האם חברות הביטוח יממנו החזר הוצאות לרכישת קנאביס רפואי?

מטופלים בעלי ביטוח למימון תרופות מחוץ לסל טוענים כי על אף שקנאביס אינו מוגדר כ"תרופה" על פי חוק הוא כן מוגדר כך על פי החוזה הביטוחי ועל כן חברות הביטוח צריכות לממן את רכישתו. בבקשה לתביעה ייצוגית הם דורשים 79 מיליון ש"ח עבור כ-10,000 מטופלים

ארבעה ישראלים בעלי רישיון קנאביס רפואי – שולמית ריקלין, יצחק קדוש, זאב אולקסין ושרון אריה, הגישו בשבוע שעבר תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שלוש חברות הביטוח הגדולות “מגדל”, “הראל”, “הפניקס”, בטענה כי עליהן לממן החזר עלויות והוצאות לרכישת קנאביס רפואי למבוטחים המחזיקים בביטוח למימון תרופות שמחוץ לסל הבריאות.

ארבעת המטופלים דורשים ראשית החזר הוצאות בסך 31,614 ש”ח עבור עצמם, זאת בגין הוצאות על רכישת קנאביס בשלוש השנים האחרונות, וכן החזר דומה בסך כולל של מעל 79 מיליון ש”ח לכלל המטופלים הרלוונטיים האחרים, כלומר כאלה המחזיקים בביטוח פרטי למימון תרופות מחוץ לסל, שאת מספרם הם מעריכים בכ-10,000.

לטענת התובעים, שהינם בעלי ביטוח למימון תרופות מחוץ לסל הבריאות “הנדרשים לשימוש בקנאביס רפואי לאור מצבם הרפואי”, כך בכתב התביעה, חברות הביטוח דחו את הבקשות שהגיש כל אחד מהם בנפרד במהלך השנים 2019-2020 לקבלת החזר הוצאות חודשיות קבועות לרכישת קנאביס רפואי.

“הנתבעות מסרבות לממן את הוצאות המבוטחים לרכישת קנאביס רפואי בניגוד להוראות החוזה הביטוחי בין הצדדים ולעובדה שהקנאביס הרפואי מוכר לשימוש בהתוויה רפואית במדינות המערב,” כתבו בשמם בכתב התביעה עורכי הדין עידו שטיינר, גילי גולדברג ותומר לינר, המייצגים אותם.

על פי כתב התביעה, עורכי הדין עומדים על כך ש”תרופה” הינה בהגדרתה “חומר כימי או ביולוגי אשר נועד לטיפול במצב רפואי, מניעת החמרתו או מניעת הישנותו, כתוצאה ממחלה או תאונה”. לטענתם “על פי תנאי הפוליסה חומר כזה יכוסה על ידי חברת הביטוח”.

מנגד, לטענת חברות הביטוח, קנאביס רפואי אינו רשום בפנקס התרופות בישראל ואינו מוגדר באופן רשמי כ”תרופה”, ולכן לא חלה עליהן החובה החוקית לממן טיפול זה. יש לציין שגם משרד הבריאות מקפיד להזכיר בכל מסמך רשמי שקנאביס רפואי אינו מוכר כתרופה.

לחיזוק טענותיהן קבעו חברות הביטוח כי “העובדה שהגורם המאשר שימוש בקנאביס הינו היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות מעידה כי אינו תרופה”. טענה נוספת שנשמעה מצד חברות הביטוח היתה ש”קנאביס רפואי אינו תרופה אלא סם רפואי ולכן אינו מכוסה”.

בתגובה הציגו התובעים חוות דעת מומחה מטעם ד”ר פזית שקד שקבעה כי קנאביס רפואי דווקא כן עונה להגדרה של “מהי תרופה” וציינה כי “מספר הולך ועולה של חברות ביטוח כולל באוסטריה, גרמניה, דנמרק, לוקסמבורג, קנדה וניו זילנד, מכירות בקנאביס רפואי כהוצאה תרופתית מוכרת ומשתתפות בעלות התכשירים”.

לטענתם גם אם קנאביס לא מוגדר כ”תרופה” על פי חוק, הרי ש”כאשר קנאביס רפואי בא בהגדרת ‘תרופה’ במסגרת חוזה ביטוחי ומאושר לשימוש בהתוויה רפואית הרי שמוטלת על הנתבעות החובה לכסות את עלות ההוצאות הנדרשות לרכישתו”. לדבריהם “די בעובדה שמספר רב של מדינות במערב מתירות שימוש רפואי בתכשירי קנאביס רפואי כדי לבוא בגדר הכיסוי”.

את חישוב ההחזר אותו דורשים התובעים ביצעו עורכי הדין על בסיס נתון של 35% מתושבי ישראל שלדבריהם מחזיקים בביטוח בריאות פרטי, וכ-70 אלף בעלי רישיון שימוש בקנאביס רפואי בשנת 2021 (בפועל יש קרוב ל-90 אלף, מ”ק). “צירוף הנתונים מעלה כי מספר חברי הקבוצה עשוי לעמוד על כ-10,000 מבוטחים,” נכתב.

מאחר ולדבריהם הנזק הממוצע לתובעים עומד על סך של 7,903 ש”ח שלטענתם מגיעים להם כהחזר הוצאות על רכישת קנאביס רפואי “עומד הנזק המצטבר על סך של 79,035,000 ש”ח בצירוף ריבית והצמדה”.

בכך שחברות הביטוח סירבו לממן עלויות אלו, הן ביצעו לטענת התובעים עבירות של הפרת הסכם, רשלנות ועשיית עושר שלא במשפט.

תגובות

  • מחברת “מגדל” נמסר: “אנחנו לא מגיבים”
  • מחברת “הראל” נמסר כי הם אינם מכירים את פרטי התביעה שהתקבלה ממש לפני החג
  • מחברת “הפניקס” נמסר כי ככלל הפניקס לא יכולה להגיב על תביעות

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט