הח”כית הישראלית הראשונה שקידמה לגליזציה בשנות ה-70

חברת הכנסת המעניינת ביותר שאתם לא מכירים חושפת בריאיון למגזין קנאביס כיצד עישנה קנאביס בזמן כהונתה בכנסת, מדוע לבשה מכנסיים דווקא כדי לעצבן את הגברים ואיך חזתה את העתיד כשהזהירה מפני נזקי האיסור החוקי על קנאביס. כיום היא מתגוררת בקליפורניה, חוגגת בקרוב יום הולדת 83, ונזכרת בימים ההם בשנות ה-70 בהם ח"כים שתו אלכוהול בישיבות

כמו כל שינוי חקיקה, גם תהליך הלגליזציה של הקנאביס הוא בראש ובראשונה תהליך פוליטי, שבסופו של דבר חייב לעבור את אישורה של הכנסת. אם כיום נדמה שהמילה לגליזציה היא כבר לא מילה גסה במליאה, כשיותר ויותר חברי כנסת ממפלגות שונות מנסים לקדם אותה, הרי שפעם, כידוע, המצב היה שונה לחלוטין ומעשני הקנאביס זכו מצד חברי הכנסת לכינויים כמו “נרקומנים” ועוד. 

עם תחילת כהונת הכנסת ה-24 בימים אלה, ולאור הכאוס הפוליטי המלווה אותה שלמרבה הצער עלול להשאיר את שאלת הלגליזציה בשולי סדר היום, חזרנו לדיונים הראשונים בנושא, שהתקיימו ככל הנראה בכנסת השמינית. אותה כנסת כיהנה מה-21 בינואר 1974 (לאחר הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973, כחודשיים אחרי מלחמת יום הכיפורים), ועד ה-13 ביוני 1977 (לאחר הבחירות שהתקיימו ב-17 במאי 1977 וזכורות כבחירות שבהן התרחש המהפך והליכוד של בגין עלה לשלטון).

מי שהובילה את העמדה המקלה כלפי צרכני הקנאביס באותם ימים, ואף טענה כי “יש להתיר את עישון החשיש והמריחואנה” היא חברת כנסת שלא רבים מכירים בשם מַרשָה פרידמן, ילידת ה-17 במאי 1938. פרידמן, שנולדה בניוארק, ניו ג’רזי, ארה”ב, ומתגוררת כיום בקליפורניה, היתה פעילה פוליטית וחברתית שכיהנה כחברת כנסת מטעם סיעת רצ (יחד עם שולמית אלוני ובועז מואב). במהלך הקדנציה התאחדה רצ עם ח”כ לובה אליאב מהמערך כדי להקים סיעה חדשה בשם יעד, ומאוחר יותר פרשו אליאב ופרידמן והקימו את הסיעה הסוציאל-דמוקרטית, ואילו אלוני ומואב שינו את שם סיעתם בחזרה לרצ.

מרשה פרידמן כחברת כנסת (צילום: יעקב סער, לע"מ, מתוך ויקיפדיה)
מרשה פרידמן כחברת כנסת (צילום: יעקב סער, לע”מ, מתוך ויקיפדיה)

כהונתה של פרידמן בכנסת התאפיינה בפעילות למען זכויות אדם. היא היתה מחלוצות הפמיניזם בארץ, קידמה רבות את המודעות לאלימות בתוך המשפחה ולזכויות נשים והיתה גם חברת הכנסת הלסבית הראשונה והיחידה עד כה שיצאה מהארון בגלוי, אם כי יציאתה מהארון התרחשה רק אחרי תום כהונתה, כשהיתה כבר בת 40, אז גם התגרשה מבעלה, ביל פרידמן. דעותיה של פרידמן וסגנון לבושה, למשל העובדה שנהגה ללכת במכנסיים, זיכו אותה ליחס מתנכר ומזלזל מצד רוב חברי הכנסת. 

רגע לפני שהיא חוגגת 83, ממשיכה פרידמן להחזיק בעמדות ליברליות ונזכרת במאבקים של השנים ההן בנושא. “מעולם לא הייתי תומכת ב’לגליזציה של מריחואנה’,” היא אומרת היום בריאיון למגזין קנאביס מביתה שבקליפורניה, “פשוט בגלל שמעולם לא הועלתה שאלה כזו בתקופתי. למרות זאת, הייתי משתמשת במריחואנה ובגלל שהיתה לי חסינות פרלמנטרית לא דאגתי מלהשתמש בה בגלוי, בביתי ועם אחרים”.

“איסור השימוש יביא להתנכרות”

אחד המקרים הזכורים לה הוא זה שאירע בינואר 1976, אז נתפסה קבוצת תלמידים בגימנסיה בירושלים כשהם מעשנים חשיש – אירוע שעורר מהומה ציבורית לאור ההפתעה שאחזה בקרב האליטה הישראלית על כך שהחשיש נפוץ לא רק בחברה הערבית כפי שחשבו. האירוע אף זכה עקב כך למערכון ביקורתי ועוקצני בתכנית “ניקוי ראש”, תכנית הסאטירה הזכורה, מן “ארץ נהדרת” של שנות ה-70 אם תרצו.

“בגימנסיה רחביה עישנו חשיש” (מתוך תכנית הסאטירה “ניקוי ראש”)

“כמה מחברי הכנסת היו המומים וזועמים בעקבות הפרשה,” מספרת פרידמן למגזין קנאביס היום. “הם החלו לנאום אודות הסכנות שבשימוש במריחואנה. בתקווה להרגיע אותם, נאמתי נאום שבו פירטתי איך זה מרגיש לעשן ג’וינט וסיפרתי על הניסיון שלי עם קנאביס. אגב, ההמולה הגדולה ההיא בכנסת בנושא המריחואנה היתה קצת בדיחה לטעמי, מכיוון שבזמני לפחות צריכת האלכוהול על ידי החברים היתה גבוהה מאוד, גם במהלך הישיבות וגם מחוץ להן”.

את הנאום שאליו מתייחסת נשאה הח”כית לשעבר במסגרת דיון בכנסת בנושא “נגע הסמים” שבמהלכו, על פי פרסום בעיתון “מעריב” מה-22 בינואר 1976 (PDF), “צייר שר החינוך ויקטור שם טוב תמונה קודרת מאוד של מצב הטיפול במכורים בסמים”.

בנאומה התעמתה פרידמן עם חברי כנסת אחרים והביעה עמדה שלפיה “יש להתיר את עישון החשיש והמריחואנה, כפי שהדבר הותר במספר מדינות בארה”ב. איסור השימוש בחשיש יביא לידי התנכרות בין הדור הצעיר לבין דור ההורים והמחנכים. עישון החשיש אינו מרתק את האדם והוא יכול להפסיקו בכל עת שירצה”.

לדברי שם טוב באותו דיון, “שער הכניסה אל עולם הסמים הוא רחב מאוד ופרוץ מכל עבר, ואילו שער היציאה ממנו החוצה אינו אלא סדק צר”.

יו”ר ועדת החינוך דאז, ח”כ אברהם כץ מהליכוד, סיפר כי חקירותיו העלו ש”בירושלים יש המעשנים דרך קבע חשיש. סמים כבדים יותר טרם חדרו אל הנוער הלומד. יש מאות תלמידים נוספים הטועמים מדי פעם חשיש, בעיר במסיבות חברתיות”. כץ הציע “להחמיר בעונשים על מפיצי הסמים, על ידי קביעת עונשי מינימום דרסטיים”.

“השימוש בסמים צריך להיות חוקי, אם בוחרים בכך במודע, הכל בסדר”

מי שהתייצבו לצד פרידמן בדיון היו הח”כים יוסי שריד ושולמית אלוני. שריד, שעל פי הדיווח ניהל בנושא מחקרים יסודיים, טען ש”המשטרה עוסקת בהתחקות אחרי דגי רקק ולא אחרי הלוויתנים הגדולים של המסחר בסמים”. לדבריו, “למשטרה אין את כוח האדם ואת הכלים הדרושים כדי להילחם בנגע הזה”. 

עוד גילה שריד בדיון כי באותה שנה (1976) “בירושלים פועלים 25 ספקי סמים גדולים שהמשטרה לא מצליחה להניח עליהם את ידה, וכי חל גידול ניכר בהברחות הסמים לישראל, גם על ידי משקיפי או”ם ואנשי כמורה, העוסקים בהברחת חשיש דרך גשרי הירדן בנצלם את חסינותם המיוחדת”.

ח”כ שולמית אלוני דרשה בדיון “לנהל מסע הסברה מקיף בנושא הסמים בקרב מורים והורים”. לדבריה, “רוב ההורים כלל אינם יודעים להבחין אם ילדיהם משתמשים בסמים, ואילו מנהלים ומנורים אינם נותנים לטיפול בנושא כאוב זה, אלא פשוט מרחיקים את הילד הנתפס בשימוש בסמים”. 

אלוני הציעה עוד “להנהיג קורסים במסגרת הגדנ”ע ותנועות הנוער, בהם ידריכו את בני הנעורים בנושא הסכנה שבחשיש ובסמים אחרים”.  

מרשה פרידמן (צילום מסך: יוטיוב)
מרשה פרידמן בשנת 2013 (צילום מסך: יוטיוב)

אגב, בידיעה שפורסמה באותו יום, ממש מתחת לידיעה על הדיון בכנסת, נכתב כי “בית המשפט חייב להרתיע את המפיצים והמעודדים את השימוש בסמים וגזר ארבע שנות מאסר על תושב רמת גן שניהל מאורת חשיש”.

כאמור, מי שהביעה את העמדה הנחרצת ביותר בעד צרכני הקנאביס היתה פרידמן, שנהגה כך גם שנה קודם לכן, בינואר 1975, אז התפרסמו דברים שאמרה בעיתון הסטודנטים של הטכניון, “אפסילון”, ועוררו סערה.

“השימוש בסמים במדינה צריך להיות חוקי”, צוטטה פרידמן בעיתון הסטודנטים, “יש למכור את הסמים בפומבי, תחת פיקוח, אך עם זאת לבצע פעולות הסברה מאסיביות. על הצעירים לדעת מהם סמים ומהי התמכרות, שפירושה אובדן חלק מהאופי האישי שלהם. אם בוחרים הם בכך במודע, הכל בסדר. אם ידוע שיש בכך סכנות מסוימות ואדם בוחר בהן, זכותו המלאה לעשות זאת”.

“השימוש בקנאביס אינו מזיק”

בתגובה לדברים הללו כתב לפרידמן אדם בשם דב רובין מכתב פתוח, שפורסם בעיתון “מעריב” ב-3 בפברואר 1975 (PDF). רובין תקף את פרידמן בחריפות וכתב כי “דברייך, חברת הכנסת פרידמן, אינם דברים בעלמא של אזרח המביע את דעתו במושב רעים של ליל יון ו’ על ויסקי וקפה. אלו הם דברים הנשמעים, כביכול, מפי הגבורה, מפי חבר כנסת. ויימצאו צעיר או צעירה אשר יאמרו לעצמם ולאחרים משהו כמו ‘אוקיי, הכנסת מאשרת, בואו נרביץ עוד שאכטה…’.”

פרידמן לא נותרה אדישה למכתב, וב-28 בפברואר 1975 התפרסמה ב”מעריב” תשובתה המפורטת אליו (PDF). “בהקשר לחשיש, מריחואנה וסוגים דומים, שאינם גורמים להתמכרות, ניתן לומר שמאחר שסמים אלה אינם משעבדים, אין בשימוש זה סכנה חברתית מיוחדת ולכן יש לשקול להשאירו בתחום הפרטי, על פי המסורות הליברליות,” כתבה הח”כית. 

לדבריה, “בארצות שונות תופסים חומרים אלה את מקום האלכוהול בחיי הבידור ובמפגשים החברתיים. בארצות המערב יש מספר גדול של סטודנטים המשתמשים בסוגים אלה, שסיימו את לימודיהם האקדמאיים, עובדים ומקימים משפחות, ואין סימנים שהשימוש במריחואנה דחף אותם לשולי החברה או השפיע על אופי החברה בכלל”.

גם היום, מן הסתם, סבורה פרידמן כי “קנאביס צריך להיות חוקי, אם כי אולי עם מגבלות גיל, כמו סיגריות כאן בקליפורניה, שצריך להיות בן 21 כדי לרכוש אותן. אני חושבת כך מכיוון שמוחם של בני נוער עדיין לא ‘בשל’ במלואו”. 

בשיחה עם מגזין קנאביס היא מספרת: “מניסיוני בעישון קנאביס, מגיל 28 או 29 בערך, זה היה פשוט דבר מהנה מאוד שעשיתי מדי פעם. בשנים מאוחרות יותר עישנתי בתדירות גבוהה יותר ובאופן קבוע יותר, שכן מצאתי שזה מועיל במיוחד לפעילויות שונות, למשל כשכתבתי. אני חושבת שהשימוש בקנאביס אינו מזיק ולא מאמינה שהוא מוביל בהכרח לשימוש קשה יותר בסמים”.

יש לציין שכעשור קודם לכן, ב-1966, עמד מספר העצורים בגין עבירה של עישון חשיש בישראל על 492, אך ב-1968, שנה אחרי המלחמה, זינק המספר ל-1,055 כשבפעם הראשונה יותר ממחצית מהעצורים היו יהודים. בעקבות השינויים נערך לראשונה בכנסת דיון בנושא הפללת צרכני הקנאביס, כאשר ח”כ שלמה כהן צידון דורש להחמיר את הענישה כנגד מעשני החשיש. ח”כ אורי אבנרי דרש אז לחילופין להקים ועדה שתבחן את הנושא ותגיש מסקנות אובייקטיביות. הכנסת בחרה בעמדה של ח”כ צידון אך ניתן לקבוע שח”כ אבנרי היה חבר הכנסת הראשון שתמך באי-הפללה. ח”כ פרידמן כאמור היתה הראשונה שקראה ללגליזציה ממש.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר