מטופלים עתרו לביהמ”ש בדרישה לאשר להם לגדל קנאביס בבית

שמונה ישראלים המחזיקים ברישיון שימוש בקנאביס רפואי בכמויות של בין 40 ל-100 גרם בחודש, הגישו עתירה לביהמ”ש המחוזי בדרישה שיורה למדינה להתיר להם ולשאר המטופלים לגדל קנאביס באופן עצמי בביתם הפרטי לצורך שימושם האישי, וזאת כחלופה לרכישת הקנאביס בבתי מרקחת מורשים.

המטופלים, אילן שכטר, אמיר ג’יוסי, סיגל גולן, יניר אפגין, אבי אוזאנה, יצחק צבי וייס, סתיו כספי ובר שלום אזולאי, טוענים בין היתר כי עד שנת 2016 היו מטופלים שהחזיקו ברישיון לגדל קנאביס בעצמם עד שבאותה שנה “הוסרו המילים ‘גידול, ייצור’ מהרישיון”.

“בית המשפט מתבקש ליתן צו לפיו במידה ומחזיק ברישיון מבקש לגדל קנאביס רפואי במקום לקבל ממשרד הבריאות את התרופה הנ”ל, תאושר בקשתו מיידית, בתנאים שיקבעו, כאשר כל בקשה שמוגשת למבקשים על ידי עותר חולה שמחזיק ברישיון יש לאשר תוך שלושה ימים לכל היותר,” נכתב בבקשה.

“העותרים מבקשים לקבל היתר כפי שהיה נהוג עד שנת 2016 לגדל בעצמם את הקנאביס שהם זקוקים לו לצרכי ריפוי, ולא להיות תלויים בשוק הקנאביס הסובל מכשל שוק קיצוני ואי יציבות דרסטית,” הוסיפו.

לטענתם, “בעבר מחיר הקנאביס היה אחיד, בסך 370 שקלים לחודש, כיום מחירה של שקית המכילה 10 גרם הינו כ-250 שקלים כך שמטופל שמקבל 90 גרם בחודש והיה משלם 370 שקלים ישלם היום כ-2,250 שקלים מדי חודש. מאז יצאה רפורמת הקנאביס לדרך, החל מצבם של מטופלי הקנאביס להדרדר”.

למרות שעתירות דומות כבר הוגשו בעבר ונדחו על הסף, בין היתר עקב אי מיצוי הליכים, טענות המדינה לפיהן “אין יתרון רפואי בהתרת גידול עצמי התלוי ביכולותיו של המטופל” וכן מכיוון שאין אפשרות לבקרה על תכולת התוצרת ויש חשש לזליגה, טוענים כעת העותרים כי העתירה שלהם שונה.

לטענתם, “עתירה זו שונה לחלוטין מעתירות קודמות שהוגשו שמטרתן היתה לקדם לגליזציה של צמח הקנאביס, קבלת היתר לייבא צמח זה או לסייע לציבור צרכני הקנאביס או מתנגדי ההפללה. מדובר בעתירה של עותרים אשר מקבלים קנאביס מהמדינה, אולם מעוניינים ליהנות מזכותם הבסיסית לגדל את הצמח”.

לדבריהם היתרונות במתן היתר גידול עצמי למטופלים הם בין היתר “האפשרות לקבל קנאביס אורגני ללא חומרי הדברה וללא הקרנות, הימנעות מבעיית עובש, המחירים הגבוהים, האפשרות לבחור זן מתאים, ההתעסקות בגידול מהווה סוג של תרפיה עבור העותרים”.

“שוק הקנאביס הרפואי עבר טלטלות ושינויים,” ציינו עוד. “מדובר בתעשייה שמגלגלת סכומי עתק, ישנם אינטרסים שונים והעותרים אינם מעוניינים להיות תלויים במגדלים, יבואנים, סיטונאים ושאר גורמים, הם סובלים מעודף רגולציה, שוק שנגוע בעיוותים שהרבה גורמים אינטרסנטיים מעורבים בו וכפועל יוצא – מחיר מופקע, שינוי בזנים, כשלי זמינות ועוד”.

“העותרים פנו אל משרד הבריאות בבקשה לקבל היתר לגדל קנאביס אך לא זכו לקבל תשובה, מדובר באנשים מסכנים, אומללים, רבי כאב וסבל, והקנאביס הכרחי לקיום שיגרת חייהם,” הוסיפו. “העתירה מוגשת מאחר ועד כה כל ניסיונותיו של משרד הבריאות להביא להוזלת מחירים כשלו ומאחר ולא ניתן להבטיח קנאביס נקי מהקרנות וריסוסים שהשפעתם לא נבדקה”.

לבסוף טענו כי בניגוד להחלטת משרד הבריאות בישראל, במדינת קנדה מתאפשר למטופלים לגדל קנאביס בביתם בעצמם. לעתירה צירפו גם פסק דין מבית המשפט בקנדה שקבע לדבריהם בשנת 2016 כי “האיסור על חולים בעלי רישיון שימוש לגדל בעצמם מהווה פגיעה בחוק יסוד”.

בית המשפט הורה למדינה להשיב לעתירה עד 10.4.22.

עדכון (5.4): העתירה הוגשה לביהמ”ש המחוזי במקום לבג”ץ ולכן נמחקה.
עדכון (16.5): העתירה הוגשה מחדש לבג”ץ, שהורה למדינה להשיב עד 12.6.

משרד הבריאות מסר בתגובה לטענות כי “נושא מתן רישיונות לגידול עצמי נשקל בכובד ראש על ידי הממשלה מספר פעמים, ואף מצא ביטוי בהחלטת ממשלה משנת 2016 שקבע בצורה חד משמעית כי ‘לא יינתנו רישיונות לגידול לצריכה עצמית’ מנימוקים מהותיים: ספק רב אם גידול עצמי עולה בקנה אחד עם הוראות אמנת הסמים, בתחומי רפואה אחרים אין מצב בו המטופל מייצר לעצמו את תרופותיו, בעבר רישיונות גידול עצמי ניתנו בהיעדר אלטרנטיבה אחרת וכיום יש אלטרנטיבות, אין כל יתרון רפואי ממשי בגידול עצמי שאיכותו תלויה ביכולות המטופל, לא ניתן לדעת מה ההרכב הפרמקולוגי של הסם, יש פוטנציאל קב יותר לשימוש יתר, לגניבה ולזליגה”.