שוק הקנאביס הרפואי מגלגל 800 מיליון ש”ח בשנה: מי מרוויח וכמה?

מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי חוות הריבוי והגידול, יצרני הקנאביס בעצמם, מקבלים נתח של כ-41% מההכנסות ממכירת קנאביס, בשוק שמגלגל כ-800 מיליון ש"ח בשנה על פי נתונים מעודכנים. הרווח למדינה ממע"מ על מכירות קנאביס רפואי: 136 מיליון ש"ח בשנה. ומה הנתח של בתי המרקחת?

מגזין קנאביס חושף את המספרים המעודכנים מאחורי סקטור הקנאביס: מה ההיקף השנתי שלו בשקלים, כמה מכניסות חוות הגידול, כמה המפעלים, כמה גובים בתי המרקחת בעמלת מכירה, וכמה המדינה מרוויחה מכל זה.

לפני שנגיע למספרים חשוב להדגיש שבחודשים האחרונים התרחשו בענף הקנאביס כמה תמורות בעלות השפעה מכרעת, בין היתר פתיחת מפעלים חדשים שמתחילים לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר אצל המפעלים הקיימים ומעוררים את התחרות. כלומר – ייתכן שמחירי הייצור ילכו וירדו.

מצד שני, נתון זה מתאזן מכיוון שיש במקביל שיפורים בשיטות הגידול הכרוכים בעלויות נוספות וכן הוצאות חדשות הנדרשות להתאמה לסטנדרט האיכות החדש אליו התרגלו המטופלים בשנה האחרונה עקב יבוא של כ-15 טון מחו”ל במהלך השנה האחרונה.

בבחינה בדקנו את המספרים לפי המודל הנפוץ ביותר, זה שבמסגרתו חוות הגידול מגדלות ומעבירות את הסחורה דרך השלבים השונים בשרשרת הערך, עד לצרכן הסופי, אם כי יש לזכור כמובן שיש מודלים אחרים, למשל של חברות שמחזיקות את כל שרשרת הערך ויכולה להוזיל עלויות, או מפעל שמחזיק גם בית מסחר, וכד’. חלק “נסתר” משמעותי שלא בא לידי ביטוי כאן הוא בעלות על “מותג”. הבעלים של מותג מצליח, בין אם הוא חוות גידול או מפעל, צפוי להרוויח יותר כמובן.

שימו לב שלצורך החישוב לקחנו כדוגמה את חודש נובמבר 2020 במהלכו נמכרו כ-2,738 קילוגרם של קנאביס בשוק המקומי. מאחר וכמות המכירות הולכת ועולה מדי חודש, התחשיב לשנת 2020 יהיה נמוך יותר וב-2021 יהיה כנראה גבוה יותר. על פי מחיר ממוצע מקובל של מוצר קנאביס לצרכן הסופי העומד על 24.5 ש”ח לגרם או 245 ש”ח לאריזה של 10 גרם (כממוצע בין 180 ל-300 ש”ח) מגיעים לכך ששוק הקנאביס בישראל מגלגל עד כ-800 מיליון שקל בשנה (כולל המע”מ).

כמה מכניסות החוות לגידול וריבוי קנאביס רפואי: חוות גידול וריבוי קנאביס משקיעה בין 1.5 ל-5 ש”ח לגרם קנאביס ומכניסה בערך בין 12.5 ל-15 ש”ח לגרם קנאביס – כלומר הכנסה של כ-10 ש”ח לגרם בערך שהולך לחוות הגידול, או 100 ש”ח לאריזה של 10 גרם בהתאמה. עלויות הגידול משתנות מאוד ותלויות ברמה של מתקן הגידול וכן בכמות המגודלת, לצד עלויות הקמה והשקעה שוטפת בתחזוקתו – שני הפרמטרים האחרונים משתנים מאוד מחווה לחווה. בנוסף, יש עלויות של בדיקת חומרים פעילים באצווה, אם כי אלו עלויות שוליות יחסית. חשוב להדגיש כי חוות גידול אינה מספיקה בפני עצמה, ועל החווה להחזיק גם חוות ריבוי בעצמה או לשלם לחוות ריבוי אחרת עבור ייחורים. כלומר ההכנסה של 100 ש”ח מתחלקת גם לחוות הריבוי במידת הצורך. בחישוב ממוצע, לפי נתוני נובמבר 2020, מדובר ב-328 מיליון ש”ח בשנה.

כמה מכניסים המפעלים לייצור קנאביס רפואי: מפעל קנאביס רפואי אחראי בעיקר על אריזת הסחורה, וגובה עבור שירות זה בממוצע 1.5 ש”ח לגרם המיתרגמים לכ-15 ש”ח לאריזת 10 גרם. אם מדובר בלקוחות גדולים לטווח ארוך המספר יכול לרדת ל-1 ש”ח לגרם בלבד ואם מדובר מנגד בכמות קטנה יחסית וללא הסכם לטווח ארוך אזי המחיר עשוי לעלות ל-2 ש”ח לגרם. הסיבה לפער המשמעותי של כמעט 100% בעלות לגרם נובעת מכך שמרבית העלות של המפעל היא עלויות תקורה, כאלה שלא משתנות לפי היקף הכמות שמעובדת במפעל, בעוד שרק חלק קטן מהעלות היא עלות משתנה. על כן יש למפעל אפשרות לתת גמישות במחיר ולהציע מחיר נמוך עבור הרבה סחורה. בחישוב ממוצע, לפי נתוני נובמבר 2020, מדובר ב-48 מיליון ש”ח בשנה.

חוות גידול קנאביס
מתקן גידול קנאביס: החלק המכניס ביותר בשרשרת הייצור

כמה מכניסים בתי המסחר לקנאביס רפואי: החוליה הבאה בשרשרת אחרי מפעל הקנאביס היא בית המסחר. הסחורה עוברת מהמפעל לבית המסחר, שמאחסן אותה לקראת הפצה לחנויות (בתי המרקחת). בית המסחר גובה בדרך כלל כ-1 ש”ח בממוצע על כל גרם שעובר דרכו, או 10 ש”ח לכל אריזת 10 גרם בהתאם. בחישוב ממוצע, לפי נתוני נובמבר 2020, מדובר ב-32 מיליון ש”ח בשנה.

כמה מכניסים בתי המרקחת לקנאביס רפואי: מבית המסחר ממשיכה הסחורה לבית המרקחת. בית המרקחת גובה עמלה שתלויה “ביחסי הכוחות” בין היצרן לבין בית המרקחת. לדוגמא, עבור זנים פופולריים שנמכרים בתדירות גבוהה, העמלה מן הסתם תהיה נמוכה יותר, בעוד שעבור זנים שנמכרים פחות, העמלה שידרוש בית המרקחת תהיה גבוהה יותר. מדוע זה כך? סיבה אחת היא אפקט התחרות – אם בית מרקחת ידרוש יותר מדי היצרן יחפש בית מרקחת אחר. סיבה שנייה היא שהמוצרים תופסים מקום בכספת של בתי המרקחת, שמוגבלת בכמות החומר הניתן לאחסן בה. כספות הקנאביס בבתי המרקחת נחשבות כגורם מרכזי להיווצרות צוואר בקבוק משמעותי ורוקחים לא רוצים לבזבז מקום פנוי על סחורה שלא תימכר במהירות ולכן ידרשו נתח גדול יותר מכל מכירה של מוצרים מסוג זה. כמובן שלבתי מרקחת גדולים, ועל אחת כמה וכמה לרשתות כמו סופר פארם או Be שלאחרונה דיווחה על כוונה להתחיל למכור קנאביס, יש יכולת מיקוח טובה יותר מאשר בתי מרקחת בודדים וקטנים. בסופו של דבר העמלה הממוצעת אותה גובה בית המרקחת עומדת לרוב על 30-35% מכל מוצר שנמכר. אם הממוצע הוא כאמור 245 ש”ח לאריזה, מדובר בהכנסה של 50 עד 110 ש”ח על כל אריזה של 10 ג’ לבית המרקחת, שהם כ-79 ש”ח בממוצע. לעתים יכולה עמלת בתי המרקחת להגיע גם ל-40% כאשר יחסי הכוחות לרעת היצרן או מנגד לפחות מ-30% כאשר יחסי הכוחות לטובת היצרן. בחישוב ממוצע, לפי נתוני נובמבר 2020, מדובר ב-256 מיליון ש”ח בשנה. יש לציין שמדובר בהכנסות גבוהות עד פי 2 מההכנסות של בתי המרקחת על מכירת תרופות.

איזה קנאביס אתה?

כמה מכניסה המדינה ממכירות קנאביס (מע”מ): בסופו של דבר, לפני שהקנאביס מגיע אל הצרכן הסופי, המטופלים, מתווסף כמובן מע”מ בסך 17% שעובר לידי המדינה. בתחשיב למחיר המוצר לפי ממוצע של 245 ש”ח לאריזת 10 גרם, מדובר בנתח של כ-41 ש”ח למוצר. בחישוב ממוצע, לפי נתוני נובמבר 2020, מדובר ב-136 מיליון ש”ח בשנה.

ובשורה התחתונה: 41% הולכים לחוות הגידול (100 ש”ח מכל מוצר בממוצע), 6% הולכים למפעל (15 ש”ח מכל מוצר בממוצע), 4% הולכים לבית המסחר (10 ש”ח מכל מוצר בממוצע), 32% הולכים לבית המרקחת (79 ש”ח מכל מוצר בממוצע), 17% הולכים למדינה (41 ש”ח מכל מוצר בממוצע).

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר