סיבוב שני: חקירה חדשה נפתחה נגד יבוא קנאביס רפואי מקנדה

פרסום ראשון: הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, פתח בחקירה חדשה בחשד ליבוא בהיצף של קנאביס רפואי מקנדה – זאת פחות מחצי שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה באופן סופי את ניסיונות המגדלים הישראליים לכפות הטלת מס על הייבוא. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה ב-28.05.2026 מטעם חברות גידול ישראליות הנתמכת על ידי כ-15 מגדלים מקומיים, המהווים לפי המתלוננות כ-80% מכלל המגדלים הפעילים שאינם עוסקים ביבוא, ומתמקדת בתקופה שונה לחלוטין מזו שנבדקה בחקירה הראשונה.

בעוד החקירה הקודמת, שנמשכה כשנה וחצי (ינואר 2024 – יולי 2025) והסתיימה ללא הטלת היטל, בדקה את שנות הקמת הענף – תקופה שאופיינה במחסור חריף שאילץ את הרגולטור לפתוח את השוק ליבוא – הרי שהחקירה החדשה מתמקדת בשנת 2025 ובנזק שנגרם בתקופה 2023–2025, כלומר בשוק בשל שהתייצב זה מכבר.

מה השתנה מאז החקירה הקודמת

דני טל מפרט במסמך ההחלטה (PDF בן 10 עמודים) שורה של שינויי נסיבות שמצדיקים לדעתו פתיחה מחודשת בחקירה, חרף העובדה שבסיבוב הקודם נבלם בכל הערכאות. בין היתר:

קריסה נרחבת של מגדלים מקומיים – טל מציין כי מאז פרסום ממצאי החקירה הראשונה, 18 חברות ותיקות ומרכזיות בענף סגרו חוות גידול, סגרו מפעלי ייצור או נקלעו להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל, ביניהן תיקון עולם, קנאשור, בזלת פארמה ופנאקסיה. יש לציין כי חלק מהסגירות נבעו מסיבות נוספות, כגון פסילה על ידי גורמי אכיפה, וכן כי במקביל נפתחו גם חברות חדשות שלא פעלו קודם בענף.

זינוק חד בהיקפי היבוא – נתוני המכס שמופיעים במסמך מראים גידול של 33% בערך היבוא הכספי בתוך שנתיים בלבד: מ-40.7 מיליון דולר ב-2023 ל-50.1 מיליון ב-2024 ו-54.2 מיליון דולר ב-2025. נתונים אלה סותרים את עמדת שר האוצר סמוטריץ' מאפריל 2025, אשר שימשה בסיס לווטו שהטיל על ההיטל, ולפיה שיעור היבוא הצטמצם והשוק "מאוזן ובריא".

תופעת "היבואנים הקונסטרוקטיביים" – שינוי נוסף שמתאר טל הוא כניסתם לשוק של גופים המחזיקים ברישיון עיסוק "ללא מגע", המאפשר להם לייבא ולסחור בקנאביס מבלי לבוא עמו במגע פיזי ומבלי להחזיק בתשתית ייצור משלהם כמו חוות גידול או מפעל. אלה יכולות להיות חברות קטנות, לעיתים של אדם יחיד, היוצרות קשר ישיר עם מגדלים בקנדה ומייבאות מהם סחורה, תוך היעזרות במתקני ייצור, אריזה ובתי מסחר ישראליים. כלומר, המודל אמנם מדלג על חוליית הגידול המקומי, אך מעורבים בו עדיין גורמים ישראליים שמרוויחים ממנו.

שינוי בדפוס היבוא – אם בעבר הגיעו לישראל משלוחים גדולים שנועדו להבטיח רצף טיפולי למטופלים, כיום המודל השתנה: מגיעים משלוחים קטנים (למשל חבילות של 20 ק"ג בלבד) הכוללים מגוון עצום של זנים. לטענת המגדלים, משרד הבריאות מאפשר כיום יבוא של מאות זנים בחבילות קטנות, מה שפוגע ביכולת ההתחרות של המגדלים הישראליים, שאינם מסוגלים לגדל ולהציע כמות כזו של זנים.

שיעור היצף של 125%

על בסיס חשבוניות שהציגו המתלוננות, מצא טל כי מחיר היצוא הממוצע של קנאביס מקנדה לישראל עמד על כ-1.91 דולר קנדי לגרם (כ-4.43 ש"ח), בעוד שמחיר הגרם בשוק הקנדי עמד על כ-4.03 דולר קנדי (כ-10 ש"ח) – פער המשקף שיעור היצף לכאורה של כ-125%.

יש לציין כי מחיר הגרם בקנדה ירד משמעותית מאז החקירה הקודמת – מ-5.01 דולר קנדי ב-2023 ל-4.03 דולר ב-2025, ירידה של כ-20%, המשקפת את עודפי הייצור שמציפים את השוק הקנדי עצמו.

על פי הנתונים הרשמיים, בתקופה שבין מאי 2025 לאפריל 2026 יובאו לישראל כ-27.7 טון קנאביס רפואי, בעוד שיוצאו ממנה רק כ-11.5 טון – יחס של 2.4 לטובת היבוא. באוגוסט 2025 נרשם שיא חודשי ביבוא עם כ-6.5 טון, ובדצמבר 2025 כניסה נוספת של כ-5.9 טון.

נציין כי כיום יבוא הקנאביס לישראל פטור לחלוטין ממכס וממס קניה, כך שאין כל חסם מכסי על הכניסה לשוק הישראלי. כמו כן, טל שומר לעצמו במסמך את האפשרות להרחיב את החקירה גם למדינות נוספות מלבד קנדה, ככל שיעלו ראיות ליבוא בהיצף ממקורות אחרים.

דדליין, החלטה מקדמית – ובחירות

במסמך ההחלטה קבע טל כי על הצדדים להגיש את תגובותיהם ואת מילוי השאלונים עד ליום 29.07.2026, וכי החלטה מקדמית צפויה להתקבל בתוך 60–90 יום, כלומר בחודשים אוגוסט–ספטמבר – עוד לפני הבחירות הכלליות הצפויות בסוף אוקטובר.

אולם גם אם ממצאי החקירה יובילו שוב להמלצה להטיל היטל, הדרך לכך עדיין ארוכה: המלצת הממונה צריכה לעבור לוועדה מייעצת, משם לשר הכלכלה, לאישור שר האוצר ולבסוף לוועדת הכספים בכנסת. בהינתן שבחירות כלליות צפויות להיערך בסוף אוקטובר 2026, ברור כי כל החלטה סופית בנושא תיפול בידי הממשלה הבאה – ולא ידוע כרגע מי יהיו השרים הרלוונטיים.

מאותו בית מדרש, מתודולוגיה שונה?

טל מודע כמובן לכך שכל הטענות שהעלה בחקירה הקודמת נדחו על ידי שר האוצר, היועמ"שית ובית המשפט, והמסמך שפרסם מנסה להתמודד עם הביקורת. הוא מציין כי "ההימנעות מהטלת היטל היצף הביאה להעמקת הנזק לתעשייה המקומית עד כדי קריסה של חלקים נכבדים ממנה ואובדן נוסף של השקעות שירדו לטמיון". כך גם מפריך, בעקיפין, את טענת שר האוצר לפיה מדובר בשוק שבו "מגדלים ויצרנים נפתחים ונסגרים בשל התחרות" – כאשר הוא כותב כי "נסיבות אלו השתנו, ולצד ההחמרה בפגיעה בתעשייה המקומית, ניכר כי קיים קיטון בשיעור הייצור המקומי ועליה במחיר לצרכן".

בתשובה לשאלת מגזין קנאביס, מדוע הנתונים שמופיעים במסמך – כגון רשימת היצרנים הזרים – אינם מעודכנים, הסביר טל כי "יש תחלופה גבוהה והרשימות מבוססות על המידע שהצלחנו להשיג מהמתלוננות וממידע גלוי. בהמשך נקבל ממשרד הבריאות מידע יותר מעודכן. גם חברות שלא רשומות יוכלו לשלוח פרטים ולהיות צד לחקירה כל עוד יפנו ויגישו בזמן". כששאלנו אותו מדוע שתוצאות ההליך הפעם יהיו שונות מהסיבוב הקודם, השיב טל: "אני מעריך שכך יהיה", והפנה לסעיף שינוי הנסיבות במסמך ההחלטה.

סאגה ארוכה – ועדיין לא נגמרה

החקירה הנוכחית מהווה את הפרק האחרון בסאגה שנמשכת מאז ינואר 2024. בחקירה הראשונה קבע טל כי מתקיים יבוא במחירי היצף עם שיעורים של עד 554%, ושר הכלכלה ניר ברקת אימץ את ההמלצה והטיל היטל של 165% באפריל 2025. אולם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הטיל וטו על ההחלטה, בנימוק שמדובר בשוק בריא ותחרותי שהתערבות רגולטורית תפגע בו. היועצת המשפטית לממשלה גיבתה את עמדת סמוטריץ', ובדצמבר 2025 גם בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המגדלים באופן סופי.

משרד הבריאות ורשות התחרות התנגדו אז למהלך בחריפות – משרד הבריאות טען כי "קנאביס זה לא עגבניות" והזהיר מפגיעה ב-130,000 מטופלים ומעידוד השוק השחור, ורשות התחרות קבעה כי הניתוח של משרד הכלכלה "לוקה בכשלים מתודולוגיים".

כעת טוען טל כי הנתונים החדשים מוכיחים את צדקתו – הגידול ביבוא, קריסת חברות מקומיות, והעלייה במחירים לצרכן, כל אלה מחזקים לדבריו את הטענה שהיבוא בהיצף פוגע בתעשייה ובצרכנים כאחד. השאלה היא האם הפעם, עם ממשלה חדשה, יזכה באוזן קשבת יותר.