11 יצרני קנאביס רפואי עתרו לבימ”ש לביטול הרישיונות הקונסטרוקטיביים

פרסום ראשון: 11 מחברות הקנאביס הרפואי המגדלות קנאביס בישראל הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה נגד משרד הבריאות. הדרישה: לבטל את כל הרישיונות “הקונסטרוקטיביים” (ללא מגע) שניתנו לעוסקים במהלך השנה וחצי האחרונות ומאפשרים להם יבוא ומסחר בקנאביס באופן וירטואלי ללא מגע בסחורה.

היצרנים (בזלת, גרין פילדס, תיקון עולם קנביט, אינטליקנה, שיח, מדוקאן, קנערבה, עין חצבה, קנאבר, אברגרין וקרונוס), טוענים בעתירה כי בעוד שהם נדרשו לעמוד בתקנים מחמירים ולהשקיע מיליוני שקלים בהקמה ותפעול, אלה שמחזיקים ברישיונות הקונסטרוקטיביים מתחרים איתם על רווחים בשוק מבלי שנדרשו להשקעה דומה.

הרישיונות הללו, הנקראים גם “רישיונות ללא מגע” או רישיון “אחר”, מאפשרים למעשה מסחר בקנאביס ותיווך עסקאות, כולל יבוא, ללא מגע ישיר בחומר. בעלי הרישיון הקונסטרוקטיבי – לפחות אלה מביניהם שקיבלו אותו לצורך יבוא סחורה מחו”ל – מזמינים את הקנאביס, מאחסנים, אורזים ומשווקים אותו רק באמצעות בתי מסחר, מפעלים, חברות שינוע ובתי מרקחת בעלי רישיון, ולא בעצמם.

הידיעה בדבר אותם רישיונות קונסטרוקטיביים נחשפה לראשונה במגזין קנאביס בשנה שעברה, יחד עם שמותיהם של 14 חברות ופרטים ראשונים שזכו לרישיון מסוג זה. מאז נוספו לרשימת המחזיקים ברישיונות הללו כמה עשרות עוסקים נוספים, אם כי משרד הבריאות מסרב לחשוף אותם. לאחרונה הוגשה על ידי מגזין קנאביס עתירה לבית המשפט בדרישה לחשוף את השמות.

לדברי מנהל היק”ר יובל לנדשפט, הרישיונות הללו החלו להינתן בגלל שפקודת הסמים אוסרת על כל עיסוק בקנאביס ללא רישיון ממשרד הבריאות, גם כאשר מדובר במי שמבקש לבצע עסקאות ללא מגע ישיר עם הקנאביס עצמו. לשם כך, ועל בסיס עקרון השוק החופשי אשר נקבע בהחלטת הממשלה להסדרת הענף, הוא החל במתן הרישיונות הללו.

“פקודת הסמים שמה את משרד הבריאות כמופקד על פקודת הסמים, גם על נושא היצוא והיבוא, והכל באישור המנהל על פי הפקודה, שזה משרד הבריאות,” אמר לנדשפט לאחרונה בדיון בכנסת. “לגבי הרישיונות הקונסטרוקטיביים. את כל הרישיונות נותן היק”ר. יש לנו מחלקה, מחלקת יבוא ויצוא, כשמגיעה בקשה בוחנים האם המבקש עומד במה שצריך לעמוד. כל הנהלים של היק”ר, כולל נהלי היבוא והיצוא, מפורסמים באתר משרד הבריאות.”

“ניפוק רישיונות קונסטרוקטיביים אינו חוקי – האפשרות לקבלת רישיון כזה לא היתה ידועה”

בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר, ושפרטיה נחשפים כאן כעת לראשונה, טוענות 11 חברות הקנאביס כי “החלטת מנהל היק”ר על הנפקת רישיונות עיסוק ‘אחרים’ (קונסטרוקטיביים, מ.ק) אינה חוקית, אינה סבירה, מפלה ופוגעת בעיקרון השוויון, ומסבה נזקים כספיים עצומים שלא כדין”.

בהתאם, היצרנים דורשים מבית המשפט “להפסיק לאלתר את הנפקתם של רישיונות קונסטרוקטיביים” וכן “לאפשר יבוא קנאביס ולהתיר עיסוק בתיווך בעסקאות קנאביס רפואי בארץ רק לגורמים הנמנים עם חוליות שקשקת האספקה של קנאביס רפואי בישראל (חוות, מפעלים, בתי מסחר ובתי מרקחת)”.

לטענת היצרנים ההחלטה לנפק רישיונות קונסטרוקטיביים באה “יום בהיר אחד, ללא כל פרסום או התראה מוקדמת” ולא תואמת את החלטת הממשלה להסדרת הענף במסגרתה נקבעו ארבעה סוגי עוסקים: חוות ריבוי וגידול, בתי מסחר, מפעלים ובתי מרקחת. לדבריהם, הרישיונות הנוספים הינם חריגה של מנהל היק”ר מהגדרה זו בהחלטת הממשלה. “ההחלטה התקבלה בניגוד להחלטת הממשלה המסדירה את העיסוק בתחום הקנאביס הרפואי,” כתבו.

עוד הם טוענים כי “מספר בעלי הרישיונות ה’אחרים’ מסכן את ביטחון הציבור ואינו מאפשר פעילות כלכלית בת קיימא” וכי “ליק”ר אין יכולת לבצע ביקורת אפקטיבית על בעלי הרישיונות ה’אחרים’ ולהבטיח שהמוצר המיובא על ידם עומד בדרישות ובתנאים”. יש לציין בעניין זה שכאמור, כל סחורה שמגיעה מייבוא – בין אם מבעל רישיון קונסטרוקטיבי או חוות גידול – נדרשת לעבור דרך בית מסחר ומפעל המחזיקים ברישיונות, כך שלא באמת מתאפשרת כניסת סחורה שאינה עומדת בסטנדרטים שנקבעו על ידי משרד הבריאות.

למרות שרוב מוחלט אם לא כל הקנאביס שנמכר כיום בבתי המרקחת, מקורו בבעלי רישיון גידול, מפעל או בית מסחר/מרקחת ולא באחד היבואנים בעלי הרישיונות הקונסטרוקטיביים, לדברי היצרנים בעתירה “היבוא המסיבי של קנאביס רפואי לישראל הופך את שוק הקנאביס הרפואי שעודנו בחיתוליו וזכאי ל’הגנת ינוקא’ לשוק לא מאוזן שאינו מאפשר קיומה של תחרות חופשית”.

“האפשרות לקבלת רישיון ‘אחר’ היתה ידועה רק ליודעי ח”ן, שנודע להם בדרך כזו או אחרת על נכונותו של מנהל היק”ר להנפיק רישיונות כאלה,” כתבו עו”ד רועי בלכר, עו”ד גיא זאבי ועו”ד יעל ארגמן, המייצגים את העותרים. “הציבור הרחב, לרבות העותרות, העוסקות בתחום הקנאביס הרפואי מזה שנים רבות, לא ידעו כלל על כוונתו של מנהל היק”ר להנפיק רישיונות אלו”.

“שוק הקנאביס בישראל מוצף, זה מוביל לזליגה ומסכן את ביטחון הציבור”

כפי שפורסם גם כן לראשונה במגזין קנאביס, לאחר חשיפת עצם קיום הרישיונות הקונסטרוקטיביים (“האחרים”) ומשהחלו עוסקים רבים להגיש בקשות לקבלת רישיון מסוג זה, הטמיע היק”ר נהלים חדשים ומוגדרים. בין הדרישות החדשות היו קבלת אישור ISO 9001 וכן אישור אבטחה מהמשטרה. מכיוון שמדובר ברישיונות ללא מגע, המשטרה נתנה פטור גורף מאישור אבטחה כזה. לדברי היצרנים בעתירה, מדובר באפליה כלפיהם מכיוון שהם כן נדרשים לבדיקות אבטחה.

“שוק הקנאביס הרפואי בישראל מוצף,” כתבו לבסוף. “בשנת 2021 עמדה זכאותם של כלל המטופלים על כ-40 טון ומנגד, כושר הייצור של השוק המקומי הוא של כ-100 טון. כלומר, יכולת הייצור גדולה פי שניים וחצי מהיקף הביקור. לצד זאת, בין השנים 2020-2021 היקף היבוא של קנאביס לישראל היה של למעלה מ-60 טון”.

“להצפה זו של מדינת ישראל בקנאביס רפואי שתי משמעויות,” סיכמו. “אחת היא שכבר כיום קיימת ‘זליגה’ לגורמים עברייניים המעמידה בסכנה את ביטחון הציבור, והשנייה היא שהיצף היבוא של קנאביס רפואי מוביל לפגיעה כלכלית קשה שעוד תחמיר בחוליות שרשרת האספקה, דבר שאינו מאפשר פעילות כלכלית בת קיימא”.

למעשה נראה שמדובר בניסיון נוסף של יצרני הקנאביס הרפואי בישראל להיאבק ביבוא של סחורה מחו”ל, שנמצאה בסקר הקנאביס השנתי שנערך בדצמבר 2021 כמועדפת על כ-72% מהמטופלים. יש להזכיר שבעניין זה ספציפית – עצירה/צמצום של היבוא – כבר הוגשה בשנה שעברה עתירה לבג”ץ, וזו עוד מתנהלת בבית המשפט במקביל.