בדרך לבחירות: מה יקרה ללגליזציה אם הממשלה תתפרק

הממשלה הנוכחית, על כל מגרעותיה, היא הממשלה הכי תומכת לגליזציה שאי פעם היתה בישראל. היא גם פועלת כדי לקדם זאת ובחודשים הקרובים אף צפויות התפתחויות משמעותיות. מה יקרה להליך אם ישראל תצא לבחירות? בדקנו.

מה יקרה לחוקי הלגליזציה אם הממשלה תתפרק וישראל תצא שוב לבחירות, כנראה כבר בחודש מארס 2021, בעוד כחצי שנה? במקרה כזה, בערך בחודש דצמבר 2020, בעוד כחודשיים, הכנסת תתפזר ומיד תחל תקופת קמפיין בחירות של כ-3 חודשים, שאיש לא יודע כיצד היא תסתיים, עד שעם ישראל יגיע שוב לקלפי, יבחר את נציגיו, וימתין כמה חודשים נוספים להקמת ממשלה חדשה.

עם זאת, למרות שרבים מקווים לכך מאוד, אם אכן הממשלה תתפרק בהקדם, יש סיכוי סביר שהליך החקיקה המתנהל בימים אלה לקראת הסדרת שוק קנאביס חוקי בישראל, “לגליזציה”, פשוט יקרוס. במקרה כזה יידרש להתחיל בכנסת הבאה את ההליך מחדש, כולל המתנה של חודשים למינוי שרים, הגשת הצעת החוק מחדש, אישורים, דיונים, ולבסוף שוב הצבעה בקריאה טרומית בכנסת והליך חקיקה.

אבל עולה השאלה, מדוע שההליך הנוכחי ללגליזציה, בכנסת הנוכחית, לא “יישמר” לכנסת הבאה? הסיבה היא שעל פי תקנות הכנסת, רק הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה יכולות “להישמר” להמשך חקיקה בכנסת הבאה במקרה של פיזור הכנסת והליכה לבחירות. אם הצעת החוק מאושרת בקריאה טרומית בלבד, בדיוק השלב בו נמצאת הצעת החוק הנוכחית ללגליזציה, התהליך מתאפס.

האם הממשלה הבאה תתמוך בלגליזציה? ומה יקרה אם לא?

אין כמובן כל דרך לדעת מי ירכיב את הממשלה הבאה. במקרה שמדובר באישים כמו בנט או לפיד, שמובילים בסקרים כעת, ייתכן שהצעת החוק כלל לא תאושר שוב. אם היא כן תאושר יש סיכוי שהממשלה הבאה כן תוכל לכל הפחות להתבסס על ממצאי הצוות הבינמשרדי שדן בנושא (“ועדת הלגליזציה”), ולמרות שכן תידרש להליך חקיקה חדש, תחסוך לעצמה 3 חודשי דיונים בצוות.

החשש האמיתי של תומכי הלגליזציה הוא שהממשלה הבאה תהיה ידידותית פחות לנושא מהממשלה הנוכחית, שהיא למעשה הממשלה התומכת ביותר שהיתה אי-פעם בלגליזציה בישראל. על פי הסקרים יש צפי דווקא להתחזקות משמעותית של מתנגדי הלגליזציה, בנט ולפיד, והצטמקות עד היעלמות של התומכים, הליכוד, כחול לבן, העבודה – כלומר התרסקות אפשרית של היוזמה ללגליזציה.

במידה ולאחר הבחירות הבאות, הממשלה הבאה לא תקדם את הלגליזציה כפי שעושה הנוכחית, לתומכי הלגליזציה יוותר “מנוף” אחד נוסף בלבד – העתירה לבג”ץ. כזכור, העתירה נדחתה לפני מספר חודשים מכיוון שלקראת הדיון הראשון, ממש ערב הדיון, הכריזה הממשלה רשמית על כוונתה לאשר לגליזציה, אך השופטים קבעו כי אם ההליך לא יושלם בממשלה, ניתן יהיה לדון בעתירה מחדש.

מה יקרה בינתיים לחוקי הלגליזציה, עוד לפני הבחירות?

מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי במפלגת כחול לבן, המובילים את הצעת החוק ללגליזציה שהגיש ח”כ רם שפע מכחול לבן, מאמינים שדווקא כן יצליחו להגיע לאישור הצעת החוק בהצבעה בקריאה ראשונה עוד לפני הליכה לבחירות, כלומר גם במקרה של הקדמת הבחירות וקיומן במארס 2021. בכירים במפלגה ציינו בפנינו, בערך, ש”אנחנו לא יכולים להתחייב, אך נעשה הכל כדי שזה יקרה”. אמין? לא בטוח.

בליכוד גם כן התחייבו ללגליזציה בבחירות האחרונות, ואף הצביעו בעד הצעת החוק ללגליזציה בממשלה ובכנסת. במקביל להצעת חוק זו, הגישה ח”כ שרן השכל מהליכוד הצעת חוק לאי הפללה, בתיאום עם כחול לבן, כאשר שתי ההצעות אמורות להיות מאוחדות לקראת סוף ההליך. עתה, בכלל עיכובים, דורשת ח”כ השכל להביא את החוק שלה לאישור מיידי, עוד לפני השלמת הליך הלגליזציה, מחשש לקריסת היוזמה.

נכון להיום, לפי הצהרות הנציגים בדיון אחרון בכנסת, כוונת “ועדת הלגליזציה” – הצוות הבינמשרדי האמון על ניסוח עקרונות הסדרת שוק הקנאביס – היא להגיש המלצות מסכמות לקראת אמצע נובמבר, כלומר באיחור של כחודש מהמועד לו התחייבו, שהיה אמור להיות 3 חודשים לאחר תחילת הדיונים, באמצע אוקטובר. איחור זה מחזק את החשש בליכוד לאי-השלמת ההליך עד מועד הבחירות הצפוי במארס 21.

לצערה של ח”כ השכל, ואולי גם של תומכי הלגליזציה, הגורם האחראי בכחול לבן על הנושא, שר המשפטים אבי ניסנקורן, לא מתכוון לאשר את קידומה של הצעת החוק לאי הפללה עוד קודם ללגליזציה. בכחול לבן עומדים על כך שההצעות תאוחדנה ותוגשנה יחדיו באופן מסודר על ידי הממשלה, ולא בהצעת חוק פרטית של חברת כנסת, וללא ניסוח מסודר של הרגולציה והפיקוח על עוסקים בתחום.

מה קורה אחרי שועדת הלגליזציה מסיימת את עבודתה?

בשלב הבא בחקיקה, לאחר שהועדה תגיש לשר המשפטים את המלצותיה לקראת אמצע נובמבר כאמור, ינסחו פקידי המשרד את הצעת החוק הממשלתית על בסיס המלצות אלו. הליך זה אמור לקחת כמה חודשים, ובסופם מוגשת ההצעה לאישור נוסף של הממשלה בועדת שרים לענייני חקיקה, ורק אז להצבעה בקריאה ראשונה. לאחר מכן דיונים באחת מועדות הכנסת, ומשם לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית.

בכל מקרה, נכון לעכשיו בכחול לבן מתכוונים לערוך את הדיונים הללו על נוסח הצעת החוק, לקראת האישור הסופי, בועדת הסמים בראשות ח”כ מיכל קוטלר-וונש, בעוד שבליכוד רוצים לערוך את הדיונים בועדת העבודה הרווחה והבריאות בראשות ח”כ חיים כץ. לטענת הליכוד ח”כ קוטלר-וונש היא חדשה בתפקיד ולא תדע איך לזרז את ההליך כפי שידע ח”כ כץ, הותיק ומנוסה בניהול ועדה.

אם אכן תצליח הממשלה הנוכחית להחזיק מעמד לפחות כמה חודשים נוספים עד סיום ניסוח הצעת החוק ללגליזציה ואישורה בקריאה ראשונה לפחות, ניתן יהיה להמשיך מאותה נקודה בממשלה הבאה. אבל אם לא, יצטרכו תומכי הלגליזציה להתאכזב פעם נוספת ולנסות לקדם את היוזמה מחדש, שוב דרך הכנסת והממשלה, או אולי הפעם בעזרת העתירה לבג”ץ.

על רקע התכנית ללגליזציה, ישנה גם הבטחת שר הבריאות יולי אדלשטייו וסגן שר הבריאות יואב קיש, להביא עוד קודם, אולי אף בחודש הבא, לשינוי מהותי בפקודת הסמים. על פי טיוטה לתיקון לפקודה, שנמצאת בשלבי גיבוש אחרונים, יוחרגו כל רכיבי הקנאביס שאינם THC מהפקודה, כך שתתאפשר הקמת שוק CBD חופשי ואף גידול וייצור ‘המפ’, קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC. עם זאת, המשטרה מתנגדת ועשויה להצליח להפיל את היוזמה, בודאי אם ההליך יתעכב וישראל אכן תצא לבחירות.

חדשות