מה זה סינסמיליה, מי המציא אותה ואיך היא שינתה את העולם

האבולוציה של הקנאביס: בחזרה למקסיקו של שנות ה-70, מקום הולדתו של ה"סינסמיליה" - הקנאביס נטול הזרעים - ויחד איתו של הקרטל המקסיקני הראשון שהפך את הקנאביס החדש לסטנדרט בשוק מאז ועד ימינו.

המושג ‘סינסמיליה’ (Sinsemilia) – ולא ‘סנסימיליה’ כמו שרבים טועים להגות – הוא מונח “קנאביסטי” ותיק, שקיים עוד משנות ה-70 של המאה הקודמת. אך גם מי שיחסית בקיא בקנאביס עלול להיות מבולבל לגבי המשמעות המדויקת שלו, שמסתבר שמאחוריה מתחבא סיפור היסטורי מעניין ביותר.

בחלוף השנים, לצד מושגים רבים בתחום שאיבדו את משמעותם האמיתית כמו ‘הידרו’ שקיבל משמעות של ”קנאביס חזק במיוחד” כשלמעשה מדובר בכלל בשיטת גידול על בסיס מים ללא אדמה, יש החושבים בטעות כי ‘סינסמיליה’ הוא שם של זן קנאביס מיוחד או פרח איכותי באופן יוצא דופן.

האמת היא שהפירוש של המילה ‘סינסמיליה’ בספרדית הוא פשוט ‘נטול זרעים’. המונח מתייחס לתפרחת קנאביס נקבית שלא הופרתה על ידי אבקנים זכריים, ולכן אינה מכילה זרעים בתוכה. עבור צרכן הקנאביס המודרני זה נשמע מובן מאליו שקנאביס איכותי יהיה נטול זרעים, אך פעם, עד לא כל כך מזמן, זה ממש לא היה המצב.

בשנות ה-70 ועד שנת 2017 בערך לאחר הקמת שווקי קנאביס חוקיים במדינות בארה”ב, הרוב המוחלט של הקנאביס בארה”ב הגיע ממקסיקו, בדיוק כפי שהגיע לישראל מלבנון וסיני. הקנאביס המקסיקני היה ידוע לשמצה באיכות הנמוכה שלו, ובעיקר בכמות העצומה של זרעים שהוא הכיל, שהיו סימן ההיכר שלו.

באותן שנים רוב הקנאביס במקסיקו גדל בשדות ענק באזור הררי בצפון המדינה שמכונה ‘משולש הזהב’. אזור זה משמש עד היום כשטח גידול של אופיום וקנאביס עבור הקרטלים במדינה, ובמיוחד עבור קרטל סינלואה של חואקין ‘אל צ’אפו’ גוזמן, ששלט באזור במשך שנים ארוכות.

היתרון בגידול קנאביס ב’משולש הזהב’ הוא שמדובר בשטח הררי ענק ומבודד שלמשטרה קשה להגיע אליו. השדות הבלתי חוקיים מוסתרים היטב בין ההרים והעצים ולמרות לחץ עצום שהפעילה עליהן ארה”ב, הרשויות במקסיקו העדיפו כלל לא לנסות להתקרב אפילו ל’משולש הזהב’, שנהפך למעין שטח הפקר.

אך בגידול קנאביס בשטח זה היה גם חיסרון: האזור היה פשוט מלא ביותר מדי צמחי קנאביס, החל מכאלו של מגדלים אחרים בסביבה ועד צמחים פראיים שגדלים בכל עבר. חלק מהם הם כמובן צמחים זכריים והם הפרו די מהר את כל הנקבות שבסביבה כשהאבקנים שלהם נפוצו ברוח למרחקים אדירים.

אחרי זמן מה החקלאים המקסיקנים במשולש הזהב הבינו שעליהם, אם כן, למנוע מזכרי הקנאביס להפרות את התפרחות הנקביות שלהם. האתגר היה עצום כי השטחים היו מלאים בקנאביס שצמח שם כמו עשב בר. ואכן, הם מעולם לא הצליחו לעשות זאת בפועל, עד שהגיע האיש ששינה את היסטורית הקנאביס.

קראו לו רפאל קארו קינטרו והוא היה הראשון במקסיקו שהצליח לייצר באופן מסחרי המוני פרחי קנאביס נטולי זרעים. בעקבות הפיתוח של אותה ‘סינסמיליה’ נטולת זרעים, הוא הפך לאדם העשיר ביותר במדינה וגם שינה לנצח את ההיסטוריה של הקנאביס. על הדרך, הוא שינה גם את ההיסטוריה של מקסיקו כולה.

הסינסמיליה הובילה להקמת הקרטל הראשון

על ההברחות ממקסיקו לארה”ב באותן שנים היו אחראים מספר רב של ארגוני פשיעה מקומיים קטנים, שכל אחד מהם שלט על טריטוריה קטנה משלו שכונתה ‘פלאזה’, ממנה הוא ניהל את רשת ההברחות. בין ה’פלאזות’ השונות שררה יריבות, ומאבקים אלימים היו דבר שבשגרה כחלק מהמלחמה על שליטה בנתיבי ההברחה.

אך כל זה השתנה בסוף שנות ה-70, כאשר בשנת 1980 במהלך היסטורי החליטו כל ארגוני הפשיעה היריבים הללו לחבור יחדיו לארגון אחד תחת מנהיג אחד. כך נוסד קרטל הסמים המקסיקני הראשון בהיסטוריה – קרטל גוודלחרה – ובראשו מיגל אנחל פליקס גאיארדו, מי שהגה את רעיון האיחוד.

מיגל, שהיה מוכר בשלל כינויים כגון “ביל גייטס של הקוקאין” ובראשם בכינוי “אל פדרינו” (“הסנדק”), היה שוטר לשעבר מסינלואה שהבין משהו פשוט מאוד – ארגוני הפשיעה במקסיקו יכולים להבריח הרבה יותר קנאביס לארה”ב ולהרוויח הרבה יותר כסף אם הם יאחדו כוחות ויעבדו יחד, במקום להילחם האחד בשני.

כמובן שלשכנע ארגוני פשיעה יריבים לשים מאחוריהם שנים ארוכות של מלחמות ושנאה מרה ולחבור לארגון אחד לא הייתה משימה פשוטה. חבריו של מיגל הזהירו אותו שכשוטר לשעבר, ללא מוניטין או מעמד בעולם הפשע, זו התאבדות מבחינתו להיפגש עם מנהיגי ארגוני הפשיעה האכזריים ביותר ולהגיד להם ‘אני יודע יותר טוב’.

איך בכל זאת הוא הצליח לשכנע את ה’פלאזות’ השונות להתאחד? ועוד תחת ההנהגה שלו לא פחות ולא יותר? חלק מהקרדיט מגיע כמובן לתעוזה ולכריזמה שלו, אך הסיבה העיקרית הייתה ההמצאה החדשה שהוא הציג בפניהם, היצירה המיוחדת של חברו הטוב רפאל קארו קינטרו, ה’סינסמיליה’.

מיגל אנחל פליקס גאיארדו (ימין) ורפאל קארו קינטרו (שמאל), המייסדים של קרטל גוודלחרה
מיגל אנחל פליקס גאיארדו (ימין) ורפאל קארו קינטרו (שמאל), המייסדים של קרטל גוודלחרה וממציאי הסינסמיליה

עד אותם ימים היה כאמור הקנאביס המקסיקני מלא בזרעים. הזרעים לא רק ביאסו את הצרכנים בארה”ב, ולא היו שווים כל כסף, אלא שהם גם הקשו משמעותית על ההברחה של הקנאביס כיוון שהם היוו כשליש מהמשקל הכולל של המשלוח וגרמו לו להיות כבד יותר ולתפוס יותר נפח.

מיגל אנחל שיכנע את מנהיגי הפלאזות היריבות להתאחד תחת המנהיגות שלו באמצעות זה שהבטיח להן שרפאל קינטרו, השותף שלו, יכול לייצר קנאביס נטול זרעים. קנאביס נטול זרעים הוא קנאביס ששוקל 30% פחות, וזה אומר שצריך להבריח 30% פחות ממנו מעבר לגבול כדי להרוויח את אותו סכום כסף.

הפוטנציאל שגלום ברעיון הזה היה ברור לראשי הפלאזות, שהסכימו לאחד כוחות במטרה להבריח כמה שיותר מהקנאביס המשופר ונטול הזרעים של רפאל לארה”ב. מיגל ורפאל הצליחו לשכנע ולאחד את הכוחות, אך כעת הם נאלצו לעמוד בפני משימה קשה ומורכבת לא פחות – להצליח לעמוד בהבטחה הזאת.

שדה הקנאביס הגדול בהיסטוריה, בלב המדבר

רפאל ידע שבשביל לגדל את הקנאביס שלו ללא שום זכרים בסביבה, הוא לא יכול לגדל בשטח משולש הזהב המוגן ממשטרה. למעשה, גידולי קנאביס היו כל כך נפוצים ברחבי מקסיקו שלאחר מחשבה קצרה הבין שבעצם יש רק מקום אחד שבו בוודאות לא יהיו צמחי קנאביס זכריים – בלב המדבר.

הבעיה במדבר היא כמובן שאין מים להשקות את הצמחים. ע”י שכירת מומחים לגאולוגיה מאוניברסיטאות במקסיקו, שעזרו להם לאתר מי תהום מתחת לאדמה, קפצו השניים מעל משוכה זאת. בסופו של דבר, הם הצליחו לחפור ולמצוא מאגר מים תת-קרקעי אדיר שהספיק להשקות את שדה הקנאביס הענק שלהם.

בחלוף זמן לא רב כבר הוקמה מסביב לשדה עיר שלמה בלב המדבר, שסיפקה מגורים קבועים ושירותים נחוצים כמו חשמל ומים לאלפי העובדים שהועסקו ב”ראנצ’ו באפלו” – שדה הקנאביס הגדול ביותר בהיסטוריה עד אז. ב”חוות הבאפלו” היו מעל 10,100 דונם של גידולי קנאביס באיכות הגבוהה ביותר שנראתה עד אז, וכמובן – ללא זרעים.

גידולי הקנאביס ב’ראנצ’ו באפלו’ היו מקור ההכנסה העיקרי של קרטל גוואדלחרה עד אמצע שנות ה-80, וממשלת ארה”ב העריכה כי באותן שנים השדה הכניס לקרטל רווחים של מעל 5 מיליארד דולר בשנה שבעזרתם הפכו מיגל ורפאל לאנשים העשירים ביותר במקסיקו והם שאיפשרו לשחד בכירים בממשלה כדי שיעלימו עין מהפרויקט.

מיגל ורפאל נחשבו עשירים עד כדי כך שהעיתונים במדינה אף דיווחו באותם ימים כי רפאל הציע לממשלה לשלם את כל החוב הלאומי של מקסיקו, שעמד אז על כ-80 מיליארד דולר, בתמורה לכך שיפסיקו את הרדיפה הפלילית אחריו. הממשלה כמובן התעלמה מההצעה, אך התעלמה גם מהפעילות שלו.

השדה הצליח לפעול בסתר במשך שנים, בין היתר משום שגם הטייסים שתפקידם היה לאתר שדות קנאביס מהאוויר עבור הממשלה שוחדו. הם הכירו את השדה בחוות הבאפלו, אך מעולם לא דיווחו על קיומו. השדה נחשף בסופו של דבר ע”י סוכן ה-DEA אנריקה ‘קיקי’ קמרנה, שהצליח להסתנן אליו כשהוא מתחזה לאחד העובדים.

ב-1984 כוחות גדולים של הצבא המקסיקני פשטו על ‘ראנצ’ו באפלו’, ונאלצו לנהל קרב יריות ארוך ועקוב מדם נגד אנשי הקרטל וגם נגד משפחות הפועלים שגרו ועבדו בשדה, והגנו עליו בחייהם. לפי הערכות, הרשויות החרימו בפשיטה זו בין 3,000 ל-6,000 טונות של קנאביס – תפיסה שנחשבת עד היום לאחת הגדולות ביותר בהיסטוריה.

סוכן ה-DEA האמריקני אנריקה 'קיקי' קמרנה, מצולם ב-1984 בין צמחי הקנאביס בפשיטה על השדה הענק ב'רנצ'ו באפלו' שאותר בזכותו. קמרנה נחטף, עונה, ונרצח ע"י קרטל גוודלחרה כמה חודשים לאחר שתמונה זו צולמה
סוכן ה-DEA האמריקני אנריקה ‘קיקי’ קמרנה, מצולם ב-1984 בין צמחי הקנאביס בפשיטה על השדה הענק ב’רנצ’ו באפלו’ שאותר בזכותו. קמרנה נחטף, עונה, ונרצח ע”י קרטל גוודלחרה כמה חודשים לאחר שתמונה זו צולמה

רפאל קארו קינטרו נעצר ב-1985 במסתור שלו בקוסטה ריקה והוסגר למקסיקו, שם הוא הורשע בין היתר ברצח בעינויים של סוכן ה-DEA שהצליח לחדור לארגון, ‘קיקי’ קמרנה, ונשפט ל-40 שנים בכלא. באופן אירוני, מי שהסגיר את המיקום של רפאל לרשויות היה ככל הנראה חברו הטוב ושותפו העסקי מיגל אנחל, ש’הקריב’ את רפאל לממשלה המקסיקנית כדי שזו תמשיך להעלים עין מהפעילות הפלילית של הקרטל שלו.

ב-9 באוגוסט 2013, אחרי שריצה 28 שנות מאסר, שוחרר רפאל מהכלא במפתיע לאחר ששופט קבע כי במשפט המקורי שנערך לו היו ליקויים טכניים. ארה”ב זעמה על ההחלטה, ודרשה מהממשלה המקסיקנית לעצור את רפאל שוב מיד. ב-14 באוגוסט, ימים בודדים אחרי ששוחרר, כבר הוצא נגדו צו מעצר חדש.

אך כאשר הרשויות באו לעצור אותו, הן גילו שרפאל נעלם מעל פני האדמה. למעשה הוא עדיין לא נמצא, עד עצם היום הזה. הוא מופיע ברשימת 10 הפושעים המבוקשים ביותר של ה-FBI, וממשלת ארה”ב מציעה פרס של 20 מיליון דולר לכל מי שיספק מידע שיסייע ללכידתו. הוא לא נראה בציבור מאז, אך כן סיפק ראיונות לעיתונות.

מודעה שמכריזה על רפאל קארו קינטרו כאחד מעשרת הפושעים הנמלטים המבוקשים ביותר של ה-FBI (מקור: אתר ה-FBI)
מודעה שמכריזה על רפאל קארו קינטרו כאחד מעשרת הפושעים הנמלטים המבוקשים ביותר של ה-FBI (מקור: אתר ה-FBI)

בראיונות טען רפאל, בן 67 כיום, כי הוא איננו מעורב בעולם הפשע יותר, ורק רוצה לסיים את חייו בשקט ושלווה. הוא אף סיפר כי לאחר שיחרורו קיבל הצעה מחואקין ‘אל צ’אפו’ גוזמן, ראש קרטל סינלואה, להצטרף לקרטל שלו, אך סירב.

מיגל אנחל פליקס גיארדו המשיך לנהל את קרטל גוואדלחרה לאחר מעצרו של רפאל, והקרטל עבר להתמקד בעיקר בהברחת קוקאין מקולומביה במקום בקנאביס. הוא נעצר לבסוף ב-1989, ונשלח ל-37 שנות מאסר. לאחר מעצרו הקרטל שהקים התפרק לכמה קרטלים נפרדים שנלחמים זה בזה עד היום, וביניהם קרטל חוארז, קרטל סינלואה, וקרטל טיחואנה.

מהרבה בחינות, לרשויות במקסיקו ובארה”ב היה הרבה יותר קל ונוח פעם, כאשר ארגון אחד שלט בכל עסקי הסמים במדינה. כאשר קרטל גוואדלחארה התפרק למספר קרטלים יריבים, הם החלו להילחם ביניהם על השליטה בנתיבי ההברחה לארה”ב, בקרב אכזרי ועקוב מדם שנמשך עד היום, והפך את מקסיקו לבירת הרצח של העולם.

צפו – המחזה של הפשיטה הצבאית על שדה הקנאביס הענק ב’רנצ’ו באפלו’, מתוך הסדרה ‘נרקוס: מקסיקו’ ב-Netflix:

חדשות