אחסון קנאביס – במקרר, במקפיא או במגירה? מחקר ישראלי בדק

מחקר ישראלי חדש שנערך במשך שנה שלמה בדק מה קורה לחומרים הפעילים בקנאביס - קנבינואידים וטרפנים - בפרח או במיצוי, בטמפרטורות שונות, ולאורך זמן משתנה. “מעולם לא בדקו את החומרים הפעילים בקנאביס בהיקף כזה,” אומר לוז מילאי, מעורכי המחקר

ידוע שהאופן בו הקנאביס מאוחסן ישפיע על רמת ריכוז החומרים הפעילים בו בעת צריכתו, וכתוצאה ישירה מכך על אופן השפעתו על הצרכן. אך האם יש הבדל בין תפרחת קנאביס ש”יושבת” במגירה לכזו שנמצאת בהקפאה? והאם כדאי לשמור את התפרחת שלמה או לגרוס אותה קודם? ומה “נהרס” מהר יותר – טרפנים או קנבינואידים?

מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון בהובלת פרופ’ דדי מאירי ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Frontiers in Plant Science, בחן את השפעת טמפרטורת האחסון על תפרחות ועל מיצויי קנאביס מזנים שונים לאורך שנה שלמה, וגילה כמה ממצאים מעניינים.

בדיקת תפרחות ובדיקת מיצויים

לצורך ביצוע הבדיקה של התפרחות נלקחו שני זני קנאביס: אחד עשיר ב-CBD (זן “גולן” מקטגוריית T5/C10 של חברת קנדוק) והשני עשיר ב-THC (“למון-קוש” מקטגוריית THC T15/C3 של חברת קנדוק). חלק מהתפרחת הושארה במצבה המקורי (תפרחת שלמה) וחלקה נגרס.

לצורך ביצוע הבדיקה של המיצויים החוקרים ביקשו לבדוק מה החומר האידיאלי לשמירה על מיצוי קנאביס באיכותו המיטבית ולשם כך מיצו את הקנאביס באתנול ואחסנו את המיצוי בשלושה חומרים שונים: אתנול (אלכוהול), שמן זית, דימתיל סולפוקסיד (סוג של ממס אורגני).

כ-200 קנבינואידים וטרפנים נבדקו

הדגימות השונות אוחסנו למשך שנה שלמה בארבע טמפרטורות שונות:

  • טמפרטורת החדר (25 מעלות צלזיוס)
  • מקרר (4 מעלות)
  • מקפיא (30- מעלות, מעט קר יותר ממקפיא ביתי)
  • מקפיא תעשייתי (80- מעלות)

במהלך תקופת המחקר ומידי מספר חודשים נמדדו בדגימות הנ”ל ריכוזי הקנבינואידים והטרפנים. “בדקנו כמעט 100 קנבינואידים, ובנוסף לכך עוד כ-100 טרפנים,” אומר לוז מילאי, חוקר קנאביס שעבד יחד עם פרופ’ מאירי על הניסוי המקיף שמהווה למעשה את עבודת התזה שלו לתואר השני.

גם זה בטח יעניין אותך

תוצאת הבדיקה בתפרחת: קנבינואידים לא אוהבים חום, טרפנים לא אוהבים קור

כפי שניתן לראות בגרף הבא, הדגרדציה (Degradation, “הגרעה”: התפרקות ושינוי של מולקולות) המשמעותית ביותר של קנבינואידים מתרחשת בקנאביס הנשמר בטמפרטורת החדר (25 מעלות). לעומת זאת, אחסון פרחי קנאביס בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות תצמצם את התפרקות הקנבינואידים:

השוואה בין תפרחת גרוסה (Ground) לשלמה (Whole) בטמפרטורות אחסון שונות (כל t מסמל תקופת חודשים) וגובה הגרף מסמל את כמות הקנבינואידים (THC משמאל ו-CBN מימין). ההבדל בין הטמפרטורות בתקופה של עד 8 חודשים הוא קטן יחסית, אך בחלוף שנה הוא הופך למשמעותי. התפרחת הגרוסה הציגה נתונים גרועים יותר ושמרה פחות על הקנבינואידים.

בטבלה ניתן לראות כיצד בזן העשיר ב-THC (משמאל) תועדה לאורך זמן עליה בריכוז ה-THC, המולקולה שהיא למעשה החומר הפעיל העיקרי בצמח – הן עבור תפרחת שנשמרה שלמה והן עבור תפרחת גרוסה. בנוסף נרשמה עלייה בכמויות ה-CBN, מולקולה שנוצרת בעיקר כתוצאה מדגרדציה של THC ונחשבת לסימן להתיישנות הקנאביס.

השאלה שתעלה בודאי מיד היא מדוע יש עלייה באחוזי ה-THC ככל שחולף הזמן, ולמה בעצם זה לא טוב? כאן המקום להזכיר שהפיטוקנבינואידים (קנבינואידים בשלב בו הם נמצאים בצמח ועדיין לא עברו תהליך של חימום בעת או לפני צריכה) מצויים בצמח בצורתם החומצית, ובמקרה הזה “חומצת THC” ולא THC, כלומר, “Tetrahydrocannabinolic Acid” או פשוט “THCA”. רכיב זה נחשב ל”פרקורסור” או ”קודמן” של המולקולה המפורסמת “THC”. כאשר מדליקים ג’וינט למשל, החום הגבוה הנובע מהבעירה של החומר הצמחי גורם ל-THCA “לשחרר” חומצה קרבוקסלית ובכך להפוך את הפיטוקנבינואיד THCA לקנבינואיד THC ולמעשה ל”פעיל” מבחינה פסיכואקטיבית.

איזה קנאביס אתה?

במילים אחרות: צרכני קנאביס מעוניינים בריכוז גבוה של THCA בצמח, שלאחר חימום יהפוך ל-THC, ולא ב-THC, שלאחר חימום יהפוך ל-CBN או למולקולות אחרות. CBN למשל ידוע כבעל השפעה “כבדה” יותר ומעייפת, ולכן סביר להניח שפרח ישן יהיה בעל השפעה בהתאם, לעומת פרח טרי שהשפעתו “מרימה”.

בדומה לזן ה-THC שנבדק, גם זן ה-CBD הראה תמורות לא קטנות באחוזי הריכוז של CBD מול CBDA (המולקולה בצורתה החומצית). מנגד, להפתעת החוקרים התגלה שכמעט לא נמצא שינוי בריכוז ה-CBN. 

ממצא זה  לדברי עורכי המחקר מצביע על כך שעבור זנים עתירי CBD שכמעט ואינם מכילים THC (למשל בזן “ארי” של חברת “טוגדר” שנבדק ומכיל 0.48% THC ו-11.58% CBD), לא ניתן להתייחס ל-CBN כסממן ליישון כמו במקרה של זני THC. “הרגולציה בישראל עדיין דורשת מהיצרנים להציג על גבי אריזות המוצרים רישום לכך שרמת ה-CBN לא עולה על 0.5%, גם בזנים עשירים ב-CBD”. אומר מילאי. “ במציאות, יתכן שתחזיק פרח עשיר ב-CBD למשך 30 שנה בתנאים לא נאותים – ועדיין לא תגיע לחצי אחוז CBN, כי אין לו את פרקורסור (“קודמן”), או את “האבא והאמא” שיובילו להיווצרות ה-CBN”, ולכן אין שום טעם בבקרה עליו כפי שנדרשות החברות לעשות.

השוואת טמפרטורות אחסון בזן עשיר ב-CBD (כל t מסמל תקופת חודשים). גם כאן בדומה לזן העשיר ב-THC, בטמפרטורת החדר חל השינוי המשמעותי ביותר, עם הבדל זניח יחסית בטמפרטורות הקרות. כמו כן כאמור ה-CBN כמעט שאינו מופיע, גם כעבור שנה שלמה.

נקודה מסקרנת נוספת שראויה להתייחסות היא ההבדל המשמעותי שנמצא בריכוז הטרפנים כאשר הקנאביס מאוחסן כתפרחת שלמה לעומת תפרחת גרוסה:

בזמן שלגבי קנבינואידים לא זוהה הבדל משמעותי בריכוז בשני מצבי התפרחת שנבדקו (כאמור, תפרחת שלמה או גרוסה), נראה שאחסון קנאביס במצב של תפרחת גרוסה גורם לאיבוד דרסטי בריכוז מרבית הטרפנואידים שכידוע מעניקים לצמח את הארומה הייחודית לו ובנוסף מהווים חלק משמעותי באופן השפעת הקנבינואידים כחלק מ”אפקט הפמליה”.

כך למשל הטרפן “לינאלול” (Linalool), שנמדד לפני תקופת האחסון בריכוז של 1988 ppm (חלקים למיליון), נמצא כעבור 4 חודשי אחסון בטמפרטורה של 4 מעלות בריכוז של 1008 ppm בתפרחת שלמה (ירידה של כמעט מחצית מהכמות), אולם בתפרחת הגרוסה נרשמו רק 768 ppm מהטרפן, ירידה חדה עוד יותר.

כמו כן, בניגוד לקנבינואידים שנשמרו טוב יותר ככל שהטמפרטורה הייתה קרה יותר – בטרפנים נרשמה ירידה חדה בריכוזם תחת תנאי האחסון בטמפרטורות הנמוכות יותר, כפי שניתן לראות בתרשים הנ”ל:

השוואה בריכוז הטרפנואידים בטמפרטורות אחסון שונות – בתפרחת שלמה וגרוסה, למשך ארבעה חודשים בלבד. ניתן לראות כיצד הטרפן מריצין (Myrcene) למשל יורד בלמעלה מ-70% מריכוזו בצמח תחת בטמפרטורות ההקפאה, אך בטמפרטורות הגבוהות יותר הירידה הייתה מתונה יותר.

באופן כללי נראה שהטרפנואידים רגישים יותר להתפרקות מאשר קנבינואידים, כך למשל נמצא כי ריכוז הטרפנואיד הממוצע נחתך ביותר מ-50% כעבור תקופה של 4 חודשים, לעומת ירידה ממוצעת של כ-26% בריכוז הקנבינואידים כעבור שנה שלמה:

תוצאות המציגות את הירידה בריכוז הקנבינואידים לאורך זמן. ניתן לראות כיצד ה-THCA (כאמור, ה”קודמן” של THC) נשמר טוב יותר במקפיא לעומת בטמפרטורת החדר, אך בכל זאת ההבדל קטן יחסית בהשוואה לטרפנים שהציגו אובדן של למעלה ממחצית מהריכוז שלהם תוך ארבעה חודשים בלבד.

תוצאות הבדיקה במיצויים: אין על שמן זית

בנוסף לתפרחות קנאביס, נבדקו כאמור ההבדלים בריכוזי הקנבינואידים והטרפנואידים במיצויי קנאביס שאוחסנו בחומרים שונים לאורך תקופה של שנה. באופן כללי ניתן לומר כי קנבינואידים מאבדים מערכם (רגישים יותר להתפרקות) מהר יותר במיצוי לעומת צורתם הטבעית בתפרחת.

מבחינת הבדלי הטמפרטורות, בדומה למה שקרה עם התפרחת, המיצויים שאוחסנו למשך תקופה ארוכה בטמפרטורת החדר (25 מעלות) הציגו שינויים משמעותיים יותר בריכוז THC, CBD וקנבינואידים נוספים, לעומת תנאי האחסון בטמפרטורות הקרות שהצליחו לשמור טוב יותר על ריכוז הקנבינואידים.

מעניין לראות כי מבין שלושת החומרים שנבדקו, שמן הזית, הנפוץ יותר בתמציות שמטופלים מקבלים כיום, מצליח לשמר את ריכוז הקנבינואידים המרכזיים בצורה מיטבית לאורך זמן – אפילו בטמפרטורה של 25 מעלות.

השוואה בין החומרים שבהם אוחסנו מיצויי הקנאביס – שמן הזית הציג את הירידה המתונה ביותרהשוואה בין החומרים שבהם אוחסנו מיצויי הקנאביס – שמן הזית הציג את הירידה המתונה ביותר. ניתן לראות כיצד כעבור שנה של אחסון המיצוי בחומרים כגון אתנול או DMSO, אחוז ה-THC בחומר עלה בכ-50% (כלומר, הייתה התפרקות משמעותית של הקודמן שלו, ה-THCA) – לעומת אחסון המיצוי בשמן זית, שבו התמורה בריכוז ה-THC השתנה באופן מתון הרבה יותר.השוואה בין החומרים שבהם אוחסנו מיצויי הקנאביס – שמן הזית הציג את הירידה המתונה ביותר

“בשמן זית יש הרבה אנטיאוקסידנטים, אז כן ציפינו לראות שהשמן ישמור על המיצוי מהשפעות של חמצון “, אומר מילאי. “אבל מה שעוד גילינו, שזה דבר די מדהים, ששמן הזית שמר על המיצוי גם מפני דה-קרבוקסילציה (דגרדציה באמצעות חום), ובאופן כללי הוא החומר ששמר בצורה הטובה ביותר על הפרופיל הכימי של המיצויים”.

מסקנות – היכן לאחסן את הקנאביס שלנו?

השורה התחתונה של החוקרים לגבי אופן האחסון האידאלי לקנאביס על-מנת לשמור על ריכוז הקנבינואידים והטרפנואידים בו, היא אחסון קנאביס כתפרחת שלמה במקרר (4 מעלות). אבל! ממש לא בטוח שיש סיבה למהר ולפנות מקום לאורח חדש במקרר.

“רוב הצרכנים והמטופלים בקנאביס מסיימים את אספקת הקנאביס שלהם תוך מספר שבועות, כך שהשינוי בריכוז החומרים בתקופה קצרה שכזו איננו כזו משמעותי,” מסביר מילאי. “בנוסף, במקררים ביתיים עשויה להיות בעיה של לחות-יתר וכל מיני מיקרוביולוגיה שלא בטוח שאנחנו רוצים להפגיש עם הקנאביס, כך שיש צורך משמעותי יותר להקפיד על אחסון בכלי אטום ופתיחה מזדמנת של הכלי בחוץ לאוורור ומניעת עובשים מאשר על הטמפרטורה הנמוכה”.

מה לגבי הקפאה? למרות שתוצאות המחקר הראו כי אחסון בטמפרטורת הקפאה יכולה לשמור באופן טוב יותר יחסית על ריכוז החומרים הפעילים בקנאביס, עורכי המחקר ממליצים להימנע מכך: “כשמניחים את הקנאביס במקפיא הטריכומות נוטות יותר להינתק ולהישבר מהחומר הצמחי, ככה שזו לא אופציה אידאלית לדעתי”. יש לציין ש”משרד הקנאביס הרפואי” ההולנדי (כן , יש להם משרד ממשלתי המיועד כולו לעיסוק בקנאביס) מחייב כל מוצר קנאביס קפוא לעבור “טיפול” (בעיקר ייבוש נוסף) מחדש בכדי להבטיח את הסרת הלחות שעשויה להצטבר משהייה ממושכת בהקפאה.

כמו כן, כפי שצוין כבר במגזין בעבר, לוז מדגיש כי כלי האחסון הגרוע ביותר לקנאביס היא שקית הניילון. “כמעט כל כלי אחסון יפיק רמה מסוימת של חשמל סטטי, אבל שקיות ניילון הן האפשרות הגרועה ביותר בגלל הרמות הגבוהות יחסית של חשמל סטטי לו הן גורמות, מה שגורם לטריכומות רבות ליפול מהפרח ולהידבק לצידי השקית”. 

לכן, הצורה הטובה ביותר לשמירה על פרחי קנאביס כאשר מדובר בתפרחות המיועדות לשימוש קבוע וזמין תהיה אחסון בצנצנת, עדיף שתהיה כהה מכיוון שגם אור משפיע על התפרקות קנבינואידים, ובטמפרטורת החדר, במקום חשוך. ככל שטמפרטורת החדר תהיה נמוכה יותר כך ייטב כמובן.

ראו עוד:
4 טיפים חשובים לאחסון קנאביס

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר