"חצי שנה בכלא על ג'וינט" – מגזין קנאביס בביקור בעזה

האם תושבי עזה תומכים בלגליזציה, כמה מהם צורכים קנאביס, מי אשם בהתפשטות החשיש ברצועה ומה יקרה למי שנתפס עם ג'וינט? שליח מגזין קנאביס בעזה מביא את הקולות מהעיר שעדיין משתקמת מהפצצות צה"ל מהמבצע האחרון

כמה מילים כבר נשפכו על כאב הראש הלאומי שלנו, רצועת עזה? המקום שנשלט על-ידי הנשמות הטהורות בחמאס, שגם אחרי 15 שנים בשלטון לא השכילו לספק חשמל באופן קבוע או מים ראויים לשתייה בברזים של האזרחים האומללים שחיים שם.

אם ניקח בחשבון גם את התקיפות התכופות שהאזור הזה סופג מחיל האוויר החזק ביותר במזרח התיכון, אפשר להבין מדוע יש עזתים שמבקשים לשרוף משהו בשביל להעביר את היום במציאות הלא פשוטה הזו.

במהלך החודשים האחרונים יצרנו קשר עם מג'הול אל-מצרי, עיתונאי המתגורר בעזה שהצליח להעניק לנו הצצה נדירה לאחד הצדדים הפחות מוכרים ברצועה – סצנת החשיש המקומית והאופן שבו היא נתפסת בעיני התושבים.

החשיש בעזה – אז והיום

חז"ל לימדו אותנו ש"אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו", כאשר במילה "כוסו" הכוונה למה שהאדון שותה, מעשן או בולע בשביל הנפש. מבט חטוף על מה שהעזתים עישנו או בלעו לפני למעלה מ-30 שנה ומה שהם צורכים היום עשוי ללמד אותנו דבר או שניים:

בימים בהם הרצועה עוד הייתה תחת שליטה ישראלית מלאה, נערך מחקר במהלכו נלקחו בדיקות שתן מ-120 תושבי עזה המצויים בטיפול בשל התמכרותם לסמים. הממצאים הראו כי הסם הנפוץ ביותר היה הרואין, אחריו חשיש, לאחר מכן בנזודיאזפינים, חומרים פסיכואקטיביים המשמשים כתרופה לטיפול קצר טווח בחרדה, בהמשך הרשימה מופיע האלכוהול, אותו צרכו בערך אחד מכל שישה עזתים במחקר, ואת המצעד הזה סוגר הקוקאין, עם נוכחות מכובדת של חמישה אחוזים.

עשרות שנים לאחר מכן, בשנת 2017, כשעזה נמצאת כבר למעלה מעשור תחת שלטון החמאס, פרסם האו"ם מסמך מקיף אודות בעיית הסמים בפלסטין. במהלך אחד המחקרים שתוארו שם נלקחו בדיקות שתן מ-400 תושבי עזה אשר צורכים חומרים שונים על בסיס קבוע, וניכר כי הרגלי צריכת הסמים של תושבי עזה השתנתה:

הפעם במקום הראשון הופיע הטרמדול, אופיואיד המיועד לשיכוך כאבים חזקים, אותו צרכו כמעט כל המשתתפים במחקר, הקנאביס והחשיש הגיעו למקום השני, כאשר כמעט אחד מכל שלושה עזתים שנבדקו צרכו את הצמח, הבנזודיאפינים עדיין נותרו במקום גבוה ברשימה, ואחריו מופיעים באחוז נמוך משמעותית המאמפטמינים.

מתוך כלל הנבדקים לא נמצא אפילו עזתי אחד לרפואה שמשתמש בקוקאין – מה שעשוי להצביע על המצב הכלכלי הרעוע ברצועה.

חומר נוסף שבולט בהעדרו הוא כמובן האלכוהול, שלא נכלל במחקר הזה. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה, המכירה והייבוא של חומרים משכרים נאסרו כמעט באופן מוחלט (למעט מועדון מסוים של האו"ם) – אך כפי שניתן לתאר, עדיין יש עזתים שלא מוותרים על הטיפה המרה, ומסתמכים על השוק השחור ברצועה שנשען בעיקר על ייצור מקומי של משקאות אלכוהוליים בתנאים ביתיים.

חשוב לציין כי בניגוד למצופה – אין שום איסור רשמי בחוק המונע מתושב עזה, אפילו אם הוא מוסלמי, לצרוך אלכוהול בבית שלו, ולמעשה ניתן לומר כי באופן מפתיע, בעזה של חמאס קיימת סוג של "דה-קרימינליזציה" של משקאות חריפים, כלומר צריכה אישית במרחב הפרטי מותרת, לפחות על הנייר, אך כאמור המכירה והייבוא של אלכוהול אסורים על-פי החוק הפלשתיני בעזה.

למרות זאת, רובם המוחלט של המקומיים מעדיפים להתרחק מאלכוהול, בין אם מסיבות דתיות, ובין אם מתוך רצון להימנע מחיכוך מיותר עם גורמים שונים בחמאס. במחקר שנערך בקרב סטודנטים עזתים בשנת 2006, ממש רגע לפני עליית החמאס לשלטון, הודו מעט יותר מ-2% מהסטודנטים כי הם צרכו אלכוהול במהלך השנה האחרונה, וקצת פחות מאחוז הודו בצריכת קנאביס וחשיש.

באסטה ברחובות עזה

לאחר מאמצים לא מעטים הצלחנו ליצור קשר עם אמג'ד, שהעביר חלק נכבד מהחיים שלו בעישון חשיש על החופים של עזה. הוא הסכים לשתף אותנו בחוויותיו מסצנת הגאנג'ה העזתית.

אז איך זה להיות צרכן קנאביס ברצועת עזה והאם שווה להסתבך עם חמאס בשביל שאכטה?

"אם תופסים אותך אתה מקבל חצי שנה בכלא"

הרוב המכריע בחברה הישראלית כיום כבר מזמן הפסיק להסתכל על צרכני קנאביס כעל נרקומנים הדורשים טיפול, אך בחברות שמרניות כמו בעזה למשל, צרכני קנאביס והמשפחות שלהם עדיין סובלים מסטיגמה קשה שפוגעת בהם ובשם הטוב של משפחתם.

זו כנראה הסיבה שאמג'ד הסכים לשתף איתנו פעולה רק בתנאי שנשחיר את פניו: "נכנסתי לנושא החשיש בגיל 17-18 שנה, הייתי מסתובב עם נערים פרחחים ועם חברים, הייתי מעשן סיגריה ברגיל. עברתי תקופה לא פשוטה והתחלתי להתייחס אל זה כעניין רשמי, הסוחר היה מביא את החשיש מרפיח, היינו מעשנים סיגריה או שתיים, נהנים מהן."

בשלב מסוים, אמג'ד החל לסחור בחשיש בכדי לממן את התחביב החדש שלו: "לאחר מכן התפתחו יחסים טבעיים. הסוחר אמר קח לך עשרה גרם, זה יספיק לשתי סיגריות, שלוש, אז הוא היה מביא עשרה גרם, אמר לי "תמכור 7-8 גרם, ותשאיר לך 2-3 גרם שתהנה מהם. הייתה קונה 10-15 גרם והייתי משתמש במה שנותר (אחרי החזר של כספים ממכירות). המחיר לגרם היום של חשיש הוא 20-25 שקל לגרם, ואם יש אירוע או חתונה ויש לך מזל, אתה יכול להשיג 2-3 סיגריות (לעצמך)."

"החברה שלנו חברה מסורתית"

לאחר תקופה ארוכה של עישון וסחר בחשיש, הוא התחיל לחשוש מכך שהשוטרים של חמאס יעלו עליו: "אחרי זה התבגרנו  והתקדמנו מעט, והרגשנו שאנחנו שוקעים בעניין הזה. כמו כן התחילו פעילויות של המשטרה (נגד סוחרי סמים), אנחנו כמובן חברה שבטית, ואנשים מדברים 'פלוני מעשן חשיש, פלוני עושה כך וכך' התחלתי לפחד שיכניסו אותי לכלא בגלל החשיש, והעונשים נהיו חזקים יותר, היום אם תופסים אותך עם סיגריה אחת של חשיש אתה מקבל חצי שנה בכלא. החברה שלנו חברה מסורתית, לא מרשה את השימוש בחשיש או שתייה חריפה, זה נחשב לבושה. זה לא כמו חברות אחרות. לכן התחלתי להפסיק עם עניין החשיש."

כשאחד מתושבי עזה רוצה להיגמל מהתמכרות מסוימת, הוא פונה לאחת המרפאות הפרטיות או המרכזיים הרפואיים ברצועה, המתעסקים בטיפולי גמילה, כמו למשל בית החולים לבריאות הנפש בשכונת "הניצחון" בעיר עזה.

"העזתים פונים לסמים כדי לברוח מהמציאות"

"לרוב המשתמש ניגש לקבל טיפול כשהוא במצב שהם כבר לא מסוגל להשיג את החומר, אז הוא מפחד מתסמיני הגמילה," מספר ד"ר מוצטפא אל-חואדרי, העובד מזה חמש שנים במרכז לגמילה מהתמכרויות. "אלו תסמינים משתנים – הם יכולים לבוא לידי ביטוי בשרירים תפוסים, בהזיות או במחשבות דיכאוניות. בקיצור נמרץ, כל מה שפוגם בדעת יביא לכך שבאחד הרגעים המשתמש יפנה לטיפול."

לדבריו של אל-חואדרי, יש חשיבות עליונה לכך שהמטופל ייגש למרכז הגמילה מיוזמתו האישית: "הצעד החשוב ביותר הוא שהמשתמש ייגש לבקש טיפול מתוך רצונו האישי. כלומר, בלתי אפשרי שמשתמש מסוים יבקש טיפול כשהוא תחת לחץ מסוים מצד ההורים, האישה, או האב או האם או האח – אלא הוא צריך לפנות לטיפול כשהוא משוכנע בתוך עצמו שהוא רוצה להיגמל."

"חשוב שהמשתמש ייגש לטיפול מתוך רצון אישי". ד"ר אל-חואדרי

אל-חואדרי מספר שסבבי הלחימה ברצועה רק מגבירים את השימוש בסמים בקרב העזתים: "התגברות הלחימה (בעזה) משתקפת במצב הנפשי, במצב הכלכלי, ואני סבור שאלו מהסיבות החשובות שבגינן אנשים פונים לסמים, תוך בריחה מלחצי החיים מלחצים הקשורים בביטחון או בחוסר הכלכלי מהלחצים הפוליטיים שאנחנו סובלים מהם. מעת לעת יש בעזה לחימה, יש פלישות רגליות (של צה"ל) יש בה תקיפות אוויריות, חלק מהאנשים פונים לסמים בתור בריחה מהמציאות."

"לכיבוש יש אינטרס להפיץ את נגע הסמים בחברה הפלשתינית"

לאחר ששמענו את דבריו של איש המקצוע, סיקרן אותנו לדעת כיצד מסתכל האזרח העזתי הפשוט על סוגיית הקנאביס, אז יצאנו לרחוב ושאלנו את המקומיים עד כמה נפוץ לפי דעתם השימוש בקנאביס ברצועה?

"החל משנת 2007 עלה מספר המשתמשים בחשיש בעקבות הלחץ של הכיבוש ושל הממשל כאן בעזה," אומר לנו ראמז, "אני מעריך שאחוז צרכני הקנאביס הוא באזור ה-70%". תושבי עזה אחרים שהפננו אליהם את אותה השאלה הביעו הערכות זהירות יותר שנעו בין 2%-3%, עד 30%.

לאחר מכן שאלנו מה עלול לקרות אם שוטר של חמאס תופס אותך עם חתיכת חשיש.

"העונש הקבוע על מי שנתפס עם סמים הוא כלא," אומר אחד מהם. אחר השיב כי העונש הוא "בהתאם לצעדים החוקיים ברצועת עזה או הגדה המערבי כאשר לוקחים בחשבון את הכמות שנתפסה, וכיצד העצור התנהג במהלך המעצר של המשטרה". עזתי נוסף שהגיב לשאלה זו סיפר כי באופן מפתיע יש מקרים שבהם העונש על אחזקת חשיש בעזה אינו בהכרח מאסר ארוך, ולעתים שולחים את העצור לטיפול גמילה, אם כי לדבריו אין מספיק מרכזים כאלה ברצועה.

בהמשך שאלנו מהו מקור החשיש שנמצא בעזה. האם הוא מבוסס על גידול מקומי או אולי על הברחות מחוץ לרצועה, ומי לדעתם של העזתים עומד מאחורי תעשיית הקנאביס ברצועה?

"הגורמים להברחות הסמים ברצועת עזה או בגדה המערבית המרוויח הראשון והאחרון מההברחות הללו הוא הכיבוש הציוני, הוא רוצה שהנוער הפלשתיני יאבד את המודעות שלו, ושישארו בחוסר יכולת לחשוב על הסוגיות שלפניהם שהם חיים למענם," אומר לנו אחד התושבים.

"כמו שאתה יודע, אנחנו עם כבוש, והעם הישראלי הוא הכי מרוויח מההברחות," טוען עזתי אחר הממשיך באותו קו, "המטרה המרכזית של השלטון הישראלי היא שהעם הפלשתיני יהיה מכור לסמים."

"המטרה הראשונה של הכיבוש הישראלי היא שהעם הפלשתיני יהיה מכור לסמים". תושב עזה

אפילו מיודענו דוקטור אלחואדרי המלומד, מהדהד את הטענה שמדינת ישראל מפיצה סמים בעזה: "אני סבור שהכיבוש הוא אחד הגורמים המעודדים את הפצת סמים בעזה באופן מובהק," אומר אל-חואדרי וממשיך, "אחד האינטרסים של הכיבוש זה להפיץ את הנגע הזה בחברה הפלשתינית כדי לשלוט עליה."

יש לציין שהנרטיב הפלשתיני כבר במשך שנים טוען שישראל מנסה לפגוע בהם באמצעות הפצת סמים, כך למשל ב-2013 מושלת רמאללה, לילא ע'נאם, חזרה על העלילה הזו במהלך ראיון לטלוויזיה הפלשתינית. שנה לאחר מכן הדובר של כוחות הביטחון הפלשתינים, עדנאן אל-דמירי, הלך עם הקונספירציה הזו צעד אחד יותר מידי, כשחשף לעולם כולו את 'כוחות העל' שיש למה שהוא מכנה "הכיבוש הישראלי". אל-דמירי סיפר במסיבת עיתונאים על כי כוחות הביטחון הפלשתינים חשפו מעבדה ישראלית שנמצאה בטול-כרם, שמטרתה הייתה להפוך מריחואנה להרואין.

למען ההגינות ראוי לציין שמאז שנות ה-50 ועד שנות התשעים הופיעו מספר דיווחים, כמעט תמיד במקורות זרים, על מעורבות של צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים בתעשיית הסמים המזרח-תיכונית, כולל דיווחים על כך שצה"ל הפיץ חשיש בעזה במטרה למסטל את החיילים המצרים ולפגוע בכושר הלחימה שלהם.

עם זאת נזכיר כי גם במידה וחלק מהדיווחים אכן היו נכונים, הסיכוי שגם כיום גורמים עלומים במשרד הביטחון מפעילים תוכנית מסודרת לשינוע חשיש לתוך עזה שואפת לאפס, ומעבר לעובדה שבמהלך השנים הפלשתינים בעצמם פרסמו עדויות לגידולי קנאביס מקומיים שהתנהלו בעזה, המחשבה שמנהרות ההברחה המפורסמות מסיני לא לוקחות חלק נכבד באספקת החשיש לרצועה נשמעת מופרכת למדי.

לגליזציה בעזה?

לסיום ביקשנו לשאול את תושבי עזה מה דעתם על הסדרת שוק הקנאביס והחשיש, מה שנקרא לגליזציה, אולם בדיוק כמו החברים ברע"מ שסינדלו את יוזמת הלגליזציה בישראל, גם העזתים לא ממש התלהבו מהרעיון: "החברה המזרחית היא לא כמו החברה המערבית," מסביר אחד המקומיים. "שם מותר, אבל אצלנו יש אסלאם, ואסור לעשות את זה באופן גלוי. כמו שכרות למשל, מישהו שמשתכר לפי האסלאם צריך לחטוף 80 מלקות."

"זה לא אפשרי מכיוון שהחברה הפלשתינית שמרנית," טוען תושב עזה נוסף, "אנחנו מוסלמים, ואנחנו מכירים את החוקים, ואת המסורת שלנו, ואת הדת והמקור שלנו, שלא מאפשרים לנו לשתות כמו הנוצרים במדינות המערב."

"המערב בסופו של דבר נכנע לתופעת הסמים," אומר לנו עזתי אחר. "הממשל שם איבד שליטה על העניין והתופעה הזו התפשטה באופן ניכר. אבל אצלנו זו חברה מזרחית ומוסלמית, כך שבלתי אפשרי בשום אופן שימכרו סמים באופן גלוי – לא בבתי מרקחת ולא במקומות רשמיים אחרים."

עזתים לוקחים אתנחתא על חוף הים

ידידנו ד"ר אל-חואדרי העניק תגובה עם הסבר נוסף לסוגיה: "אולי קנדה ומדינות אירופאיות אחרות התירו את השימוש בסיגריות מריחואנה למי שמלאו לו 18 שנים, אבל ניסוי כזה דורש פיקוח הדוק, במצב הנוכחי בעזה יהיה קשה ליישם ניסוי שכזה."

אז לגליזציה של קנאביס בעזה כנראה שלא תתרחש בזמן הקרוב, לא שבאמת ציפינו למשהו אחר, אבל בינינו זה די חבל, מכיוון שאם יש בעולם אוכלוסייה שזקוקה באופן נואש לקצת מרגוע, מבלי לחשוש מהמנאייק של חמאס, זה ללא ספק השכנים שלנו ברצועה.

אבל איך אומרים? "אלוהים גדול" או "אללה הוא אכבר", למזרח התיכון יש דינמיקה וקצב משלו, אולי ביום מן הימים עוד נזכה להעביר פייסל על החוף של רפיח.

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט