לוחם צה”ל שאיבד את עינו בצוק איתן לא מקבל קנאביס רפואי

את הביורוקרטיה המתישה וחסרת הרגישות לעתים בדרך לרישיון המיוחל לקנאביס רפואי מכירים חולים רבים. העובדה המקוממת הזו מכעיסה אולי במיוחד כאשר מדובר בפצועי צה”ל, שנפגעו פיזית ונפשית תוך שהם מגנים בגופם על ביטחון המדינה.

מקרה נוסף כזה הוא המקרה של טל קידר (27) מכפר סבא, מפקד צוות לשעבר בגדס”ר גולני, שנפצע קשה בכל חלקי גופו מפגיעת רימון רסס במבצע צוק איתן בשנת 2014. בעקבות הפציעה איבד קידר את עינו ועבר שיקום ארוך, פיזי ונפשי, שבמהלכו הוכר כנכה צה”ל והתוודע לקנאביס הרפואי. את הרישיון הראשון לקנאביס קיבל ב-2015. 

“שמעתי על הקנאביס הרפואי והבנתי שמבחינה נפשית אני לא רוצה להמשיך לקחת קלונקסים וציפרלקסים בשביל ללכת לישון בלילה וברגע שהתחלתי להשתמש בקנאביס רפואי החיים שלי השתנו באופן מיידי, חד משמעית. התחלתי לישון בלילה לא נעים להגיד אבל הייתי מרטיב בלילה, והקנאביס הרפואי פתר גם את זה, פשוט הרגשתי יותר טוב מבחינה נפשית. חזר לי הצבע ללחיים, חזרתי לחיות, הבנתי שמצאתי תרופה”. 

לפני כשנתיים טס קידר לקליפורניה, שם כמובן אין צורך ברישיון לקנאביס רפואי שכן הקנאביס חוקי במדינה, ולפני כחודשיים חזר לארץ ונתקל, כאמור, במחסום הביורוקרטיה המקומית.

“חזרתי לארץ לפני חודשיים, מן הסתם הרישיון שלי לקנאביס רפואי כבר לא היה בתוקף, ואני מודה שלא טיפלתי בזה מיד כי לקח לי רגע להתאפס על עצמי. כשהגעתי לארץ נכנסתי לבידוד של שבועיים, וכשהוא הסתיים הלכתי להתנדב בניקוי חוף הים ביפו ושוטר נפל עליי ועשה עליי חיפוש. אני עם כפפות מנקה את החוף והוא בא ומחפש עליי קנאביס.

“השוטר מצא עליי קצת קנאביס וכמובן שנתן לי דו”ח של 1,000 שקלים. ראיתי שיש לו עיניים ואוזניים, אז אמרתי אולי הוא יקשיב לי וניסיתי להסביר את המצב שלי. סיפרתי לו את הסיפור האישי שלו, אמרתי שאני מטופל בקנאביס רפואי ושחזרתי מחו”ל ואני צריך לחדש את הרישיון שלי, אבל זה כמובן לא עזר.

“הדו”ח הזה נתן לי דחיפה לטפל בנושא. הלכתי לפסיכיאטר שטיפל בי אחרי הפציעה במשך 4 שנים, משנת 2014, והוא שלח מיד מכתב למשרד הבריאות כדי שיחדשו לי את הרישיון. מאז חלפו שלושה שבועות שבהם אנחנו מחכים לתשובה, לטלפון, למשהו – וכלום. כנראה פשוט לא אכפת לאף אחד שאני לא מקבל את התרופה שעוזרת לי לישון בלילה ומסייעת לי בכאבים הפיזיים ובקשיים הנפשיים”. 

חוסר התגובה מצד משרד הבריאות ויחידת הקנאביס הרפואי (היק”ר), גרמו לקידר לכתוב פוסט כואב בפייסבוק, שבו זעק את זעקתו האישית, אבל גם את זעקתם של רבים כמוהו, שנמצאים באותו חוסר אונים בדיוק.

“קודם כל זה צעד קיצוני עבור אחד כמוני בכלל לכתוב פוסט כזה”, הוא אומר, “אני לא מאלה שכותבים באינטרנט בכלל, אבל המלחמה הזאת, מלחמת ההתשה מאז שאתה נהיה נכה צה”ל ואומרים לך ‘נטפל בך’, היא כבר פשוט בלתי אפשרית עבורי. 

“שולחים את אמא שלי, שבלעדיה אין לי חיים והיא מטפלת עבורי בכל הנושא של הקנאביס הרפואי, מוועדה לוועדה. מטרטרים אותה מפקידים לפקידים, ואין מענה. אמרו לי שאני צריך בכלל להוציא את הרישיון מחדש? בסדר, אבל אני שואל איך אתם בכלל נותנים למישהו כמוני לחכות כל כך הרבה זמן?

“מעבר לזה, מה שהכי כואב וצורם, ובגלל זה בכלל כתבתי את הפוסט, זה שהסיפור הזה הוא לא רק שלי. יש עוד הרבה כמוני, כולל חבר’ה מהצוות שלי בצבא. אני מבין שהמערכת פשוט עקומה ועגומה. הרי לאף אחד אין משהו אישי נגד טל קידר, פשוט הכל עובד עקום. 

“יש אנשים שנלחמים להשיג את התרופה שלהם, ואתה נכנס לקרב נגד גוף שלך תסביר לו שרק עם התרופה הזו אתה ישן בלילה”. 

עדכון (14.3): משרד הבריאות אישר לטל רישיון קנאביס רפואי ומסר כי “ביום 22/2/21 פנה מבקש המרשם למשרד הבריאות, בקשתו נבחנה לאחר מספר ימים על ידי רופא מנהל ונקבע כי על הפונה להשלים מסמכים שלא הוגשו. ביום 7/3/21, הושלמו המסמכים החסרים מטעם הפונה וביום 14/3/21 קיבל את הרישיון מטעם משרד הבריאות. סגן שר הבריאות יואב קיש מכיר וער לקשיים הבירוקרטיים החלים על מטופלי הקנביס הרפואי עת אלו מנסים להוציא רישיון וניסה להוביל מהלך של מעבר מרישיונות למרשמים מפוקחים. מהלך זה היה מקל משמעותית את הבירוקרטיה המסורבלת. לצערנו, הכנסת התפזרה ולא ניתן היה להשלים את החקיקה הנדרשת. סגן השר ימשיך גם בעתיד לפעול בנושא ולנסות להביא לכדי צמצום הקשיים.”