זן קנאביס חדש ללא הקרנה – הראשון שעובר עיקור בפלזמה קרה

חברת הקנאביס תראפין משיקה זן חדש שלא עבר חיטוי בהקרנה כמו שאר הזנים אלא באמצעות שיטה חדשה יחסית - פלזמה קרה. אחרי הכישלון של חברה אחרת בניסיונה להשיק זן ללא הקרנה לאחר טיפול באוזון, יהיה מעניין לראות את התוצאות כעת. אז מה זה בכלל פלזמה קרה, מה זה עושה לקנאביס והאם זה עדיף על הקרנה

נכון להיום 99.9% מתפרחות הקנאביס בשוק הקנאביס החוקי בישראל ("קנאביס רפואי") עוברות תהליך חיטוי ("עיקור") במכון שור-ואן, באמצעות קרינה מייננת. מתוכן, הרוב המוחלט עובר קרינת בטא ("פסטור קר") ומעט מהן עובר קרינת גמא העושה שימוש במכשיר רדיואקטיבי.

בשני המקרים מדובר בקרינה מייננת, אבל כזו שפגה מיד לאחר ההליך כך שבמוצר לא נותרות שאריות של קרינה ולכן אין שום סכנה בריאותית בצריכת מוצרים שעברו תהליך כזה. למרות זאת, סוגיית השימוש בהקרנות (שנחשפה לראשונה במגזין קנאביס עוד בשנת 2019) איננה חביבה על קהל הצרכנים, כך שהחברות מנסות למצוא לכך פתרונות אחרים.

כעת, חברה חדשה בשם תראפין (Therapin), המפעילה מתקן גידול אינדור (Indoor) בקיבוץ רמות מנשה, החליטה לנסות את אחד התחליפים להקרנות – טכנולוגיה הנקראת פלזמה קרה (Cold Plasma). המוצר הראשון שלה שעבר דרך הטכנולוגיה הזאת ולא דרך הקרנות, הוא הזן וירגו (Virgo), הצפוי לצאת בשבוע הבא לשוק, כשאחריו אמור לבוא אחד נוסף בשם ג'ק (Jack).

וירגו - זן קנאביס ללא הקרנה
"וירגו" – הזן החדש של תראפין ללא הקרנה
וירגו - זן קנאביס ללא הקרנה
"וירגו" עוקר בטכנולוגיית "פלזמה קרה"

תראפין אומנם מתארת את וירגו בתור "הזן הראשון בישראל שלא עבר הקרנה", אך יש לציין שבניגוד לדברי החברה לא מדובר בזן הראשון שלא עבר הקרנה. לפני כשנתיים כבר היה זן שלא עבר הקרנה, ווייט למון (White Lemon) של חברת יוניבו (Univo) שיובא לישראל מחווה באפריקה. עם זאת, בניגוד לוירגו, השיטה בה השתמשו בווייט למון הייתה חיטוי באמצעות אוזון (Ozone).

כאשר הוא נעשה כהלכה, החיטוי באוזון אמור להרוג באמצעות חמצון את החיידקים והעובשים בקנאביס, אך לעשות זאת מבלי לחמצן את הקנאביס עצמו, שכן חמצון עשוי לפגוע בקנבינואידים והטרפנים שבו (כידוע, THC מתפרק בחמצון ל-CBN). במקרה של ווייט למון, ייתכן שתהליך החיטוי באוזון היה 'אגרסיבי' מדי, כי התוצאה הייתה פרח יבש מאוד בצבע צהוב שהצרכנים סלדו ממנו וזו גם כנראה הסיבה שמאז הוא לא שווק פעם נוספת.

הקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות "פסטור קר" (הקרנה)הקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות "פסטור קר" (הקרנה בקרינת בטא)
הקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות "פלזמה קרה"הקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות "פלזמה קרה"
הקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות אוזוןהקנאביס עבר הליך הורדת עומס מיקרוביאלי באמצעות אוזון
הסמלילים של 3 השיטות המותרות להורדת עומס מיקרוביאלי במוצרי קנאביס: הקרנה, פלזמה קרה ואוזון

מה שכן חדש במקרה של הזן "וירגו" הוא שאומנם לא מדובר בזן הראשון שלא עבר הקרנה כאמור, אבל כן בזן הראשון שעבר חיטוי בשיטה השלישית שמשרד הבריאות מתיר לשימוש (חוץ מהקרנות ואוזון) – פלזמה קרה.

בעוד שהקרנות בטא וגמא משתמשות בקרינה כדי לחטא קנאביס, ואוזון כאמור עשוי לחמצן ולייבש את הפרחים, פלזמה קרה עובדת בשיטה מאוד שונה וייתכן, אולי (עדיין לא ניסינו), שהיא תספק לצרכנים (ובהתאם גם לחברות הייצור) פתרון חלופי ויעיל להקרנות.

מה זה בכלל פלזמה קרה?

באופן כללי פלזמה היא מצב הצבירה הרביעי אחרי נוזל, מוצק, וגז. פלזמה קרה מופקת לרוב ע”י הפעלת מטען חשמלי במתח גבוה בתוך גז בלחץ אטמוספרי או תת-אטמוספרי, כשמחקרים רבים הראו את היעילות של פלזמה קרה בניטרול מגוון רחב של בקטריות. חלק מהם הראו כי הפלזמה הקרה יעילה במיוחד גם בהפחתת ריכוז ה-CFU של עובשים. לא ברור לגמרי כיצד זה קורה, אך המגע עם הפלזמה הקרה פוגע בדפנות התא של נבגי הפטריות וגורם להם למות.

פלזמה קרה הוכחה גם כיעילה במיוחד כנגד אספרגילוס, אחד מסוגי העובש הכי נפוצים בתפרחות קנאביס, שנקרא גם "עובש אפור". הפלזמה לא רק הורגת את האספרגילוס, אלא גם מפחיתה את הרמות של המיקוטוקסינים (רעלני פטריה) שהוא כבר הספיק לשחרר בתפרחת.

זן קנאביס ללא הקרנה (פלזמה קרה) - וירגו Virgo

תכונה מסקרנת נוספת של הפלזמה היא היכולת שלה לפרק שאריות של חומרי הדברה, כשתוצרי הפירוק שנוצרים רעילים הרבה פחות מהחומר המקורי. כך היא יכולה בתיאוריה לפתור לא רק את בעיות העובשים והחיידקים בקנאביס, אלא גם להפחית משמעותית את הריכוז של שאריות חומרי הדברה רעילים שנשארו בו, אם נשארו בו, לאחר הקציר.

שיטת החיטוי בפלזמה קרה נחקרה היטב וכבר הוכחה כיעילה ובטוחה עבור מגוון רחב של תוצרים חקלאיים כמו תותים, עגבניות, אגוזים, קיווי, חסה, כרוב, ותאנים. גם בתחום הרפואה כבר ישנו שימוש בפלזמה קרה בבתי חולים מסוימים לצורך חיטוי ציוד רפואי ואפילו לחיטוי שתלים לפני השתלה בחולים.

פלזמה קרה לחיטוי קנאביס רפואי

חברת נובה פלזמה (Nova Plasma) הישראלית הוקמה בשנת 2012 ובתוך כמה שנים הצליחה לפתח טכנולוגיית פלזמה ייחודית לחיטוי שתלים דנטליים, שהוטמעה במרפאות שיניים ושיפרה משמעותית את אחוזי ההצלחה של ההשתלות שבוצעו בהן. בהמשך היא יישמה את הטכנולוגיה הזו גם עבור חיטוי שתלי סיליקון להגדלות חזה ושתלים רפואיים אחרים.

השלב הבא מבחינת החברה היה ליישם את טכנולוגיית הפלזמה שלה גם לחיטוי קנאביס רפואי, לאור דרישת השוק הגוברת, ולצורך מטרה זו היא הקימה את חברת הבת נובה גרין, אחת משתי החברות היחידות בעולם כיום (השנייה נמצאת בקנדה) שעוסקות בחיטוי קנאביס באמצעות פלזמה קרה.

ריכוזי עובש בדגימות של קנאביס שהודבק באופן מלאכותי בעובש מסוג בוטריטיס - ללא טיפולי חיטוי ואחרי טיפולי חיטוי שונים
ריכוזי עובש בדגימות של קנאביס שהודבק באופן מלאכותי בעובש מסוג בוטריטיס: ללא טיפולי חיטוי ואחרי טיפולי חיטוי שונים (מתוך המחקר של מכון וולקני)

בניגוד למזון ולציוד רפואי, השימוש בפלזמה לחיטוי קנאביס הוא תחום חדש מאוד, שנבדק עד כה רק בכמה מחקרים בודדים. המחקר העיקרי שנערך עד כה על חיטוי קנאביס בפלזמה הוא מחקר ישראלי שפורסם בדצמבר 2020. באותו מחקר, שנערך ע"י מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, הפלזמה הקרה נמצאה כיעילה קצת פחות מההקרנות בחיטוי קנאביס, אך עדיין יעילה מספיק כדי להוריד את ריכוזי העובשים אל מתחת לגבול המותר.

נכון להיום עדיין לא פורסמו מחקרים נוספים בנושא, וגם סקירה מחקרית של אלטרנטיבות לחיטוי קנאביס שפורסמה השנה (2022) ע"י אוניברסיטת ססקצ'ואן בקנדה מציינת את המחקר של מכון וולקני כמחקר היחיד שנעשה עד כה על השפעות חיטוי בפלזמה על קנאביס.

בדיקות שנערכו במעבדות שהוסמכו על ידי היק"ר הראו גם הן יעילות מספקת של הפלזמה, ובעקבותן התקבלה בחודש פברואר 2020 ההחלטה לאשר את השימוש בשיטת הפלזמה הקרה לחיטוי קנאביס רפואי בישראל, כאלטרנטיבה לטיפול בהקרנות, והוספת סמליל חדש שיוצג על אריזות הקנאביס הרפואי.

את התוצאות של אחת הבדיקות האלו, שהתבצעה לתפרחות לפני ואחרי חיטוי בפלזמה במעבדת אמינולאב המוסמכת על ידי משרד הבריאות, קיבלנו מחברת נובה גרין. לפניכם ריכוזי המיקרואורגניזמים (המופיעים ביחידות של CFU) ותוצאות החורגות מהמקסימום שמתיר התקן של היק"ר בארץ (באדום), לפני ואחרי החיטוי בפלזמה:

לפני חיטויאחרי חיטוי
סוג הדגימהספירה כלליתשמרים ועובשיםספירה כלליתשמרים ועובשים
זן THC דומיננטי מספר 121,0002,065950565
זן THC דומיננטי מספר 254,00019045510>
זן THC דומיננטי מספר 311,0001,90011560
זן CBD דומיננטי מספר 18,1006010>10>
זן CBD דומיננטי מספר 29,40011,200330190
זן CBD דומיננטי מספר 315,0009,100295125
תוצאות בדיקות מיקרוביאליות של קנאביס רפואי מסוגים שונים שנערכו במעבדות אמינולאב, לפני ואחרי טיפול בפלזמה (מקור: חברת נובה גרין)

היתרונות והחסרונות של פלזמה קרה לעומת הקרנות

נובה גרין ממוקמת בקיבוץ מגידו בצפון, אך תהליך החיטוי של הקנאביס לא נעשה שם, אלא אצל החברה המגדלת, במתחם החווה עצמו, באמצעות מכשיר פלזמה נייד שמגיע עד אליה. המשמעות היא יתרון ליצרן, שיכול להיפטר מהצורך לשנע את הקנאביס למכון שור-ואן ליד אשדוד, ובחזרה, כפי שנדרש במקרה של הקרנות. יש לזכור ששינוע של קנאביס חייב להיות מאובטח – ובהתאם יקר מאוד.

מבחינה ויזואלית, על פי הבדיקה שנעשתה אז, תפרחות הקנאביס נראות לכאורה אותו הדבר לפני ואחרי החיטוי בפלזמה, כך גם לדברי חברת נובה גרין. מצד שני, חדי העין יבחינו שהפרחים לאחר השימוש בפלזמה הם בהירים יותר במעט. לטענת עוסקים בענף ששוחחו עם מגזין קנאביס בעניין זה, לאחר שגם הם ניסו את השימוש בטכנולוגיה הזו כתחליף להקרנות, ישנו שינוי מסויים בנראות התפרחות. נציגי חברות אחרות טענו דווקא שבכל הנוגע לנראות – המצב "לא רק טוב, אלא טוב מאוד".

תפרחות קנאביס רפואי ישראלי לפני ואחרי חיטוי בפלזמה (מקור: חברת נובה גרין)
תפרחות קנאביס רפואי ישראלי לפני ואחרי חיטוי בפלזמה (מקור: חברת נובה גרין)

כמו כן, לפני כשנתיים, כשפרסמנו כאן לראשונה אודות השיטה החדשה לחיטוי קנאביס באמצעות פלזמה קרה, גורמים בתעשייה סיפרו על בעיה נוספת שעלתה להם בבדיקה. לטענתם, טכנולוגיית החיטוי בפלזמה הייתה מסוגלת לחטא רק עד קילוגרם אחד של קנאביס בו-זמנית, מה שהפך את התהליך לאיטי, מסורבל, ויקר יותר. בנוסף, הם סיפרו כי בניסיונות שלהם לחטא קנאביס בפלזמה קרה הייתה אמנם ירידה משמעותית של ריכוז העובשים, אך לא של ריכוז החיידקים, שנשאר מעל לרף המקסימלי שמתיר משרד הבריאות (20,000 CFU לגרם תפרחת).

בשיחה עם מגזין קנאביס מסביר השבוע מנכ"ל נובה גרין, רונן לם, שהטכנולוגיה השתפרה משמעותית מאז הבדיקות לפני כשנתיים. לדבריו, כיום המכשירים של החברה מסוגלים לספק בדיקה של עד 3 ק"ג בהרצה אחת, ובמידת הצורך יוכלו לשדרג גם עד 10 ק"ג, כל זאת לדבריו במחיר נמוך יותר מזה שנדרש במקרה של הקרנות. בנוסף הוא מזכיר כי המכשיר יושב ברשות החברה המגדלת כאמור, בהשכרה, בשטח הפוסט-הארווסט, כך שנחסכות מהיצרן גם עלויות השינוע. בנוגע לשינוי בנראות או בצבע של התפרחות לאחר השימוש בפלזמה קרה, לם מסביר כי גם בעניין זה היה שיפור מאז הבדיקות הקודמות.

מנכ"ל תראפין: "מצפים לשמוע את תגובת המטופלים"

למרות היתרונות הנ"ל, ואולי בגלל החיסרון המרכזי היחיד – זה שנוגע לכמויות אותן ניתן לבדוק בהרצה אחת – עד היום לא היה שום מוצר קנאביס בשוק שעבר חיטוי בשיטת פלזמה קרה מאז שהשימוש בשיטה הזו לחיטוי קנאביס אושר ע"י משרד הבריאות בפברואר 2020. עובדה זו חיזקה את הטענות שהושמעו אז בדבר החסרונות של חיטוי קנאביס בפלזמה. אך כעת כאמור, כשנתיים וחצי לאחר מכן, חברת תראפין עומדת להוציא לשוק לראשונה מוצר קנאביס שעבר חיטוי בפלזמה, במקום בהקרנות.

בשיחה עם מגזין קנאביס, מתאר מנכ"ל חברת תראפין, שלום מלכה, את הניסיון של החברה עם חיטוי בפלזמה, כחיובי במיוחד. בניגוד לטענות שעלו ב-2020 על כך שהחיטוי בפלזמה אינו משתלם כלכלית ליצרניות הקנאביס, מלכה טוען כי עלויות החיטוי בפלזמה קרה פחות או יותר זהות לעלויות של חיטוי בקרינת בטא.

בתשובה לשאלה האם תראפין מקווה בעתיד להחליף את ההקרנות בחיטוי בפלזמה גם עבור מוצרים נוספים שלה, הוא עונה: "לגמרי כן, זו כוונתנו. כמובן שהכל מאוד חדש עדיין, אנחנו בודקים במהלך התהליך מספר רב של דגימות כדי לוודא שהן עומדות בסטנדרטים. אנחנו מאוד מצפים לשמוע את תגובת המטופלים".

בנוסף מציין מלכה כי בבדיקות שנעשו לאחר החיטוי בפלזמה קרה, לא נמצאה כל ירידה בטרפנים או בקנבינואידים בקנאביס – זאת כאמור בניגוד למחקרים על הקרנות שמראים ירידה קלה בריכוז הקנבינואידים וירידה די משמעותית בריכוז הטרפנים לאחר החיטוי בקרינה.

חשוב לציין שהמוצר החדש של תראפין, כמו שאר המוצרים של החברה, הוא מוצר קנאביס אינדור (גידול פנים), זאת בעוד שרוב הקנאביס הרפואי בשוק כיום גדל בגידול חממה או בחממה-משולבת. כמובן שבגידול פנים הרבה יותר קל לשמור על סביבת גידול סטרילית ולבצע בקרה על זיהומים בקטריאליים בהשוואה לגידול חממה, כך שהקנאביס מפתח הרבה פחות עובשים וחיידקים. מכיוון שריכוז החיידקים והעובשים בקנאביס אינדור הוא מלכתחילה נמוך יותר, הוא גם דורש פחות חיטוי בהשוואה לקנאביס מגידול חממה.

נשאלת השאלה, אם כן, האם שיטת החיטוי בפלזמה קרה יעילה מספיק בשביל לחטא גם קנאביס מגידול חממה, ולהפחית את ריכוז החיידקים והעובשים בו אל מתחת לרף המותר על ידי משרד הבריאות, או שמא השיטה יעילה מספיק רק עבור חיטוי של קנאביס מגידול אינדור.

כעת נותר לראות האם חברות נוספות יאמצו גם הן את שיטת החיטוי בפלזמה במקום החיטוי בקרינה, והאם היא באמת תוכיח את עצמה כאלטרנטיבה יעילה מספיק להקרנות על מנת להחליף אותן בתור הסטנדרט המקובל בתעשיית הקנאביס.

ניסיתם את הזן שעבר חיטוי בפלזמה קרה? ספרו לנו בתגובות האם יש הבדל!

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט