החרטוט של יוניבו, הדוחות של אינטרקיור והיו"ר החדש של פארמוקן

יוניבו מורידה מחירים וקוראת לזה "הסכם אסטרטגי", אינטרקיור עם דוחות רבעוניים מצויינים אז למה המניה צנחה, פרופ' זאב רוטשטיין מונה ליו"ר פארמוקן, האם הבנקים מתחילים לתת לגיטימציה לענף הקנאביס, אינטליקנה מקבלת הנשמה מהיו"ר והאם דלף מידע פנים מחברת קנבוטק | סיכום השבוע בסקטור הקנאביס בבורסה

הסיכום השבועי של סקטור הקנאביס הישראלי בבורסה – מה עשו המניות המובילות, איפה הן פספסו ומה הן מתכננות לעתיד.

יוניבו: נותנת הנחות, קוראת לזה "הסכמים אסטרטגיים" ועוד משלמת על זה

  1. חברת יוניבו (Univo) דיווחה השבוע על כך שחתמה על הסכם עם קופת חולים מכבי לצורך מתן הנחות למבוטחים בקופה שירכשו את המוצרים של יוניבו. כזכור, לאחרונה חתמה אותה חברה על הסכם דומה גם עם קופת חולים כללית – ואנחנו פה במגזין קנאביס חשפנו כי החברה לא דיווחה על נדבך משמעותי בהסכם והוא שהיא משלמת יותר מ-500,000 שקל בשנה לקופת החולים עבור הזכות לתת למטופליה הנחה. אבל הנקודה המעניינת שמתגלה כעת, אחרי החתימה עם מכבי, היא שנראה כי לכאורה מה שהוצג כמעין "הסכמים אסטרטגיים" הוא בעצם מתן הנחה גורפת לכ-75% מציבור הלקוחות, שהרי מטופלי כללית ומכבי יחדיו הם יותר משלושת רבעי מסך כל מטופלי הקנאביס במדינה. כלומר לכאורה מה שהחברה בעצם עושה זה לא ממש "הסכמים אסטרטגיים", אולי במילים מכובסות כן, אלא פשוט הורדת מחירים גורפת של המוצרים שלה שאולי לא נמכרים מספיק טוב במחירים הנוכחיים. מדוע זה נראה כך? מכיוון שכאשר נותנים הנחה מסויימת נניח ל-10% מלקוחות של גוף ספציפי, אפשר לקרוא לזה הסכם אסטרטגי, אבל כאשר נותנים הנחה כמעט לכולם, ובכן, זה לא הסכם אסטרטגי אלא פשוט "הנחה כמעט לכולם". ואם זה לא היה מספיק מוזר, בהסכם עם כללית יוצא כאמור שהחברה עוד משלמת בשביל לתת למטופלים שבאים דרך הקופה הנחה. מצחיק למדי, רק חבל שהבדיחה היא על חשבון המשקיעים.

אינטרקיור: דוחות הרבעון פורסמו והם טובים, אז למה המניה צנחה לאחר הפרסום?

  1. חברת אינטרקיור (Intercure) פרסמה השבוע את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השלישי של השנה. כפי שהעריכה החברה במסגרת ההערכה המקדמית לפני כשלושה שבועות, היא אכן הציגה הכנסות של כ-61.7 מיליון שקל, גידול של כ-174% מול הכנסות של כ-22.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וגידול של 36.5% מול הכנסות של 45.3 מיליון שקל ברבעון הקודם של השנה. אינטרקיור גם ציינה כי בקופתה יש כ-209 מיליון שקל, ובכך היא החברה בעלת קופת המזומנים הגדולה ביותר בענף – דבר שכמובן מאפשר לה להתרחב באמצעות רכישות נוספות. החברה דיווחה על רווח גולמי, ללא השפעות של בית המסחר של פארמזון שרכשה ולדברי החברה נשא בתוכו מוצרים לא מאוד ריווחים עוד מהגלגול הקודם שלו ומשכך "הפריע" לרווח הגולמי של כ-24.7 מיליון שקל, גידול של כ-131% אחוז אל מול רווח גולמי של 10.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כמו כן, ציינה החברה נתוני EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס פחת והפחתות) – רווח שאנחנו, כפי שעשינו גם במקרה של דוחות תיקון עולם קנביט, מתעלמים ממנו ומתנגדים לתוקף שלו בפועל, זאת בדומה לכמה משקיעים משמעותיים ברחבי העולם, בין היתר וורן באפט וצ'רלי מאנגר שנחשבים למשקיעים המוצלחים ביותר כיום. 
  2. מבחינת הנתונים אין ספק שמדובר בדוח עם נתונים יפים, אז מדוע נפלה מניית החברה בכ-5% ביום פרסום הדוחות? הסיבה לכך נמצאת אולי באחד משלושה הסברים: 1. החברה לא דיווחה על פילוח בין ההכנסות של בתי המרקחת לפעילות הגידול ומשכך קשה לשוק לתמחר אותה (במצב הקיים שקל של רווח מבית מרקחת שווה פחות משקל של רווח מפעילות גידול). 2. החברה לא דיווחה על צמיחה אורגנית וצמיחה מרכישות – דבר חשוב מאוד ואקוטי לחלוטין עבור המשקיעים בחברה אשר מבצעת רכישות באופן חוזר ונשנה. 3. בדיווח שנשלח לבורסה הישראלית החברה משום מה לא ציינה את נתון הרווח הנקי. לעומת זאת, בדיווח לשוק האמריקאי כן ציינה החברה את הנתונים, ומחישוב שעשינו במגזין קנאביס יוצא כי הרווח המייצג, בניטרול שינויים בנכס ביולוגי, תגמול מבוסס מניות והוצאות או הכנסות חד פעמיות, מסתכם בכ-7.94 מיליון שקל, גידול של כ-8.8% בלבד בהשוואה לרווח מייצג של כ- 7.3 מיליון שאינטרקיור הציגה ברבעון השני של השנה. הסיבה לאי ההתאמה בין הגידול במכירות לבין הגידול ברווח היא בראש ובראשונה הוצאות ההנהלה והוצאות כלליות של החברה שהגיעו לכ-9.3 מיליון שקל, זאת מול הוצאות הנהלה וכלליות של כ-6.3 מיליון שקל ברבעון השני של השנה.
  3. אינטרקיור גם דיווחה השבוע על כך שהיא "מוסיפה" עוד כארבעה בתי מרקחת לרשת בתי המרקחת שלה גבעול שבבעלות החברה הבת שלה, כאן עולם (50.01%). לא ברור האם מדובר ברכישה של בתי מרקחת קיימים עם או בלי רישיון פעילות בענף הקנאביס, או שמדובר בפתיחה של בתי מרקחת חדשים. במקרה של רכישת בתי מרקחת אין ספק שהעלויות גבוהות יותר ולכן היה נכון אם החברה הייתה מדווחת על כך. בסך הכל, לאחר הוספת ארבעת בתי המרקחת האלו לחברה צפויים להיות כ-20 בתי מרקחת תחת רשת גבעול.
  4. החברה גם דיווחה על כך שבמהלך חודש אוקטובר היא עברה את הרף של 1 טון תוצרת קנאביס שניפקה. נתון זה כולל את כל המוצרים שנופקו דרך בתי המרקחת בבעלותה כולל מוצרים של חברות אחרות שאינם מייצור או ייבוא שלה, וכן את מה שהחברה ייצרה וייבאה בעצמה. למרות שלא כל ה-1 טון הם מוצרים שלה כאמור, מדובר ברף מרשים למדי המייצג בערך 30% מסך כל שוק הקנאביס הישראלי במונחי כמות, כלומר החברה "נוגעת" בכמעט שליש מהשוק וזה מכובד בהחלט.

פארמוקן: יו"ר חדש לחברה – פרופ' רוטשטיין, שהודח מתפקיד מנהל בי"ח הדסה

  1. חברת פארמוקן (Pharmocann) דיווחה השבוע על מינויו של פרופ' זאב רוטשטיין לתפקיד יו"ר החברה, זאת לאחר שלאחרונה דן גילרמן התפטר מתפקיד היו"ר של החברה מסיבות שלדעתנו היו נראות תמוהות למדי. החברה לא דיווחה על גובה השכר שיקבל פרופ' רוטשטיין בתפקידו החדש. בכל אופן, רוטשטיין בא מעולם הרפואה וכיהן כמנכ"ל רשת בתי החולים הדסה. לרוטשטיין נערך כזכור שימוע לפני פיטורים שהוביל להתפטרותו מהדסה, והוא נחשב ל"בעייתי" אז יהיה מעניין לראות כיצד יתפקד. הוא כיהן עד לאחרונה כיו"ר וועדת סל התרופות ואולי יוכל לסייע במשהו לחברות קנאביס הנאבקות וחולמות להביא את המוצרים שלהן לסל התרופות. עמדתו של רוטשטיין כלפי לגליזציה ואי-הפללה לא ידועה, אך הוא כן התבטא בעבר בנושא קנאביס רפואי כשאמר כי "הקנאביס הוא סם, וכך יש להגדירו כמובן, אך עלינו לדון בשאלת השימוש בקנאביס הרפואי כמדענים וכאנשי רפואה המיישמים את החמלה כחלק מהטיפול הרפואי". פארמוקן היא לא החברה היחידה שקשורה לקנאביס בה מכהן רוטשטיין בתפקיד בכיר, כאשר רק לאחרונה פורסם כי הוא יכהן כנשיא החברה וראש הוועדה המייעצת של חברה בשם EPM העוסקת בפיתוח תרופות על בסיס קנאבינואידים והחלה בתהליכים לביצוע הנפקה בבורסת תל אביב בחודשים האחרונים.

שיח: הסכם הלוואה חדש מראה על לגיטימציה לענף מצד הבנקים?

  1. חברת שיח מדיקל (Seach Medical) דיווחה השבוע על הסכם למסגרת אשראי עם בנק הפועלים. לכאורה, מדובר בדיווח בעל משמעות לא רבה. אבל, מהסתכלות על הפרטים ניתן דווקא לראות שמדובר בדבר בעל משמעות חיובית לענף הקנאביס. במסגרת הסכם האשראי, שיח יכולה ליטול עד 10 מיליון שקל מהמסגרת בריבית של בין פריים לפריים+1% (ריבית של בין 1.6% ל-2.6%) וזאת לתקופה של כשנה מעת חתימת ההסכם, עם אפשרות להארכה לשנה נוספת בהנחה והצדדים מסכימים לכך. החברה דיווחה על מספר התניות פיננסיות כשהעיקרית מביניהן היא שהחברה התחייבה לבנק הפועלים שבחשבון הבנק שלה יהיו נכסים כספיים (ככל הנראה הכוונה היא למזומן + פיקדונות לטווח קצר, אם כי לא ברור האם גם פקדונות משועבדים נחשבים) בהיקף של כ-40% מיתרת האשראי שנוצלה. מדובר בדבר משמעותי לענף שכן עד עכשיו מרבית ההלוואות שניתנו לחברות הקנאביס, למשל לחברות טוגדר ופנאקסיה, ניתנו בריביות גבוהות בהרבה (קרוב ל-5%) וזאת בנוסף לאופציות שניתנו ללא תמורות. בקאנומד למשל, אפילו לא הצליחו לקבל הלוואה מהבנק ונאלצו לחתום על מסגרת אשראי בריבית של לא פחות מ-10% מחברת האשראי החוץ בנקאי מיכמן, ריבית שלא ידוע על אף חברה ציבורית אחרת מבין 540 החברות הציבוריות שיש בבורסה שמשלמת משהו דומה לה. לעומת זאת, עכשיו נראה כי ייתכן שהמערכת הבנקאית מתחילה להסתכל על הענף בכלל ועל החברות כפועל יוצא מכך בפרט, כעסקים שפועלים בענף לגיטימי, זאת אגב בשונה מארצות הברית שם מכיוון שאפילו הקנאביס הרפואי נחשב בלתי חוקי ברמה הפדרלית, אין לחברות הקנאביס נגישות למערכת הבנקאית. נדגיש כי על מנת לקבל מסקנה יותר חד משמעית נצטרך לראות עוד מספר דוגמאות להלוואות דומות בתנאים דומים לחברות אחרות בענף.

אינטליקנה: מקבלת הנשמה מבעלי השליטה

  1. חברת אינטליקנה (Intelicanna) דיווחה השבוע על קבלת הלוואה של כ-2 מיליון שקל מבעל השליטה בחברה, אורי וייס, בצורה של מסגרת אשראי שהחברה תוכל למשוך מתי שתרצה. הריבית על הכסף שימשך ממסגרת האשראי תהיה הריבית המינימאלית לצדדים קשורים שמותרת על ידי מס הכנסה, כפי שהיא מפורסמת בכל שנה ועומדת כיום על כ-2.45% ומשתנה בהתאם לשינוי הריבית במשק וכן לשינוי הצפוי במדד המחירים לצרכן. הריבית המינימאלית הזו נקבעה על ידי מס הכנסה על מנת למנוע מצב בו בעל השליטה, במקום למשוך דיבידנד ולשלם מס של כ-25% כמתחייב בחוק, פשוט יקח לעצמו כספים כל הזמן בתור הלוואה מתוך ידיעה שהחברה לא תפרע אותה, כי החברה היא שלו. אם חברה נותנת הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית המינימאלית אז החברה חייבת בתשלום מס חברות כאילו ההלוואה ניתנה בשיעור המינימאלי. אי לכך, נדיר לראות בעל שליטה בחברה ציבורית הנותן הלוואה לחברה ללא ריבית – שכן אז יוצא שהוא משלם על כך שהוא מלווה כסף לחברה. בכל אופן, מדובר פה על הלוואה לצדדים קשורים כמו לחברה בת לדוגמה, לכן ההלוואה של שיח למשל, שעל פי הדיווח היא בחלקה מתחת לריבית המינימאלית, לא נכנסת לתוך תחולת החקיקה הזו. ובחזרה לעניינו – הכסף שנטלה אינטליקנה אמור לשמש כמעין הנשמה מלכאותית לחברה שכעת לא רווחית ועם הון חוזר של 3.7 מיליון שקל בלבד נכון לסיום המחצית הראשונה של השנה, שממנו 3 מיליון שקל זו תוצרת קנאביס שכלל לא בטוח כמה ממנה תימכר אם בכלל.

קנבוטק: האם לכאורה דף מידע פנים?

  1. חברת קנבוטק (Cannabotech), שהינה חברה חדשה ולא מאוד מוכרת בסקטור, דיווחה השבוע דיווח עידכון על פעילות החברה שכולל מספר עידכונים. ראשית החברה דיווחה על כך שפתחה חנות למכירת אמצעי מניעה מבוססי CBD וכן תמציות מ"פטריות מרפא" בקניון ווסטפילד שבלונדון תחת המותג MyBeing של החברה. כמו כן, קנבוטק דיווחה גם על כך שהקימה אפליקציה שתוכל להתממשק עם החנות. החברה גם דיווחה כי היא צופה לגייס כ-10 מיליון שקל במהלך שנת 2022. חשוב להדגיש שגיוסי הון, ככל ומתבצעים באמצעות הנפקה ציבורית בהיקפים משמעותיים כפי שהכסף הזה משמעותי ביחס לקנבוטק, נוטים להוריד את מחיר המניה – אפילו עוד לפני שההנפקה מבוצעת וכשרק יש דיווחים על כוונה כזאת. במהלך יום המסחר ברביעי השבוע צנחה מניית החברה בכ-15% ללא סיבה נראית לעין, כשההודעה פורסמה רק בערב, לאחר סגירת המסחר. הדבר מעלה תהיות שמא לכאורה דלף מידע פנים, כמובן שלא בהכרח בכוונה תחילה. קנבוטק הנפיקה את עצמה בבורסה ביולי השנה לאחר שגייסה כ-23 מיליון שקל בהנפקה. מיום המסחר הראשון צנחה מניית החברה בכ-51% והיא נחשבת לאחת ההנפקות הגרועות של שנת 2021 בבורסה המקומית, במונחי תשואה.

סיכום העליות והירידות של השבוע

  • איי.אמ.סי – 23.61%+
  • אינטרקיור – 10.82%+
  • עמיר שיווק –  7.48%+
  • יוניבו – 5.33%+
  • שיח מדיקל – 0.87%+
  • תיקון עולם קנביט – 0.21%+
  • טוגדר – 1.72%-
  • נקסטייג' – 3.04%-
  • פנאקסיה – 4.40%-
  • פארמוקן – 6.20%-
  • אינטליקנה – 7.43%-
  • קנאשור – 8.75%-
  • קאנומד – 9.57%-
  • וונטייז – 13.55%-
  • קנבוטק – 22.33%-

*** אין בנאמר המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

דרושים

חדשות
שינוי גודל פונט