האם הרפורמה המשפטית תפגע בחברות בענף הקנאביס?

סיכום השבוע בסקטור הקנאביס בבורסה:

• הרפורמה המשפטית תפגע בחברות הקנאביס?
• ההסכם בין אינטרקיור לבטר התפוצץ סופית
• קנאשור עם סימנים לקשיים תזרימיים
• אכזבה בהנפקת מניות קנבוטק
• מנכ”ל חדש לפארמוקן ועדכון הסכם פלאנטיס
• סיכום העליות והירידות של השבוע

האם הרפורמה במערכת המשפט תפגע בחברות הקנאביס הרפואי?

אחרי שחלפה לה שנת 2022, שהיתה קשה לשוק ההון ולמשקיעים הישראלים ובמהלכה צנח מדד ת”א בכ-12% (עיקר הירידה נרשמה בחודשים נובמבר-דצמבר), חשבו המשקיעים שהנה מתחילה לה שנה חדשה, שנה “נורמלית” יותר, בה השוק יוכל להתאושש מהתקופה הבעייתית.

אך המשקיעים התבדו. מתחילת שנת 2023 נרשם “בליץ” בלתי פוסק בעיתונות המיינסטרים הישראלית בנוגע לרפורמה המשפטית המקודמת כיום על ידי שר המשפטים יריב לוין וחברי ממשלת הימין, במסגרתה צפויים שינויים באופן בחירת השופטים ובהגדרת כוחו וסמכויותיו של בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. 

חלק ניכר מהפרשנויות והידיעות בנוגע לרפורמה, בעיקר בשבועות האחרונים, קשור לנושא הפיננסי ולהשפעות הצפויות של הרפורמה על הכלכלה הישראלית, תוך אזהרות על הוצאת כספים רבים מישראל, ירידה במדדים וכפועל יוצא מכך – פגיעה קשה באיתנות הפיננסית של המדינה.

על פי העיתונות הכלכלית בישראל ישנו רושם שהרפורמה תביא לפגיעה בכל תחומי החיים ותזיק לחברות בענפים שונים, כך שעולה השאלה – האם גם החברות בענף הקנאביס עלולות להיפגע? בדקנו:

שני הנושאים הכלכליים העיקריים שלגביהם דנים מתנגדי ותומכי הרפורמה, הם (1) הורדת דירוג החוב של ישראל ו-(2) יציאה של משקיעים זרים מהשקעה במדינה.

לגבי הראשון: דירוג החוב – מדובר בדירוג שנותנות 3 חברות דירוג בינלאומיות, מודי’ס, S&P ופיץ’, למדינות ברחבי העולם, כאשר הדירוג הזה משקלל את החוסן הכלכלי של המדינה, היציבות הפוליטית, והמצב הגיאו-פוליטי, כל זאת לכדי “ציון” אחד סופי. לכל חברה יש סימנים ואותיות שונות המייצגים ציונים שהיא נותנת, אך הכלל הוא שככל שהציון יותר קרוב ל-A (או לחילופין, AAA אצל S&P), הוא יותר טוב, וככל שהוא מתרחק מהאות, אזי הוא פחות טוב. 

דירוג החוב הוא גורם שמשפיע על גובה הריבית בה המדינה מגייסת את החובות שלה ממשקיעים בינלאומיים זרים או במילים אחרות, ככל שהדירוג משתפר, הוצאות המדינה על הריבית של החוב קטנות ויש יותר כסף להשקיע בדברים אחרים, ולהיפך. החשש של מתנגדי הרפורמה הוא שהמהלך יערער את היציבות הפוליטית של המדינה, ויגרום לכך שחלק, רוב או כל סוכנויות הדירוג, יורידו את הדירוג של ישראל. כיום, ישראל נמצאת במצב טוב עם  A1 ממוד’יס, AA- מ-S&P ו-A+ מפיץ’.

אך מה הכוונה ב”משקיעים בינלאומיים זרים”? מדובר בדרך כלל בקרנות הון סיכון המשקיעות בתעשיית ההייטק הישראלית, לרוב דווקא בחברות הפסדיות, וכך הלכה למעשה הן בעצם “מזרימות כסף” למשק הישראלי. וכמובן, יותר כסף לחברות הייטק = יותר עובדים בתעשייה שמקבלים יותר כסף = יותר רכישות וצמיחה בכלכלה של מדינות ישראל.

מתנגדי הרפורמה טוענים כי השלמתה תגרום לחשש מצד המשקיעים הזרים מפני היכולת של המערכת המשפטית להציע סעד משפטי לעת מצוא, וכך בעצם תגרום להם להוריד משמעותית את היקף ההשקעות שלהם בישראל, מה שכמובן יביא לפגיעה בתעשיית ההייטק המקומי.

התקשורת המקומית עסוקה בשבועות האחרונים ב”פמפום” חוזר ונשנה של מסרים לפיהם תהיה פגיעה כזו ולגבי כך שיזמים כבר מרגישים פגיעה כזו בהתעניינות ממשקיעים זרים. הדיווחים בעיתונות הכלכלית מצביעה על חשש מפני השפעות הרסניות לכלכלה הישראלית כתוצאה מכך.

מצד שני, חשוב לזכור שכלכלה היא לא מדע מדוייק, לא מתמטיקה, השוק לא מתנהג באופן רציונלי, ולכן – עצם ה”הפחדות” מצד התקשורת היא אולי זו שפוגעת במדדי המניות הישראלים, שירידה משמעותית בהם עלולה לגרום להורדה בדירוג החוב של המדינה, בבחינת “נבואה שמגשימה את עצמה”.

על כל פנים, ולמרות ההפחדות החוזרות ונשנות, בחודש ינואר שהסתיים זה עתה דווקא עלה מדד ת”א 125 בקרוב ל-2%, אומנם פחות מ-S&P500 שעלה כ-9% ומהנאסד”ק שזינק בכ-17%, אך הדבר מושפע בין היתר גם מהתמתנות מסוימת באינפלציה ברחבי העולם, ששאר המדינות נפגעו ממנה יותר מישראל.

למרות האזהרות החמורות מצד העיתונות ומכמה מהגורמים בתעשייה ובכלכלה, על המשקיעים לשמור כמובן כל הזמן על “ראש ביקורתי”. העיתונות הכלכלית, שנדמית אולי כמקצוענית ונטולת פניות, היא לעיתים רבות מונעת מטעמים פוליטיים ועלולה להגזים בתחזיות שלה לעתיד. לעתים לאחר מכן גם לפרשן “רטרואקטיבית” את התוצאות האחרות שקרו בפועל.

מבחינת ההשפעה על חברות הקנאביס – הסעיף הראשון (הורדת דירוג) לא צפוי להיות בעל השפעה הרסנית על החברות, שכן הן לא רגישות יותר מעסקים אחרים לקיצוצים בתקציבים של הממשלה ואף להיפך – הן מוכרות מוצר צריכה בסיסי, עבור אנשים רבים שלא ימהרו כל כך להפסיק לצרוך אותו. 

הסעיף השני (הפסקת השקעה מצד משקיעים זרים) לא צפוי להשפיע מאוד על ענף הקנאביס הישראלי, שכן בניגוד לחברות ההייטק, חברות הקנאביס הישראליות ממומנות ברובן המוחלט בידי משקיעים מקומיים, ולא משקיעים זרים. אולי רק למשל החברות אינטרקיור ואיי.אמ.סי, הנסחרות גם בבורסות חו”ל, עלולות להיות מושפעות יותר ממצב שכזה.

ההסכם בין אינטרקיור לבטר התפוצץ סופית – מה יעלה בגורל החובות?

השבוע דיווחה חברת אינטרקיור (Intercure) לבורסה על כך שההסכם לרכישת חברת בטר (Better) מידי המייסד יוחאי גילד גולן התבטל סופית, זאת לאחר הדיווח על “אי התקיימות תנאים שנקבעו בהסכם”, שמגזין קנאביס כבר פירסם כי היא למעשה התפוצצות סופית של העיסקה. “אי התקיימות התנאים” הזו היא למעשה התנגדותו של גולן, השוהה בימים אלו בכלא בתאילנד בעוון סחר בסמים, לעסקת הרכישה, תוך טענה (ואפילו תביעה שהוגשה) לפיה המניות שנמכרו על ידי אימו, גליה גולן גילד, לאנטרקיור, היו ברשותה רק בנאמנות ושייכות בעצם לו.

הדבר המעניין שעולה בדיווח השבוע, שכאמור לא הפתיע עקב הדיווחים המקדימים, הוא שחברת אינטרקיור ציינה באותיות קטנות בסופו כי בטר חייבת לה “סכומים משמעותיים” שאינטרקיור הלוותה לה או נתנה לה כמקדמה (ככל הנראה בגין סחורה). אינטרקיור לא ציינה בדיוק את גובה הסכומים, אבל ניתן להעריך, בין היתר בגלל הניסוח של אינטרקיור בדיווח, כי מדובר בכמה מיליוני שקלים לכל הפחות. בשלב זה לא ידוע מה תהיה התגובה של בטר לדרישת החזר החוב הזאת והחברה בינתיים לא מסרה למגזין קנאביס תגובה לפרסום.

כזכור, בוודאי לקוראי מגזין קנאביס האדוקים, בטר היא לא חברת הקנאביס היחידה לה הלוותה אינטרקיור כספים ולבסוף העיסקה התפוצצה. כפי שכבר פורסם כאן, מהליכי פשיטת הרגל של חברת קנטק (Cantek), ששרפה כ-100 מיליון שקלים במהלך תקופת פעילות קצרה מאוד יחסית, עולה כי אינטרקיור הלוותה לקנטק כ-2.9 מיליון שקלים כנגד שיעבוד של קרקע בכפר הס, עליה התעתדה קנטק להקים חוות גידול. לאחר מכן קנטק ניסתה להיפרע מהחובות שאינטרקיור טוענת שהיא חייבת לה ופרסמה טענות לפיהן מתן ההלוואה מצד אינטרקיור וההתנהלות סביב עסקת הרכישה נעשתה שלא מתום לב, ולכאורה על מנת למנוע מקנטק לחפש אחר עסקאות רכישה אחרות, דבר שלדברי קנטק יכול היה למנוע את פשיטת הרגל שלה. אינטרקיור כמובן הכחישה את הדברים, אך סביר להניח שגם בטר לא תעביר בקלות את מיליוני השקלים שנטען לגביהם שהם חוב לאינטרקיור, ואולי גם היא תעלה טענות שונות, בין אם במו”מ בין הצדדים או בהליך משפטי שאולי יונע לבסוף.

לא ברור בשלב זה האם במסגרת ההסכם בין הצדדים ניתן לאינטרקיור שיעבוד כלשהו, או ערבות אישית מצד חלק מבעלי המניות או נושאי המשרה של בטר, אך הסוגייה עלולה תיאורטית להכניס גם את בטר, שרווחיותה בשורה התחתונה מוטלת בספק, לבעיה פיננסית קשה. אולי, בקצה הדרך, עלולה בטר אפילו להגיע בעקבות התפוצצות העיסקה הזו לסף פשיטת רגל, במיוחד על רקע המצב הנוכחי בענף הקנאביס, בו משקיעים מבחוץ לא ממהרים להזרים כספים ואלו שכן מנסים לעשות זאת נפסלים פעמים רבות על ידי היק”ר והמשטרה מעיסוק בתחום עקב חשש לעניינים כאלה ואחרים.

קנאשור דוחה את תשלום ההלוואות מבעלת השליטה; האם החברה בקשיים תזרימיים?

חברת קנאשור (Cannassure) דיווחה השבוע לבורסה על כך שהיא דוחה את פירעון שתי ההלוואות שהעמידה לה בעלת השליטה בחברה, סולבר (Solbar), המחזיקה 49.42% ממניות קנאשור. להלוואות הללו, שהינן הלוואות מזכות בהיקף כולל של כ-4.9 מיליון שקלים, נקבע מועד פרעון אך הוא נדחה כעת ל-31 במארס, כלומר לעוד כחודשיים.

עצם מתן ההלוואות מהווה מצד אחד תמיכה חשובה של סולבר בקנאשור והבעת אמון מסויימת לגבי הסיכוי לקבלן חזרה, אך מצד שני, הדחייה של מועד התשלום כעת, שהיא אינה הפעם הראשונה ואפילו לא הפעם השנייה בה קנאשור מקבלת דחייה שכזו, עלולה לסמן על בעיות תזרימיות מסוימות שיתכן שקנאשור חווה.

אם צריך ראייה נוספת לקשיים פיננסיים שקנאשור אולי שרויה בהם, הרי שלאחרונה הוגשה תביעה נגד קנאשור (שפרטיה לא דווחו לבורסה) על ידי דפנה ספקטור, העוסקת בהבטחת איכות תוכנה ומערכות ממוחשבות, בה נטען כי קנאשור לא שילמה לה סכום עבור עבודה שהיא סיפקה לה וזאת בסכומים נמוכים יחסית לחברה ציבורית, בסך כמה עשרות אלפי שקלים בודדים.

אכזבה בהנפקת קנבוטק: גייסה רק כ-2.3 מיליון שקלים

חברת קנבוטק (Cannabotech) דיווחה לבורסה על כך שבהמשך להנפקת מניות שביצעה בחודש שעבר, עם הנחה יפה על מחיר השוק, הגיעו בהזמנה הנפקות לרכישה של כ-2.3 מיליון שקלים, זאת אל מול 7.05 מיליון שקלים שעל פי דוח הצעת המדף שפרסמה החברה היא קיוותה לגייס.

אומנם מדובר בסכום הנמוך משמעותית מציפיות החברה, אך יש לזכור שמדובר בתקופה קשה בשווקים, לכלל החברות, וסביר להניח שמלכתחילה התקווה לגיוס של ה-7.05 מיליון שקלים לא היתה מבוססת באמת וסביר שהחברה והחתמים ידעו שבסבירות גבוהה היא לא תצליח להיות מושגת.

עם זה לא מספיק, מסתבר שאף אחד מבכירי קנבוטק, מההנהלה או מבעלי העניין, לא השתתף בהנפקה, כך על פי הדיווחים לבורסה. מדובר ללא ספק בידיעה מאכזבת למשקיעי החברה ולמעשה במה שניתן לפרש כהבעת אי-אמון של בכירי החברה בפעילות החברה, שכן אחרת – מדוע שהם לא ינצלו את ההזדמנות לרכוש מניות נוספות אם מאמינים ביכולתה.

מומחים פיננסיים היו מבהירים לחברת קנבוטק שעד שלא יהיה שינוי מסויים בתנאי המאקרו, לא סביר לצאת ככה לשתיים-שלוש הנפקות ציבוריות בשנה, לצד הנפקות פרטיות. שלב מסויים “ייסתם הברז” ולמעשה, נראה שכעת אלו הטיפות האחרונות שהחברה עדיין מקבלת. לצורך שיפור, על החברה לקחת אחריות ולדווח למשקיעים על תוכנית התייעלות משמעותית לצמצום הוצאותיה.

מנכ”ל חדש לפארמוקן; מעדכנת את ההסכם עם חוות פלאנטיס

לאחר שאיש העסקים יריב לרנר (14.99%) לקח את המושכות מהדירקטוריון הקודם של חברת פארמוקן (Pharmocann), כפי שזכור היטב לקוראי מגזין קנאביס, ולאחר מכן מינה את מקורבו גיא סיגורה לתפקיד יו”ר פעיל בחצי משרה, השבוע דיווחה החברה לבורסה כי לירן חלפון (17.73%), מנכ”ל החברה, עזב בהסכמה את תפקידו, ובמקומו מונה מאיר שמעון למנכ”ל החברה.

שמעון, שעזב בכך את תפקידו כסמנכ”ל תפעול בחברת טופ גאם – חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-635 מיליון שקלים ועוסקת בפיתוח וייצור של מוצרי גומי לאכילה עם תוספי ויטמינים – צפוי לקבל כ-50,000 שקלים בחודש במסגרת תפקידו. כמו כן, החל מחודש ספטמבר השנה, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות (שמן הסתם תתקבל שכן הקבוצה של לרנר וחלפון נחשבת לבעלת רוב זכויות ההצבעה), שכרו צפוי לעמוד על סך של כ-55,000 שקלים בחודש, כאשר בנוסף לכך ינתנו לו הטבות נוספות בדמות רכב מנהלים, מחשב ומכשיר נייד ועוד.

חלפון המתפטר, שמכתחילה הוגדר כ”ממלא מקום” בכיסא המנכ”ל (אך בפועל כיהן בתפקיד כחצי שנה), ניהל את החברה בתקופה סוערת למדי, וצלח זאת. כעת, על המנכ”ל החדש תוטל האחריות לשיקום החברה לאחר שכזכור, היא איבדה את חוות הגידול הוותיקה שלה במושב ציפורי ועברה לפעילות “ווייט לייבל” במסגרתה חוות אחרות, בעיקר חוות עין חצבה וחוות פלאנטיס במושב קשת, מגדלות את הקנאביס עבורה והיא משווקת אותו באמצעות רישיון קונסטרוקטיבי הלאה. אגב, פארמוקן מתמודדת בימים אלה עם תביעה מצד בעלי הקרקע במושב ציפורי עליה שכנה החווה המפורקת, בה טוענים בעלי הקרקע כי פארמוקן התחייבה לכאורה שהציוד – למשל החממות – יוחזר לבעלי הקרקע, בעוד שפארמוקן טוענת שהציוד שייך לה לאחר שהושקעו במקום מיליוני שקלים.

עוד דיווחה פארמוקן השבוע על כך שסיכמה על תיקון להסכם שיתוף הפעולה עם חוות פלאנטיס – במסגרתו פארמוקן תקצץ בחלק, שלא צוין גודלו, מחוב קיים שהיקפו המדוייק גם כן לא צויין אך מוערך באזור ה-2 מיליון שקלים שחבה פארמוקן לפלאנטיס בעקבות גידול של כ-0.6 טון תוצרת במהלך שנת 2022. עוד סיכמו הצדדים על שינוי מודל שיתוף הפעולה ביניהם, כאשר מעתה פלאנטיס תשלם לפארמוקן תמלוגים בגין זנים של פארמוקן שהיא תמכור, באופן לא בלעדי, ופארמוקן לא תתחייב לקנות את התוצרת במחיר כלשהו.

סיכום העליות והירידות של השבוע

• קנבוטק – 7.58ֵ+
• איי. אמ. סי – 6.25%+
• אינטרקיור – 5.69%+
• שיח מדיקל – 2.05%+
• תיקון עולם קנביט – 1.10%+
• נקסטייג’ – 0.13%+
• יוניבו – 0.00% (בהפסקת מסחר)
• עמיר שיווק – 1.28%-
• פנאקסיה – 2.59%-
• אינטליקנה – 6.17%-
• קנאשור – 6.42%-
• טוגדר – 9.39%-
• פארמוקן – 11.15%-
• וונטייז – 17.06%-

*** אין בנאמר המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***