ד”ר שנהב תובע את הנהלת עמיר שיווק ואת החברה על כך שהפרו לכאורה את חובת הזהירות וטוען כי היה עליהם לבדוק בצורה טובה יותר את הדוחות של BOL שכן מדובר בתאגיד מוחזק מהותי ביחס לעמיר שיווק, הנסחרת בשווי של כ-470 מיליון שקלים נכון למועד כתיבת שורות אלו.
התובע מסתמך בתביעתו בין היתר על העובדה שהנהלת עמיר שיווק חתמה על טופס של “אפקטיביות הבקרה” במסגרתו צוין כי למיטב ידיעתם אין פרט מטעה בדוחות – דבר שהתגלה בדיעבד כדבר שאינו נכון.
בכל אופן, כטבען של תביעות ייצוגיות, אומנם הנזק שנגרם לתובע עומד על 433 שקלים בלבד לדבריו, אך הוא טוען שהנזק שנגרם לכלל בעלי המניות, שחושב באמצעות חישוב של הירידה במניה ביחס לכל שווי השוק של החברה, עומד על לא פחות מ-46.8 מיליון שקלים.
יצוין כי בתביעות שכאלו ישנו מעין פרדוקס, הרי אם בעלי המניות תובעים מהחברה כסף על טעות שבוצעה, ובהנחה שהם אכן מצליחים בתביעה, הם תיאורטית לא ירוויחו, שכן אם לדוגמה הם תובעים מהחברה 10 מיליון שקל, שמחולקים באופן יחסי לפי שיעור האחזקה של כל בעלי המניות, הרי שה-10 מיליון שקל יוצאים מהחברה ולכן הערך של האחזקות שלהם יורד.
אך במקרים שכאלו, לחברה יש בדרך כלל “ביטוח נושאי משרה” שנועד בדיוק למקרים כאלו, במסגרתו חברת הביטוח משלמת בדרך כלל את עיקר הזכייה בתביעה, אך עם השתתפות עצמית של החברה.
רק במידה שמתגלה שנעשה דבר מה פלילי אשר חורג מפוליסת הביטוח (דבר שככל הידוע לא נמצא במקרה זה), יכולה חברת הביטוח גם לתבוע באופן אישי את מנהלי החברה כדי שאלה ישפו אותה על הכסף שהוציאה.
כלומר, מבחינת בעלי המניות של החברה הצלחה בתביעה משמעותה קבלת כסף משמעותי מחברת הביטוח. עם זאת, צריך לזכור כי בהתבסס על ניסיון העבר תביעות מסוג זה נמשכות כמה שנים טובות לפני שמוכרעות, כך שאם בעלי המניות אכן יראו כסף זה יקרה בעוד זמן רב.
מבחינת הנהלת החברות הנתבעות יתכן שהפרשה תיפגע במענקים שחבריה קיבלו כתוצאה מתוצאות הפעילות, שהתבררו כשגויות.
בנוסף, ובדגש על סמנכ”ל הכספים לשעבר רו”ח גולדמן, שהתמנה אגב לאחרונה לתפקיד סמנכ”ל הכספים של חברת האב סקיוריטי (HUB Security), הדבר עלול להיות בעל השפעה על העתיד המקצועי שלו או לפחות על המוניטין שלו, זאת אם אכן יתגלה לבסוף שהטעות נבעה משגיאה שלו בחישובים.
סביר להניח שבעקבות הפרשה, רואי החשבון המבקרים של חברות הקנאביס הציבוריות כיום בענף הקנאביס יגבירו את הפיקוח עליהן ואת הבדיקות שהם מבצעים על הדוחות, כאשר הדבר כמובן עלול לגרום לעלייה בעלויות של כלל חברות הענף.
