מס הייבוא על קנאביס רפואי: היבואנים מזהירים מזינוק במחירים ומאיימים בעתירה לבג"ץ

יבואני הקנאביס הרפואי בישראל מתכוננים להגיש עתירה לבג"ץ במידה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יאשר את החלטת שר הכלכלה ניר ברקת להטיל היטל היצף של עד 165% על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה, כך נודע למגזין קנאביס.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, ההחלטה התקבלה בתום חקירה של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, שקבע כי יצרני הקנאביס בקנדה מייצאים לישראל במחירים נמוכים משמעותית מהמקובל בקנדה ואף במחירי הפסד.

יבואן ותיק מסר למגזין קנאביס כי "אין שום ספק שאם שר האוצר סמוטריץ יאשר את המהלך, נגיש עתירה לבג"ץ. בגיבוי עמדת רשות התחרות ומשרד הבריאות, שמתנגדים למהלך, אין לנו ספק שבית המשפט יהיה לצדנו".

"המחירים יעלו פי 2 עד 3, חלק מהמטופלים יפנו לשוק השחור"

יבואנים ששוחחו עם מגזין קנאביס, הביעו דאגה עמוקה מההשלכות הצפויות של המהלך. "הערכה שלנו שהמחירים יעלו פי 2 עד 3. בהנחה שיהיה כדאי להביא את המוצרים הללו בכלל ואם לא ייגרם למטופלים חוסר אספקה ורצף טיפולי", אמר אחד מהם.

גורם נוסף בענף הזהיר מפני השלכות ארוכות טווח: "להערכתי המחירים הסופיים לצרכן יעלו בדיוק ב-165%, כלומר אריזת קנאביס קנדי איכותי, שעולה היום 300-400 שקל ל-10 גרם, תעלה 750-1,000 שקל ל-10 גרם. אני מאמין שמה שיקרה בתגובה זה שגם המוצרים הישראליים יעלו במחיר גם כן".

עוד לדבריו, המהלך יוביל לחיזוק משמעותי של השוק השחור. "מה שיקרה זה שהשוק הרפואי יצטמצם בכלל. מטופלים יעברו לקנות בטלגרם, בשוק השחור. המחירים שם יהיו זולים בהרבה. זה יפגע גם כמובן בשאר העוסקים, לא רק ביבואנים – גם בבתי מסחר ובתי מרקחת".

"תשלום מראש על המס יצמצם את היבוא למינימום"

מצד שני, יבואן אחר פקפק בעצם היתכנות המהלך: "זה כל כך חסר הגיון שאני לא יודע איך להתייחס לזה. להערכתי ברקת פשוט העביר את תפוח האדמה הלוהט לסמוטריץ'. לדעתי זה ייגרר עוד ובבחירות הבאות (בעוד שנה וחצי, מ"ק) זה ימות".

גורם אחד לעליית המחירים הצפויה על פי היבואנים, הוא מנגנון גביית המס, שדורש תשלום מיידי בעת היבוא. "הנקודה הדרמטית והקושי האמיתי של היבואנים הוא שאת המס צריך לשלם במזומן, והמצב של היבואנים לא מי יודע מה", הסביר מקור בענף.

לדבריו, "עד כה היבוא ברובו היה בקונסיגנציה – כלומר שילמו רק על מה שנמכר. כעת, כשצריך לשלם כבר בהתחלה את כל המס, ייתכן שזה יצמצם למינימום את היבוא, או ייקר אותו משמעותית כי הסיכון יגדל. הדבר עלול להקשות במיוחד על חברות קטנות ובינוניות, שיתקשו לגייס את ההון הדרוש לתשלום המס מראש."

"אין תחליף לקנאביס הקנדי" – הפנייה הנרגשת של אם לילד חולה

הדרמה בענף לא נותרה ברמה העסקית בלבד. היום (ב') פרסמה אמא לילד בן 7 הסובל מאפילפסיה פוסט נרגש בפורום קנאביס בפייסבוק, שהופנה ישירות לשר האוצר סמוטריץ':

"שמן הקנאביס היחיד שמונע ממנו פרכוסים – תרופה מצילת חיים ממש – מיובא מקנדה. אין לזה תחליף בישראל," כתבה האם. "ועכשיו, בגלל ההחלטה להטיל היטלי סחר, המחיר עומד לקפוץ במאות שקלים כל חודש. אני כבר לא יודעת מאיפה לממן את זה".

בפנייתה, שזכתה לאלפי שיתופים תוך זמן קצר, המשיכה וכתבה: "מה מצפים מאיתנו – לוותר על התרופה? לראות את הילד שלנו מפרכס מול העיניים? אין לזה תחליף בארץ. ניסינו. אני תומכת בך. הצבעתי לך. האמנתי שאתה תביא איתך חמלה לצד אידיאולוגיה".

מפת היבוא של קנאביס רפואי לישראל

כיום, שוק הקנאביס הרפואי המיובא מתבסס על 6 חברות יבוא מרכזיות. מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי החברות המובילות והמקורות הקנדיים שלהן הם:

• אינטרקיור המייבאת מהחברות הקנדיות פרפלפארם, אול ניישנס, אורגניגרם
• שיח המייבאת מהחברות הקנדיות מיל קריק גרות', מיראקל וואלי, גרינטון
• קרונוס המייבאת מחברת-האם הקנדית שלה קרונוס גרופ
• ארטוס המייבאת מהחברות הקנדיות סיקסטי סבן סינס, דיקאר
• טוגדר המייבאת מהחברה הקנדית אוונט
• IMC המייבאת מהחברות הקנדיות אוונט, לוט420, כרמל

לפי גורמים המעורים בפרטים, היבוא מקנדה מהווה כיום כ-20% מכלל שוק הקנאביס הרפואי בישראל. למרות זאת, בבחינת הפופולריות, נראה שהמוצרים הקנדיים תופסים נתח משמעותי יותר מחלקם היחסי. כך, בטבלת "50 הזנים הפופולריים", 30 מגיעים מקנדה לעומת 20 בלבד מישראל, זאת למרות שבסך-הכל כיום קיימים במלאי 151 מוצרי תפרחות קנאביס מקנדה לעומת 419 מוצרי תפרחות קנאביס מישראל.

"לפני שאישרו יבוא, החברות הישראליות העלו מחירים"

מטופלים מזכירים מה קרה בשוק המקומי טרם אישור היבוא ב-2020. אחד מהם אמר למגזין קנאביס כי "אני רוצה להזכיר שלפני שאישרו יבוא, החברות הישראליות ניצלו את המצב והעלו מחירים. חברת בטר העלתה את המחיר של הזן PK, שהיום נמכר ב-250 שקל, ל-390 שקל. חברת BOL מכרה אז ב-200 שקל כל מיני שאריות ופירורים שהיום לא היו מעיזים אפילו לארוז אותם לשיווק. אני מניח שזה, או קרוב לזה, יקרה שוב אם ההחלטה אכן תאושר סופית".

גורם ותיק בענף מעריך כי "מי שייפגע מכך יותר מכולם זה חברות כמו קרונוס ו-IMC, ועוד כמה יבואנים קטנים כמו ארטוס, שאין להם מתקני גידול משמעותיים גדולים בישראל. קרונוס אולי במיוחד, כי הם מכוונים לקטגוריית מחירים ממוצעת ומטה, 100-200 שקל ברוב המקרים. הם לא יוכלו להמשיך לשחק שם וכאשר ייאלצו להעלות מחירים בגלל המס, הם יתקשו להתחרות בקטגוריית הפרימיום, שם יש להם מתחרים חזקים בהרבה".

בין הפוליטיקה לכלכלה: מי ינצח במאבק הבין-משרדי?

הסוגיה מלווה במאבק בין-משרדי יוצא דופן, כאשר משרד הבריאות ורשות התחרות הביעו התנגדות נחרצת למהלך, בעוד משרד הכלכלה דוחף אותו בתוקף. כזכור, משרד הבריאות קבע כי מהלך שכזה יחזק את השוק השחור, יפגע במטופלים ויוביל לעליית מחירים. רשות התחרות ציינה כי ההמלצה מבוססת על ניתוח שגוי של הנתונים.

כאמור, יש מי שמפקפק בעצם כך שהתהליך בכלל יושלם. "יכול מאוד להיות שיש פה תרגיל פוליטי, שברקת אומר משהו, ואז כשזה יגיע לסמוטריץ', זה יידחה", אמר אחד היבואנים. "גם אם סמוטריץ יאשר, זה עוד צריך לקבל את אישור ועדת הכספים. זה לא נראה כמו משהו שיקרה מחר בבוקר, ועד אז היבואנים יכולים לייבא בכמויות גם בשביל שנה קדימה".

מנגד, גורמים מסרו למגזין קנאביס כי מנכ"ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש, אומר למקורבים לו כי התהליך לא אמור לקחת זמן רב, ואף שבעוד שבועות ספורים ההיטל ייכנס לתוקפו.

יש לציין שמשרד האוצר, וגם לשכתו של השר סמוטריץ', טרם הגיבו לפניות מגזין קנאביס בנושא.

הצד השני: המגדלים המקומיים דורשים הגנה

חשוב לציין שמנגד, המגדלים המקומיים טוענים כי המצב הנוכחי אינו הוגן. הם מדגישים כי חברות ישראליות פשטו רגל בשל התחרות מול החברות הקנדיות, וכי קיים חוסר הדדיות מובהק – בעוד ממשלת קנדה אוסרת באופן גורף על יבוא קנאביס לשטחה, חברות קנדיות נהנות מחופש יבוא לישראל.

"לא ניתן להתעלם מחוסר ההדדיות מול קנדה, אשר בעוד שהיא מציפה את השוק הישראלי, אינה מאפשרת יבוא קנאביס מישראל", נימק שר הכלכלה ניר ברקת את החלטתו.

עוד הדגיש ברקת את חשיבותה של תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלית כתעשיית אגרוטק מתקדמת ובעלת פוטנציאל יצוא משמעותי: "עלינו לעצור את היבוא במחירי ההיצף המאיים על קיומה של תעשייה זו, בה הושקעו משאבים רבים".