שינוי כיוון: האם ישראל הפכה למקור הקנאביס הלא־חוקי החדש של העולם הערבי

לאחר יותר מ-75 שנים במהלכן התנהלה תנועה חד-סטרית של קנאביס וחשיש בכמויות מסחריות ממדינות ערב השכנות (לבנון, מצרים וירדן) לתוך מדינת ישראל, נראה שבמהלך השנה האחרונה חל שינוי היסטורי במגמה עם דיווחים על סיכולים של ניסיונות הברחה של קנאביס וחשיש מתוך מדינת ישראל לכיוון הממלכה הירדנית.

האם זה אומר שישראל אכן הופכת לצומת מרכזית של הברחות קנאביס וחשיש (ואולי גם סמים) לתוככי העולם הערבי? ומי הם הגורמים המרכזיים שהביאו למצב חסר התקדים הזה?

מסורת של יבוא קנאביס וחשיש לישראל ממדינות ערב השכנות

הרבה לפני שקמה מדינת ישראל, תנועת החשיש באזור הלבנט נעה בעיקר על ציר לבנון-מצרים: מצד אחד לבנון, יצרנית החשיש הגדולה במזרח התיכון, ומן העבר השני מצרים, צרכנית החשיש הגדולה בעולם הערבי. ארץ ישראל (או “פלשתינה” דאז) שימשה בעיקר כתחנת־מעבר בדרך לשווקים הגדולים של אלכסנדריה וקהיר.

אלא שלאחר הקמת המדינה והעלייה העקבית באוכלוסייה המקומית, ישראל הפכה ליעד בפני עצמה עבור מבריחי החשיש מלבנון – ולא רק מלבנון.

כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, החלו להתפרסם דיווחים ראשונים על שיירות גמלים של בדואים הנושאים שקים מלאים בחשיש, שעושות דרכן מירדן לישראל. החל משנות השישים והשבעים הצטרפה גם מצרים לחגיגה והפכה לאחת מספקיות החשיש המרכזיות למדינת היהודים.

למעשה, ניתן לומר בביטחון כי במשך עשרות שנים רצופות (וכנראה אף יותר מכך), הגיעו לישראל כמויות בלתי נדלות של קנאביס, חשיש ומגוון חומרים אחרים, מהממלכה הירדנית, מלבנון וממצרים (וכנראה גם מסוריה אך במספרים קטנים יותר).

בחודשים האחרונים, לראשונה, החלו להתפרסם דיווחים אודות סיכול ניסיונות הברחה של קנאביס וחשיש דווקא בכיוון ההפוך – מישראל לירדן.

דיווחים אלה מעוררים את השאלה האם “הקערה התהפכה” ולראשונה מאז קום המדינה, ישראל היא זו שהופכת לספקית קנאביס מרכזית אל העולם הערבי או לכל הפחות אל הממלכה הירדנית בפרט.

תופעה? בדואים נתפסו עם עשרות ק”ג חשיש וקנאביס בדרך לירדן

לפני כארבעה חודשים, ביומה הראשון של השנה האזרחית החדשה (2024), דיווחנו כאן על מה שככל הנראה הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה משטרת ישראל מסכלת הברחת כמות גדולה של קנאביס שמקורו בישראל ויעדו הוא מדינה ערבית שכנה.

האירוע התרחש במעבר הגבול ע”ש רבין בעיר אילת, כאשר רכב ובו שני צעירים תושבי הפזורה הבדואית הגיע למקום ועורר את חשדם של בודקי המכס. במהלך החיפוש נמצאו בדפנות הרכב עשרות חבילות חשיש במשקל 10 ק”ג בשווי מוערך של כ-200 אלף ש”ח, כך על פי דיווח המשטרה.

למרות שמבצע הסיכול הזה לא זכה כמעט לכותרות בכלי התקשורת המרכזיים, מדובר היה בתקרית חסרת תקדים שסימנה שינוי מגמה מדאיג מבחינת המשטרה והצבא, שכן אם האירועים הללו יימשכו, אין לדעת כיצד התופעה הזו תתפתח ומה יהיו ההשלכות שלה.

והנה, לפני כשלושה שבועות, בסוף השבוע שבין ה-15 ל-16 למרץ, פחות מארבעה חודשים מאז הדיווח הקודם, דיווחה משטרת ישראל על סיכול ניסיון הברחה נוסף מישראל לירדן – הפעם בקנה מידה גדול אף יותר – פי חמישה מניסיון ההברחה הקודם שנתפס.

זה קרה באזור קיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן. לוחמי יחידת יג”ל (יחידת הגבולות) הבחינו בג’יפ טויוטה לנד־קרוזר שעורר את חשדם. לאחר שהחיילים כרזו לנוסעי הג’יפ לעצור, החלו הנוסעים, שגם במקרה הזה היו שני צעירים מהפזורה הבדואית בנגב, לפתוח בנסיעה מהירה בניסיון לברוח מכוחות הביטחון.

בתום מרדף שכלל גם הקמת מחסומים מאולתרים, השניים נעצרו. בחיפוש ברכבם נמצאו לא פחות מ-55 ק”ג של חשיש וקנאביס בשווי מוערך של כ-1.5 מיליון שקלים.

אם סיכול ניסיון הברחת הקנאביס מישראל לירדן בתחילת השנה היה אירוע חריג ולא ברור, הרי שסיכול ניסיון ההברחה השני באזור בית שאן היווה כנראה את החותמת הסופית: כבר לא מדובר באירוע בודד אלא בתופעה.

כמובן, סביר מאוד להניח שמלבד צמד הסיכולים הללו שפורסמו, היו לפחות גם כמה ניסיונות הברחה אחרים שנתפסו ולא דווח אודותם, ובוודאי עוד יותר הברחות שכלל לא נתפסו, כך שניתן להעריך בזהירות שקנאביס תוצרת כחול־לבן כבר מסתובב בימים אלה בשוק השחור של עמאן ונשאף לריאותיהם של ערביי המזרח התיכון.

צניחת מחירי הקנאביס בישראל

את היפוך המגמה ההיסטורי שהביא לכך שלראשונה ישראל היא זו שמספקת קנאביס וחשיש למדינה ערבית שכנה ולא להפך, ניתן לייחס לפחות לשני גורמים בעלי משקל: הראשון קשור למצבו של שוק הקנאביס בישראל והשני למצבו של שוק הסמים אצל השכנה הירדנית.

בנוגע למצב בישראל, אי־אפשר להתעלם מהמהפכה שעבר שוק הקנאביס המקומי בעשור וחצי האחרונים. אם בשנת 2010 המדינה סבלה מיובש חסר תקדים שהביא למחירים קיצוניים של 100-120 ש”ח לגרם קנאביס (ולעתים אף יותר מכך), הרי שכיום, בשנת 2024, המצב שונה בתכלית.

תעשיית הקנאביס הרפואי הלכה והתפתחה, עם יותר מ-135,000 מטופלים (נכון לאפריל 2024) הזכאים ליותר מ-5 טון קנאביס חוקי על בסיס חודשי. על פי רוב ההערכות, לפחות חלק משמעותי מהקנאביס הזה ככל הנראה זולג לשוק השחור.

לצד זאת מתקיים כמובן גם שוק שחור יצירתי ומשגשג המציע מגוון רחב של מוצרי קצה במשלוחים עד בית הלקוח. אספקת הקנאביס לשוק השחור בישראל מגיעה לרוב מחממות קנאביס המרוכזות בעיקר באזור הנגב, לצד דירות גידול הפרוסות ברחבי הארץ.

אחד התוצרים החיוביים של ההיצע האדיר הזה של קנאביס בישראל, לפחות מנקודת המבט של צרכן הקנאביס הישראלי הממוצע, היא הירידה החדה במחיר כתוצאה מהשינוי הזה, עד כדי מחירים של לא יותר מ-50 עד 60 ש”ח לגרם ואף הרבה פחות מכך. מדובר בחיתוך של לפחות מחצית מהמחיר.

אך מצידם של מי שאחראים לחלק נכבד מהשפע הזה, הבדואים בנגב, לא מדובר כמובן בבשורה חיובית אלא בצמצום שהולך ומצטבר בנתח הרווחים לו הם התרגלו.

סכסוך הסמים בין ירדן לסוריה

אם אלה לא סיבות שמסבירות מספיק טוב את התופעה החדשה של יצוא קנאביס מישראל לארצות ערב, אז גם מה שקורה בסוריה השכנה אולי משפיע על התופעה.

העובדה שהמשטר של נשיא סוריה בשאר אל-אסד הפך בשנים האחרונות למדינה המובילה בעולם בייצור והברחת כדורי קפטגון – הסם הממריץ של דאע”ש ששימש על פי חלק מהטענות גם את מחבלי חמאס בטבח 7 באוקטובר – הובילה לכך שהממלכה הירדנית הגבירה באופן ניכר את אמצעי הביטחון בגבול הצפוני שלה והצליחה “על הדרך” גם להביא לירידה דרסטית בכמות ההברחות, שכוללות כמובן מלבד קפטגון גם לא מעט חשיש וקנאביס.

כלומר, בשורה התחתונה, הרבה פחות משתלם היום למכור קנאביס בישראל לעומת שנים עברו, מגדלי הקנאביס הלא־חוקיים בישראל בוודאי מחפשים מי שישלם קצת יותר על הסחורה שלהם, וקצב הייבוא של קנאביס מסוריה ולבנון לירדן עצמה או בדרך למדינות ערב כמו סעודיה, קטאר, איחוד האמירויות ויתר שכנותיהן, ירד.

המשמעות היא שבהחלט ייתכן שהבדואים בישראל, שמאז ומתמיד היו שחקן מרכזי בשוק הקנאביס המקומי ובשנים האחרונות הפכו כנראה ליצרני הקנאביס המובילים בשוק השחור, החליטו לנקוט יוזמה ולנצל את הקשרים הטובים שיש להם ממילא עם האוכלוסייה הבדואית בירדן, כדי למלא את הוואקום שנוצר.

קנאביס ישראלי נמכר לראשונה בדובאי?

בתשובה לפניית מגזין קנאביס, משטרת ישראל העדיפה לא לפרט יותר מדי בנוגע לסוגיית ניסיונות הברחת הקנאביס והחשיש מישראל לממלכה הירדנית, אך כן מסרה תגובה לקונית המבקשת לצמצם את חשיבות המקרים, לפיה “אין מדובר בתופעה אלא במספר אירועים של ניסיונות הברחת סמים שנתפסו לאחרונה וטופלו בישראל”.

כפי שניתן להבחין מהתגובה לעיל, המשטרה השתמשה במונח “מספר אירועים”, אך סירבה לציין את המספר המדויק של ניסיונות ההברחה שסוכלו (זאת על־אף בקשה מפורשת בעניין זה). גם המשטרה הירדנית סירבה להתייחס לפניות חוזרות ונשנות של מגזין קנאביס בנושא.

לעומת זאת, מדבריו של מקור של מגזין קנאביס, המתגורר בשנים האחרונות בעמאן, בירת ירדן, שביקש כמובן להישאר בעילום שם, ניכר כי אכן שוק הקנאביס (ובעיקר החשיש) הירדני עובר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות.

“המחיר של החשיש כמעט הכפיל את עצמו,” הוא מציין, ונותן דוגמה: “אם ב-2020 יכולת לקנות 10 גרם חשיש במחיר 30 דינר (כ-150 ש”ח), היום המחיר יהיה בסביבות 50 דינר (כ-250 ש”ח). באופן כללי החשיש הרבה פחות נפוץ מבעבר, ותפרחות יבשות של קנאביס קשה מאוד להשיג כאן”.

למרות העלייה המתוארת במחיר החשיש בשוק השחור בירדן, ניכר כי עדיין מדובר במחיר קצה נמוך יחסית, כך שספק גדול אם עבריינים ישראלים יסכנו את עצמם בשביל להבריח קנאביס וחשיש המיועד לשיווק בירדן. המסקנה המתבקשת מכך היא שהתפיסות האחרונות של ניסיונות ההברחה מישראל לירדן היו אולי מיועדות לשווקי הקנאביס בסעודיה, קטר ואיחוד האמירויות כאמור, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

מסקנה זו גם מתכתבת עם השערות גלויות של גורמי מודיעין שונים, כמו גם הצהרה שנתן לפני מספר שנים אנוואר טראוונה, ראש מחלקת הסמים של משטרת ירדן, שסיפר כי 95% מהסמים הבלתי חוקיים שמגיעים לירדן מיועדים למעשה לשיווק החוצה.