קנאביס טהור: 20 סוגים של מיצויים שחייבים להכיר

חשיש, שאטר, באדר, נאג-ראן, BHO, טינקטורה או אבקת קיף – מיצויי קנאביס נמצאים אמנם בשימוש האדם מזה אלפי שנים, אך בשנתיים האחרונות הם השתלטו על השווקים החוקיים ומכירותיהם עלו במאות אחוזים בעיקר בארה”ב ואירופה. אז כדי לעשות סדר בעשרות השמות והכינויים שניתנו למיצויים השונים, הנה המדריך השלם לשמותיהם ואופיים של 20+ מיצויי קנאביס.

מאת: מתן וענונו, סמנכ”ל bol pharma

ככל ששוק הקנאביס מתפתח, יותר צרכנים נשבים בקסמיהם של השמנים והמיצויים השונים. הם נחשבו עד לפני מספר שנים לענף נידח בו עסקו בעיקר “סטלנים כבדים”, מומחי קנאביס מאמסטרדם וחולי סרטן שחקרו את נפלאות השמן של ריק סימפסון (RSO) והופכים בשנים האחרונות ללהיט שסוחף את העולם כולו.

בגדול ‘מיצוי קנאביס’ הוא שם כללי המתאר מוצר בו ריכוז רב יותר של החומרים הפעילים בקנאביס (קנבינואידים וטרפנים), כלומר יותר חומר פעיל (THC או CBD למשל) בתוך כמות חומר כללית קטנה יותר.

מאחר ומרבית כינויי המיצויים (“שוגר דאב”, “שאטר גלאס”, “האני קומב” וכיוצ”ב) נתבעו במקור על ידי חובבי קנאביס שהשתמשו בשפת רחוב ובכינויי סלנג שונים, הצרכן המתחיל עלול בקלות להתבלבל ביניהם. לפיכך, לפניכם סקירה מלאה ומסודרת של כל סוגי מיצויי הקנאביס השונים, לפי חלוקה למשפחות:

משפחה 1 – מיצויים טבעיים המופקים ללא חומר ממס:

קיף‘ (Kief) הוא המיצוי הפשוט והבסיסי ביותר. מדובר למעשה באבקת הטריכומות של הקנאביס (טריכומות הן הבועיות הקטנות המנצנצות על פרחי הקנאביס ומכילות את מרבית ריכוזי הקנבינואידים). על ידי סינון וניפוי פרחים יבשים מעל בד או על ידי תהליך הקפאה מסודר, מנתקים את הטריכומות היבשות מהפרח ואוספים אותן יחדיו לכדי אבקה. שימו לב שלא מדובר ב”אבקנים” כמו שנוהגים לכנותם. האבקנים הם בכלל אברי הרבייה של הצמח הזכרי. בשונה מרבות משיטות המיצוי האחרות לניתוק הטריכומות מהפרח, הכנת קיף אינה מערבת חומרים זרים, ממסים או מפרידים.

קיף - אבקת טריכומות
קיף – אבקת טריכומות

חשיש קיף‘ (אותו טועים לכנות “חשיש אבקנים”) והוא למעשה גוש של אבקת קיף דחוסה (לעתים גם אפויה בחום נמוך) שנתגבשה תחת לחץ גבוה, לרוב של מלחציים מכניות. בתנאי שלא נוספו לאבקת הקיף חומרים אחרים בעת הדחיסה, מיצוי זה יהיה זהה למעשה לאבקת הקיף הרגילה. תהליך זה של חימום אותו עובר החשיש גורם לתהליך דה קרבוקסילציה חלקי, הליך שאחראי על “הפעלת” הקנבינואידים הנמצאים בפרח טרי בצורתם החומצתית והלא-פעילה. גם החשיש שמגיע דרך מדבר סיני או מלבנון הוא חשיש קיף, לעתים מעורבב עם חומרים טבעיים מגוונים כדי להגדיל נתח רווחים לסוחרים.

חשיש קיף - טריכומות דחוסות
חשיש קיף – אבקת טריכומות דחוסות

חשיש בועות‘ (Bubble Hash), שהתחיל את דרכו בתור ‘חשיש קרח’ (Ice Hash) בארה”ב או חשיש מים (Water Hush) באירופה, מופק על ידי סינון הטריכומות מהפרחים (ה’קיף’) דרך שקיות ייעודיות בעלות רשתות עם חורים קטנטנים – אם בעזרת קרח יבש או מים קפואים. הוא נחשב לאחד מסוגי החשיש האיכותיים ביותר ובאמסטרדם מוכר בכינוי המפורסם Ice-O-Lator. חשיש בועות מהסוג האיכותי ביותר נקרא בשפת הרחוב ‘פול מלט’ (Full Melt), כינוי הניתן לו עקב היותו נוזלי כמעט לחלוטין בטמפרטורה גבוהה, ונקי לחלוטין ממוצקים ושאריות אחרות.

חשיש בועות
חשיש בועות

צ’אראס (Charras) הוא חשיש הודו-נפאלי מאזור הרי ההימלאיה שפוגש כל מטייל ישראלי בשביל החומוס. מדובר בשיטת ההפקה הטבעית ביותר כנראה וזו המפיקה את המוצר הטרי ביותר. הפרדת הטריכומות מפרחי הקנאביס בהכנת צ’אראס נעשית בעזרת שפשוף הידיים לאורך פרחי הקנאביס בעודם על הצמח. כשהיד דביקה כולה מטריכומות מגרדים אט אט את השכבות מכפות הידיים ואוספים אותן לכדי גושים שמנוניים וגמישים דמויי פלסטלינה. האזורים בהם מפיקים את הצ’אראס הם בעלי תנאי מזג אוויר קיצוניים יחסית היוצרים צמחי קנאביס חזקים ועשירים בחומרים פעילים. ניתן אמנם להכין מיצוי זה גם בבית, אך הליך כזה דורש עיסוי של כמה עשרות צמחים בוגרים מלאי פרחים להפקת גרמים בודדים של תוצרת. יש לזכור שהטכניקה הנכונה ביותר להכנה מסוג זה שמורה לזקני השבטים, אי שם הרחק במזרח אסיה.

איזה קנאביס אתה?

צ'אראס ג'אראס
צ’אראס: “חשיש האלים”

רוזין (Rosin), או ‘נטף‘ בעברית, הוא שמן מוצק המופק באמצעות חום בלבד וללא שימוש בחומרים ממסים. מיצוי זה מוכר לצרכני הקנאביס הביתיים בתור ‘דאב ב-5 שניות‘ אותו מפיקים בקלות על ידי מעיכת וחימום הפרחים במכשיר להחלקת שיער. גם בשוק האמריקאי הפך מיצוי זה ללהיט ענק בשנים האחרונות, בעיקר בשל התווית הבריאה של מיצוי נקי ובסיסי. מלבד מפרחים ניתן להפיק נטף גם מחתיכות חשיש (בעיקר חשיש איכותי), או מאבקת קיף, אך לא נהוג לעשות כן מאחר ומדובר בתהליך מיצוי כפול שרק מבזבז חומר פעיל ולא מעשיר אותו.

לייב רזין: נטף (רוזין) מפרחי קנאביס קפואים
לייב רזין: נטף (רוזין) מפרחי קנאביס קפואים

לאחר הפקתו, ניתן להפוך את הנטף לשעוות ‘באדר‘ (Budder כינוי למיצוי במרקם סמיך) על ידי חימום וערבוב קבוע במשך כעשר דקות, בדרך כלל בעזרת מלחם או גוף חימום דק אחר. תהליך זה מייבש את הנטף ומשנה את מרקמו, אך באם נעשה במגבלת טמפרטורת האידוי של החומרים הפעילים, אין לו משמעות מבחינת האיכות הסופית.

בשוק האמריקאי חלה בשנה האחרונה עלייה משמעותית במכירות ‘לייב רזין‘ (Live Resin), או ‘שרף חי’ בעברית, שהפך ללהיט של ממש. ה’לייב רזין’ נמכר בשווקים שונים כמיצוי ייחודי לכאורה, אך למעשה מדובר בנטף רגיל שהופק מפרחי קנאביס קפואים, הזהה באיכותו לנטף רגיל. התיאוריה סביב הקפאת הפרחים גורסת כי הקור מסייע לשמור על מצבם של הטרפנים, אך במציאות החום הישיר שאליו נחשפים הפרחים בעת תהליך הפקת הנטף, מספיק כדי לבטל את האפקט שיצרה ההקפאה בשניות בודדות.

משפחה 2 – מיצויים מבוססי חומר ממס:

שמן חשיש (Hash Oil) – מיצוי קנאביס מבוסס גז ושם כללי לסוג המיצויים המוכר ביותר בשוק הקנאביס העולמי, שנקרא בשפה המקצועית ‘מיצוי תפרחת מבוסס ממס גזי’ – ‘Gas Based Flora Concentration’. שם זה מתאר מיצוי שמנוני ודביק המופק מפרחי הקנאביס על ידי מיצוי החומרים הפעילים שקיימים בהם באמצעות שימוש בגז ממס אורגני המזרז פירוק קשרים קוולנטיים בין אטומי פחמן בשרשראות המולקולריות של החומרים. בשוק הפנאי העולמי מוכר סוג מיצוי זה בכינוי האמסטרדמי BHO, המתאר למעשה סוג ספציפי של שמן חשיש שהופק באמצעות גז בוטאן. ניתן להכין מיצוי זה גם באמצעות גזים אחרים כמו פרופן, הקסן ואיזובוטאן, המשמשים כולם לייצור מיצויי מזון (כמו סירופ תירס למשל) מאז שנות ה-70 המוקדמות.

שמן חשיש (דאב)
שמן חשיש (דאב): מ”שוגר דאב” ועד “האני קומב”

במהלך השנים הוצמדו לשמן החשיש כינויים שונים, כמו ‘האניקומב’ (‘חלת דבש’), ‘אייספליט’ (‘פלטת קרח’), ‘באדר’ (‘שעוות פרחים’), ‘דאב’, ‘סאפ’ ועוד, אך בפועל ישנם רק שני סוגים עיקריים של שמן חשיש, הנבדלים זה מזה בעיקר במרקם המתקבל מתהליך הסינון הסופי.

הראשון הוא שעווה (Wax) או ‘קראמבל‘ (Crumble), אחד המיצויים המוכרים המופק על ידי מיצוי בגז ללא סינון. זהו מיצוי מוצק למחצה, בעל מרקם דמוי מחית גסה או שעווה סמיכה, שנוצר בעקבות התגבשות (קריסטליזציה) של מולקולות החומר בעת תהליך אידוי הממס מהתוצר הסופי. כאשר השעווה הנה בעלת מרקם יבש וקשיח יחסית, נהוג לכנותה ‘קראמבל’ (‘מתפורר’). שעווה תיווצר בעת חימום שמן או מיצוי מוצק, בעיקר בתנאים של לחות וחום גבוהים יחסית, וכן במקרים בהם המיצוי לא עבר תהליך סינון לפני אידוי הגז הממס. מומחים רבים טוענים שגם כמות גבוהה של טרפנים בחומר הצמחי תורמת להאצת תהליך ההתגבשות.

שעווה ווקס (Wax) קנאביס
שעווה, וקס – שמן חשיש במרקם צמיגי

הסוג השני של שמן חשיש הוא ‘שאטר‘ (Shatter) או ‘אמברגלאס‘ (Amberglass), מיצוי בגז שעבר סינון והמוכר ביותר בעולם הקנאביס המודרני, שזכה בשנים האחרונות לכינוי ‘דאב’. מיצוי זה מוצק לגמרי ובעל מרקם אחיד וקשיח יחסית, הנוצר עקב אחידות מולקולרית גבוהה שמושגת באמצעות סינון קפדני של התוצר הסופי. לרוב, בטמפרטורת החדר יהיה השאטר דביק, ואילו המרקם דמוי הזכוכית יושג בדרך כלל רק בטמפרטורות נמוכות. שאטר יציב ואחיד לחלוטין יכול להיווצר רק בתנאי מעבדה אופטימליים, או בעת שימוש במערכת מיצוי סגורה ומבוקרת, אותה ניתן למצוא במעבדות בוטאניות. בתהליך ביתי ניתן באופן תיאורטי לייצר שאטר איכותי, בעיקר בשימוש בגז דמיתיל-אתר (DHO), אך דרוש חלל סטרילי וטמפרטורות נמוכות ביותר.

שאטר
שאטר – שמן חשיש במרקם קשיח

במרבית המקרים יהיה התוצר הביתי דביק וגושי, אך עדיין בעל צבע זהוב שקוף – מרקם המכונה ברחובות האמריקאים גם בשמות ‘טרים ראן‘ (Trim Run) ו-‘נאג ראן‘ (Nug Run), הנקראים על שום החומר הממס שזורם (‘ראן’) דרך עלי הכותרת (‘טרים’) או הפרחים (‘נאג’, כינוי דומה ל-‘באד’ המוכר בישראל). שמות אלה מתארים באופן עקרוני שאטר דביק באיכות גבוהה (נאג שיוצר מפרחים) או נמוכה (‘טרים’ שיוצר מעלי כותרת ושאריות) ונקראים ברחוב גם בשני שמות נוספים: ‘סאפ’ (Sap) המתאר את השאטר כאשר הוא במצב צמיגי ונוזלי למחצה, ובכינוי ‘Pull&Snap’ המתאר מוצק צמיגי בחלקו הפנימי וקשיח בחלקו החיצוני.

וקס קראמבל קנאביס
וקס קראמבל

צבעו של התוצר הסופי, הן במקרה של שעווה והן במקרה של שאטר, הוא אינדיקציה טובה יחסית להערכת כמות החומרים הפעילים שקיימים בתוכו, הקובעים בסופו של דבר את איכותו. מנגד, מרקמו של השמן מלמד יותר על התנאים בהם הוא הופק מאשר על איכותו. כך למשל יכולה להיווצר שעווה איכותית המכילה ריכוז גבוה של חומרים פעילים, ומנגד שאטר מבריק וקשיח המכיל כמות נמוכה יותר של קנבינואידים וטרפנים. לסיכום: איכות שמן החשיש לא בהכרח קשורה למראה החיצוני או למרקם, אלא נגזרת מהם רק לעיתים, בתלות בכמות החומרים הפעילים וכן בשאריות חומרים אחרים.

מיצוי/שמן co2 הוא נוזל סופר-קריטי (Supercritical Fluid) שבדומה לשמן החשיש על סוגיו השונים, מופק גם הוא מפרחי הקנאביס באמצעות שימוש בגז ממס המזרז פירוק קשרים קוולנטיים בין אטומי פחמן בשרשראות המולקולריות של החומרים הפעילים. שמו המדעי המלא של מיצוי זה הוא Sco2 , המתאר פחמן דו חמצני במצב צבירה קריטי. במצב צבירה זה (גז המתנהג כנוזל), אליו ניתן להגיע אך ורק כאשר התהליך מתבצע באמצעות ציוד מעבדה מתקדם, הופך ה-co2 ל’נוזל סופר-קריטי’ (Supercritical Fluid), המפעפע דרך חומרים מוצקים כגז אך שומר על יכולת המסת מוצקים האופיינית לנוזל.

מיצוי קנאביס co2 או Sco2
מיצוי קנאביס Sco2 – דמוי משחה צהובה ומוצקה

ייחודו של ה-Sco2 טמון ביכולת המיצוי המצוינת שלו, שזהה בבסיסה לזו של גזים אחרים כדוגמת פרופן ובוטאן, ובמקביל מאפשרת מגוון רחב יותר של חומרים ממוצים השומרים על מצבם היציב. זאת בדומה לפעולה שמתרחשת בעת מיצוי בגז דימתיל-אתר (DHO), אך כמעט תמיד באיכות יותר גבוהה. תהליך המיצוי בתוך הפחמן הדו חמצני מחסל פטריות וחומרים צמחיים שונים (כלורופילים וטרפנים בין היתר), ונחשב לבטוח ביותר לשימוש. במקביל, סובל מיצוי זה ממחסור בריכוז הטרפנים, עובדה הגורמת לפגיעה בטעם ובארומה.

"דרגון בול" - כדורי ענק של שמן קנאביס טהור - 3,000 גרם (3 ק"ג) של THC
דרגון בול

אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר שיכולות המיצוי של הפחמן הדו-חמצני היא כדור ה”דרגון בול” שהפך ללהיט ויראלי באתרי הקנאביס מסביב לעולם. כדור זה אמנם מכיל תמציות טרפנים וחומרים נוספים, אך בבסיסו הוא מופק על ידי מיצוי ב-co2.

כך נראית הפקת Sco2:

מיצוי פרמצבטי (API – Approved Pharmaceutical Ingredient) הוא מיצוי טהור במיוחד בדרגת התקינה הגבוהה ביותר (דרגת ניקיון של מעל 96.7%). הוא מכונה גם THCA קריסטליין ונוצר בעקבות התרחבות תחום המחקר הרפואי בעולם הקנאביס. לאור פריצת הדרך מעולם האנקדוטות לעידן המחקרים הקליניים (נסיינים אנושיים), התעורר בשנים האחרונות צורך עז במיצוי קנבינואידים שיהיה מתאים ובטוח לשימוש רפואי ויאושר על ידי רשויות הבריאות וה-FDA. מיצויים מסוג זה הם למעשה תרכיזים כמעט אבסולוטיים של קנבינואיד בודד (בארה”ב מכונה התהליך ‘הפרדה מולקולרית’) והם ניתנים לייצור אך ורק בתנאי מעבדה קפדניים ועל ידי שימוש בשיטות מתקדמות, בין היתר מיצוי ב-Sco2 במערכת סטרילית. ייצור מיצויים אלו דורש גם אישורים ממשלתיים והשימוש העיקרי בהם הוא עבור מחקרים של רשויות הבריאות, מה שמעלה עוד יותר את מחירם ומקטין משמעותית כל סיכוי למצוא אותם בשוק הבלתי חוקי.

THC קריסטליין
THC טהור: מיצוי פרמצבטי (למעלה מ-97% ריכוז THC). מכונה גם THCA “קריסטליין”

משפחה 3 – מיצויים מבוססי אלכוהול:

טינקטורה היא מיצוי נוזלי (בריכוז נמוך יחסית) המבוסס על אלכוהול לשתייה והיא למעשה סוג המיצוי הוותיק ביותר בעולם. נעשה בו שימוש רפואי במקסיקו ומדינות נוספות במשך אלפי שנים. מיצוי זה מבוסס על אלכוהול לשתייה ולא על תמציות אלכוהוליות חזקות, אותן יש לאדות ולזקק לאחר סיום ההכנה. הוא מיועד לבליעה ולספיגה דרת רירית הפה (שימוש אוראלי ללא בליעה), ומאחר ומרבית התמצית האלכוהולית בטינקטורה אינה מתאדה, טעמן של תמציות אלו הוא בדרך כלל מריר מאוד וחריף עם נגיעות אלכוהוליות.

טינקטורה קנאביס
טינקטורה

שמן RSO הוא מיצוי נוזלי מזוקק (בריכוז גבוה יחסית) המכונה ‘שמן ריק סימפסון’, על שמו של חקלאי ההמפ האמריקאי היה הראשון שניסה את סגולותיו בטיפול במחלת הסרטן. מה שהחל כסיפור נס שגבל במעשיה, הפ כיום לאחר שאלפי חולי סרטן הפיצו ברשת את סיפורי ההצלחה האישיים שלהם, לאחד מהטיפולים הטבעיים האלטרנטיבים הנפוצים ביותר למחלה. בישראל קיימת קבוצת חולים גדולה למדי החולקת מידע ושיטות טיפול בקבוצת הפייסבוק שמן RSO ישראל. סגולותיו העוצמתיות של השמן מבוססות על העובדה שהוא מכיל ריכוז גבוה במיוחד של חומרים פעילים, בעיקר THC, אך לפעמים גם CBD (תלוי בפרחים מהם הוכן השמן) – הרבה יותר מאשר בטינקטורת קנאביס ממוצעת. למעשה, מכ-100 גרם של פרחי קנאביס באיכות מצוינת ניתן להפיק כ-15 גרם שמן RSO בלבד.

Rso
שמן RSO במזרקים

חשיש ISO הוא שמן חשיש על בסיס אלכוהולי (מזוקק) ואחד מסוגי המיצויים המוכרים פחות בישראל. השמן דומה בבסיסו לשמן החשיש הרגיל, אך ממוצה מפרחי הצמח באמצעות תמצית של איזופרופנול לשתייה במקום גז ממס אורגני. מיצוי זה נחשב לפחות איכותי לעומת מקבילו, המיוצר באמצעות גז, זאת מאחר והאלכוהול פוגע באיכותם של חומרים רבים בצמח (טרפנים למשל) ובאיכות התוצרת הסופית.

חשיש ISO
חשיש ISO – תחליף אלכוהולי לשמן חשיש רגיל

עם זאת, את איכות ההשפעה של הקנבינואידים האלכוהול אינו מטשטש או מחליש, ולכן מיצוי זה יהיה חזק לא פחות מבחינת ההשפעה הפסיכואקטיבית (THC) או המרגיעה (CBD).

הכנה ביתית של חשיש ISO:

https://www.youtube.com/watch?v=P74s5s3hJt4

משפחה 4 – מיצויים מבוססי מזון לבישול:

משפחת המיצויים האחרונה היא בסיסים שומניים בהם משרים ומפרקים את הפרחים ליצירת מוצרים המתאימים לאכילה ולקליטת החומרים הפעילים דרך מערכת העיכול. רוב ה’מיצויים’ במשפחה זו אינם בדיוק מיצויים שכן הם מורכבים ברובם מבסיס שומני צמחי כלשהו (לרוב שמן או חמאה, או תחליף טבעוני המבוסס על קוקוס), אך מאחר ובעת הכנתו מרכזים את החומרים הפעילים מכמות גדולה של פרחים, החומרים במשפחה זו נחשבים למעשה למיצויים.

חמאת קנאביס
חמאת קנאביס

ישנם כאמור שני בסיסים שומניים עיקריים (עם תחליפים טבעוניים על בסיס קוקוס), בהם נעשה שימוש בעת בישול עם קנאביס:

חמאת קנאביס: בסיס חלבי וגמיש. מתאים לצורכי קונדיטוריה ובישול מתוק וכן לרטבים.
שמן קנאביס: בסיס כשר פרווה ניטרלי. מתאים לתבשילים ולמתכונים מבוססי שמן (כמו במטבח האתני למשל). שמן זרעי המפ מתאים גם הוא לשימוש במטבח אך חסר השפעה פסיכואקטיבית.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר