קנאביס ביוון: איפה קונים, כמה עולה, מה אומר החוק ואיך טסים עם רפואי

לא קשה להבין מדוע יוון נמצאת ברשימת היעדים הפופולריים ביותר של התייר הישראלי: נופים פסטורליים, חופים שטופי שמש, אתרים היסטוריים, אטרקציות, מסעדות וטברנות המציעות אוכל ים תיכוני מצוין, והכל במחירים סבירים ובמרחק של כשעתיים טיסה.

מבחינת סצנת הקנאביס המקומית, המדינה אמנת נמצאת בפער מסוים לעומת יעדים אחרים ברחבי העולם הנחשבים לידידותיים יותר לחובבי העשב המתוק, אך עם זאת, אין ספק כי בלי יותר מידי מאמץ אפשר גם ביוון להתארגן על פרח ריחני לשדרוג החופשה.

אז איפה בדיוק מוצאים שם כיוון, מה המחירים, מה ההשלכות מבחינת החוק המקומי בכל מה שקשור לצריכה אישית של קנאביס ואיזו פרוצדורה צריך לעבור בכדי להיכנס למדינה עם קנאביס באישור רפואי מישראל? בדקנו.

סטטוס הקנאביס לשימוש פנאי ביוון: לא חוקי

ניסיונות לרפורמה: החל משנת 2011 החלו להישמע חברי פרלמנט ביוון מדברים על חוסר היעילות של חוקי הסמים הנוקשים והצורך במציאת אלטרנטיבות. בשנת 2015 כבר נערכו דיונים בפרלמנט היווני בנוגע להפסקת הפללה והקלה בחוקי הקנאביס במדינה, זאת לאחר שבאותה השנה עלתה לשלטון מפלגת ‘סיריזה’ (Syriza) המגיעה מהצד השמאלי של המפה. אף על פי כן, הממשלה לא השכילה לבצע את השינוים המיוחלים בחוק ובחלוף ארבע שנים עלתה לשלטון מפלגת הימין ‘דמוקרטיה חדשה’, שדחקה את נושא הפסקת ההפללה לתחתית סדר העדיפויות.  

העונש בחוק היבש: החזקה של כמות קטנה של קנאביס לשימוש עצמי עלולה כביכול, על פי החוק היבש בלבד כמובן, להוביל למאסר של עד חמישה חודשים (לשם השוואה, בישראל החוק היבש קובע מאסר של עד 3 שנים). כמובן שזה לא מה שקורה בפועל. ביוון, שופט בית משפט יכול לבטל את עונש המאסר בהתאם לנסיבות האישיות, ואכן ברוב המקרים יש ביטול של עונש המאסר במידה שמדובר בכמות של שימוש עצמי (פחות מ-20 גרם). מכירה של קנאביס עלולה להוביל לפי החוק היבש למאסר של עד 8 שנים ועבירת הברחה – עד עשר שנים מאסר. גם במקרה זה כמובן, בפועל הענישה קלה בהרבה.

ההתנהלות בפועל: אז אחרי שהבנו מה החוק היבש, חשוב לא פחות לדעת מה קורה בפועל, במציאות. צרכני קנאביס ביוון לא ייכנסו לכלא בגלל שעישנו ג’וינט, זה ברור. השוטר היווני הממוצע אפילו לא יתעסק בדרך כלל בעבירות הקשורות בשימוש אישי של קנאביס. כל זמן שלא מעשנים קנאביס במקום שימשוך תשומת לב יתרה הסיכוי ששוטר ייגש לבדוק, לעשות חיפוש, לעצור ולהגיש כתב אישום הוא נמוך למדי עד בלתי קיים.

כיצד משיגים קנאביס בשוק הלא-חוקי ביוון, וכמה זה עולה

יוון נתפסת בעיני רבים כאחד מ”שערי הכניסה” המרכזיים ליבשת אירופה. ככזו, היא חשופה באופן קבוע לתנועה של מהגרים, פליטים וסחורות בלתי חוקיות המיועדות לעשות את דרכן מערבה למדינות אירופה העשירות. למרות שבשנים האחרונות תעשיית הקנאביס הרפואי ביוון החלה להתפתח, עדיין רוב הקנאביס בשוק השחור במדינה מגיע מאזור הבלקן, ובעיקר מאלבניה – המדינה שהיא מקור הקנאביס הלא-חוקי מס’ 1 באירופה.

בתקופת הקיץ יהיה כמובן קל ופשוט יותר להשיג קנאביס וחשיש ביוון, אך גם בתקופות פחות מתויירות בשנה ניתן למצוא מקורות לרכישה באופן קל יחסית. כרגיל, במידה שיש ברשותכם גישה לאיש קשר מקומי שניתן לסמוך עליו – הוא כנראה יהיה האפשרות הטובה ביותר להשיג קנאביס באיכות סבירה ובמחיר הוגן. אחרת, כמו בכל מדינה, סביר שברמנים, נהגי מוניות ויושבי כיכרות מרכז העיר, פארקים וחופי הים, יוכלו בודאי לסייע באיתור כיוון גם כן.

כיוונים ספציפיים יותר

אתונה

העיר המתויירת ביותר ביוון וככל הנראה המקום הזול והזמין ביותר להשיג קנאביס (או חשיש) במדינה. ישנם מספר מקומות פוטנציאלים למציאת קנאביס ברחבי אתונה:

• חוף קאבורי (Kavouri  Beach), חוף לימאנאקיה (Limanakia Beach): בעיקר בחודשי הקיץ ניתן למצוא בחופים מתרחצים מקומיים הנהנים משאכטה על שפת הים. פעמים רבות הם יסכימו לחלוק איתכם את הג’וינט או להפנות אתכם לסוחר מקומי.
• רובע תי’אטרו (Theatrou Square) – מרחק הליכה מכיכר אומונה (Omona Square), הכיכר המרכזית של אתונה. ניתן לשבת באחת הטברנות או הברים ולשאול את נותני השירות, או לשוטט באזור ולחפש סוחר מקומי (רצוי להימנע מכך בשעות הלילה המאוחרות).
• רובע מונטיראקי (Monastiraki Square) – לעתים באזור זה ניתן יהיה להיתקל בצוענים או אלבנים המציעים קנאביס למכירה (לרוב באיכות יותר נמוכה).

מבחינת מחירי הקנאביס באתונה, סביר שהטווח ההגיוני ינוע בין 3-4 אירו עבור גרם קנאביס אחד שמקורו באלבניה, כלומר באיכות נמוכה יותר, אך מספקת אם לא בררניים מדי. 10-12 אירו ישיגו לכם כנראה גרם קנאביס באיכות טובה (גידול מקומי או מאלבניה) ברכישה של כמות קטנה. רכישה של כמות גדולה יותר עשויה להוריד את המחיר לאזור ה-8 יורו לגרם. התמחור עבור אצבע חשיש של 5 גרם הוא כ-60$ (כלומר כ-12$ לגרם).

סלוניקי

העיר השנייה בגודלה ביוון (שנייה רק לאתונה) ואחת האהובות על הישראלים, היא סלוניקי. ייתכן שבסלוניקי תיירים יצטרכו להתאמץ מעט יותר בשביל למצוא קנאביס מאשר בבירה אתונה, אולם גם שם לא צריכה להיות בעיה גדולה להתארגן על משהו לשרוף.

רוב הדילרים ברחובות סלוניקי הם מהגרים מאפריקה וארצות ערב, המתרכזים באזור מרכז העיר, בעיקר בסביבת מוזיאון המגדל הלבן – אז זה מקום טוב להתחיל ממנו בחיפושים.

מבחינת מחירי הקנאביס בסלוניקי, גם כאן סביר שהטווח ההגיוני ינוע בין 3-4 אירו עבור גרם קנאביס מאלבניה באיכות נמוכה, ובהתאם 10-20 אירו עבור גרם קנאביס באיכות טובה (גידול מקומי או מאלבניה). כלומר, המחיר עשוי להיות גבוה טיפה יותר מאתונה, אך עדיין בגדר הסביר בהחלט.

שאר יוון והאיים

בנוגע לשאר הערים ביוון ועיירות הנופש באיים, הסיכוי הכי טוב למצוא קנאביס יהיה כאמור להתחבר לאחד מנותני השירות המקומיים (מלצר, נהג מונית, סוחר וכו’) ולאחר שהתקבל רושם טוב לבקש ממנה עזרה בנידון.

אפשרות נוספת תהיה לפתח שיחה עם אחד (או אחת) המקומיים ברחוב או בחוף, ובמידה שהתחושה לגביו טובה לשאול כיצד ניתן להשיג קנאביס. פעמים רבות, בעיקר בתקופות הקיץ, ניתן להריח ניחוחות של קנאביס על החוף.

מבחינת מחירי הקנאביס באיים, למשל באי קוס המחיר נע לרוב בין 30-50 אירו עבור 5 גרם קנאביס. בעיירות הנופש הקטנות יותר המחירים עשויים להיות גבוהים יותר.

סטטוס הקנאביס לשימוש רפואי: מוגבל (זני THC באישור רפואי בלבד)

בשנת 2017 הפכה יוון למדינה השישית באיחוד האירופי שמאשרת שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים (מוגבל לזנים עם פחות מ-0.2% THC).

בשנת 2021 כבר אישרה הממשלה גם הקמת ענף ייצור ושיווק כולל גידול ומכירה של זנים עתירי THC אך בבתי מרקחת ובהצגת רישיון בלבד.

כיצד ניתן לטוס עם קנאביס רפואי מישראל ליוון

כניסה עם מוצרי קנאביס רפואי ישראליים לשטח יוון מותרת, אך רק בתנאים מסוימים, לאחר עמידה בתנאים ובכפוף למילוי, הגשה ואישור של הטפסים הבאים:

1. הצגת אישור רשמי לשימוש בקנאביס רפואי – בנוסף למסמך נלווה המציג את התרגום המדויק באנגלית בחתימת נוטריון “נאמן למקור”.
2. אריזת הקנאביס הרפואי חייבת להכיל מידע ברור אודות החומרים הפעילים במוצר.
3. הצגת טופס הצהרה (ניתן להוריד כאן) חתום בידי המטופל שבו הוא מתחייב לשמור על תכולת המוצר הרפואי ומצהיר שהוא לוקח אחריות מלאה על התרופה.
4. הצגת רישיון ומרשם מעודכן לקנאביס רפואי חתומים על ידי רופא כולל התייחסות לבעיה הרפואית ממנה סובל המטופל, כמו גם התייחסות למינונים ותדירות השימוש המומלצת.
5. הצגת קבלה או חשבונית שמוכיחה רכישת המוצר הרפואי.
6. לסיום יש למלא ולשלוח מכתב בקשה לאישור כניסה עם קנאביס רפואי (ניתן להוריד כאן), יחד עם כל שאר הטפסים והמסמכים במייל אל “הארגון הלאומי לתרופות ביוון” (The National Organization for Medicines in Greece), בכתובת דוא”ל: [email protected]

סטטוס הקנאביס דל-THC (“המפ”) ומוצרי CBD: חוקי, בפיקוח המדינה

בשנת 2018 אישרה יוון חוק המאפשר גידול של קנאביס עם פחות מ-0.2% THC, כלומר “המפ” (Hemp). בפועל החוק מיועד בעיקר עבור שוק מוצרי הקנאביס הדל-THC, הנקראים גם “מוצרי CBD”. השוק הזה מאוד מתפתח במדינה וזמין לרכישה בקיוסקים בכל פינת רחוב.

מבחינת מחירים של מוצרי CBD ביוון: גרם אחד של תפרחת קנאביס (CBD בלבד) נמכר בחנויות השונות ביוון במחיר של 8-13 אירו לגרם. בקבוקון המכיל 10 מ”ל שמן קנאביס (CBD בלבד) נמכר בטווח מחיר של 20-75 יורו (משתנה בהתאם לסוג השמן וכמות הרכיבים בו).

גידול קנאביס: מותר לצרכים רפואיים ותעשיתיים באישור ובפיקוח המדינה

גידול ביתי של קנאביס לצריכה עצמית אסור על פי חוק.

בשנה שעברה (2021) יוון אישרה כאמור גידול והפקה של קנאביס רפואי (ללא הגבלת ה-THC) ומאז קיבלו כמה עשרות חברות רישיונות לגידול קנאביס רפואי באופן מסחרי.

זרעי קנאביס: מכירה או החזקה של זרעי קנאביס מותרים על פי החוק היווני – אבל הנבטה וגידול של הזרעים הללו אסורים.

“יצרני הקנאביס ביוון מכוונים למערב אירופה, השוק המקומי קטן”

“אין כמעט חברות קנאביס ביוון שמגדלות קנאביס עבור שוק ה-THC הרפואי במדינה כרגע,” מספר למגזין קנאביס גורם ישראלי המעורה היטב בשוק הקנאביס היווני. “הסיבה המרכזית לכך היא הביורוקרטיה והתנאים שהממשלה דורשת עבור סוג הגידול הזה, כמו גם העלויות הכבדות הנלוות אליו, שהופכות את הכדאיות הכלכליות במקרה הזה למוטלת בספק.”

לדברי אותו גורם, אשר ביקש להישאר בעילום שם, שוק הקנאביס הרפואי ביוון נמצא עדיין בחיתוליו, והתעשייה המקומית מנסה יחד עם הממשלה להתוות את הדרך, אולם עדיין יש לא מעט תחומים אפורים וליקויים באופן הפיקוח והביצוע.

“החוק המקורי ביוון מאשר לחקלאים לגדל זני קנאביס מסוימים בלבד מתוך רשימה ספציפית המאושרת על-ידי האיחוד האירופי,” הוא מסביר. “אבל האמת היא שבפועל אף אחד לא עושה ביקורת. אני יודע על חקלאים שמגדלים איזה זנים שהם רוצים ולממשלה היוונית אין שמץ של מושג מה הולך להם בחווה”.

המחסור בביקורת ופיקוח לא נותר בגבולות החוות החקלאיות בלבד, ונראה שגם בכל מה שקשור לתחום מדידת החומרים הפעילים, האריזה, ההפצה והמכירה, יש בעיות מסוימות, שלא לומר פריצות ומחדלים, כפי שמתאר זאת אותו גורם: “נכון לעכשיו כל אחד יכול למכור קנאביס ולכתוב על האריזה מה שבא לו. אתה יכול להגיע לחנות ולראות תפרחות קנאביס CBD שכתוב על השקית שלהן ‘למעלה מ-85% CBD’. איך דבר כזה יכול להיות הגיוני בתפרחת? אנשים סתם זורקים מספרים בשביל להגדיל מכירות, וזה עובד להם כאשר מדובר בתיירים שלא מעורים בפרטים”.

יש לכם טיפים והמלצות נוספות? רשמו לנו בתגובות!