זינוק בשימוש בקנאביס רפואי בחברה הערבית בישראל

זינוק חד של עד מאות אחוזים במספר המחזיקים ברישיון קנאביס רפואי בחברה הערבית בישראל, כך עולה מבדיקת מגזין קנאביס. רוקחים ומטופלים מהמגזר מספרים על העליה בשימוש, לצד החששות והסטיגמה כלפי המשתמשים

הזינוק החד במספר המטופלים בקנאביס רפואי בישראל, שהגיע עד לכ-90 אלף מטופלים נכון להיום, לא פסח גם על החברה הערבית. למעשה, מנתונים שנחשפו לאחרונה במגזין קנאביס עולה כי העלייה המובהקת והברורה ביותר במספר המטופלים בקנאביס רפואי נרשמה בעיקר בישובים ערביים, הן ביישובים הקטנים והן בערים הערביות הגדולות.

כך, למשל, בעיר קלנסווה היו בשנת 2019 רק 16 מטופלים וכיום יש בה יותר מ-143, עלייה של יותר מ-700%. בישוב טמרה היו בשנת 2019 רק 7 מטופלי קנאביס וכיום יותר מ-42, עלייה של כ-500%. בטורעאן ובמג’דל שמס יחדיו היו ב-2019 רק שני מטופלים וכיום יותר מ-31, כלומר עלייה של לא פחות מכ-1,500%. נתונים דומים גם ביישובים אבו סנאן, אום אל-פחם ורהט.

לאור המספרים הגבוהים יצאנו לבדוק מה עומד מאחורי הזינוק בכמות המטופלים בחברה הערבית, מה חושבים המטופלים הערבים ומה מרגישים הרוקחים בבתי מרקחת מישובים ערביים שהחלו בחודשים האחרונים לנפק לראשונה קנאביס רפואי.

כבר לא מילה גסה?

“ראיתי קנאביס רפואי בפעם הראשונה לפני שנה, אצל חבר שהיה חולה בסרטן,” מספר מ’, בן 36 מיישוב ערבי בדרום. “אני עצמי סובל משתי פריצות דיסק בגב ויש לי כאבים חזקים, אבל עד אז בכלל לא ידעתי שקיימת אפשרות של טיפול בקנאביס רפואי וגם לא עישנתי או השתמשתי בקנאביס בכלל. 

רוקחת ערביה
“בהתחלה רק מטופלים גברים היו משתמשים בקנאביס, היום אנחנו רואים גם בנות, וגם צעירות”

“אחרי שניסיתי את הקנאביס של אותו חבר וראיתי שהוא עוזר גם לי, החלטתי להתעמק בנושא, הצלחתי לקבל רישיון ובחצי השנה האחרונה גם אני מטופל בקנאביס רפואי. בגלל שאני רואה איך הקנאביס הזה עוזר לי ולאחרים, החלטתי לסייע לכל מי שאני יכול לנסות להשיג רישיון. 

“בכלל, כל הנושא של קנאביס רפואי תפס תאוצה אצלנו באזור, הרבה בגלל שזה עובר מפה לאוזן, וגם בגלל שרופאים רבים מהמגזר התחילו להמליץ עליו למטופלים שלהם והתודעה לתרופה הזו הולכת וגדלה. היום אני יכול לומר שקנאביס רפואי זו כבר פחות מילה גסה במגזר הערבי”.

פעם זו כן היתה מילה גסה? אנשים התביישו להיות מטופלים?  

“לצערי גם היום זה עדיין כך, אם כי פחות מבעבר. פשוט היום יש יותר אנשים שיודעים שהאפשרות הזו קיימת, אבל יש עדיין מידה של בושה, כי השימוש בקנאביס יוצר לך תדמית מסוימת שלא כל כך מקובלת בחברה הערבית, ואני חושב שגם בחברה בכלל. יש הרבה אנשים שלא מבינים שזו תרופה וברגע שאתה משתמש בזה מדביקים לך סטיגמה שיכולה ממש לפגוע בחיים שלך, למשל לא יקבלו אותך למקומות עבודה מסוימים, או שלא ירצו להיות בחברתך. 

איך זה בא לידי ביטוי?

“יש למשל תופעה של מטופלים בני החברה הערבית שמעדיפים לקנות את הקנאביס הרפואי בבתי מרקחת הממוקמים בישובי המגזר היהודי, גם בגלל שאין עדיין הרבה בתי מרקחת שמוכרים קנאביס רפואי במגזר שלנו, אבל גם בגלל שהם מתביישים שיראו אותם, שידברו עליהם. חוששים שידעו שהם מטופלים בקנאביס”. 

ואכן, לפחות שלושה מטופלים שאיתם דיברנו, חששו להתראיין בשמם או לחשוף אפילו באיזה אזור בארץ הם חיים. עם זאת, כולם העידו שהם מרגישים את העלייה במודעות לקנאביס הרפואי בחברה הערבית.

“זה ממש נהיה משהו שמדברים עליו בקבוצות ווטסאפ וברשתות החברתיות”, אומר אחד מהם, שמטופל בקנאביס רפואי כבר ארבע שנים. לדבריו, “הרופא שלי אמר לי שיותר ויותר מטופלים שואלים אותו על קנאביס רפואי וכבר יצא לי לראות מטופלים אחרים מהמגזר בבית המרקחת, מה שפעם בקושי היה קורה”. 

לראשונה בתי מרקחת לקנאביס בערים ערביות

אימאן חאסקיה, רוקחת בבית מרקחת “ורונה פארם” בעיר טירה, מעידה על עלייה מובהקת ומורגשת במספר המטופלים בקנאביס רפואי מהחברה הערבית. “מגיעים אלינו גם מטופלים יהודים, זה בערך חצי-חצי עם נטייה קלה ליהודים, אבל בהחלט יש עליה בציבור הערבי, עלייה ברורה,” היא אומרת. “אנחנו רק כ-6 חודשים בתחום הקנאביס אבל רואים יותר ויותר לקוחות בעלי מרשמים חדשים לקנאביס מבין תושבי טירה, קלנסווה, טייבה ושאר הערים מהסביבה. מרגישים גם עלייה בפניות לגבי שמן קנאביס לילדים אוטיסטים. יש עלייה במודעות לטיפול הזה.”

רואים הבדל כלשהו באופי אוכלוסיית המטופלים מהחברה הערבית? 

“בהתחלה רק מטופלים גברים היו משתמשים בקנאביס, היום אנחנו רואים גם בנות, וגם צעירות, לא רק סבתות שמשתמשות בשמן. בסך הכל מקבלים את זה סבבה ואני לא מזהה הבדל בין המטופלים היהודים והערבים. ההבדל היחיד הוא אולי בין נשים. כלומר אשה ערביה יודעת פחות מאשה יהודיה על הנושא הזה, כי לרוב אין מי שייעץ לה והיא קצת יותר מתביישת”.

יש התנגדות כלשהי לקנאביס רפואי בקהילה?

“היתה התנגדות מסויימת בקבוצת פייסבוק מקומית בנוגע לפרסומת שעלתה ברחוב, על מסך גדול, התחילו לדבר על למה עושים את זה בפומבי. אבל דווקא התגובות על הפוסט היו ‘מה רע בקנאביס, זה עדיף על סמים, זו תרופה של מישהו’. כלומר ‘נכנסו בו’ קצת, והוא הוריד את הפוסט”.

למה יש רק 3 בתי מרקחת לקנאביס בישובים ערביים מתוך כ-140 בכל הארץ?

“רמת הסיכון גבוהה בתחום הזה, גם מבחינת השקעה כספית – יש חשש שמוצרים לא יימכרו ואז מפסידים – ויש גם חשש מגניבות, אבל פחות”.

בית מרקחת ורונה פארם טירה
“יש עלייה ברורה במספר המטופלים מהחברה הערבית, באים אלינו מכל ישובי הסביבה”, אימאן חאסקיה, רוקחת בבית מרקחת “ורונה פארם” בעיר טירה

גם איהאב ג’רג’ורה, רוקח בבית המרקחת “פארמה קו אופ” ביישוב יפיע שליד נצרת ומגדל העמק, החל לאחרונה לנפק מוצרי קנאביס רפואי, ומאשר את הדברים שעלו משיחות עם המטופלים. “אנחנו אכן רואים עלייה גדולה בכמות המטופלים שמגיעים אלינו,” הוא מעיד בשיחה עם מגזין קנאביס.

“הופתעתי מכמות החשיפה שקיימת לקנאביס רפואי, מכיוון שזה נושא חדש יחסית בחברה שלנו. כששמתי כאן מדבקה קטנה שאנחנו מוכרים קנאביס רפואי, הרבה מאוד אנשים התעניינו ושאלו אם כבר אפשר לקנות אצלנו. היום כבר יש לנו מטופלים שהם לקוחות קבועים”.

לדברי ג’רג’ורה למרות הסטיגמה והקושי החברתי מורגש שינוי בגישה בתקופה האחרונה. “בגלל שאנחנו מפרסמים גם ברשתות החברתיות ובמקומות נוספים, מגיעים אלינו לקוחות גם מהמגזר היהודי. אני שם לב שהם כבר מבינים יותר בנושא, יודעים בדיוק באיזה זן הם מעוניינים וכולי. הלקוחות מהמגזר הערבי שולטים פחות בנתונים, הם שואלים יותר שאלות ומבקשים המלצות והסברים על איך לגשת בכלל לנושא הזה, אבל אני מזהה פחות בושה או מבוכה מהנושא הזה, אנשים באים, מתעניינים ושואלים שאלות”.

חדשות