השתלטות עוינת: אורורה עשויה להיבלע על ידי חברת הקנאביס הגדולה בעולם
אחרי שהדירקטוריון של אורורה סירב לדבר, קיורליף מכריזה שתעקוף אותו ותפנה ישירות לבעלי המניות – בהצעה של 4 דולר למניה, כ־250 מיליון דולר על כל החברה • המניה מזנקת ב־20% • הנכס המבוקש: יותר מ־50 טון קיבולת ייצור בתקן האירופי • בישראל אורורה נעלמה מהמדפים, וקיורליף חזרה דרך בזלת
קיורליף (Curaleaf), חברת הקנאביס עם ההכנסות הגבוהות בעולם, הודיעה הערב (11.8) על כוונה להשיק הצעת רכש עוינת לכל מניות אורורה (Aurora) – אחת החברות המזוהות ביותר עם בועת הקנאביס הקנדית של סוף העשור הקודם. ההצעה: 4 דולר למניה, שמשקפים כ־250 מיליון דולר על כל החברה. מניית אורורה הגיבה בזינוק של 20.4%, ל־3.48 דולר, בנפח מסחר גבוה פי 13 מהממוצע.
הפרופורציה ההיסטורית חדה: בשנים 2018-2019, בשיא הבועה, הגיעה אורורה לשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר והיתה זמן רב ממובילות השוק כאחת משלוש הגדולות בעולם, לצד קנופי גרות' וטילריי ואחרות. ערב ההודעה היא נסגרה במחיר 2.89 דולר למניה, ששיקף שווי חברה של כ־179 מיליון דולר בלבד. ירידה של כ־98%.
למה השתלטות עוינת?
קיורליף מספרת בהודעה שניסתה תחילה בדרך המקובלת. ב־23 ביוני שלח היו"ר והמנכ"ל, המיליארדר האמריקאי־רוסי בוריס ג'ורדן, מכתב כוונות פורמלי ליו"ר ומנכ"ל אורורה מיגל מרטין, והציע לחתום על הסכם סודיות הדדי ולבחון עסקה. ב־7 ביולי נשלח מכתב המשך. לפי קיורליף, אורורה סירבה להיכנס למשא ומתן מהותי.
בעוד שבחברה פרטית, המניות מוחזקות בידי מספר מצומצם של בעלים ידועים, ורוכשת יכולה לשבת איתם בחדר סגור ולסכם עסקה, באורורה, שנסחרת בנאסד"ק ובבורסת טורונטו, המניות מפוזרות בין אלפי משקיעים – והדירקטוריון אינו הבעלים אלא נציגם. בעסקה ידידותית, הדירקטוריון מנהל משא ומתן, חותם על הסכם מיזוג ומביא אותו לאישור האסיפה הכללית. כשהוא מסרב אפילו לשוחח, הרוכשת יכולה לעקוף אותו ולפנות ישירות לבעלי המניות בהצעה פומבית. זו הצעת רכש עוינת – מהלך חוקי ומקובל בשוקי ההון בקנדה ובארה"ב.

בפועל, ההצעה הרשמית עדיין לא הוגשה. קיורליף פרסמה כוונה בלבד, ושמרה לעצמה זכות לסגת – למשל אם אורורה תנקוט צעדי הגנה כמו "גלולת רעל" (הקצאת מניות שמדללת רוכש עוין), תמכור נכס מהותי או תמצא קונה חלופי. ההצעה, כשתוגש, תהיה על כל המניות המונפקות ולא על גרעין שליטה בלבד.
אורורה, מצדה, מכירה את הטקטיקה מקרוב – מהצד השני. בנובמבר 2017, בשיא כוחה, השיקה בעצמה הצעת רכש עוינת על מתחרתה הקנדית קנימד (CanniMed). הדירקטוריון של קנימד הקים ועדה מיוחדת, קרא לבעלי המניות "לא לנקוט כל פעולה", והצדדים התעמתו בפני רשות ניירות הערך של אונטריו. בסופו של דבר הגיעו השתיים להסכמה, ובינואר 2018 השלימה אורורה את הרכישה בעסקה של כ־1.1 מיליארד דולר קנדי.
זו גם אינה הפעם הראשונה שקיורליף בוחנת רכישה של יצרנית קנאביס קנדית. ביולי 2023 דווח כי קרונוס גרופ (Cronos) – חברה קנדית הפעילה מאוד בישראל – בוחנת מכירה, ובין המתעניינות נמנתה קיורליף. שתי החברות סירבו אז להגיב, ושום עסקה לא נחתמה.
4 דולר זה הרבה?
מול ממוצע המסחר של 30 הימים האחרונים (2.75 דולר) זו פרמיה של כ־45%; מול מחיר הסגירה האחרון (2.89 דולר) – כ־38%. זו פרמיה משמעותית, אם כי לא חריגה בהצעות רכש.
מנגד, התמורה אינה כולה במזומן. על כל מניית אורורה מוצעות 0.3463 מניות קיורליף בתוספת 0.75 דולר במזומן – כלומר המוכר מקבל בעיקר נייר של הרוכשת והופך לבעל מניות בה, כשההחזר על ההשקעה תלוי בהצלחת החברה הממוזגת. אם מניית קיורליף תזנק לפני השלמת העסקה, ערך החבילה יוגבל בתקרה של 5 דולר למניית אורורה.
עדות מעניינת אחת מגיעה מהשוק עצמו: גם אחרי הזינוק, מניית אורורה נסחרת מתחת למחיר ההצעה. משקיעים שהיו בטוחים שהעסקה תיסגר ב־4 דולר היו קונים עד קרוב לשם. הפער מסמן ספק – בין אם בשאלה אם ההצעה תוגש בכלל, ובין אם בשאלה מי ינצח במאבק.
הסירוב עשוי להעיד על ביטחון
חברה שדוחה מחיר גבוה משמעותית משווי השוק שלה אינה מתנהגת כמי שנקלעה למצוקה, אלא כמי שהדירקטוריון שלה סבור שהמניה מתומחרת בחסר. הנתונים תומכים בקריאה הזו: בשנת הכספים 2026, שהסתיימה במרץ, דיווחה אורורה על שיא הכנסות של כ־321 מיליון דולר קנדי, על שיא ברווח התפעולי המתואם (כ־54 מיליון), על קופת מזומנים של כ־165 מיליון וללא חוב. ב־7 באוגוסט, ארבעה ימים בלבד לפני ההודעה, אישרה האסיפה הכללית מחדש את כל חברי הדירקטוריון.
מנגד, יש נקודת תורפה אחת ברורה, והיא דווקא בקנדה. השוק הרפואי הקנדי אמנם התכווץ מאז הלגליזציה לשימוש בגירים, אבל נותר בו מובלעת גדולה אחת: תוכנית הקנאביס הרפואי לוותיקי הצבא, שמנוהלת ומתוקצבת על ידי המדינה. בשנת הכספים 2025־26 שילמה המחלקה לענייני ותיקים (VAC) כ־307 מיליון דולר קנדי עבור קנאביס רפואי ל־32,106 ותיקים – רבים מהם לוקים בפוסט־טראומה או בכאב כרוני. אורורה היא אחת הספקיות הבולטות בתוכנית הזו.
ב־1 באפריל 2026 הורידה הממשלה את תקרת ההחזר מ־8.50 דולר קנדי לגרם ל־6 דולר – קיצוץ של כ־30%. התוצאה הופיעה מיד בדוחות: ברבעון שהסתיים ביוני צנחו הכנסות אורורה מהשוק הרפואי הקנדי ב־25%, ל־20.7 מיליון דולר קנדי. אורורה ביקרה את המהלך בפומבי; סגן נשיא בכיר בחברה, ריק סאבון, טען כי הפחתת ההחזר תדחוף ותיקים למוצרים הזולים ביותר בשוק, "שאינם בהכרח מה שוותיקים בוחרים".
ייתכן שקיורליף מנסה לתפוס את אורורה בדיוק בחלון הזה – כשהפגיעה הקנדית כבר מתומחרת במניה, אבל המנוע האירופי עדיין לא. עמדה רשמית מהדירקטוריון של אורורה טרם פורסמה.
מה יש לאורורה שקיורליף רוצה
אורורה מגדלת קנאביס, מייצרת ממנו תפרחות ושמנים בתקן EU-GMP – התקן התרופתי האירופי – ומוכרת אותם לבתי מרקחת במדינות שבהן קנאביס רפואי ניתן במרשם. גרמניה היא השוק הבינלאומי הגדול והצומח ביותר שלה, והחברה היא אחת משלוש בלבד שמגדלות קנאביס בתוך גרמניה תחת רישיון ייצור ומחקר; לדברי ההנהלה, שניים מהזנים הקנייניים שלה נמנו עם חמשת המוצרים הנמכרים ביותר במדינה. בפולין היא מדווחת על נתח השוק הגדול ביותר, ויש לה עמדות מובילות גם בקנדה ובאוסטרליה, לצד פעילות בבריטניה, בניו זילנד ובשווקים נוספים. כ־64% מהכנסותיה כבר מגיעות מחוץ לקנדה.
קיורליף בנתה את הצד השני של המשוואה. בארה"ב היא מפעילה 176 חנויות קמעונאיות ב־15 מדינות. מחוץ לארה"ב היא פועלת בעיקר כמפיצה וכסיטונאית של קנאביס רפואי לבתי מרקחת – בגרמניה (שם רכשה באפריל האחרון את מלוא הבעלות על החברה הבת Four20 Pharma), בפולין, באוסטרליה ובניו זילנד; בבריטניה היא הרחיקה צעד נוסף, ומחזיקה בבעלותה גם מרפאת קנאביס ובית מרקחת שמוכרים ישירות למטופל. את הסחורה היא מגדלת ומייצרת במתקנים שלה בפורטוגל, בספרד ובקנדה. בשנת 2025 רשמה קיורליף הכנסות של כ־1.27 מיליארד דולר אמריקאי, לעומת כ־321 מיליון דולר קנדי שרשמה אורורה בשנת הכספים 2026 – פער משמעותי.
הפער הזה הוא גם ההיגיון של העסקה: לקיורליף יש לקוחות וערוצי הפצה באירופה; רכישת אורורה תוסיף לה יותר מ־50 טון של קיבולת EU-GMP, תפחית את תלותה בספקים חיצוניים ותאפשר לה לשלוט ביותר שלבים בשרשרת – מהגידול ועד בית המרקחת. לאורורה יש בדיוק את זה: יותר מ־50 טון קיבולת גידול וייצור EU-GMP בשנה, כולל חברת Safari Flower שנרכשה לאחרונה. החברה המשולבת, לפי קיורליף, תפעל בכ־17 מדינות, תציג הכנסות של יותר מ־1.5 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים, ותחסוך לפחות 40 מיליון דולר בשנה בעלויות.
ובישראל: אורורה נעלמה מהמדפים
אורורה נכשלה בשוק הישראלי. היא נכנסה בתחילת 2021 דרך חברת קנטק, במסגרת הסכם שדיבר על אספקה של לפחות ארבעה טון בשנה. זמן קצר אחר כך היא נאלצה להתנצל פומבית על איכות מוצריה בישראל ובחלוף חצי שנה ניסתה מחדש עם משלוח הקנאביס הגדול ביותר לישראל עד אז והבטחה בריאיון למגזין קנאביס "הפעם שלחנו את הזנים המובחרים ביותר". למרות זאת, כיום, לפי אתר קנאביז, אין לה ולו מוצר אחד במלאי בישראל.
קיורליף דווקא נמצאת כאן, אבל לא בצורה משמעותית. אחרי גלגול קודם שבו שיווקה בישראל דרך בזלת ולאחר מכן דרך BOL, באמצעות החברות שרכשה באירופה (Emmac ו־Terra Verde), היא חזרה בנובמבר 2025 – שוב דרך בזלת – עם תפרחות מותג Leaf מחממות שבבעלותה בפורטוגל. מוצריה לא נחשבים כיום לפופולריים באופן יוצא דופן על פי מדדי הפופולריות המפורסמים.
מה הלאה
השלב הבא הצפוי הוא תגובת אורורה: דחייה רשמית, פתיחת משא ומתן, חיפוש רוכשת מתחרה או צעדי הגנה. במקביל, קיורליף צפויה לבקש את רשימת בעלי המניות ולהחליט אם להגיש את מסמכי ההצעה הרשמיים. אם ההצעה תושק, היא תהיה פתוחה לקבלה למשך 105 ימים.
תגובות (0)
עוד אין תגובות לכתבה הזאת
השאירו תגובה כדי שקולכם יישמע ראשון.