עתירה לעצירת יבוא קנאביס רפואי הוגשה לבג”ץ

תוקפים את ממשלת קנדה, מאשימים את מנהל היק"ר לנדשפט ומתריעים מפני פגיעה בחקלאות הישראלית. מגדלי הקנאביס הרפואי עתרו היום לבג"ץ בדרישה לעצור את היבוא של קנאביס לישראל מכיוון שלטענתם הוא ניתן כפתרון זמני למחסור שהיה לפני כשנתיים ושאיננו קיים כעת. לדבריהם ההחלטה להתיר יבוא ניתנה על ידי מנהל היק"ר בחוסר סמכות

כפי שנחשף השבוע במגזין קנאביס, מגדלי הקנאביס הישראליים הגישו היום (ה’) עתירה לבג”ץ (PDF) בדרישה לעצור את הייבוא של קנאביס רפואי מחו”ל. בעתירה הם מעיזים לראשונה לתקוף פומבית את מנהל היק”ר יובל לנדשפט וטוענים כי הוא אישר יבוא של קנאביס רפואי בכמויות שהגיעו עד 15 טון בשנת 2020 ומעל 5 טון במהלך חצי שנת 2021 וזאת למרות שהוא לא הסמכות לאשר זאת ולמרות שמתקני הייצור מהם מגיע הקנאביס אינם נדרשים לעמוד בתקנים זהים לאלו שנדרשים מהם (תקני IMC-GMP).

עדכון: השופט ג’ורג’ קרא הורה למדינה למסור תגובתה לעתירה עד 9.9.21.

בעתירה, שהוגשה על ידי עו”ד איתן האזרחי בשם החברות גרין פילדס, טלקאן, קנערבה, גרינקום אגרו, שיח שריד, דרך לחיים, חוה בערבה, קנאבר, פארמוקן, תיקון עולם קנביט, בזלת פארמה, נטען כי לנדשפט החל במתן אישורי היבוא בינואר 2020 על רקע הטענות על מחסור אך שהוא עשה זאת תוך טענה כי מדובר בפתרון זמני לתקופה מוגבלת של 6 חודשים.

לראיה הם מציגים בין השאר גם ציטוט של המשנה למנכ”ל משרד הבריאות לשעבר פרופ’ איתמר גרוטו שאמר בריאיון באותו חודש כי “היבוא הוא פתרון זמני בלבד ועוד חצי שנה לא נזדקק לו” וכי “באנו לסגור מחסור לא להוזיל סחורה”.

לדברי עו”ד האזרחי “המגדלים סברו כי בתום תקופת ‘האיזון’ בה הותר יבוא כמעט ללא כל מגבלה, ולאחר השלמת החסרים ככל שהיו באמצעות יבוא, יופסק היבוא – בין היתר מתוך דאגה לחקלאים המקומיים וכן לביסוס שוק קנאביס עצמאי מקומי ‘כחול לבן’.”

כזכור, היבוא אכן נפתח לראשונה בינואר 2020 בעקבות מחסור חמור של קנאביס בענף שהוביל לכך שמטופלים נותרו ללא אספקה. כך למשל לא היו במלאי זנים בקטגוריה T20/C4, המבוקשים ביותר, אך גם בקטגוריות אחרות היה מחסור קיצוני.

לטענת המגדלים כעת, במשך קרוב לשנה לא הפסיק מנהל היק”ר לנדשפט את היבוא ורק לאחר שהתברר שחלק מהסחורה שמגיעה ארצה אינה עומדת בתקני ייצור מינימליים הוחלט להקשיח את נהלי היבוא, כפי שנחשף לראשונה במגזין קנאביס באוקטובר 2020.

לדבריהם בכל מקרה כרגע אין מחסור של קנאביס בישראל ולכן אין מקום לאשר המשך ייבוא מחו”ל. “נכון לשעה זו לא ידוע לעותרים העוסקים בתחום על חוסרים כלשהם אשר יכולים לנבוע מהיעדרה של תוצרת חקלאית מקומית שגודלה במדינת ישראל,” הם כותבים.

עוד לטענתם, משרד הבריאות והיק”ר סירבו להיענות לדרישתם לחשוף את נתוני היבוא מחו”ל (נתונים שאגב נחשפו לאחרונה לדרישת מגזין קנאביס). לדבריהם “סירוב זה עובר כחוט השני בכל מעשיהם ופעולותיהם של היק”ר ומשרד הבריאות למרות שאלו חבים בשקיפות”, וכן שהוא “מחשיד שמא נעשה ניסיון להסתרת מידע מכוונת”.

במהלך החודשים מארס-אפריל 2021 פנו המגדלים גם אל שרי הבריאות והחקלאות בבקשה לקבל מידע אודות האופן בו נתקבלו החלטות בכל הנוגע ליבוא. לדבריהם, משלא נענו, החליטו כי הם מיצו את ההליכים ולא נותר להם אלא להגיש עתירה זו.

בעתירה למתן צו על תנאי, המוגשת כ-8 חודשים לאחר מכתב התראה ששלחו בנובמבר 2020, הם מבקשים מבג”ץ לקבוע כי נוהל 109 (הנוהל ליבוא קנאביס) נקבע בחוסר סמכות ובניגוד לפקודת הסמים המסוכנים ולתקנות הגנת הצומח ולכן צריך להיות מבוטל, וכן כי מדובר בפגיעה קשה בחופש העיסוק ובאפליה כלפיהם.

לטענתם אותו נוהל 109 המוגדר כ”חוזר” או “הנחיה מנהלית” ולא כחוק או תקנה, נקבע ללא סמכות מכיוון שהסמכות הבלעדית לקביעת נהלים על פי פקודת הסמים היא של שר הבריאות ולא של מנהל היק”ר. “הנוהל שהוצא תחת ידו של לנדשפט הוצא בחוסר סמכות,” כתבו.

מנגד, משרד הבריאות השיב לעניין זה כי כל פעילות היק”ר מורשית לפי סמכות מנהל היק”ר כמנהל לפקודת הסמים ובאישור משרד הבריאות, וכי טענה זו שלהם כבר נתקבלה בהליכים משפטיים אחרים לא פעם בעבר. “גם רשיונות המגדלים הישראליים ניתנו בהתאם לאותה סמכות מבלי שנשמעה טענה על ידכם,” השיב משרד הבריאות.

“תוצאתו של נוהל 109 היא פגיעה קשה ומהותית ביכולתו של שוק חקלאות הקנאביס, ענף חקלאות מוכר במדינת ישראל, להתבסס ולהיות עצמאי ומאוזן,” כתבו המגדלים. “פעילות זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ומהווה חריגה מסמכות הפוגעת בזכויות יסוד.”

“הייבוא ארצה בפועל גרם להצפת השוק בסחורות, שחלקן ממקורות בלתי ידועים ותחת תנאי גידול לא ידועים, בוודאי לא כאלה העומדים ברפורמה המחמירה שחלה על המגדלים הישראלים כפי שנקבעה,” נכתב עוד.

המגדלים מצטטים בין היתר גם את חשיפת מגזין קנאביס אודות הפיכתה של ישראל בתוך כחצי שנה בשנת 2020 ליבואנית הקנאביס המובילה בעולם.

“הפגיעה במגדלים הישראליים היא כפולה,” כתבו. “ראשית, העותרים נדרשים לגדל במדינת ישראל בתנאים מגבילים, נוקשים וכאשר העלות בצידם גבוהה מאד, כל זאת כאשר למדינה נכנסות סחורות ‘זולות’ תחת רגולציה מקלה, דבר שמייצר תחרות בלתי-הוגנת מול הסחורה המיובאת. שנית, בהעדר כל מגבלה אחרת על היבוא שתאפשר לאזן את השוק, הם נאלצים להתמודד עם הצפות של שוק הקנאביס.”

כפי שציינו חלקם בשיחות עם מגזין קנאביס שפורסמו כאמור בתחילת השבוע ועוררו עניין בענף, גם בעתירה הם מציינים כי הדבר יוביל לעליית מחירים למטופלי הקנאביס הרפואי. “פגיעה זו מתגלגלת ישירות לכיסם של המגדלים כחול-לבן ודינה להתגלגל בסופו של יום גם אל ציבור המטופלים והמשק הישראלי כולו אשר הולך ומסתמך על ייבוא ותוביל לקריסת חקלאות קנאביס כחול לבן,” כתבו.

“המגדלים, אשר עומדים בבסיס שרשרת הייצור של קנאביס רפואי במדינת ישראל, הם הראשונים להיפגע מייבוא והאחרונים אם בכלל במסגרת השיקולים שנבחנו בקשר עם נהלי הייבוא – באופן מפלה, לא סביר, לא מידתי וכשרב הנסתר על הגלוי,” טענו עוד.

המגדלים דורשים בין השאר שיבואני הקנאביס יידרשו להציג אישורים ותעודות הזהים לאלו שנדרשים ממגדלים ישראלים, כלומר עמידה בתקן IMC-GMP, שלדבריהם לנדשפט אף התחייב בפניהם שיציב כדרישה.

יש לציין שתקן IMC-GMP הינו תקן שהמציא מנהל היק”ר ולא קיים בעולם למעט אולי חברות בודדות קטנות שאולי עברו הסמכה על ידי מכוני בקרה ישראלים מורשים שהובאו לשם במיוחד. המשמעות בפועל של דרישה כזו היא מניעה כמעט מוחלטת של כל אפשרות לייבוא.

עוד הם טוענים שבעוד שכן נקבעה בנוהל דרישה לייבוא קנאביס שעבר ייצור תחת IMC-GMP או מקביל לו (EU-GMP), לא נקבע דבר דומה לגבי שלב הגידול ובפרט לשלב הפוסט-הארווסט שבישראל נדרש לתקן זה בעוד שבחו”ל כלל לא ניתן לקבל תקן EU-GMP עבורו.

“התקינה המקבילה הנדרשת ו/או תידרש מחוות הגידול הזרות לעניין התקן הישראלי הן בעניין חומרי הגלם, הן בעניין החומר צמחי והן בעניין מוצרי קנאביס, צריכה להיות זהה במהותה, בסטנדרט הנדרש ובאופן הבדיקה של כלל האספקטים הרלוונטיים הנכללים והנבדקים תחת התקן הישראלי ובכלל זה החווה, התוצרים, הגידול, העובדים וכיו”ב,” כתבו.

“היה ברור למגדלים כי ככל שיהיה יבוא לארץ, הוא יהיה של מוצרים שיגודלו וייוצרו תחת הסטנדרטים בהם הם עצמם נדרשים לעמוד,” הוסיפו.

כמו כן לטענתם בנוהל הייצוא (נוהל 110) נקבע במפורש כי היתרי ייצוא יינתנו בכפוף להצהרה של המבקש לפיה “קיים בישראל מלאי של המוצרים המיוצאים המספיק לשיווק בישראל למשך 3 חודשים”, בעוד שבנוהל הייבוא אין כל התחשבות במלאי בשוק המקומי.

עוד לגבי נוהל הייצוא נטען כי בעוד נוהל הייבוא מתיר ייבוא של “חומר צמחי”, נוהל הייצוא לא מתיר ייצוא של “חומר צמחי” אלא רק “מוצרים מעובדים”. כלומר – ניתן לייבא גנטיקה של קנאביס (ייחורים למשל) אך לא ניתן לייצאה. מחאה על מודל זה נשמעה גם על ידי “ביגמייק” בריאיון למגזין קנאביס בחודש שעבר. לדבריו מדובר בפגיעה כלכלית קשה במדינת ישראל.

בשורה התחתונה הם דורשים כאמור את הביטול ועצירת כל הייבוא של קנאביס רפואי למדינת ישראל “ובפרט תפרחות קנאביס רפואי” וזאת מכיוון שהנוהל הנוכחי מביא לדבריהם “לפגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכויות היסוד של מגדלי הקנאביס בישראל וכן של כלל ציבור אזרחי ותושבי המדינה הצורכים כיום קנאביס המיובא שלא בכפוף לעמידה בתנאי התקן הישראליים המחמירים ובנהלי היק”ר להם נדרשים מגדלי הקנאביס בישראל”.

בנוסף הם דורשים כי אם לא יבוטל היבוא כליל, ואם לא יושוו תנאי הייצור לאלו של היצרנים הישראלים, אזי שלכל הפחות יוגבל היבוא בהתאם לשיקולים הקשורים בגידול מקומי וצריכה מקומית. כלומר, רק במידה ויהיה מחסור בסחורה ישראלית תוכלנה הרשויות לבחון התרת יבוא למשך זמן נקודתי ומסוגים מסויימים.

כמו כן הם תוהים מדוע לא הופסק היבוא באופן ספציפי מקנדה לאור העובדה (שגם כן נחשפה לראשונה במגזין קנאביס) שקנדה לא מתירה ייבוא קנאביס בעצמה.

“מדינה זו סגרה שעריה בניגוד להסכמי סחר בינלאומיים (הסכמי WTO),” הם טוענים. “החלטת קנדה עומדת לכאורה בניגוד להתחייבויותיה על פי הסכם ה-WTO, אך לא רק שישראל אינה פועלת במישורים הדיפלומטיים לפי הסכמי ה-WTO לצורך הסרת החסם לקראת תחילת היצוא המצופה ממנה, אלא שהיא ממשיכה לאשר כניסת סחורות קנאביס רפואי קנדיות למדינת ישראל באופן חד צדדי”. לכן לדבריהם “יש לעצור כל יבוא שמקורו בקנדה בין אם בגידול או בייצור עד להסדרת הסוגיה”.

לסיכום הם דורשים לבטל את כל רישיונות הייבוא שניתנו עד כה לאור אי-עמידה בתקנות הגנת הצומח. לטענת המגדלים קנאביס הוא חומר צמחי ולכן נדרש גם באישורי הגנת הצומח של משרד החקלאות, אם כי יש לציין שבמשרד החקלאות השיבו בתגובה לטענות אלו כי תפרחות מיובשות של צמח הקנאביס בהיותן מיובשות ולא טריות “אינן נחשבות כ’פרחים וענפים קטופים’ לפי הנוהל”. המגדלים טוענים כי מדובר בפרשנות שגויה של משרד החקלאות.

“העותרים עשו כל שביכולתם כדי לבוא בדין ובדברים עם מר יובל לנדשפט מנהל היק”ר אשר חרף פניות חוזרות ונשנות עד לערב הגשת עתירה זו נמנע במכוון כך נראה, ממתן מענה ענייני לטענותיהם,” סיכמו.

הממשלה הבטיחה אי הפללה בעוד:

חדשות
שינוי גודל פונט