"מה יש בשקית שלי" – בודקים סמים במסיבות טבע

הייתם בפסטיבל וקניתם MDMA? איך אתם יודעים שזה באמת MDMA ולא משהו אחר? צוות צילום יצא לסיבוב במסיבות טבע ובדק את איכות הסמים שנרכשים באופן חופשי בין האוהלים.

הנזק הגדול ביותר לו גורמת המדיניות המכונה "המלחמה בסמים" הוא השימוש הבלתי מבוקר של מיליונים בכל רחבי העולם עם חומרים הנחשבים בחוק כסמים מסוכנים. למעשה, דווקא אותה מלחמה בסמים גורמת לכך שאותם חומרים – שאינם מסוכנים כאשר נלקחים באופן מבוקר – הופכים לסכנה אמיתית כשסוחרים מערבבים, משקרים ועושקים את לקוחותיהם התמימים והסקרנים.

סרט תיעודי חדש בשם "מה יש בשקית שלי?" (What's in my baggie) עוקב אחר תופעת השימוש הנרחב בסמים כגון MDMA ובודק כיצד צעירים בכל רחבי המדינה נופלים קורבן לחומרים סינטטיים מזוייפים ואחרים, הנמכרים להם ללא כל פיקוח ועלולים לגרום לנזקים קשים ביותר. אותם חומרים, המכונים לרוב "מלחי אמבט" מזכירים לעתים את ההשפעה של MDMA, אבל מאחר ומדובר בחומרים נסיוניים ובלתי מפוקחים, אין כל דרך לדעת למה יגרמו או מה המינון הנכון בו צריך להשתמש.

עורכי הסרט יצאו לסיבוב פסטיבלים בכל רחבי ארה"ב כשבידיהם ערכה לבדיקת איכות סמים, וגילו – אל מול עיניהם הנדהמות של אלו שזה עתה רכשו את מה שחשבו שהוא MDMA – שלמעלה ממחצית הבדיקות הרנדומליות שערכו לעשרות דגימות סמים, הראו כי מדובר למעשה ב"מלחי אמבט" וסמים סינטטיים אחרים כגון 'נפידרון', 'מתילון' ושאר חיקויים זולים. "אז אתה אומר שקנינו הרגע מלחי אמבט ב-4000 דולר?" שואלת אחת המרואיינות בסרט, מיד לאחר שבבדיקה של מה שהיא חשבה שהוא MDMA נמצא כי מדובר ב'מתדון'.

שיאו של האבסורד הוא שמארגני הפסטיבלים מסרבים להכניס ערכות לבדיקת איכות הסמים למתחמי המסיבות – זאת מאחר וחוק ה-"Rave Act" שהעביר בשנת 2003 ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב, קובע כי במידה ויאפשרו בדיקות מסוג זה, יודו בעצם כי מדובר באירוע בו מתרחשת צריכת סמים. מאחר והמארגנים מעוניינים להימנע מהגדרה זו ומסכסוכים עם גורמי האכיפה שיבואו בעקבותיה, מעדיפים מארגני המסיבות לתת לסוחרים לעשות כרצונם ולאנשים ליפול קורבן לתרמיות.

"אף אחד לא מאפשר למכור ערכות לבדיקת סמים בפסטיבלים ואף אחד גם לא מכיר בכך שהנושא הזה דורש התייחסות דחופה," מסביר ג'ף צ'יימברס, אחד מעורכי הסרט. "אז החלטנו לצאת לדרך ולהראות כיצד הסברה והפצה של ערכות לבדיקת סמים יכולות להציל חיים."

עורכי הסרט חברו לקבוצת Bunk Police – ארגון שמפעיל בדיקות לאיכות סמים בפסטיבלים בארה"ב – ויחד יצאו לסיבוב בדיקות איכות בעזרת ערכת הבדיקה הרשמית של הקבוצה המציגה על פי קשת של צבעים באיזה חומר מדובר. כאשר מערבבים כמות מזערית של החומר עם הנוזל שמגיע בערכה מתקבל צבע המסויים על פיו ניתן לדעת באיזו משפחת סמים מדובר. ה-MDMA אמור להציג צבע סגול-שחור, אך רבים מהנבדקים מצאו כי אצלם הראתה הערכה את הצבע הצהוב, המצביע על אותם מלחי אמבט.

"לפעמים קרה שהערכה בכלל לא זיהתה באיזה חומר מדובר והשאירה את הבדיקה שקופה לגמרי," מסביר צ'יימברס. "יש מאות סוגי סמים שפותחו במהלך השנים האחרונות ולא ניתן לבדוק את כולם. בבדיקות שערכנו במהלך הסרט מצאנו קתינון סינטטי שנמכר בתור MDMA, מגוון רחב של חומרים סינטטיים כמו 5I-NBOMe הנמכרים בתור LSD. ראינו הרואין מעורבב עם 'פנטניל' – תרופה אופיאטית חזקה ביותר הניתנת לחולי סרטן וכמעט כל בדיקה של קוקאין הראתה שמדובר במשהו אחר לגמרי, בדרך כלל אמפטמינים או מתאמפטמינים."

ערכה דומה לזו שמופיעה בסרט ניתן לרכוש כאן במחירים זולים למדי.

צפו בסרט המלא:

ראו עוד:
אוסף שקיות הסמים של לונדון
בדיקות מעבדה מגלות: מה מסתתר בתוך החשיש, החגיגת, הקוקאין והאקסטזי
ותודה למלחמה בסמים: כך נראה ביתו של סוחר סמים מקסיקני