האם מנכ”ל חברת קנאביס ניסה לפגוע בחברה כדי לקנות מניות בזול?

שלושה גורמים שונים, שהיו מהקרובים אליו ביותר מבחינה עסקית לאורך תקופה ארוכה, טענו, חלקם עדיין טוענים, שיונה לוי, היו”ר לשעבר של חברת הקנאביס הציבורית אינטליקנה (Intelicanna) שעודו בעל השליטה בחברת אלויט פארמה (Alvit Pharma) שהינה בעלת מניות מהותית (24%) באינטליקנה, ניסה לכאורה להוריד את שווי מניות החברה כדי לרכוש אותן בזול.

טענות אלו עולות בין היתר מתביעה בסך יותר מחצי מיליון ש”ח שהגישה לאחרונה נגדו ונגד אלויט סמנכ”לית הפיתוח העסקי לשעבר של אלויט, ד”ר קרן-אור עמר, שהיום משמשת כסמנכ”לית עסקית בחברת יישום של האונ’ העברית.

על פי הנטען בכתב התביעה, לוי ניסה לכאורה לפגוע בחברה שבשליטתו בזמן שהוא בעצמו שימש בה כמנכ”ל, וזאת לדברי ד”ר עמר ואחרים – במטרה להקטין את שווי המניות של החברה, וכך לאחר מכן לרכוש את המניות במחיר נמוך יותר.

בתביעה דורשת ד”ר עמר מלוי ומהחברה פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין וגם בגין לשון הרע נגדה, בין השאר לאחר שמנהלי החברה חשפו לכאורה את טיוטת מכתב הפיטורין שלה בפני עובדי החברה בתיקיית דרופבוקס משותפת.

לטענת ד”ר עמר, זמן מה לאחר שעזבה את תפקידה הקודם בחברת פנאקסיה ועברה לעבוד בחברת אלויט, התברר לה כי לוי “פועל במכוון ‘לייבש’ את אלויט מהשקעות על מנת לקנות בזול את מניותיהם של בעלי המניות האחרים באלויט שהחזיקו בה יחד בין 30%-40%”. לדבריה לוי הודה בכך במפורש בפניה.

לטענתה, התנהלות זו של לוי פגמה בהצלחתה האישית בתפקיד והיא אף מעריכה כי מראש היא גויסה לתפקיד על מנת לשמש כמעין “עלה תאנה”, שבהמשך תהיה זו שתואשם בכך שהחברה לא מצליחה.

“בעוד שד”ר עמר ניסתה לקדם השקעות בחברה והביאה משקיעים, חסם לוי כל ניסיון כזה,” טוענים עורכי דינה. “לו הייתה יודעת מראש על התנהלות זו לא הייתה עוזבת את עבודתה הקודמת בפנאקסיה”.

לדבריה, לוי “עשה הכל כדי שהחברה לא תצליח, הוא ניסה לרוקן את החברה מתוכן ולהוריד את שווייה כדי לקנות מניות בזול, שני סמנכ”לים בחברה ידעו על זה, הוא התוודה בפניי שיעשה את הכל כדי שערך החברה ירד, כדי שיוכל לקנות את המניות של האלמנה ולהשתלט על החברה. הוא אמר לי ‘אני יודע מה אני עושה…’.”

“בעלי המניות האחרים” עליהם מדברת ד”ר עמר, הם ככל הנראה יצחק למנסדורף (כיום הבעלים של חברת פארמה סיד) ויורם סלע ז”ל (אחיו של למנסדורף). “האלמנה” המוזכרת היא אשתו של סלע ז”ל, אירית, אשר ירשה את הונו לאחר שנפטר בסוף 2018.

לוי, שהחזיק בכ-10% ממניות החברה, ניסה לטענת ד”ר עמר לרכוש לכאורה בזול את מניותיהם של למנסדורף וסלע, אשר החזיקו יחדיו 31.2% מהחברה (15.6% כל אחד), וכך להגיע ל-41.2% ולעקוף (בתמיכת המשקיעים הנותרים) את סך מניותיו של השותף המהותי האחר בחברה, נחשול כהן, בן דודו של לוי, שהחזיק בעצמו 41.2% מהמניות.

לטענת לוי מנגד, החברה היתה לקראת חדלות פירעון בין היתר בעקבות קצב שריפת מזומנים והיעדר הכנסות משמעותיות, ודווקא ד”ר עמר היא לכאורה זו שאשמה באי הצלחתה להביא לחתימת הסכמי משקיעים. לדבריו היא “לא עשתה דבר במשך שבועות והקפיאה את מכירות החברה”.

עוד טוען לוי כי אחת הסיבות להתדרדרות מצבה הכלכלי של החברה היתה שלמנסדורף גרם לחברה להשתמש בשירותי החברה שלו עצמו (פארמה סיד) וכך להוציא 200,000 דולר מיותרים, וכן שגב’ סלע לא העבירה חומרים של החברה שהיו ברשות בעלה המנוח.

מצב פיננסי זה של החברה, שהיה לדברי לוי עד כדי סיכון לחדלות פירעון כאמור, הוביל אותו לטענתו להציע לכהן לרכוש בעצמו את מניותיהם של למנסדורף וסלע כדי שלחברה ייכנסו כספים, אך כהן סירב. לכן לדבריו הוא העמיד מיליוני שקלים לצורך רכישת המניות בעצמו. כלומר, לטענתו, לא מדובר במעין “תכנית זדונית” להשתלטות על החברה כפי שמתארת זאת ד”ר עמר, אלא השתלשלות עניינים לגיטימית לגמרי.

בסופו של דבר, בתום מו”מ שכלל הליך משפטי ותביעות הדדיות, אכן רכש לוי את מניותיהם של למנסדורף וסלע בעבור 5.5 מיליון ש”ח ו”השתלט” על אלויט כך שכיום הוא זה שמוביל ומנהל אותה.

אך עוד קודם, במסגרת ההליך המשפטי טענו למסנדורף וסלע נגד לוי טענות דומות לאלו שהעלתה מאוחר יותר כאמור ד”ר עמר. לטענתם “לוי עשה שימוש בנכסי החברה לתועלתו האישית, פעל באופן שעלול להעמיד את החברה בסיכון ופעל בצורה מכוונת כדי ‘לייבש’ את החברה מנכסיה ופעילותה מתוך כוונה לקנות את מניותיהם של למנסדורף וסלע בתמורה מופחתת”. עוד הם טענו כי ההצהרות של לוי על כך שהחברה עומדת לקראת חדלות פירעון נתגלו בדיעבד כטענות שווא.

למנסדורף סירב להשיב לפניית מגזין קנאביס בשאלה על בסיס מה הוא העלה טענות כאלה נגד שותפו לשעבר לוי, אך בכתבי בית המשפט ניתן לאתר טענות לגבי עסקה שחתם לוי בשם אלויט עם חברה בשם קנאלה, לפיתוח מוצר רפואי מבוסס קנאביס לטיפול באפילפסיה. “לקנאלה לא היתה פעילות ממשית, היא אינה בעלת ידע או יכולת מקצועית, לא הוצגה תכנית עבודה ולמרות זאת לפי תנאי העסקה היא מקבלת מוצר מפותח (מאלויט, מ”ק) ללא תשלום וכל זאת ללא התייעצות מוקדמת עם אנשי מקצוע באלויט ובניגוד לטובתה של החברה,” נטען.

כאמור, לא רק עמר ולא רק למנסדורף וסלע. גם כהן טען בשלב מסויים טענות קשות כלפי לוי כולל על כך שהוא לכאורה “הוביל את החברה באופן אקטיבי ושקול למצב כלכלי רע”. לדברי כהן, “לוי הציג מצג שווא לפיו החברה מצויה על סף חדלות פירעון, כדי ליצור תמונת מצב כאילו החברה מצויה במצב כלכלי קשה במיוחד ולכן זקוקה להצלה, וכך גרם להפחתה לכאורית בשווי האחזקות”.

לדברי כהן סממן אחד לכך שלוי החזיק “בתכנית מדויקת ומתוכננת היטב להגדיל את אחזקותיו בחברה עד השתלטות עליה דה פקטו” היה מאמציו לכאורה של לוי “להביא לפסילת הזדמנויות שונות לגייס הון ממשקיעים”.

כהן גם צירף דו”ח רואה חשבון חיצוני שהוכן לבקשת הדירקטוריון ולפיו לטענתו החברה פעלה באופן שגרם למחיקת כל ההון שלה בהיקף של 9.8 מיליון ש”ח. לוי, על פי הדו”ח, “נהג בכספי החברה בבזבזנות ופזרנות וקיים חשש סביר כי חלק גדול מהשימוש בכספי החברה היה שלא למטרת קידום עסקיה וענייניה אלא לשימוש לטובות הנאה אישיות”.

בדו”ח נכתב עוד בין היתר כי “מדובר בניהול תקציבי לא אחראי אשר עשה שימוש בכספי הגיוס מהמשקיעים באופן לא סביר, כולל 1.5 מיליון ש”ח הוצאות משפטיות, 200 אלף ש”ח עבור כיבודים, אירוח ומסעדות, 35 אלף ש”ח עבור אירוח בבתי מלון, 722 אלף ש”ח עבור נסיעות לחו”ל” ועוד.

מנגד, לטענת לוי בכתב תביעה שהגיש במאי 2020 נגד בעלי המניות האחרים, הם אלה שניסו למנוע ממנו לקבל מניות בחברה, גרמו לשריפת מזומנים, והובילו את החברה לקשיים פיננסים שחייבו לדבריו הזרמת מזומנים על מנת שהחברה לא תיקלע למצב של חדלות פירעון.

אלויט, שכיום היא בעלת מניות מהותית בחברת הקנאביס הציבורית אינטליקנה, היתה כאמור בעלת השליטה באינטליקנה במשך כמעט 3 שנים, מרגע כניסתה למסחר בבורסה ביוני 2018 ועד לפני כחצי שנה, אפריל 2021, אז אסיפת בעלי המניות של אינטליקנה לא אישרה את המשך כהונת לוי כיו”ר והוא ושאר המקורבים שלו בחברה פוטרו ואיבדו את השליטה בה כך שכיום שולט בחברה השותף השני, אורי וייס.

• יונה לוי מסר בתגובה כי “לא היו דברים מעולם. הטענה שקרית ומהווה/גובלת בהוצאת דיבה”.
• חברת אינטליקנה, ד”ר עמר, יצחק למנסדורף, נחשול כהן ואורי וייס סירבו כולם להגיב לכתבה.