בגיל 82: הלך לעולמו גיבור הלגליזציה מהמשפיעים בעולם, ג’ון סינקלייר
סיפור חייו יוצא הדופן של "הכהן הגדול" של תרבות הקנאביס האמריקאית, שפעילותו הנרחבת למען לגליזציה הובילה אותו למאסר של כמעט 3 שנים בכלא בגלל 2 ג'וינטים, ולהתגייסות של ג'ון לנון למענו. אתמול הוא הלך לעולמו
אתמול (שלישי) הלך לעולמו ג’ון סינקלייר, האיש שהיה אינטלקטואל ואמן רב-תחומי פורה באופן בלתי רגיל, וגם פעיל ותיק ונחוש ביותר למען לגליזציה של קנאביס, אשר קידם במשך עשרות שנים את תרבות הקנאביס בארה”ב ואף בילה כמעט 3 שנים בכלא בגלל עבירות הקשורות לצמח.
אבן שואבת לאמנים פורצי דרך
סינקלייר נולד בשנת 1941 בעיר פלינט שבמדינת מישיגן. הוא החל ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת מישיגן המקומית, שם החל לראשונה בפעילות פוליטית ובפרסום שירה, מאמרי דעה וביקורת מוזיקלית בעיתון של המכללה.
מהר מאוד הוא זוהה כבעל כישרון יוצא דופן לכתיבה ומוסיקה, אך גם כדמות כריזמטית ורבת תושייה שהצליח לאגד סביבו רבים שביקשו לקבל ממנו השראה ולפתח בעזרתו את היצר האומנותי שלהם.
אחד הפרויקטים הראשונים של סינקלייר היה הקמת סדנת האמנים של דטרויט – מעין חממה של אמנים מקומיים בה הם פיתחו את היצירות שלהם, שיתפו פעולה עם אמנים אחרים וחלקו רעיונות ואמונות.
באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, הוא החל לנהל את להקת הפאנק רוק MC5 (קיצור של Motor City Five) שהתפרסמה בין היתר בזכות ההופעות האנרגטיות שלה ואשר נחשבת על-ידי מבקרים מסוימים לאחת מלהקות הרוק הטובות בהיסטוריה של המוזיקה האמריקאית.
במהלך הקריירה המוסיקלית שלו פרסם סינקלייר יותר מ-15 אלבומים, ושיתף פעולה עם מספר בלתי נדלה של מוסיקאים ואמנים שונים, בעיקר (אך לא בהכרח) אמנים אפרו-אמריקאים מעולם הג’אז בהם גם אגדת הסקסופון ארצ’י שפ, המוסיקאי דניאל קרטר והכותב והמלחין מריון בראון.
מאבק בגזענות ובהאזנות הסתר
בנוסף להיותו כותב ומלחין מוכשר, סינקלייר התגלה גם כמפיק מעולה. במהלך השנים הוא הפיק מגוון רחב של אירועים והופעות מוסיקליות, כאשר אחד המפורסמים שבהם היה פסטיבל הבלוז והג’אז של אן-ארבור (עיר במישיגן), אשר משך אליו במהלך השנים מוסיקאים מהמעלה הראשונה כדוגמת ג’יימס בראון, ריי צ’ארלס ויוסף לטיף.
לצד הפעילות המוסיקלית העשירה שלו, סינקלייר היה פעיל בתנועות פוליטיות אשר נחשבו בזמנו לאנטי-ממסדיות ורדיקליות. אחת המפורסמות שבהן הייתה תנועת “הפנתרים הלבנים”, אשר איגדה סביבה קבוצה של לבנים התומכים ברעיונות שקודמו על-ידי קבוצת “הפנתרים השחורים”, קידמה רעיונות אנטי-קפיטליסטיים וקראה להפסקת הגזענות והאפליה המתמשכת בארה”ב בין שחורים ולבנים.
אחת ההצלחות המשמעותיות של סינקלייר במישור הפוליטי והמשפטי באה לידי ביטוי בעתירה שהוא הגיש יחד עם חברים נוספים המבקשת לשים קץ למדיניות האזנות הסתר שיושמה ביתר-שאת על-ידי ה-CIA וכוחות הביטחון האמריקאים בתקופת ממשלתו של ריצ’רד ניקסון (1974-1969).
בסיום ההליך המשפטי בית המשפט פסק לטובת העותרים ולמעט מקרים מובהקים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה אסר באופן גורף למשך יותר משלושה עשורים את השימוש בפרקטיקה של האזנות סתר, עד לתקופת ממשלתו של ג’ורג’ בוש הבן בתחילת שנות האלפיים.
עשר שנים בכלא על שני ג’וינטים?
אך עם כל הכבוד למורשת התרבותית והחברתית שלו, סינקלייר התפרסם במיוחד בזכות הפעילות הנרחבת ביותר שלו נגד המלחמה בסמים ולטובת קידום שינוי חקיקה בכל מה שקשור לעבירות קנאביס. בין היתר, הוא ייסד את קבוצת LEMAR (קיצור של “Legalize Marijuana”) שהוציאה לאור מגזין מחתרתי המעלה על נס את תרבות הקנאביס.
בנוסף הוא היה חבר בסניף מישיגן של תנועת NORML – הארגון הגדול והמשפיע ביותר בארה”ב לקידום לגליזציה והסדרת שוק הקנאביס האמריקאי, וייסד יחד עם חברים נוספים את פסטיבל Hash Bash המתקיים מידי שנה בתחומי אוניברסיטת מישיגן ובמהלכו נערכות הופעות מוסיקליות, מיצגי אומנות וכמובן עישון המוני של קנאביס כאקט מחאה.
הפעילות הציבורית למען שחרור הצמח משכה אל סינקלייר את תשומת ליבן של רשויות האכיפה והמשטרה המקומית ועלתה לו בסופו של דבר במחיר כבד בחופש האישי שלו.
אחד האירועים הבולטים ביותר בעניין זה היה מעצרו המתוקשר כשבשנת 1969 שוטרת סמויה ביקשה ממנו “משהו לשרוף”. סינקלייר הגיב בנדיבות ומיד הגיש לשוטרת שני ג’וינטים, מה שכאמור הוביל למעצרו. לאחר מספר דיונים בבית המשפט פסק עליו השופט את העונש המקסימלי והבלתי נתפס: 10 שנים בכלא.
ג’ון לנון וחברים למען ג’ון סינקלייר
פסק הדין האכזרי והלא פרופורציונאלי של בית המשפט הוביל לגל מחאות ברחבי ארה”ב. כבר בפסטיבל וודסטוק המיתולוגי שהתרחש זמן קצר לאחר מכן, זכור האירוע שבו פעיל זכויות האדם היהודי-אמריקאי אַבִּי הוֹפְמָן התפרץ לבמה במהלך הופעה של להקת The Who, חטף את המיקרופון וקרא לשחרורו המיידי של סינקלייר.
אירוע המחאה המשמעותי ביותר התרחש כשנתיים לאחר מכן, לקראת סוף שנת 1971 במופע מוזיקלי ענק שנערך תחת הכותרת “עצרת החירות של ג’ון סינקלייר”. מארגני האירוע הצליחו לגייס מבחר זמרים ומוזיקאים מפורסמים כמו ג’ון לנון, סטיבי וונדר, בוב סיגר ורבים אחרים. סינקלייר השתחרר שלושה ימים לאחר המופע, לאחר שבית המשפט העליון של מישיגן קבע כי חוקי הקנאביס במדינה נוגדים את חוקת ארה”ב.
עוד בטרם השחרור, החל ג’ון לנון לעבוד על שיר מחווה בשם “ג’ון סינקלייר” אשר נכנס בסופו של דבר לאלבום הכפול של לנון “מתישהו בניו-יורק” (Some Time in New York City) שיצא לאור ב-1972, כשנה לאחר השחרור של סינקלייר.
בשנים לאחר שחרורו, סינקלייר לקח חלק מהותי בקידום החלטה היסטורית שהתקבלה במועצת העיר אן-ארבור בשנת 1974, הנחשבת עד היום לאחת מאבני הדרך המשמעותיים במאבק למען הלגליזציה במישיגן, כאשר המועצה המקומית קבעה כי שימוש עצמי של קנאביס בתחומי העיר לא ייחשב יותר לעבירה פלילית אלא לעבירה מנהלתית שהעונש עליה הוא קנס כספי זניח של 5$.
“הייתי הראשון במישיגן שאמר שהקנאביס צריך להיות חוקי ואמרו שאני משוגע”
הפעילות של סינקלייר למען שחרור הקנאביס וצרכניו מעולם לא פסקה והוא המשיך להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הקנאביס האמריקאית ואף קיבל את הכבוד לשבת במשבצת “הכהן הגדול” במהלך פסטיבל “גביע הקנאביס” (The Cannabis Cup) המיתולוגי של מגזין “היי טיימס” (High Times).
סינקלייר עזב את דטרויט ב-1991 וגר 12 שנים בניו-אורלינס, ב-2003 עבר לאמסטרדם, הולנד, והקים את תחנת הרדיו האינטרנטית שלו “רדיו אמסטרדם החופשית”, כאשר גם מאירופה הרחוקה המשיך לקרוא לשינויי חקיקה וקידום הלגליזציה בארה”ב וברחבי העולם.
לאחר שמישיגן, המדינה בה הוא נולד וגדל, אישרה בשנת 2018 לגליזציה של קנאביס לצרכי פנאי, הוא החליט להקים מעין קופישופ, וכתב: “הייתי הראשון במישיגן שאמר שהקנאביס צריך להיות חוקי ואמרו שאני משוגע, אני גאה שלקחתי חלק בתנועה הזו, ביליתי כמעט שלוש שנים בכלא בגלל מריחואנה.”
ג’ון סינקלייר מדבר על פתיחת בית קפה חדש בשדרות וודוורד בדטרויט בדצמבר 2018
שנה לאחר מכאן הוא אמר לעיתון Detroit Free Press כי “הסוגיה היחידה שהייתי עקבי לגביה במשך עשרות שנים הייתה סוגיית הקנאביס, מכיוון שהנושא הזה היה כל-כך חשוב. מדובר במלחמה מתמשכת של יותר מ-80 שנה נגד אנשים כמוך וכמוני, אין להם שום סיבה להתעסק איתנו בגלל שהחלטנו להתמסטל.”
לסיכום, ג’ון סינקלייר היה דמות מפתח במהפכת הלגליזציה ובתרבות הקנאביס בארצות הברית. פעילותו הבלתי מתפשרת, נחישותו העיקשת, ונכונותו לשלם מחירים אישיים כבדים, סייעו רבות בהעלאת המודעות לנושא ובשינוי השיח הציבורי.
המאבק שלו, הן ברמה המשפטית והן ברמה התרבותית-אומנותית, תרם להתקדמות משמעותית בתהליך הלגליזציה שהחל בשנות ה-70 והגיע לשיאים חדשים בשנים האחרונות.
העובדה שהמדינה בה נולד וגדל – מישיגן, הפכה בשנת 2018 למדינה ה-10 בארה”ב המתירה קנאביס לשימוש פנאי, מהווה סימן מובהק להשפעתו ארוכת השנים.
סינקלייר לא זכה אמנם לראות לגליזציה פדרלית מלאה בארה”ב, אך אין ספק שהוא היה אחד מאבות המהפכה ששינתה את פני התרבות והחברה האמריקאית בכל הנוגע ליחס לקנאביס.
ג’ון סינקלייר הלך לעולמו אתמול (שלישי) בגיל 82 בבית חולים בדטרויט כתוצאה מאי-ספיקת לב. הוא הותיר אחריו שתי בנות.
