שאלנו את המועמדים לנשיאות מה דעתם על לגליזציה של קנאביס
"מרים עסוקה כרגע": ביקשנו לבדוק מה עמדתם של שני המועמדים לנשיאות המדינה בשאלת הלגליזציה, וזה מה שהם ענו...
המירוץ לכס הנשיאות בשיאו ושני המתמודדים שנותרו הם יצחק (בוז’י) הרצוג ומרים פרץ. לקראת ההצבעה שתיערך ביום רביעי הקרוב (2.6) בכנסת (הצבעה חשאית של חברי הכנסת בלבד) וההכרעה מי יהיה הנשיא הבא, ביקשנו לבדוק עם שני המועמדים מה עמדתם בנוגע להפללת צרכני קנאביס ולהסדרת שוק הקנאביס בישראל.
“מרים עסוקה כרגע”
המועמדת לנשיאות מרים פרץ היא אשת חינוך ישראלית ששניים מבניה, קציני צה”ל, נהרגו בקרב בעת מילוי תפקידם. בעקבות החווייה הקשה היא מרצה בקרב בני נוער וחיילי צה”ל ומאז 2018 היא גם כלת פרס ישראל למפעל חיים על פעילותה לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית והיא גם נבחרה להדליק משואה בטקס בהר הרצל בשנת 2014. ב-19 למאי 2021 הגישה פרץ את מועמדותה לתפקיד נשיאת המדינה בתמיכה מוקדמת של אחד־עשר מחברי הכנסת.
פנינו לפרץ על מנת לבדוק מה עמדתה בסוגיה זו אך מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי פרץ לא מעורה בנושא הקנאביס בכלל וגם לא ממהרת להתעניין בו. בתשובה לפניית המגזין בניסיון לבדוק מה עמדותיה בנושא ענתה פרץ כי היא עסוקה מדי בפגישות עם חברי כנסת ולכן לא מתכוונת לעסוק בנושא בשלב זה.
למרות שכן הצגנו בפניהם את השאלה העקרונית הפשוטה – האם היא תומכת או מתנגדת להמשך הפללת צרכני הקנאביס – השיבו מטעמה כי “מרים עסוקה כרגע, בזמן הקצר שנותר עד למועד הבחירות לנשיאות, בפגישות עם חברי הכנסת, לצערנו מרים לא תוכל ללמוד את מלוא היריעה של נושא זה עד סגירת העיתון.”
“דובק באותה מדיניות כמו ב-2017”
המועמד הנוסף לנשיאות הוא כאמור בוז׳י הרצוג, עו״ד במקצועו, המשמש כיום כיו״ר הסוכנות היהודית. הרצוג שימש בעבר בתפקיד יו”ר הרשות למלחמה בסמים, היה ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2018. הרצוג כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2005–2011 ובין 2013–2017 היה יושב ראש מפלגת העבודה ורשימת המחנה הציוני. הוא הגיש את מועמדותו בתמיכה מוקדמת של עשרים ושבעה ח”כים.
כיאה למי שהיה ראש הרשות למלחמה בסמים בעבר, בבחירות 2015 כאשר התמודד לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו התייחס הרצוג לשאלת הלגליזציה במהלך תוכנית רדיו בגל”צ בהנחייתו של רינו צרור ונשאל על עמדתו בנוגע לקנאביס. הרצוג הביע את התנגדותו הנחרצת ללגליזציה והבהיר: “אני מתנגד ללגליזציה, שיהיה ברור”. במקביל הקפיד להדגיש כי הוא תומך בהסדרת הקנאביס הרפואי.
בחלוף שנתיים, במאי 2017, לקראת הבחירות לראשות מפלגת העבודה ומתוך רצון לנסות להתחבב על קהל המצביעים, שינה מעט הרצוג את הטון והודיע כי הוא תומך באי הפללת צרכני הקנאביס בישראל. עם זאת הרצוג סירב לתמוך בלגליזציה או בהתרת גידול ביתי לשימוש אישי. בתשובה לפניית מגזין קנאביס בשעתו השיב כי הפללת צרכני הקנאביס הוכחה כבלתי יעילה וככזו הגורמת ליותר נזק מתועלת.
“המדיניות שהפלילה את הצרכן לאורך עשרות השנים, הוכחה כלא יעילה ואף מזיקה יותר מאשר מביאה עמה תועלת,” אמר אז. “לכן, טוב שנעשים צעדים מדודים להתקדמות, כדי לשנות את המדיניות הנהוגה באופן שתתאים למציאות ולתקופה, מגמה אותה ניתן לראות כמעט בכל מדינות העולם המערבי המודרני בשנים האחרונות. מי שמביט כיום בעולם המערבי מבין שישנה מגמה הולכת וגוברת בנושא ההתרה בשימוש בקנאביס, כפי שגם בעולם הרפואי הכירו ועדיין לומדים מדי יום עוד על האיכויות והתמורות של צמח הקנאביס לחולים”.
פנינו להרצוג כדי לבדוק מה עמדותיו כיום, והאם הוא תומך בלגליזציה. מטעמו של הרצוג נמסר למגזין קנאביס כי הוא לא שינה את עמדתו וכי הוא מחזיק באותה עמדה משנת 2017, כלומר – בעד אי הפללה אבל לא בעד לגליזציה.
נזכיר כי הבחירות לנשיאות מתקיימות בהצבעה חשאית במליאת הכנסת כשבעלי זכות הבחירה הם 120 חברי הכנסת העשרים וארבע. יש לציין שלנשיא הנבחר אין שום השפעה רגולטורית על תהליך הסדרת שוק הקנאביס, אך יחד עם זאת, אין ספק שתמיכתו בנושא יכולה לסייע לקידומו.
