3 שיטות להנבטת זרעי מריחואנה

"דע מאין באת ולאן אתה הולך…מאין באת? – מטיפה סרוחה" (חז"ל).

המשפט הזה שחז"ל אמרו לפני הרבה מאוד שנים עשוי לעורר סלידה וחוסר נוחות אצל חלקכם. אני באתי מטיפה סרוחה?? ובכן, כן. כולנו ללא יוצא מהכלל הגענו לעולם מטיפת זרע מסריחה. ואם נשים רגע את הגועל בצד ונתרכז בצד היפה של הסיפור נוכל להעריך עד כמה מדהים פועלו של הטבע ונתפעל כיצד מאותה טיפת זרע התפתחנו, גדלנו, והפכנו להיות מי שאנחנו עכשיו – בני אדם.

ספורטאים, נשיאים, מדענים ואמנים – כולם הגיעו מאותה טיפה סרוחה והתקדמו איש איש בדרכו שלו.
כך גם עם זרעי קנאביס – כשאנו מביטים בצמחים הבוגרים והחסונים הללו, עמוסים בפרחים שמנים וריחניים, קשה לדמיין שפעם הם היו זרע קטנטן וחסר ישע.

"זה הקטן עוד גדול יהיה…"

בשביל להתחיל את התהליך המופלא הזה אנו חייבים לעבור בתחנה הראשונה – הנבטת הזרע.

הנבטת הזרעים כאמור היא השלב הראשון בדרך הארוכה שבסופה מחכים לנו פרחים עסיסיים ומתוקים. זהו שלב חשוב ביותר מכיוון שאם נעשה אותו כמו שצריך נוכל לתת לזרע שלנו יופי של התחלה בחיים החדשים שלו, ומנגד, אם חלילה נשגה (וטעויות תמיד קורות – גם לטובים ביותר) אנחנו עלולים לגרום לו נזק בלתי הפיך שיכול לגמור את הסיפור. לכן חשוב מאוד לנהוג תמיד בעדינות ובזהירות יתרה.

כעיקרון, ישנם שלושה פרמטרים שתמיד צריכים להיות בראש שלנו כשאנו ניגשים להנביט את הזרעים: חום, לחות, חושך.

לא משנה באיזו שיטה תבחרו מתוך השיטות שמיד נפרט, אך מומלץ ביותר ששלושת הפרמטרים הללו יהיו כ'קו מנחה' עבורכם.

חום – חשוב לדאוג שהמקום בו אנו מנביטים את הזרע יהיה חמים, או לפחות לא קר.
לחות – לכל אורך השלבים הראשונים של הצמיחה, הקנאביס אוהב תנאים לחים. במיוחד כשהוא רק מתחיל את מחזור החיים.
חושך – הרעיון המרכזי של שיטות ההנבטה (כמו כל תהליך הגידול למעשה) הוא לחקות בצורה הטובה ביותר את התנאים האופטימליים שהצמח היה מקבל בטבע. בטבע, כשהזרע שוכב לו באדמה לא מגיעה אליו אפילו טיפת אור. כך גם אנחנו נוודא שאזור ההנבטה יישאר חשוך.

שיטות להנבטת זרעים של קנאביס

אנחנו בכוונה נמנעים מלקבוע האם שיטה מסוימת עדיפה על-פני שיטה אחרת מכיוון שהדעות בנושא חלוקות וכן בשורה התחתונה קביעת השיטה העדיפה היא כנראה הכרעה אינדיבידואלית לכל אחד ואחת. יש כאלה שמתקבעים על שיטה מסוימת וממשיכים איתה כל הזמן, יש כאלו שמחליפים שיטה כל מחזור גידול, ויש שמשלבים בין השיטות…
היום נספר לכם על שלוש השיטות המובילות להנבטת זרעי מריחואנה: שיטת מגבות הנייר, שיטת הכוס ושיטת האדמה (השיטה הטבעית).

שיטת מגבות הנייר

כפי שכבר כתבנו במדריך לגידול קנאביס למתחילים, זוהי שיטה מאוד פשוטה שמזכירה את התקופה בגן כשהיינו מנביטים זרעים של שעועית וחומוס בצמר גפן:

לוקחים צלחת שטוחה, שמים עליה חתיכת מגבת נייר או ספוג ובעדינות לוקחים את הזרע ומניחים אותו בזהירות על הנייר. לאחר מכן נחתוך עוד חתיכת מגבת נייר ונניח מעל הזרע. בסופו של דבר אנו אמורים למצוא את עצמנו עם צלחת שטוחה כשעליה שתי חתיכות מגבת נייר והזרע ביניהן.

כדי להעניק לזרע תנאי לחות אנו נשפריץ בזהירות מים על מגבות הנייר כדי שהן יהיו לחות. עכשיו נכסה את הצלחת בשקית ניילון (עוזר לשמור על לחות) ונניח אותה מעל המחשב, או כל מקום אחר שיוכל לחמם אותה. תוך מספר ימים אמור להתחיל לצאת לזרע שלנו "זנב" לבן קטן – השורש הראשון שלו!

דגשים:

• אין בעיה להנביט מספר זרעים באותה הצלחת – רק מאוד מומלץ להניח אותם במרחק מסוים אחד מהשני.
• לגבי השפרצת המים – חשוב לשים לב שהניירות לא ספוגים במים לגמרי אלא רק מעט לחים. לשם כך כדאי להשתמש בשפריצר או פשוט להרטיב את האצבעות ולהתיז מספר פעמים על הצלחת.
• טמפרטורת המים – כדאי מאוד לתת לזרע מים בטמפ' החדר, ואולי אפילו מים פושרים. מים קרים מידי (וגם חמים מידי…) עלולים לעכב את תהליך ההנבטה.
• מי ברז – כעיקרון אין בעיה להשקות עם מי ברז, למרות שיש מגדלים שדואגים לפחות בשלב ההנבטה להשתמש במים מינרליים. מה שכן מאוד מומלץ זה להשרות את מי הברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפני השימוש וכך יתנדפו הכלור וחומרים לא רצויים אחרים שעלולים להזיק לזרע.

שיטת הכוס

שיטת הכוס היא שיטה שנויה במחלוקת. יש אומרים שהיא הטובה ביותר ומספקת את התוצאות בזמן הקצר ביותר ויש שיטענו שהיא לא בריאה לזרע. כבר יצא לנו להכיר לא מעט מגדלים שמשתמשים בה וקוצרים יבול מעולה לכן החלטנו כן לפרט עליה כאן:

נמלא חצי כוס מים ונניח בעדינות את הזרע בתוך הכוס עם המים – הזרע יצוף. כעת נכסה את הכוס בכלי מסוים ואטום כדי למנוע כניסת אור (כוס גדולה יותר תעשה את העבודה מצוין). נניח את הכוס במקום חמים ובכל 12 שעות ניגש לבדוק מה שלום הזרע. לאחר 12-24 שעות הזרע כבר אמור לשקוע למטה. אם הוא לא שוקע אפשר לערבב עם האצבע שלנו (רצוי שהאצבע תהיה נקייה) את המים בכוס (לא ערבוב אגרסיבי כמובן, הכל עם רגש) ואם גם זה לא עוזר פשוט תנו לזרע דחיפה קלה כלפי מטה ובידקו אם הוא עולה לצוף שוב או שוקע מטה. אם לאחר מספר ימים הזרע לא שוקע, סיכוי טוב שלא תצליחו להנביט אותו בכלל.

מה שבדרך-כלל יקרה זה שלאחר 24-48 שעות הזרע ישקע מטה ויוציא את השורש. מיד כשאנו מזהים את הזנב הלבן הזה נעביר אותו לאדמה איכותית להמשך גידול.

דגשים:

• קודם כל – קראו את הדגשים ב"שיטת מגבות הנייר".
• הרבה מגדלים אוהבים לשלב בין שיטה זו לשאר השיטות – למשל להשרות את הזרע במים ל-24 שעות ולאחר מכן להעביר אותו למגבת נייר לחה.
• חברת הזרעים Mandala Seeds שהביאה לנו בין היתר את הזן המשובח California Dream מבקשת בפירוש באתר הבית שלה שלא להשתמש בשיטה זו להנבטת הזרעים שלה.

שיטת האדמה – השיטה הטבעית

השיטה האחרונה שנעסוק בה היום היא גם השיטה הפשוטה ביותר – בלי מצרכים נלווים ובלי התעסקויות שונות. פשוט מכניסים את הזרע הישר לאדמה וגמרנו. כמובן שגם את זה כדאי לדעת לעשות כמו שצריך:

בעזרת האצבע (או עיפרון) נחפור גומה קטנה באורך של לא יותר מס"מ עד ס"מ וחצי, נכניס בעדינות את הזרע, נכסה אותו באדמה ונשקה במעט מים. בחלוף מספר ימים (יכול לקחת במקרים נדירים גם יותר משבועיים) יתחיל לצוץ לנו מתוך האדמה משהו קטן וירוק. ייתכן שחלק מקליפת הזרע עדיין תהיה דבוקה עליו – אין צורך להתעסק עם זה, היא תיפול מעצמה עם הזמן.

דגשים:

• שוב, קראו את הדגשים לגבי המים ב"שיטת מגבות הנייר" – זה תקף גם כאן.
• כשאנו מכסים את הזרע באדמה חשוב לשים לב לא לדחוס את האדמה חזק מדי. מעט האדמה שנשים מעל הזרע צריכה להיות אוורירית כדי שלזרע הקטן שלנו יהיה מספיק כוח לפרוץ החוצה מעל מפלס האדמה.
• היתרון הגדול בשיטה זו הוא שככה הזרע לא צריך לעבור ממקום למקום. כל תזוזה מיותרת עלולה להיות קריטית עבורו ובמיוחד בשלב רגיש זה. בנוסף לכך בשיטה זו הצמח לא צריך "להתרגל" למצע חדש והוא מתחיל את מחזור החיים שלו ישר במקום בו הוא צריך להיות.
• החיסרון המשמעותי בשיטה זו לעומת שיטות אחרות הוא שכאן אי אפשר לבדוק אם הזרע הצליח להנביט באמת ואנו נאלצים לחכות הרבה זמן יחסית עד שהוא ייצא מהאדמה בכדי לגלות זאת, בזמן שבשיטות אחרות הכל גלוי ואם הזרע לא מנביט פשוט לא נמשיך איתו…

בהצלחה!