איך בוחרים זן קנאביס? בית מרקחת תלתן רוצה לתת ערך מוסף למטופלים

התופעה של בתי מרקחת שנדמים כייעודיים באופן ספציפי לקנאביס רפואי, מעוצבים בסגנון חדשני שרחוק מהלוק של בתי המרקחת “של פעם” ושקהל לקוחותיהם הוא בעיקר אם לא רק מטופלי קנאביס רפואי – התרחבה מאוד בשנים האחרונות מאז הטמעת הרפורמה בענף בשנת 2020.

אחד מבתי המרקחת הבולטים בתחום זה הוא בית מרקחת “תלתן”, שנפתח לפני קצת פחות משנתיים בבת-ים. אז הלכתי לבקר בתלתן ולשוחח עם מירי רובינשטיין, הרוקחת האחראית שם ואחת הדמויות המוכרות בענף הקנאביס הרפואי בישראל, כדי לשמוע ממנה קצת על מה שקורה בימים אלה בשוק.

“קנאביס קנדי כמו שוקולד בלגי”

הדבר הראשון שעניין אותי לשמוע מרוקחת ותיקה בתחום הקנאביס הרפואי, הוא מה הם הגורמים המשפיעים ביותר על מטופלי קנאביס רפואי בבואם לבחור זן קנאביס כזה או אחר בבית המרקחת. לדברי רובינשטיין, מלבד כמובן ההשפעה של כל זן וזן, “קודם כל אני מניחה שזה לא יפתיע אף אחד אם אגיד שרוב המטופלים מחפשים את האצוות החזקות, כלומר זנים בעלי אחוזי THC גבוהים. זה ללא ספק אחד הדברים המרכזיים שרוב המטופלים מסתכלים עליהם”.

אך למרות החיבה שיש למטופלים רבים בארץ לריכוזים גבוהים של THC, היא מקפידה לציין שהקנאביס לא מתחיל ונגמר בקנבינואיד הזה. “אני יכולה להבין מאיפה העניין הזה מגיע,” היא אומרת. “שנים דיברו על כך שמדובר בחומר ‘הרפואי’ בקנאביס ויש בזה מן הצדק, אבל יש בצמח הזה עוד כל-כך הרבה מרכיבים שעשויים להשפיע על האפקט הרפואי, בין אם זה קנבינואידים נוספים ובין אם זה טרפנים או פלבנואידים, אז לא צריך להתמקד בפרמטר הזה בלבד ולדעת למצוא את הזן המתאים ביותר, גם אם הוא לא עם הכי הרבה אחוזי THC. לאחרונה אנחנו מזהים גם עלייה בביקוש לזנים מאוזנים מקטגוריה T10/C10, שהרבה יותר מתאימים למטופלים מתחילים או כאלה שלא מחפשים את ה’היי’ החזק.”

גורם משפיע משמעותי נוסף על אופן הבחירה של מוצרי קנאביס על ידי מטופלים לדבריה, הוא מדינת המקור, או ליתר דיוק – קנאביס מקנדה. “לקנאביס הקנדי יש מוניטין של קנאביס איכותי,” היא מפרטת. “יש תפיסה כאילו העובדה שהוא צמח בקנדה הופכת אותו מיד לקנאביס ברמה גבוהה יותר. כמובן שגם במקרה הזה לא מדובר בחוק ברזל ויש בארץ גידולים שלא נופלים מהרמה של הקנדים אבל אכן אין ספק שברוב המקרים הקנאביס הקנדי בממוצע יהיה בסטנדרט גבוה, ואני מניחה שאנשים רוצים להרגיש שהם צורכים קנאביס שהגיע ממקום עם סוג של ‘מסורת’ עשירה בטיפוח הצמח הזה, אולי קצת כמו שוקולד בלגי או גבינה צרפתית.”

האלמנט השלישי הבולט שמטופלים רבים מייחסים לו חשיבות לדבריה, הוא שיטת הגידול. “יש לא מעט מטופלים שמעדיפים קנאביס ממתקן גידול סגור, אינדור. אני מניחה שזה נובע מכך שאנשים רוצים לחשוב שהקנאביס שלהם צמח בתנאי מעבדה. אני יכולה להבין את זה, ובאמת בחלל גידול סגור אפשר לשלוט כמעט על כל פרמטר בגידול הצמח, אבל כדאי לזכור שהיום יש גם חממות היברידיות המשלבות טכנולוגיות מאוד מתקדמות, והן יכולות להגיע לרמות גבוהות של שליטה על מגוון פרמטרים, לצד חשיפה לשמש שגם לזה יש כמה יתרונות”.

לעומת הפרמטרים הנ”ל, רובינשטיין מפתיעה כשטוענת שבניגוד למה שרבים אולי חושבים, רוב המטופלים המגיעים לבית המרקחת שלה אינם מושפעים יותר-מדי מאריזות צבעוניות או שמות “מפוצצים” וזה לא גורם משמעותי בבחירת הזן. לדבריה, “אני אמנם לא יכולה לקבוע שהעיצוב והמיתוג לא משחקים תפקיד, אבל אני כן יכולה להגיד שמה שהכי חשוב למטופלים זה הגורמים שציינתי וכמובן ההשפעה הרפואית שזה הדבר המרכזי. אם מטופל רכש מותג עם אריזה מעוצבת ושם מפוצץ, אבל אחרי הג’וינט ההשפעה היא לא מה שהוא קיווה לה, אז הוא יחזור בסופו של דבר למותגים אחרים שכן עזרו לו, גם אם האריזה שלהם ‘משעממת’.”

“יש חברות שלא מתמחרות את הקנאביס שלהן נכון”

אחת הסיבות לכך שהיא נכנסה לתחום הקנאביס הרפואי היא שלדבריה היא ראתה במו עיניה את ההשפעות החיוביות של הטיפול הזה והפוטנציאל לשיפור איכות חייהם של רבים הסובלים ממצבים רפואיים בעייתיים. “אחת הדוגמאות הזכורות לי ביותר היא של מישהו שהיה סוג של ‘הר אדם’, אבל סבל בגיל צעיר יחסית מפרקינסון. היו לו רעידות נוראיות גם בידיים וגם ברגליים, אבל רגעים אחרי שהוא התחיל לעשן הוא הפך לאדם שונה לחלוטין  – הפסיקו לו הרעידות, הוא היה מסוגל לתפקד כרגיל, נעשה חיוני ביותר, ממש חזר לחיים.”

“אני לא רוצה לנסות לצייר את זה כאילו מדובר באיזו תרופת קסם שיכולה לפתור הכל ומתאימה לכל אחד, וברור לי שכאשר זה נוגע למשל לילדים, מדובר בסוגיה רגישה עוד יותר, אבל אני בהחלט יכולה לומר שיצא לי לראות גם ילדים שסבלו מבעיות רפואיות שונות והקנאביס סייע להם באופן דרמטי ממש.”

אמנם בשנים האחרונות ישנה עלייה ניכרת במספר המטופלים הזכאים לקבל רישיון לקנאביס רפואי, אך לדבריה הקצב רחוק מלהיות מספק. “אני חושבת שעדיין יש אנשים שקשה להם מאוד להשיג רישיון לקנאביס רפואי, אנשים שצריכים את זה וזה עוזר להם, וקשה להם. זה נכון שנעשו שינויים בשנים האחרונות אבל עדיין מדובר בתהליך שהוא ארוך ובלא מעט פעמים גם יקר. אני חושבת שאם הקנאביס היה קצת יותר נגיש זה היה משפר את המצב.”

“גם מוצרי הקנאביס עצמם לא זולים,” היא אומרת. “קנאביס זה לא מוצר זול ויש אנשים שאין להם את האפשרות לרכוש מוצר מהסטנדרט הגבוה ולשלם עליו 300-350 שקל לאריזה, אז הם מנסים לקחת את המוצרים של ה-100 שקלים, כל מקרה לגופו. לכן חשוב לנו להחזיק באופן קבוע מגוון רחב של מוצרים עם ספקטרום רחב של מחירים – החל מהמותגים הזולים יותר של 100 ש”ח ולפעמים גם פחות – ועד מוצרי הפרימיום וה’טופ שלף’ של 300-350 ש”ח. רק שלא יהיה מצב שמטופל יגיע ולא יוכל לצאת מכאן עם התרופה שלו בגלל עניין כספי.”

היא גם לא מהססת להודות כי יש חברות שדורשות מחיר גבוה מידי עבור הסחורה שהן מציעות למטופל. “ישנן חברות מסוימות שאני מעדיפה לא לנקוב בשמן, שלדעתי האישית לא מתמחרות את המוצר שלהן נכון. גבוה מדי מכפי שצריך. חבל שזה קורה. כמובן שאנחנו אצלנו משתדלים ליידע את החברות במקרים כאלה, ונמנעים מלהחזיק את המותגים הללו מלכתחילה.”

מלבד קנאביס, מקבלים פה גם ערך מוסף”

אחד הדברים הבולטים ביותר לעין כאשר נכנסים לבית מרקחת תלתן בפעם הראשונה, זה הצבע השחור האלגנטי העוטף את החלל, מוזיקת הרקע הנעימה ומיצגי האמנות והבובות החביבות הפרוסות ברחבי בית המרקחת. במקום ישנן שלוש עמדות לקבלת מטופלים שמעליהן מתנוסס מסך אלקטרוני ענק המציג בכל זמן נתון את התפריט המעודכן של זני הקנאביס הזמינים – הכי רחוק שאפשר ממה שנהוג לדמיין כ”בית מרקחת”.

“כשהקמנו את ‘תלתן’ רצינו לתת חוויה ייחודית, קצת אחרת,” מספרת רובינשטיין. “עיצבנו את המקום בצורה מינימליסטית, כך שאדם שנכנס לפה מקבל חוויית קנייה קצת שונה ממה שהוא יקבל ברוב בתי המרקחת האחרים. זו הייתה השאיפה המרכזית שלנו כשחשבנו על העיצוב כאן.”

“מעבר לכך, אנחנו תמיד עם היד על הדופק, תמיד הראשונים לדעת על אצוות חדשות שיוצאות לשוק, כל הזמן מחפשים את מה שהכי טוב למטופלים ואפילו דואגים לקחת את הצוות שלנו לסייר בחוות קנאביס כדי שיבינו כיצד הצמח הזה גדל ויקבלו מושג מעמיק יותר עליו. בנוסף, אנחנו מקפידים לעבור הדרכות על בסיס קבוע ולהמשיך להתמקצע בתחום הזה, שהוא דינמי ותמיד יש משהו חדש ללמוד בו. מדי פעם אנחנו מציעים גם סיורים מאורגנים בחוות קנאביס למטופלים שלנו, כדי שגם הם יוכלו לראות איך כל זה עובד. גם בתפריט עצמו ליד כל זן אנחנו מקפידים לחשוף את הגנטיקה שלו שזה משהו מאוד חשוב להרבה מטופלים.”

“אחרי כל זה,” היא מוסיפה, “אנחנו פעילים שבעה ימים בשבוע באופן רצוף, בימים ראשון עד חמישי מתשע בבוקר עד עשר בערב, ביום שישי מתשע בבוקר עד ארבע וחצי, ובשבת משש בערב עד 23 בלילה. ככה שכל אדם שקונה בתלתן יודע שרוב הסיכויים שהדלתות יהיו פתוחות בפניו. אני מקווה שתלתן יהפוך לשם נרדף לשירות ומקצועיות, שאנשים ידברו על תלתן כמקום שבאים אליו לא רק כדי לרכוש קנאביס רפואי, אלא גם כי מקבלים פה ידע חיוני וערך מוסף.”

ללמוד קנאביס עם פרופסור רפאל משולם

 לבסוף שאלתי אותה איך היא בכלל הגיעה לתחום הרוקחות ובהמשך לתחום הקנאביס. “הסיבה המרכזית שבחרתי לעסוק ברוקחות היא כי אני אוהבת לעבוד עם אנשים,” היא מספרת. “יש סיפוק גדול בלתת שירות ולעזור לבני אדם, במיוחד אם הם נמצאים באיזו מצוקה מסוימת, ואני יכולה לעזור להם להתמודד עם המצוקה הזו.”

אל תחום הקנאביס באופן ספציפי היא מעידה כי הגיעה לאחר שנחשפה אליו במהלך לימודי הרוקחות באקדמיה. “למדתי את המקצוע באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין המרצים והמרצות המעולים שהיו לי, היה גם אדם אחד בשם פרופ’ רפאל משולם ז”ל, שכידוע זכה בפרס ישראל לכימיה בין היתר על כך שהצוות שלו הצליח בשנות השישים לאפיין לראשונה את המבנה הכימי המלא של החומר הפעיל המרכזי בצמח הקנאביס, ה-THC.”

“מן הסתם במהלך הלימודים נחשפתי למגוון רחב של חומרים רפואיים שונים, אבל יותר מכל סיקרן אותי להרחיב את הידע שלי בנוגע לסגולות הרפואיות של הקנאביס, אז נרשמתי בנוסף גם לקורס הקנאביס הרפואי שהאוניברסיטה מציעה בשיתוף עם משרד הבריאות. כשסיימתי את הלימודים הרגשתי שהאקדמיה רק פתחה לי את התיאבון לעוד ידע. בסופו של דבר אי אפשר לשקוט על השמרים, במיוחד שזה מגיע לקנאביס, כל שבוע מתפרסמים מחקרים חדשים החושפים מידע חדש על האופן שבו הצמח הזה משפיע עלינו.”