הסכם סודי? מייסד “דוד וגוליית” טוען שהבעלים הרשומים “אינם באמת בעלי מלוא המניות”

אחד ממייסדי חברת הקנאביס דוד וגוליית, חגי שגב, פנה השבוע לבית המשפט בדרישה לחייב את הבעלים החדשים של החברה, עוה”ד נעמי עיני פלדמן ודורון ברזילי, לחדול מכל שימוש בלוגו של החברה. בכך הוא למעשה מבקש לאסור עליהם להמשיך לשווק את מוצרי החברה הארוזים ומוכנים להפצה, ונושאים לוגו זה.

לטענת שגב, הלוגו של החברה רשום מזה כשנה ברשם סימני המסחר על שמו הפרטי בלבד, ולא על שם החברה, והוא התיר לחברה לעשות בו שימוש בכפוף לכך שיהיה לו חלק בפעילות. לטענתו הוא גם היה מי שלאורך שנות פעילות החברה קידם את המותג ועל כן לעמדתו הזכויות על הלוגו והמותג “דוד וגוליית” שייכות לו בלבד.

כזכור, משרד הבריאות אסר על שגב ועל יתר מייסדי החברה מלהמשיך להחזיק במניות בחברה בתחום הקנאביס הרפואי, ואף הורה על הפסקת פעילותה. לאחר הליך משפטי וכדי שהחברה לא תיסגר לגמרי לפעילות וההשקעות ירדו לטמיון, הסכימו ביק”ר (היחידה לקנאביס רפואי) לאפשר את העברת מניות החברה לאחרים.

מי באמת עומד מאחורי החברה?

שגב טוען כעת שפלדמן וברזילי, ששימשו לדבריו באותה עת כעורכי־דינו, שמעו ממנו על המצב של החברה, החליטו בעצמם להציל אותה, וכך הפכו לבעלי 100% ממניותיה (באמצעות חברה חדשה שהקימו בשם אנטארס בע”מ). שגב עצמו, שהחזיק קודם כ-5% מהמניות, הפך למעין ספק־שירות חיצוני בלבד, שאחראי על שיווק.

גבות הורמו באותם ימים בענף הקנאביס כאשר נודע ששני עורכי־דין שאינם קשורים לתחום הקנאביס “הגיעו משום מקום” והשתלטו על החברה, זאת גם מבלי שפורסם סכום כלשהו ששולם במסגרת העסקה, אם בכלל, כפי שמקובל לרוב. למעשה, עד היום לא נודע בפומבי האם ומה הסכום ששולם תמורת מניות החברה.

כעת שגב מפתיע ומצהיר, במסמכים שהוגשו לבית המשפט, כי עוה”ד פלדמן וברזילי “אינם באמת בעלי מלוא המניות” בדוד וגוליית. לדבריו, הם ניצלו את האמון שנתן בהם כעורכי־דינו, והציעו שיירשמו כבעלי המניות בחברה “כדי להניח דעתו של היק”ר ולשמר את רישיונות החברה כשבמקביל יגויסו משקיעים שיהיו ‘מאחורי הקלעים’…”.

האם יש הסכם סודי?

מקריאת הבקשה שהוגשה לביהמ”ש ניתן להבין כי השניים, שברשם־החברות ומול היק”ר רשומים כבעלי 100% ממניות החברה כאמור – דבר שנדרש כתנאי לקבלת אישור לעסוק בתחום הקנאביס – סיכמו לכאורה, בהסכם סודי כלשהו, כך לטענת שגב, שהאחזקות “האמיתיות” הן של אחרים, כולל 5% השייכים עדיין לו לדבריו.

“הם (פלדמן וברזילי, מ”ק) מחזיקים בנאמנות חלק ניכר מהמניות עבור צדדים שלישיים,” כותבים עורכי דינו של שגב בפנייה כעת לביהמ”ש. עוד לדבריהם, “למיטב הידיעה (של שגב, מ”ק), נחתם הסכם שכפי שנמסר לחגי מעו”ד פלדמן מצוי בנאמנות בידיהם ובסודיות… בו מוסדרות האחזקות האמיתיות בחברה (בשונה מהרישום)”.

באמירת אגב נלווית לדברים אלו, מציין שגב בנוסף כי באותה עת הוא גם קיבל הצעה מפלדמן, אותה הוא צירף לכתב הטענות כעת, ממנה משתמע כאילו רק 45% מהמניות יהיו של פלדמן וברזילי, בעוד ש-35% יהיו של צד ג’ עלום בשם “עלי” ועוד 15% מהמניות יהיו של שגב עצמו בנוסף ל-5% שהוא כבר מחזיק.

“חושש שיפגעו במוניטין”

שגב מציין עוד כי הסיבה המרכזית לדרישתו לאסור עליהם להמשיך להשתמש במותג ולמעשה לעצור שיווק של מוצרי החברה, היא מכיוון שהוא חושש שפלדמן וברזילי יפגעו במוניטין של המותג עקב חוסר ניסיונם בתחום הקנאביס. לדבריו בכוונתו גם להגיש נגדם תביעה על סך 3.5 מיליון שקל בהקשרים אלו.

“חגי העניק רשות לדוד וגוליית לעשות שימוש בסימן המסחר ‘דוד וגוליית’, אך התנאי היה מעורבותו האישית בחברה,” כותבים עורכי־דינו בפנייה לבית המשפט. “כעת מונעים ממנו גישה למפעל בו נארזים המוצרים ומביעים את כוונתם למכור אותם ללא רשותו,” הוסיפו.

עוד לדבריו, פלדמן וברזילי מנסים “לגזול” ממנו את המותג “תוך הטעיה וזריית חול בפני רשם סימני המסחר”. כדוגמה הוא מציין כי בשבוע שעבר, במו”מ שניהל מולם, הם הציעו לו למכור להם את הבעלות על סימן המסחר תמורת סכום “של 7 ספרות” לדבריו, אך במקביל פנו ללא ידיעתו לרשם כדי שיעביר את המותג על שם החברה.

“טענות שקריות”

פלדמן וברזילי טוענים כי בניגוד לדברים של שגב, לא היה כל הסכם שבמסגרתו הם נרשמו במקום אחרים כבעלי החברה, וכי גם כל יתר טענותיו של שגב הן שקריות. עוד לטענתם, שגב רשם את סימן המסחר על שמו על דעת עצמו ללא אישור החברה, תוך שהוא “מציג בפני הרשם מצגי שווא לפיהם פעילות דוד וגוליית מיוחסת אליו”.

יתרה מכך, לדבריהם, בעת הושלמה עסקת רכישת דוד וגוליית ממייסדיה לידיהם, חתמו כלל המוכרים, בהם גם שגב עצמו כאמור, על התחייבות להימנע מתחרות, במישרין או בעקיפין. כעת הם חוששים כי בכוונת שגב להתחיל לשווק בעצמו מוצרי קנאביס תחת מותג “דוד וגוליית” באמצעות צדדי ג’ אחרים, “תוך הטעיית הציבור”.

“מדובר במוצר צריכה החוסה תחת רגולציה, וייצורו, מכירתו או שיווקו מחייבים החזקת רישיון מתאים,” סיכמו פלדמן וברזילי בפנייתם. “הגורם היחיד שעושה שימוש בסימן המסחר היא דוד וגוליית… חגי אינו בעל רישיון מהיק”ר כך שהותרת הסימן בבעלותו עלולה להוביל לשיווק פיראטי”.

באי־כוח דוד וגוליית פארמה בע”מ ודוד וגוליית מסחר בע”מ, עוה”ד זוהר לנדה, ערן וינר, הדר גונן וגאיה צרפתי מסרו: “כבר על פני הדברים, ברור כי הבקשה לסעדים זמניים שהוגשה מטעמו של חגי שגב, חסרת כל אחיזה במציאות ולא בכדי נדחתה כבר במעמד צד אחד. חגי גזל את אחד מנכסיה העיקריים של דוד וגוליית, סימן המסחר של החברה, ומסרב להשיב אותו לאחר שרשם אותו על שמו שלא כדין. בהתאם, ועוד בטרם הוגשה הבקשה לסעדים זמניים, הוגשה על-ידי דוד וגוליית בקשה לביטול ולמחיקת רישום סימן המסחר וכן בקשה לרישום סימן המסחר של דוד וגוליית על שם דוד וגוליית. חגי אינו בעל מניות בדוד וגוליית, אינו בעלים של המותג, המוניטין או הנכסים של דוד וגוליית, וממילא אין לו כל רישיון לעסוק או לפעול בתחום הקנאביס הרפואי. אנו סמוכים ובטוחים כי בתום ההליך המשפטי יתברר כי לא נשאר דבר מטענות הסרק של חגי שהועלו במסגרת הבקשה לסעדים זמניים שתכליתה ניסיון לגזול את נכסיה של דוד וגוליית בניגוד למערכת ההסכמית בין הצדדים, בניגוד לדין ובניגוד להנחיות היק”ר.”