השופט קרא: “סחר בקנאביס הוא סחר בסמים, ראו הוזהרתם”

אם נתפסתם סוחרים בקנאביס עדיף לכם להגיע לדיון אצל השופט עופר גרוסקופף, אשר מבחין בפסיקותיו במפורש בין עבירות קנאביס לעבירות בסמים אחרים. גרוסקופף הוא בינתיים השופט היחיד בביהמ"ש העליון שנוקט בעמדת "הגישה המאבחנת". בתחילת השבוע שופט אחר, ג'ורג' קרא, פירסם שוב פסיקה הפוכה

שוב עולה לדיון בביהמ”ש העליון סוגיית “אבחנת אבו קרינאת”, כשהפעם, השופט ג’ורג’ קרא חוזר על קביעתו לפיה אין הבדל בין סוגי סמים בפקודת הסמים, כך שהעונש בגין ייצור או סחר בזה או בזה, צריך להיות זהה. החלטה זו מנוגדת לפסיקותיו של השופט עופר גרוסקופף, שקבע לאחרונה לא אחת שענישה בגין עבירות קנאביס יכולה להיות פחותה מזו שבגין סמים אחרים.

כזכור, בסוף דצמבר 2020 דן השופט גרוסקופף בערעור של תושב הפזורה הבדואית בנגב, אבו קרינאת, שהואשם בהחזקת 150 ק”ג קנאביס ובעבירות ייצור וגידול קנאביס לאחר שנתפסו ברשותו מאות שתילי קנאביס. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע אז כי יש לעצור את אבו קרינאת עד תום ההליכים, אך בביהמ”ש העליון גרוסקופף הפך את ההחלטה והורה על מעצר בית.

השופט גרוסקופף נימק אז את החלטתו בכך שישנן גישות שונות להתייחסות לעבירות סמים, והסביר כי הוא בוחר לנקוט במה שנקרא “הגישה המאבחנת”, כשמה כן היא – גישה המבחינה בין סוגי הסמים השונים הנחשבים על פי החוק ל”מסוכנים” על פי פקודת הסמים, כלומר בין קנאביס, הנחשב “סמים קלים”, לסמים אחרים, הנחשבים “סמים קשים”.

השופט עופר גרוסקופף
“גידול קנאביס הוא לא ‘רעה חולה’ כמו ייצור סמים” – שופט ביהמ”ש העליון עופר גרוסקופף (תמונה באדיבות אתר בתי המשפט)

לדברי גרוסקופף “גם כאשר אנו יוצאים מנקודת מוצא לפיה גידול והפקה של קנאביס שלא ברישיון הן פעולות בלתי חוקיות, קשה להוסיף ולהתייחס אליהן כ’רעה חולה’ מאותה דרגת חומרה כמו הכנה, יצור והפקה של סמים מסוכנים אחרים. הגם שכמצוות המחוקק קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן, לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי מצוי בתהליכי שינוי”.

למרות התעלמות מפסיקתו זו מצד חבריו לכס השיפוט בביהמ”ש העליון, שפסקו הפוך ממנו פעם אחר פעם, חזר השופט גרוסקופף על עמדתו פעמים נוספות גם בתיקים אחרים.

לפני כשבועיים (11.10) עלתה הסוגיה שוב לדיון, כאשר שופטת ביהמ”ש המחוזי מרב גרינברג פרסמה פסיקה שאימצה את אותה “גישה מאבחנת” של השופט גרוסקופף, ושיחררה למעצר בית באיזוק אלקטרוני את א’, צעיר שנתפס בחודש יוני השנה כשהוא מגדל כ-200 שתילי קנאביס בדירה.

בפסיקתה קבעה השופטת גרינברג, בדומה לגרוסקופף, כי בעבירות גידול קנאביס יש להורות על מעצר מאחורי סורג ובריח רק בהתקיים נסיבות חריגות המלמדות על רמת מסוכנות מוגברת. גרינברג סברה כי מדובר במקרה “גבולי” ולאור התמשכות ההליך, המלצת שירות המבחן, והתרשמות בית המשפט, הטתה את הכף לטובת מעצר באיזוק אלקטרוני בלבד.

הפרקליטות ערערה על פסיקת השופטת גרינברג במחוזי והדיון בערעור הגיע אל פתחו של השופט קרא בביהמ”ש העליון, שכאמור, לא הסכים עם השופטת גרינברג וקבע בתחילת השבוע (17.10) כי “דין הערר להתקבל”. לדבריו “פקודת הסמים המסוכנים קובעת במפורש כי קנאביס הוא בגדר סם מסוכן. זוהי קביעת המחוקק. קביעתו זו – היא הדין הנוהג והמחייב”.

השופט ג'ורג' קרא (צילום: פלאש90)
שופט ביהמ”ש העליון ג’ורג’ קרא (צילום: פלאש90)

בדברים שאולי אף ניתן להבין כביקורת מרומזת כלפי עמיתו לכס השיפוט גרוסקופף קבע עוד השופט קרא כי “דומה כי השתרשה בעת האחרונה תפיסה שגויה, לפיה סם הקנאביס הוא בגדר ‘סם קל’, באופן המפתה גורמים שונים להפוך למעורבים בייצורו והפצתו. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים”.

לדברי השופט קרא, “ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה, ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים ‘קלים’, תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים – ראו הוזהרתם.”

לסיום הוסיף כי “התפיסה כי דינו של מי אשר גידל, הפיק או סחר בקנאביס, שונה מדינו של מי שגידל, הפיק או סחר בסם מסוכן אחר, אין לה אחיזה בדין, כל עוד לא קבע המחוקק אחרת. אל לו, למי שהיה מעורב בעבירות גידול, הפקה, ייצור או סחר בסמים ‘קלים’ לצפות כי בית המשפט יקל עמו אך ורק בגלל סוג הסם המסוכן שגידל.”

סוגיה מהותית זו, אשר מחלקת את בית המשפט העליון לשתי גישות – זו של גרוסקופף וזו של כל האחרים – מביאה למעשה למצב בו העונש על עבירות דומות יהיה שונה בודאות של כמעט 100%, ותלוי בשופט שדן בתיק. אם אדם סחר בקנאביס והגיע אל השופט גרוסקופף, סביר שיופנה למעצר בית. אם נפל על כל אחד מהשופטים האחרים, סביר שיישאר במעצר.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר