Back to homepage - Cannabis Magazine

גידול קנאביס: מה זה פטריות מיקוריזה ואיך לבחור אותן נכון

ממלכת הפטריות מונה על פי הערכות החוקרים קרוב ל-5 מיליון סוגים ממשפחות שונות. נכון להיום, הקהילה המדעית יודעת יותר על החלל מאשר על האקולוגיה של הקרקע. ככל שעובר הזמן מגדלים וצרכנים נחשפים להשפעות השליליות של המוצרים הקיימים בתעשיית בחקלאות על הסביבה ובעקבות כך ישנה דרישה הולכת וגוברת למוצרים עם מינימום השפעה על הסביבה ובעלי מקדם בטיחות סביבתי ובהתאם שוק המוצרים הביולוגיים מתפתח מאוד בשנים האחרונות הן בעולם החקלאות התעשייתית והן בגידול הביתי.

כיום קיימים מגוון תכשירים ביולוגיים לגידול צמחים. בחו”ל תחום התכשירים הביולוגיים פעיל ביותר וניתן למצוא לא מעט מגדלים שלא משתמשים בתכשירים סינטטיים (למשל: דשנים) אלא רק בחיידקים, פטריות ודשנים אורגניים (למשל: קומפוסט תה). חקלאים רבים מתחילים להחזיר את “הטבע” אל תוך הגידול. ישנם מגדלים שדוגלים בשיטת “Living Soil” או בעברית, אדמה חיה. בשיטה זו הדגש העיקרי אצל המגדל הוא שתהיה כמה שיותר פעילות מיקרוביאלית במצע גידול, תאוריה ושיטה שונה לחלוטין מהחקלאות הקונבנציונאלית שבה “מטהרים” את השטח קודם (מצע גידול סטרילי לחלוטין) ואז מתחילים להוסיף את הדשנים. בשיטת “Living Soil” הדגש הוא הוא על מזון לטובת הקהילה המיקרוביאלית (פטריות וחיידקים) ולא על מזון לצמח. החיידקים והפטריות מפרקים את המזון הזה שאנו המגדלים נותנים להם ו”הפסולת” שלהם הופכת להיות המזון של הצמח. 

כאשר המגדל המתחיל או המתקדם רוצה להכניס את “הטבע” חזרה אל תוך הגידול שלו על ידי מוצר ביולוגי ובמקרה זה מוצר פטריות מיקוריזה, חשוב לדעת טוב טוב מה יש בתוך האריזה ולמה חשוב לשים לב בדיוק. אז בואו נעשה לכם, מגדלי הקנאביס, קצת סדר בדברים כדי שתוכלו לגדל את הפרחים הטובים ביותר בעזרת המוצרים הטובים ביותר.

בתמונה: ניסוי בחוות קנאביס ישראלית: צמחי קנאביס שטופלו בפטריות מיקוריזה “דיינמייק” (משמאל) בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא מיקוריזה. נרשמה עלייה של 20% במשקל הצמח ו45% עלייה בתפרחות בצמחים שטופלו בפטריות מיקוריזה (פרטי הניסוי כאן)

פטריות מיקוריזה

בקטגוריה זו ישנם מספר קבוצות של יחסי פטרייה-צמח. שני סוגים נפוצים מאוד של פטריות מיקוריזה הם: אנדו-מיקוריזה ואקטו-מיקוריזה. כל קבוצה כזו מורכבת ממגוון סוגי פטריות אשר לכולן מאפיינים דומים בשלבי האינטראקציה השונים בין הפטרייה והצמח. בשפה העברית לא קיים בידול בין Fungus לבין Mushroom ולשתיהן אנחנו קוראים “פטריה”, אך כן קיים הבדל בין השתיים. Mushroom הינו גוף הפרי של כל ה-Fungi . כאשר אנחנו מדברים על פטריות מיקוריזה אנחנו מתכוונים ל-Fungi. כל פטרייה הינה Fungi אבל לא כל Fungi היא פטרייה (Mushroom).

אנדו-מיקוריזה

פטריות אנדומיקוריזה ידועות בשם Arbuscular Mycorrhizae. זוהי פטרייה אשר חודרת לתוך תאי השורש. פטרייה זו מייצרת רשת של תפטיר (Hyphae) בתוך תאי השורש ובקרקע באיזור הריזוספרה. במשפחה זו ניתן למנות מגוון סוגים שונים של פטריות אנדו-מיקוריזה, הנפוצים שבהם שייכים לסוגים Glomus ו-Gigaspora. 

על צמחי קנאביס משפיעים רק מינים ספציפיים של Arbuscular Mycorrhizae והמינים הינם Glomus intraradices הנקראת גם Rhizophagus intraradices ו-Glomus mosseae הנקראת גם Funneliformis mosseae, להן ישנן עדויות בספרות לסימביוזה עם צמח הקנאביס. כאשר אתם רוכשים מוצרי מיקוריזה חפשו את השמות האלה על גבי האריזה. פטריות אלו מוכרות בספרות המדעית והן נחקרות כבר עשרות של שנים. פטריות אנדו-מיקוריזה אינן מייצרות גופי פרי (Mushrooms), כך שאם מופיעה לכם פטרייה בתוך המצע גידול זו לא הפטריית מיקוריזה שיישמתם!

בתמונה: מוצר עם 2 זני פטריות אנדומיקוריזה. ריכוז גבוה של יחידות הדבקה

אקטו-מיקוריזה

אקטו-מיקוריזה אלו פטריות אשר אינן חודרות אל תוך תא השורש אלא מקיפות את תא השורש ומייצרות רשת סביבו. פטריות אקטו-מיקוריזה הן לרוב פטריות שמוציאות גופי פרי כגון, אורניות, כמהין, פורצ’יני ועוד. פטריות אלו מקיימות מערכות יחסים סימביוטיים בעיקר עם צמחים רב שנתיים כגון עצים ושיחים. נבגיהן של פטריות אלו קטנות בהרבה מאשר של פטריות האנדו-מיקוריזה. מספיק לקחת תדפיס (Spore Print) של פטריית אקטו-מיקוריזה כגון אורנייה בשביל להשיג מיליוני נבגים. שיטת איסוף נבגיהן של פטריות אלו הרבה יותר פשוטה ודבר זה מאפשר ליצור מוצר עם ריכוז גבוה של נבגים אלו. מספיק לקחת פטריית כובע, להניח אותה על נייר כסף כאשר הנבגים פונים מטה, לכסות את הפטריה והנייר עם כוס, ויש לכם מיליוני נבגים אצלכם ביד כבר. 

יחידות הדבקה

יחידות הדבקה, או באנגלית (Propagules) הינן הדרך לדעת מהו ריכוז החומר ועוצמתה של הפטרייה. ישנם שלושה סוגים שונים של יחידות הדבקה: נבגים, תפטיר, ושורשים מאוכלסים. הדרך המדעית לבדוק את כמות יחידות ההדבקה הינה לפי שתי השיטות וסוגי יחידות ההדבקה שנציג מיד כאן בהמשך.

בתמונה: פטריית מיקוריזה שגדלה “In-Vitro” על צלחת פטרי בתנאי מעבדה. ניתן לראות את רשת התפטיר (קורים לבנים שקופים), אשכולות הנבגים (עגולים), ושורשים. (Credit: Avital Kitov)

נבגים

פטריות אנדו-מיקוריזה שונות מפטריות אקטו-מיקוריזה לא רק בדרך שבה הן מייצרות את הקשר הסימביוטי עם הצמח אלא גם דרך ההתרבות שלהן. פטריות אנדו-מיקוריזה אינן מייצרות גופי פרי וכל ההתרבות שלהן נעשית מתחת לקרקע. הנבגים שלהן נמצאים כל הזמן בקרקע! זוהי הסיבה שכל כך קשה לייצר פטריות מיקוריזה איכותיים. הקושי הוא לבודד את הנבגים משאר המצע.

גודלו הממוצע של נבג של פטריית גלומוס (Glomus) הינו כ-150 מיקרון שזה בעצם 0.15 מ”מ. בכדי שתבינו עד כמה זה קטן נשווה בין אות בגודל גופן 6 (דוגמה) לבין נבג אחד. גודל גופן 6 במיקרון הינו 2,117 מיקרון. גודלו של נבג ממוצע הוא 7% מזה. זה ממש ממש קטן. לצורך השוואה יותר ברורה, מעולם הקנאביס, ניקח טריכומה אחת לדוגמה. קוטרה של טריכומה נע בין 20-120 מיקרון שזה בערך הגודל של נבג אחד של פטריות הגלומוס שעליהן דיברנו. עכשיו קחו גרם של מצע אינרטי ושימו בפנים 10 טריכומות כאלה. כמה השפעה תהיה למוצר עם ריכוז כל כך נמוך? השפעה מועטה אם בכלל. דוגמה זו ממחישה את חשיבות הריכוז ההתחלתי של המוצר. מוצר בעל ריכוז גבוה של נבגים מגביר את הסיכוי למפגש בין הנבג והשורש ומקצר באופן משמעותי את משך הזמן הנדרש להדבקה. בצורה זו האפקט החיובי של המיקוריזה על הצמח מתגבר.

תפטיר

התפטיר הינו הרשת התת קרקעית של הפטריה. ביער למשל, אם ניקח למשל סמ”ק של אדמה, ניתן למצוא בה כמעט קילומטר של תפטיר! אנשים רבים מכנים את התפטיר כרשת האינטרנט של כדור הארץ. בשנים האחרונות מחקרים מראים שבעזרת רשת תפטיר זו, צמחים ממינים שונים מצליחים להעביר חומרי הזנה, מים ותרכובות כימיות אחד לשני. התפטיר הוא למעשה כל הפטריה (Fungus) וכאשר רואים גוף פרי זהו רק חלק מזערי מהאורגניזם עצמו. 

במוצרי מיקוריזה חלקי תפטיר הן חתיכות מתפטיר שגדל על צמח פונדקאי (בין אם במעבדה על צלחת פטרי בתהליך שנקרא “in-vitro” או בתהליך “in-vivo” על צמח אחר). בתהליך ההפרדה של פטריה מהפונדקאי קוצרים את חתיכות התפטיר האלה ומכניסים אותן למוצר. התפטיר יכול לאכלס שורש חדש במהירות רבה ואינו צריך לנבוט בשונה מנבג.

בתמונה: שורש מאוכלס על ידי פטריית מיקוריזה. רשת התפטיר מגדילה את שטח הפנים ויכולת הקליטה של השורשים. (Credit: Ari Singer)

חתיכות שורש

חתיכות שורש של צמח פונדקאי אשר בתוכן ישנן חתיכות תפטיר או גופי תשמורת (Vesicles) הן יחידות הדבקה שאינן צריכות לנבוט כמו נבגים ומסוגלות לאכלס שורשים חדשים במהירות רבה. 

בתמונה: יחידת הדבקה אחת לגרם. שווה ערך לטיפה אחת בים. (Credit: Ari Singer)

מועד ושיטת יישום 

את הסימביוזה בין הצמח לפטריות נרצה לייצר כמה שיותר מוקדם בחייו של הצמח. לכן אם אתם מתחילים את הגידול מזרע, רצוי שהפטריות תהיינה כבר בתוך המצע שלתוכו הזרע נובט. אם אתם עובדים עם צמחי אם ועושים ייחורים, היישום של הפטרייה צריך להיעשות בשלב הפרופוגטור, או במעבר לעציץ גדול יותר אחרי שהצמחים התחילו כבר להשריש. במידה ואתם מיישמים ישר עם הייחור אל תוך הפרופוגטור/חממית יש לוודא שהורמון ההשרשה שאתם משתמשים בו אינו מכיל קוטל פטריות סיסטמי, אחרת הפטרייה תיהרג!

פטריות מיקוריזה חיות מתחת לפני הקרקע, בסימביוזה עם צמחים שונים. הפטריות מצליחות לחיות ולהתקיים כל עוד יש צמח שמקיים איתן יחסי סימביוזה. אם אין צמח להתחבר אליו הפטרייה תשאר בתרדמת או שתמות לאחר זמן מסויים. יתרה מזאת, חשיפתה של פטריית מיקוריזה לשמש או אור ישיר למשך זמן עלול להרוג אותה. לאור עובדות אלה, יישום הפטרייה יכול להיות בשתי דרכים: הראשונה, ערבוב המוצר בתוך מצע הגידול (קוקוס, כבול וכו’), ניתן לערבב את המוצר ידנית או עם מערבל זמן קצר לפני השתילה. אפשרות נוספת ליישום הפטריות הינה בבור שתילה במעבר בין העציצים. יישום של פטריות מיקוריזה על פני הקרקע או המצע או לחליפין ערבוב במים והשקיה עילית אינן שיטות מומלצות ומפחיתות את יעילות היישום של המיקוריזה. 

שיטות להערכת איכות וריכוז המוצר

כאשר מודדים את ריכוז ועוצמת יחידות ההדבקה, ספירה ישירה על ידי מיקרוסקופ עלולה לתת תמונה חלקית בלבד. יחידות ההדבקה כוללות נבגים, מקטעי תפטיר ושורשים. ספירה ישירה תוכל לסייע בקביעת מספר הנבגים במוצר אך לא בקביעת מספר מקטעי התפטיר והשורשים. הסיבה לכך היא די פשוטה. נדמיין שיש לנו חתיכת תפטיר באורך של סנטימטר. כרגע זו נחשבת ליחידת הדבקה אחת אך אם נחתוך אותה ל1,000 חתיכות יהיו לנו 1,000 יחידות הדבקה ולכן שיטה זו אינה נכונה ושגוייה מהיסוד. על ידי שימוש בשיטות עקיפות ניתן ללמוד על יכולות ההדבקה של המוצר. 

שיטת MPN

השיטה המקובלת בספרות המדעית נקראת MPN או Most Probable Number, בעברית: ‘המספר הסביר ביותר’. בשיטה זו מדללים את המוצר דילול עשרוני, כל פעם בסדר גודל אחד. למשל 1:10, 1:100 וכן הלאה. לאחר מכן מיישמים את המוצר בכל אחד מהריכוזים האלה בעציץ ולאחר מספר חודשים בודקים האם הפטרייה איכלסה את השורש. ככל שהחזקה גבוהה יותר, כך הריכוז של המוצר פוחת והסיכוי לאיכלוס קטן. ברגע שמגיעים לרמה שבה אין איכלוס של הפטרייה ניתן לקבוע את ריכוזו של החומר. אכלוס שורשים במוצר מדולל מאוד מעידה על טיבו ואיכותו.

שיטת MIP

שיטה זו הינה שיטה שבה בודקים מהו אחוז ההדבקה של הצמח. שמה של בדיקה זו באנגלית הינו Mean Infection Percentage. בשיטה זו לוקחים חלקי שורשים שבהם יישמנו את הפטרייה וצובעים אותם בצבע כחול שמייצר הבדל בין השורשים לבין הפטרייה עצמה. לאחר מכן עוברים על כל המקטעים ובודקים היכן יש איכלוס של הפטרייה. נניח שחילקנו את השורש ל-10 מקטעים ובכל אחד ראינו שהפטרייה איכלסה את השורש, אז ה-MIP הינו 100%, אם הפטרייה איכלסה רק 2/5 מהמקטעים אז ה-MIP הינו 40%. בשיטה זו ניתן להעלות את רמת הדיוק על ידי בחינת מספר גבוה יותר של מקטעי שורש.

shape4
בתמונה: דוגמאות לשורשים מאוכלסים בפטריות מיקוריזה. V- גוף תשמורת. H – תפטיר. S – נבג

איך לבחור מיקוריזה לגידול קנאביס

כשאתם בוחרים איזה מוצר מיקוריזה לקנות חשוב להסתכל על ריכוז יחידות ההדבקה. ככל שהריכוז גבוה יותר כך יש יותר יחידות הדבקה. יותר יחידות הדבקה משמע סיכוי גבוה יותר לאיכלוס של הפטרייה והשפעה על הגידול. הנחה זו נכונה גם למקרה ההפוך – ככל שרמת הריכוז של הפטרייה נמוכה יותר כך גם הסיכוי להשפעה הולך ופוחת!

ישנם מוצרים רבים (בארץ ובחו”ל) אשר לא כתוב מה ריכוז יחידות ההדבקה בכלל על גבי האריזה! הימנעו ממוצרים אלה! אין לדעת אם בכלל יש יחידות הדבקה בפנים או הבטחת איכות המוצר. זה כמו לקנות דשן מבלי לדעת מה ריכוז ה-NPK בפנים. עדיף להתרחק ממוצרים כאלה. אין לדעת מה יש בפנים, והאם הפטרייה בעצם בפנים ואם היא אכן בתוך המוצר האם היא חיה או מתה.

ישנם מוצרים בשוק שמשלבים פטריות אנדו-מיקוריזה עם אקטו-מיקוריזה מכיוון שהריכוזים של פטריות האקטו-מיקוריזה גבוהות בהרבה בהשוואה לאנדו-מיקוריזה ועל ידי הוספה שלהן למוצר נראה כאילו ריכוז הפטריות המשפיעות גבוה מאוד כאשר בפועל ממש מעט מאוד מהפטריה שמשפיעה על צמחי הקנאביס נמצאת במוצר. 

בתמונה: מוצר עם ריכוז גבוה של פטריות אקטו-מיקוריזה. שימו לב להבדלים בין ריכוז פטריות האנדו-מיקוריזה לאקטו-מיקוריזה. מוצרים רבים שמים את האקטו-מיקוריזה קודם ברשימת הרכיבים על מנת ליצור רושם של מוצר עם ריכוז גבוה אבל מה שמשפיע על קנאביס נמצא בריכוז של 83 יחידות הדבקה לגרם בלבד. 

יתרה מזאת, בגלל האתגר הנדרש על מנת לבודד את הפטריה ולהגיע לריכוזים גבוהים, חברות רבות כותבות את המילה “מיקוריזה” בענק על המוצר, למרות שבפועל ריכוזו לא עולה אפילו על 1%. הן מערבבות את הפטרייה עם תוספים שונים כמו חיידקים, דשנים, ויטמנים וכו’ ובכך גורמות ללקוח להאמין שהפטריה היא זו שעושה את ההבדל כאשר בפועל אלה שאר הרכיבים שמשפיעים! 

לסיכום

כשבאים לקנות מוצר מיקוריזה חשוב לוודא שכל הפרטים שלהלן מופיעים על האריזה:

  • ריכוז יחידות ההדבקה – אם לא רשום, היצרן לא מתחייב על איכות המוצר ואי אפשר לדעת מה באמת יש בפנים ואיך זה משפיע על הצמח. מומלץ להתרחק ממוצרים אלה.
  • רכיבים – איזה פטריות יש בפנים,  ומה הרכב הפורמולציה: נשא, תוספת דישון וכו’. קיימים מוצרים עם ריכוז נמוך של פטריות מיקוריזה עם תוספת דשנים. במקרים כאלה סביר להניח שהדשן הוא מה שעושה את ההבדל. 
  • מיוצר על ידי – חשוב לדעת שיש חברה מקצועית שמייצרת את המוצר ושיש למי לפנות במקרה הצורך. אם אין כתובת לפנייה, מספר טלפון או דרך ליצירת קשר היצרן/המשווק אינו מתחייב על המוצר.
  • זנים – לחפש  (Rhizphagus intraradices) Glomus intraradices או Glomus mosseae (Funneliformis mosseae) ולוודא שהשמות האלה מופיעים ברכיבים. אם אין אותם אז כנראה שלא תיווצר סימביוזה עם צמחי קנאביס.
  • תמיכה טכנית מהיצרן – כתובת, אימייל או טלפון לפניות ותמיכה טכנית. 
  • תאריך תפוגה.
  • הוראות שימוש מדוייקות על גבי האריזה.
  • ריכוז מתכות כבדות במוצר – יופיע כלינק לאתר עם מידע אודות ריכוז המתכות הכבדות במוצר.
  • גיליון נתוני בטיחות יצרן – קישור למסמך על המוצר או באתר החברה.

בהצלחה וגידול מהנה! 


ערוץ הגידול

מדריכי גידול קנאביס


חדשות
Close