"יפגע במטופלים ויעודד שוק שחור": משרד הבריאות נגד מס היבוא המתוכנן על קנאביס רפואי

פרסום ראשון: משרד הבריאות יוצא היום (א') בביקורת חריפה ביותר נגד החלטת משרד הכלכלה להמליץ על הטלת מס של עד 175% על יבוא קנאביס רפואי מקנדה – מהלך שצפוי לייקר באופן חד את הקנאביס המיובא מקנדה, הנחשב פופולרי בקרב מטופלים.

במכתב נוקב ששיגר רן רידניק, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד הבריאות, לדני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, נטען כי ההחלטה התקבלה ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים האמונים על התחום, תוך התבססות על מידע חלקי ולא מעודכן, והתעלמות מההשלכות על ציבור המטופלים.

"אין לי אלא להצר על כך שכל הבחינה של התחום לא עירבה באופן אמיתי ועמוק את גורמי המקצוע במשרד הבריאות", כותב רידניק במכתבו, ומדגיש כי היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) היא הרגולטור האמון על התחום ובעלת ההיכרות הממשלתית הטובה ביותר עם השוק. "אין לי ספק שלו הבחינה המקצועית של משרד הכלכלה הייתה מערבת באופן אמיתי את עובדי היק"ר מלכתחילה, לא היינו כעת צריכים להצביע על מגוון של פערים עובדתיים ומתודולוגיים", הוסיף.

נתונים חלקיים ולא מעודכנים

במכתבו מצביע רידניק על שורה של כשלים מהותיים בעבודת משרד הכלכלה. ראשית, הוא טוען כי הניתוח מסתמך על מידע חלקי ממספר קטן של יצרנים ויצואנים מקנדה שבחרו לשלוח נתונים, דבר המייצר "חשש מתודולוגי כבד להטיית בחירה". לדבריו, "לא ניתן להסתמך מקצועית על הנתונים החלקיים הללו כמייצגים את כלל השוק ובסבירות גבוהה מאד הם מייצגים תמונת מצב שאינה משקפת כלל את המצב האמיתי".

בנוסף, רידניק מציין כי הנתונים עליהם התבסס משרד הכלכלה רלוונטיים רק עד שנת 2023, למרות שישנם נתונים זמינים גם לשנת 2024. "כיום, בסוף שנת 2024, תמונת המצב שונה משמעותית מהתקופה עבורה הנתונים רלוונטיים", כותב רידניק. "היקף היבוא לישראל ירד (גם אבסולוטית וגם מבחינת נתח שוק), כך שכלל הייבוא עומד כיום רק על כרבע מהשוק הישראלי, הייצוא מישראל סוף סוף התרחב להיקפים מכובדים, ותמהיל המוצרים והשחקנים השתנה".

חשש מעידוד השוק השחור

אחת הטענות המרכזיות במכתב היא כי עצם ההמלצה להטיל עיצום על יבוא רק ממדינה מסוימת "מייצר בהכרח מנגנונים לא מאוזנים שייצרו בתוך זמן קצר מאד מסלולי מעקף קלים ולא בני אכיפה". לדברי רידניק, הדבר עלול להוביל לייצוא מקנדה למדינות באירופה ומשם לישראל, תוך "עידוד כניסה לשוק של שחקנים לא רצויים ולא אחראים".

"ההשפעה הכלכלית של ההיטל הנקודתי תהיה לא גדולה, אבל הוא יעודד שוק שחור ומעבר של הקנאביס הרפואי דרך תחנות ביניים לא רצויות", מתריע רידניק. "גם אם היה נכון להטיל היטל היצף, זה היה חייב להיות באופן רוחבי על כל ייבוא באשר הוא. בהינתן שלא זו ההמלצה, הרי שהטלת היטל רק על מדינה ספציפית היא בחזקת הרעה מכל העולמות".

"קנאביס זה לא עגבניות"

הביקורת החריפה ביותר במכתב מופנית כלפי התעלמות משרד הכלכלה מההשפעה על המטופלים. "קנאביס רפואי אינו מוצר סחיר כעגבניות או בקבוקי שמפו (שגם עבורם לא היה עולה בדעת משרד הכלכלה לקדם היטל היצף ללא בחינת ההשפעה על הצרכנים)", כותב רידניק. "מדובר במוצר רפואי הנותן מענה חשוב למעל מאה אלף מטופלים בישראל. התייחסות לנושא רק מפריזמה של פגיעה אפשרית בחלק מהחקלאים המקומיים, בהכרח מפספסת את התמונה הגדולה".

רידניק מדגיש כי מוצרי קנאביס אינם כלולים בסל התרופות ורוב המטופלים נושאים במלוא עלותם הכספית ללא השתתפות של קופות החולים במימון. "ככל שהנחות הממונה על ההיטל יתממשו ולו בחלקן, צפויה עליית מחירים של המוצר ובכך פגיעה מיידית בנגישות ובאיכות של קנאביס רפואי לכלל האוכלוסייה ובפרט לקבוצות החלשות ביותר", הוא מזהיר.

משרד הבריאות מזהיר גם מפני פגיעה אפשרית בייצוא הישראלי, שרק בשנה האחרונה החל להתרחש בהיקפים מסחריים משמעותיים. "החמרת הגבלות הייבוא לישראל עשויה להוביל לצעדי מגן נגדיים מצד מדינות אחרות, אשר עשויים להוביל לפגיעה בפעילות העסקית של החברות הישראליות", כותב רידניק.

"לא נוכל להגן על ההחלטה"

לסיכום, מבהיר רידניק כי נוכח כל הפגמים שנפלו בתהליך, ובמיוחד נוכח היעדר השיתוף המקצועי של משרד הבריאות בתהליך הבחינה וגיבוש ההמלצות, "אנו, בתור גורמי המקצוע האמונים על התחום לא נוכל לתמוך בעמדת הממונה או להגן על הגיונה המקצועי בבית משפט או בכל הליך אחר".

כזכור, לפני כשבועיים, במסגרת דו"ח מפורט, המליץ דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, על הטלת מס בשיעור של עד 175% על יבוא קנאביס מחברות קנדיות. ההמלצות הגיעו בעקבות חקירה שנפתחה בינואר השנה, לאחר שחברות קנאביס ישראליות העוסקות בגידול מקומי, התלוננו על יבוא במחירי היצף מקנדה. החקירה העלתה לדברי משרד הכלכלה ראיות ליבוא־בהיצף של קנאביס רפואי מקנדה, עם שיעורי היצף של עד מאות אחוזים, והובילה לנזק ממשי לתעשייה המקומית.

בימים אלה אף מנהלות החברות הליך בבית המשפט בדרישה להורות למשרד הכלכלה להטיל את המכסים לאלתר. לטענת החברות, בזמן שחולף בין ההמלצה שפורסמה להחלטה הסופית, שתיקבע על ידי משרד הכלכלה רק בעוד חודשים רבים, מנצלים היבואנים את ההזדמנות ואוגרים סחורה בייבוא. סחורה זו לדבריהם תופץ בישראל במשך עד שנתיים לאחר שתגיע, כך שהפגיעה בהם לראייתם נמשכת בכל רגע.

המכתב המלא (PDF).