צלמי הקנאביס: תמונות מאקרו הפכו לכלי שיווק מרכזי בענף הקנאביס הרפואי

עם התפתחות שוק הקנאביס והתעשייה מאחוריו, נולדו גם צלמי קנאביס מקצועיים. חברות הקנאביס שביקשו להנגיש את המוצר למטופלים באופן מרשים יותר, פנו לצלמים מקצועיים, המתמחים, לרוב, בתצלומי אסטרונומיה, בוטניקה ותקריב, בכדי שיצלמו עבורם את פרחי הקנאביס, באופן בו המטופל יוכל לקבל מושג ברור, אודות מראהו של המוצר אותו הוא רוכש.

רוב חברות הקנאביס עדיין לא שם, אבל אלו מהן שכן, מכוונות, גם אם רק בקריצה, אל צרכני הפנאי או לפחות אל אלה שהם בעלי אהבה לצמח וליופיו. ביננו, אין מה לעשות, רבים מהמטופלים צרכו קנאביס עוד קודם לקבלת הרישיון והם חלק מתרבות הקנאביס שנהנית ממאפיינים נוספים פרט לשימוש וההשפעה הרפואית שלו. החברות הללו הבינו גם כנראה שהכול מתחיל בעיניים, מבחינת חווית הקנייה וחווית השימוש.

בהתאם, יש צלמים מקצועיים שזיהו את הפוטנציאל לניצול היכולות שלהם לתחום נוסף ולהתרחבות עסקית. הם נעזרים בציוד וביכולות שרכשו מתחומי צילום אחרים, כדי לייצר תמונות מרהיבות במיוחד של פרחי קנאביס, עם צילומי תקריב שנראים כאילו צולמו בעולם אחר, ושחושפים עד כמה יפה הצמח הכי מסקרן בסביבה, או כמו שהצלמים אוהבים לומר: "כשהדוגמנית כל כך יפה…".

רוי לוי – צלם חלל, וקנאביס

איך הגעת לצלם קנאביס?

"אני מאוד מעריך את הצמח ומעורב בתחום, כך שזה היה לי טבעי לחבר בין שתי האהבות שלי. אני בא מתחום של צילומי חלל ונופים, שבאופן מפתיע מאוד דומים בטכניקה לצילומי מאקרו, כך שבאותו הציוד של האסטרו, אני מצלם את פרחי הקנאביס. 

"המטרה שלי היא תמיד לחדש. אם משהו לא מאתגר אותי, אני לא עושה אותו, ובענף הקנאביס יש המון מה לחדש. יש לי המון תוכניות לחודשים הקרובים, עם שימוש בטכניקות חדשניות, אז שווה לעקוב."

באיזו טכניקה אתה משתמש לצילום הפרחים?

"הציוד שאני משתמש בו הוא בעל יכולת לצלם תמונה אחת במאות פוקוסים שונים, ואז לחבר את התמונות לאחת. ברמת העיקרון כל תמונה מורכבת ממאות שכבות של תמונות שמחוברות לתמונה אחת שלמה. ההשקעה בכל שוט היא אדירה. עבודה על צילום תקריב של פרח אחד יכולה לקחת גם חצי־יום צילום, ועוד חצי־יום עריכה. אני משקיע המון זמן, זה תהליך ארוך עם מכשור מורכב מאוד.

"מכיוון שאני בא מעולם צילום נוף ואסטרונומיה, אז הצילום והדרך בה אני מתכנן את הקומפוזיציה, הם מאוד 'מדעיים'. חשוב להבין שמדובר בעדשות מיקרוסקופיות מיוחדות, שמשתמשים בהן גם במעבדות לביולוגיה. הן נותנות הגדלה מאוד משמעותית ויכולת להתמקד בפרטים הקטנים. השימוש בהן הוא אמנות בפני עצמה."

נתן מלול – צלם, ומטופל בעצמו

מה משך אותך בצילום קנאביס?

"כשהתחלתי ללמוד ולעסוק בצילום, המשיכה הראשונית שלי הייתה לצילומי מאקרו. רציתי להראות לאנשים את היופי שהעין לא תמיד יכולה לראות. ככל שמעמיקים ונכנסים יותר פנימה, נחשף יותר יופי, הפרטים הקטנים שכולנו מפספסים. התחלתי עם צמחים וחרקים, בצילומי תקריב מטורפים, ואז עלתה לי המחשבה לעשות אותו דבר עם קנאביס."

איך התחלת את הדרך בתעשייה?

"לאחר שהפכתי למטופל בעצמי, התחלתי לצלם את הפרחים שקיבלתי בשביל להתנסות. עם הזמן הצילומים שלי נחשפו למטופלים אחרים. כיוון שאז התחום היה ממש בחיתולים, התמונות, אם היו, היו ברמה נמוכה, וכמעט ולא היה ניתן לדעת מה אתה קונה לפני הפתיחה של השקית. ככה צברתי ניסיון והתמקצעתי, ועם הזמן כשנוצרה ההזדמנות להראות את תיק העבודות לי לאנשי מפתח בתעשייה, נפתחה הדלת לתחום צילום הקנאביס עבור חברות וחוות גידול.

"היום אני מצלם בחוות הגידול הכי מתקדמות בישראל, אלה שמוציאות את זני הפרימיום, שגם עולים בהתאם. הסטנדרט במקרים האלה הוא שונה, והציפייה של המטופלים שבוחרים לרכוש את זני הפרימיום היא לרמת צילום מסוימת, שתעביר עד כמה שאפשר את כל הניואנסים של הפרח."

באיזו טכניקה אתה משתמש לצילום הפרחים?

"אני עובד בטכניקת מאקרו שנקראית Focus Stacking, כלומר מאות צילומים של אותו האובייקט, וחיבור שלהם לכדי תמונה אחת מושלמת. אני שם המון דגש על קרבה למציאות מבחינת הצבע, ומשתמש בשביל זה בתאורה מיוחדת, כי אני יודע כמה זה חשוב כמטופל. מדובר בהמון שעות צילום, ולאחר מכן פי שתיים שעות על עבודת עריכה."

מה ייחודי בעיניך בצילום קנאביס?

"צילום קנאביס הוא ייחודי מכמה סיבות. אחת המרכזיות היא שהצמחים נעים למעשה במהלך מחזור התאורה. כאשר האורות נדלקים לראשונה, לעתים קרובות הצמחים פותחים את העלים שלהם ומכוונים אותם לכיוון האורות, כלומר אובייקט הצילום משתנה במהלך יום הצילום, ויש לבצע התאמות תוך כדי, בכדי להגיע לתוצאה הרצויה. אתגר נוסף הוא התמודדות עם התנאים בתוך חדר הגידול. האורות לרוב כה בהירים שמומלץ להרכיב משקפי מגן מיוחדים. הלחות והחום מקשים על שהייה בפנים למשך תקופות ממושכות. לעיתים יש בחדר הגידול מאווררים שגורמים לצמחים לזוז, מה שהופך את לכידת צילומי המאקרו המרובים למאתגרת ביותר. חלק מהמתקנים אינם מאפשרים נגיעה כלשהי בצמחים, וזה כשלעצמו אתגר."